Et il y avait dedans des benot chouah, et il dit: « Si j'avais su qu'il y avait des benot chouah dedans, je n'aurais pas fait de voeu » — le panier est interdit, [mais] les benot chouah sont permises. [Cela resta la halakha admise] jusqu'à ce que Rabbi Akiva vienne enseigner: un voeu qui a été partiellement annulé est entièrement annulé. [Selon cela, tout le produit devrait être permis.] Que veut-on dire? N'est-ce pas qu'il a dit: si j'avais su qu'il y avait des benot chouah dedans, j'aurais dit que les figues noires et blanches sont interdites, [mais] les benot chouah sont permises — et c'est là l'opinion de Rabbi Akiva, et les Sages sont en désaccord avec lui? Or selon Rava, tout le monde s'accorde à dire que tout le produit est permis dans un tel cas!
וְהָיוּ בָּהּ בְּנוֹת שׁוּחַ, וְאָמַר: ״אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁבְּנוֹת שׁוּחַ בְּתוֹכָהּ, לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר״ — הַכַּלְכַּלָּה אֲסוּרָה, בְּנוֹת שׁוּחַ מוּתָּרוֹת. עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא וְלִימֵּד: נֶדֶר שֶׁהוּתַּר מִקְצָתוֹ — הוּתַּר כּוּלּוֹ. מַאי לָאו, דְּאָמַר אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁבְּנוֹת שׁוּחַ בְּתוֹכָהּ, הָיִיתִי אוֹמֵר ״תְּאֵנִים שְׁחוֹרוֹת וּלְבָנוֹת אֲסוּרוֹת, בְּנוֹת שׁוּחַ מוּתָּרוֹת״, וְרַבִּי עֲקִיבָא הִיא, וּפְלִיגִי רַבָּנַן?
Non, il est possible qu'il s'agisse d'un cas où il dit: si j'avais su qu'il y avait des benot chouah dedans, j'aurais dit: « Tout le panier est interdit, et les benot chouah sont permises » — ce qui est, selon Rava, l'opinion de Rabbi Akiva.
לָא, בְּאוֹמֵר: אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁבְּנוֹת שׁוּחַ בְּתוֹכָהּ, הָיִיתִי אוֹמֵר: ״כׇּל הַכַּלְכַּלָּה אֲסוּרָה, וּבְנוֹת שׁוּחַ מוּתָּרוֹת״.
[La guemara demande:] Qui est le tanna qui a enseigné ce que les Sages ont enseigné dans une baraïta: celui qui a fait un voeu, en une seule formulation, s'interdisant de tirer bénéfice de cinq personnes — si le voeu est annulé pour l'une d'entre elles, il est annulé pour toutes; mais s'il s'est rétracté en disant: « Je m'interdis [de tirer bénéfice] de toutes ces personnes sauf l'une d'entre elles » — celle-ci [qui a été exclue] est permise, et les autres restent interdites?
מַאן תְּנָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: נָדַר מֵחֲמִשָּׁה בְּנֵי אָדָם כְּאֶחָד, הוּתַּר לְאֶחָד מֵהֶם — הוּתְּרוּ כּוּלָּן. ״חוּץ מֵאֶחָד מֵהֶן״ — הוּא מוּתָּר, וְהֵן אֲסוּרִין.
[La guemara explique deux possibilités:] Si l'on dit que c'est selon l'explication de Rabba, alors la première partie [de la baraïta] concerne un cas où, après avoir fait un voeu s'interdisant de tirer bénéfice des cinq personnes, il s'est rétracté en disant: « Le bénéfice de celui-ci et de celui-là est interdit, mais le bénéfice d'un seul est permis » — et c'est selon l'opinion de Rabbi Akiva, selon laquelle un voeu partiellement annulé est entièrement annulé. Et la dernière partie concerne le cas où il ajoute au voeu initial en disant: « sauf l'un d'entre eux » — et là, tout le monde s'accorde que seul celui-là est permis. Si l'on dit que c'est selon l'explication de Rava, alors la dernière partie est selon l'opinion des Sages, et tout le monde s'accorde avec la première partie.
אִי לְרַבָּה, רֵישָׁא רַבִּי עֲקִיבָא וְסֵיפָא דִּבְרֵי הַכֹּל. אִי לְרָבָא, סֵיפָא רַבָּנַן וְרֵישָׁא דִּבְרֵי הַכֹּל.
Mishna 1
MICHNA: [Voici] des exemples de voeux empêchés par des circonstances indépendantes de la volonté: si son ami a fait un voeu à son sujet qu'il mangerait chez lui, et qu'il est tombé malade, ou que son fils est tombé malade, ou qu'un fleuve l'a empêché [de traverser] — ce sont là des voeux empêchés par des circonstances indépendantes de la volonté [et ils ne sont pas contraignants et ne nécessitent pas d'annulation].
