Traité Nedarim

28b

Étude de Nedarim 28b

Étude de la Mishna & Guémara 28b

elles ne sont pas susceptibles de rachat.

אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן.

Guémara

GUEMARA: Que la Michna enseigne donc: « elles sont consacrées et elles ne sont pas consacrées »! [Pourquoi cette formulation?] Puisqu'elle voulait enseigner dans la seconde clause l'expression « elles ne sont pas susceptibles de rachat », ce qui ne peut pas s'exprimer par « elles ne sont pas consacrées », car elles le sont, elle a donc enseigné aussi la première clause avec la formulation « elles sont susceptibles de rachat ».

גְּמָ׳ וְלִיתְנֵי ״קְדוֹשׁוֹת וְאֵין קְדוֹשׁוֹת״! אַיְּידֵי דְבָעֵי לְמִיתְנָא סֵיפָא ״אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן״, תְּנָא נָמֵי רֵישָׁא ״יֵשׁ לָהֶם פִּדְיוֹן״.

Comment a-t-il fait son vœu? Quelle formulation précise a-t-il employée? Ameimar dit: dans le cas où il dit: « Que ces jeunes plants soient comme une offrande si elles ne sont pas coupées aujourd'hui », et le jour est passé sans qu'elles soient coupées. [On demande:] Si c'est ainsi, pourquoi ai-je besoin de le préciser? N'est-il pas évident que son vœu prend effet? [On répond:] Non, c'est nécessaire dans un cas où il y a un vent très fort, [et il pensait qu'elles seraient déracinées par le vent].

הֵיכִי נָדַר? אָמַר אַמֵּימָר: בְּאוֹמֵר ״אִם אֵינָן נִקְצָצוֹת הַיּוֹם״, וְעָבַר הַיּוֹם וְלֹא נִקְצְצוּ. אִם כֵּן לְמָה לִי לְמֵימַר? פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא כְּגוֹן דְּאִיכָּא זִיקָא נְפִישָׁא.

Mais n'est-ce pas enseigné conjointement avec le cas du vêtement, ce qui indique que les deux sont équivalents, or un vêtement est-il destiné à être brûlé, c'est-à-dire, suppose-t-on qu'il brûlera? [On répond:] Oui, dans un cas où il y a un incendie. Ici aussi, il y a un vent très fort, et il te vient à l'esprit qu'il a envisagé la possibilité que les jeunes plants ne soient pas sauvés, et c'est pour cette raison qu'il a fait son vœu. [On aurait pu penser que] puisque de toute façon il suppose qu'il les perdra, peut-être n'avait-il pas vraiment l'intention de les consacrer. La Michna nous enseigne que, malgré cela, cela est tout de même considéré comme un vœu.

וְהָא קָתָנֵי לַהּ גַּבֵּי טַלִּית, וְטַלִּית לִשְׂרֵיפָה קָיְימָא? [אִין] כְּגוֹן דְּאִיכָּא דְּלֵיקָה. הָכָא נָמֵי, דְּאִיכָּא זִיקָא נְפִישָׁא, וְסָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּמַסֵּיק אַדַּעְתֵּיהּ דְּלָא מִיתְנַצְלָן וּמִשּׁוּם הָכִי קָא נָדַר, קָא מַשְׁמַע לַן.

« Que ces jeunes plants soient comme une offrande [jusqu'à ce qu'elles soient coupées] », etc. Mais en sont-elles vraiment exemptes de rachat pour toujours? Bar Pada dit: s'il les a rachetées, elles redeviennent consacrées, puisqu'elles n'ont pas encore été coupées; s'il les a rachetées de nouveau, elles redeviennent consacrées, et ainsi de suite jusqu'à ce qu'elles soient coupées. Une fois coupées, il les rachète une seule fois et cela suffit. Et Oula dit: dès qu'elles sont coupées, on n'a plus besoin de les racheter, car elles ne sont plus consacrées.

הֲרֵי נְטִיעוֹת הָאֵלּוּ קׇרְבָּן כּוּ׳. וּלְעוֹלָם? אָמַר בַּר פְּדָא: פְּדָאָן — חוֹזְרוֹת וְקוֹדְשׁוֹת, פְּדָאָן — חוֹזְרוֹת וְקוֹדְשׁוֹת, עַד שֶׁיִּקָּצְצוּ. נִקְצְצוּ — פּוֹדָן פַּעַם אַחַת וְדַיּוֹ. וְעוּלָּא אָמַר: כֵּיוָן שֶׁנִּקְצְצוּ — שׁוּב אֵין פּוֹדָן.