מַתְנִי׳ נִדְרֵי אוֹנָסִין, הִדִּירוֹ חֲבֵירוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, וְחָלָה הוּא אוֹ שֶׁחָלָה בְּנוֹ אוֹ שֶׁעִכְּבוֹ נָהָר — הֲרֵי אֵלּוּ נִדְרֵי אוֹנָסִין.(משנה)
Guémara
GUEMARA: Il y avait un homme qui avait déposé des documents [attestant] son bon droit au tribunal, et il dit: « Si je ne reviens pas d'ici trente jours, que ces documents de mon bon droit soient annulés. » Il fut empêché par des circonstances indépendantes de sa volonté et ne revint pas. Rav Huna dit: ses documents de bon droit sont annulés.
גְּמָ׳ הָהוּא גַּבְרָא דְּאַתְפֵּיס זָכְווֹתָא בְּבֵי דִינָא, וְאָמַר: אִי לָא אָתֵינָא עַד תְּלָתִין יוֹמִין, לִיבַּטְלוּן הָנֵי זָכְווֹתַאי. אִיתְּנִיס וְלָא אֲתָא. אֲמַר רַב הוּנָא: בְּטִיל זָכְווֹתֵיהּ.
Rava lui dit: c'est un cas de force majeure, et le Miséricordieux exempte celui qui agit sous la contrainte de circonstances indépendantes de sa volonté, comme il est écrit à propos de la jeune femme violée: « Mais à la jeune fille, tu ne feras rien » (Devarim 22, 26).
אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אָנוּס הוּא, וְאָנוּס רַחֲמָנָא פַּטְרֵיהּ, דִּכְתִיב: ״וְלַנַּעֲרָה לֹא תַעֲשֶׂה דָבָר״.
Et si tu dis que le cas d'une peine de mort est différent [et que par indulgence on ne l'exécute pas, alors que pour les autres transgressions on considère l'acte comme délibéré] — mais n'avons-nous pas appris dans la michna: [Voici] des exemples de voeux empêchés par des circonstances indépendantes de la volonté: si son ami a fait un voeu à son sujet qu'il mangerait chez lui, et qu'il est tombé malade, ou que son fils est tombé malade, ou qu'un fleuve l'a empêché [de traverser] — ce sont là des voeux empêchés par des circonstances indépendantes de la volonté! [Cela montre que même ici l'exemption pour force majeure doit s'appliquer.]
וְכִי תֵּימָא קְטָלָא שָׁאנֵי, וְהָתְנַן: נִדְרֵי אוֹנָסִין, הִדִּירוֹ חֲבֵירוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, וְחָלָה הוּא אוֹ שֶׁחָלָה בְּנוֹ אוֹ שֶׁעִיכְּבוֹ נָהָר — הֲרֵי אֵלּוּ נִדְרֵי אוֹנָסִין!
Et selon Rava, en quoi est-ce différent de ce que nous avons appris dans une michna [Guittin 76b]: « Voici ton acte de divorce à partir de maintenant si je ne reviens pas d'ici jusqu'à douze mois », et il mourut dans les douze mois — c'est un acte de divorce valide. Pourquoi? N'a-t-il pas été empêché par des circonstances indépendantes de sa volonté, puisque la mort en est l'exemple ultime? On répond: peut-être est-ce différent là-bas,
וּלְרָבָא, מַאי שְׁנָא מֵהָא דִּתְנַן: ״הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ מֵעַכְשָׁיו אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ״, וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ — הֲרֵי זֶה גֵּט. אַמַּאי? וְהָא מֵינָס אִיתְּנִיס! אָמְרִי: דִּלְמָא שָׁאנֵי הָתָם
Rachi
בנות שוח - בנות שבע:,הייתי אומר תאנים שחורות ולבנות אסורין - דהיינו פלוני ופלוני ובנות שוח מותרות דהיינו נמי מין תאנים והיינו נדר שהותר מקצתו ומקצתו אסור דתאנים אסורות ובנות שוח מותרות:,ורבי עקיבא היא - כדקתני עד שבא ר' עקיבא ולימד וכו':,ופליגי רבנן עליה - דאמרי הכלכלה אסורה ובנות שוח מותרות וקשיא לרבא דאמר דכולי עלמא היכא דאמר פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר דכולן מותרין דברי הכל:
תריץ לה באומר הייתי אומר כל הכלכלה אסורה ובנות שוח מותרות - היינו דומיא דכולכם אסורין חוץ מאבא דפליגי ור' עקיבא היא ולא רבנן:
נדר מחמשה בני אדם הותר א' מהן - כגון דאמר פלוני ופלוני אסורין ופלוני מותר הותרו כולן:,חוץ מאחד מהם - דהיינו דומיא דכולכם אסורים חוץ מאבא הוא מותר וכולן אסורין והכי איכא למשמע מינה דהך סיפא בכולכם קמיירי מדקתני חוץ משמע דאמר כולכם ומדסיפא קמיירי בכולכם לא פליגי אלא בלזה ולזה:
רישא - דקתני הותר לאחד מהן הותרו כולן ר' עקיבא היא ולא רבנן דלרבי עקיבא נדר שהותר מקצתו הותר כולו:,וסיפא - דקתני הוא מותר והן אסורין דברי הכל היא והכא נמי קאמר רבה דבכולכם כולן אסורות דברי הכל (היא):,ואי לרבא - אמר לזה ולזה דברי הכל מותר ובכולכם פליגי רישא דקמיירי בלזה ולזה דברי הכל דהכי נמי אמר דלזה ולזה ד"ה מותר וסיפא הוא מותר והן אסורין רבנן היא דרבא לטעמיה דאמר בכולכם פליגי ורבנן אוסרים מ"מ בין לרבא בין לרבה רישא בלזה ולזה וסיפא בכולכם:
מתני' וחלה הוא - המדיר:
גמ' דאתפיס זכוותא - שהביא שטרי זכיותיו לב"ד והיה צריך לחזור לביתו:,ואמר - לב"ד ולבעל דינו אי לא אתינא וכו':
ולנערה לא תעשה דבר - משום דאנוסה היא:
וכי תימא קטלא שאני - דגבי קטלא חס רחמנא עלה כי אניסה אבל בשאר אונסין דליכא חיוב קטלא לא מפטר משום אונס:,והתנן וכו' - ופטור:
ולרבא - דאמר אנוס הוא ופטור:,מאי שנא מהא דתנן וכו' - דכי מת בתוך שנים עשר חודש דאע"ג דאנסיה מיתה הוי גט ופטורה מן הייבום:,אמרי - משום הכי הוי גט אע"פ שמת בתוך הזמן:
Tossafot
לא באומר אילו הייתי יודע שבנות שוח בתוכה הייתי אומר כל הכלכלה אסורה וכו' - וא"ת מ"ש גבי בצל דס"ד דמקשה שאמר הייתי אומר כל הבצלים וגבי כלכלה ס"ד דמחשבינן דאמר שחורות וכל חד דחייה לזה ולזה וי"ל דגבי בצל משמע בצל סתמא ולכך משמע כל הבצלים אבל גבי כלכלה לא אמר כל הכלכלה אלא כלכלה בלא כל והרי לא נדר מן הכלכלה עצמה שאינה ראויה לאכילה אלא ממה שבתוכה נדר ולכך ס"ד דאמר הייתי אומר תאנים שחורות וכו' ואית דגרסי בברייתא לא הייתי נודר אלא משאר כלכלה והשתא ניחא דמשאר משמע קצת שמפרש תאנים שחורות ולבנות וכו':
אי לרבה רישא כרבי עקיבא וכו' - דנדר א' מחמשה משמע שהיה מונה והולך עד חמשה והיינו דאמר פלוני ופלוני ואחזרה קאי שקאמר בסוף הייתי אומר פלוני ופלוני וסיפא דקתני חוץ מאחד מהם היינו שהותר בלשון זה שאמר בסוף הייתי אומר כולכם חוץ מאביו ולכך קאמר דלרבה הוי רישא כר"ע דווקא ושרי בפלוני ופלוני וסיפא דאסר בכולכם חוץ מאביו מיתוקמא ואפילו כדברי הכל דלרבא רישא דברי הכל כדקתני איהו לעיל דהכל מודים בפלוני ופלוני וסיפא רבנן דוקא דאסרי בכולכם ורבי עקיבא שרי והלכך לדידיה רבנן קתני לה:
זכוותיה בבי דינא - שטר זכות:
והא אונס רחמנא פטריה - וה"נ לא הוצרך להתנות עליו דדבר פשוט הוא:
וכי תימא קטלא שאני - אבל הכא לעולם הוי פושע ממה שלא התנה להוציא אונס מן הכלל הא תנן אלו הן נדרי אונסין ולא אמרינן איבעי לאיתנויי הכא נמי לא שנא וא״ת באיזה אונס מיירי הא באונסא דשכיח איבעי ליה לאיתנויי אי נמי אונס דשכיח ולא שכיח הא נמי איבעי לאיתנויי ולא אתני כדמוכח בכתובות גבי גט ובשמעתין מדמה ליה לגיטין וי״ל דמיירי באונס דלא שכיח כלל וא״ת א״כ דמיירי באונס דלא שכיח כלל מאי טעמיה דרב הונא דאמר דליבטלן זכותיה והא אונס דלא שכיח כלל לא איבעי לאתנויי כדמוכח בגיטין פרק מי שאחזו (גיטין דף עג -) גבי נפל מן הגג וי״ל דשאני הכא דאמר ליבטלן זכוותיה משום שמודה שהשטר פסול לכך אמר ליבטלן זכוותיה אפי' באונס דלא שכיח דהודאת בעל דין כמאה עדים דמי והא מודה שראיותיו שקר הן שהרי אינו מוחל לו שום דבר אלא מטעם הודאה:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.