Rachi

גמ' וליתני - בהאי לישנא ברישא דהיכא דאמר הרי הפירות האלו קרבן [אם אינם נקצצות] קדושות ואינן קדושות קדושות דחל קדושה עלייהו ואינן קדושות דיש להן פדיון דלפי ההוא עניין דקתני סיפא הויין קדושות ואינן קדושות דאילו בסיפא דהתם דאמר עד שיקצצו הוי קדושה גמורה שהרי הן בקדושת הגוף שאין להם פדיון כל זמן שאין נקצצות אע"ג דקדושת דמים הוא ואילו כי אמר אם אינן נקצצות ליכא קדושה חמורה שהרי יש להם פדיון ולהכי כי אמר אם אינן נקצצות לענין כי אמר עד שיקצצו קדושות ואינן קדושות הן:,תריץ אין הכי נמי הוה ליה למתני אלא איידי וכו':

א"כ למה ליה למימר - דחל קדושה עלייהו כיון שעבר היום ולא נקצצו:,לא צריכא כגון דאיכא זיקא נפישא - שמנשבת רוח קשה בעולם דמסיק אדעתיה דמיתבר להו זיקא דהיינו נקצצות וסד"א לא גמר בלבו להקדישו אלא אדעתא דמיתבר להו זיקא אמר הכי ולא צריכי פדיון דלא חל עלייהו קדושה וכחולין דמי קמ"ל דחל קדושה עלייהו דלהקדש גמור מתכוין:

[והא וכו'] - כלומר היכי מצית אמרת דאיכא זיקא נפישא והקתני לה דומיא דטלית וטלית מי קיימא לשרפה בתמיה:,אין כגון דאיכא דליקה - ומסיק אדעתיה דלא מיתצל ולהכי קאמר אם אינה נשרפת:,הכי נמי וכו' - וסד"א דלא מתכוין להקדש כלל כדפרשינן:,קמ"ל - דחל קדושה עלייהו:

ולעולם - בתמיה. מדקתני אין להן פדיון משמע שלעולם אין להם פדיון אפי' לאחר קציצה:,אמר בר פדא - כל זמן שלא נקצצו עדיין חוזרות וקדושות:,נקצצו פודן פעם אחת ודיו - ויצאו לחולין ושוב אינו פודן דהא חולין הן:

Tossafot

ה"ג רבינו שמואל וליתני קדושות ול"ג ואין קדושות דמשמע דפריך וליתני בסיפא דאינה קדושה ואדרבה בסיפא קדושה טפי דאין להם פדיון היינו דאין מועיל להן פדיון כדקאמר בסמוך אלא גרסינן וליתני קדושות ותו לא וארישא פריך ור"י [פירש] דשפיר גרסינן ליה ותרווייהו קיימי ארישא ופריך הכי וליתני הרי אלו קדושות אם אינם נקצצות ואינם קדושות אם נקצצו וממילא ידעינן דפשיטא דיש להן פדיון כשאר כל חרמי דמים: ,איידי דבעי למיתני בסיפא אין להם פדיון - כלומר שאין פדיון מועיל בהם דלעולם חוזרות וקדושו' כדמסיק תנא נמי רישא יש להם פדיון:

היכי נדר - פר"י דאי סתם כדקתני ולא נתן זמן לקציצתן א"כ אינם קצוצות ואין לך קצוצות דאינם נקצצות לסוף אלף שנים מחמת שהיא מתייבשת:,דאיכא זיקא נפישא - וא"ת מה ענין זה לשאר נדרים דלעיל דקתני ד' נדרים התירו וי"ל משום דמהו דתימא דחשיב נדרי זרוזין שאין נדר אלא לאמן דבריו שלא יתנצלו ולא משום דדעתו להקדישם אם ינצלו קמ"ל דאפ"ה הוו קדושות דגמר בלבו להקדישם [שסבור] הוא שיכול להיות דמינצלן:

אין להם פדיון ולעולם - בתמיה וכי לעולם לא יהא להם פדיון דפשיטא ליה דאין להם פדיון ר"ל שאין מועיל להם פדיון כמקדש וככלים דאין להם פדיון:,אמר בר פדא פדאן חוזרות וקדושות וכן לעולם עד שיקצצו - שכך ר"ל הרי הן קרבן עד שיקצצו דכל שאפדם תחזור ותחול קדושה עליהם כל שעה נקצצו פודן פעם אחת דקדושה שבהן לא פקעה בכדי אע"ג דעד שיקצצו קאמר:,עולא אמר כיון שנקצצו שוב אין פודן - דלא הקדישן אלא עד שיקצצו דפקעה קדושה בכדי כשנקצצו וצ"ע לעולא אם [פדאן] חוזרות וקדושות או לא וי"ל שמודה דאם פדאן חוזרות וקדושות כל זמן שלא נקצצו כמו לבר פדא דמדלא פליג עליה שהרי שיטה דהש"ס משמע כן מדפריך ולעולם משמע פשיטא ליה דאין להם פדיון דקאמר היינו דאינן בתורת פדיון דפשיטא ליה דעד שיקצצו הם קדושות וא"ת מנלן דלעולא חוזרות וקדושות וכ"ת מל' עד שיקצצו הא איצטריך לעולא לכוין לשון כשנקצצו דשוב אין פודן כדפרישית וא"כ מנ"ל דפדאן חוזרות וקדושות קודם קציצה. וי"ל דא"כ הוה ליה למימר (לנודר) הרי הנטיעות האלו קרבן עד שנקצצו ולא יותר או אומר אינם קרבן אלא עד שנקצצו ואז משמע תרתי משמע דפדאן חוזרות וקדושות קודם קציצה ומשמע נמי דאחר קדושה פקעה קדושה מנייהו מדלא אמר הרי הן כקרבן לעולם:

Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.

Nedarim 28b

100%

נדרים כ״ח במַסֶּכֶת נְדָרִים