Guémara
Et Rava dit: Tout le monde s'accorde à dire que partout où l'on dit: « Si j'avais su que père était parmi vous, j'aurais dit: untel et untel sont interdits [de profiter des vivres], mais père est permis », alors tous sont permis. Ils ne sont en désaccord que dans le cas où l'on dit: « Si j'avais su que père était parmi vous, j'aurais dit: vous êtes tous interdits, sauf père ».
וְרָבָא אָמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא, כֹּל הֵיכָא דְּאָמַר: אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאַבָּא בֵּינֵיכֶם הָיִיתִי אוֹמֵר: ״פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי אֲסוּרִין וְאַבָּא מוּתָּר״ — כּוּלָּם מוּתָּרִין. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּאוֹמֵר: אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאַבָּא בֵּינֵיכֶם, הָיִיתִי אוֹמֵר: ״כּוּלְּכֶם אֲסוּרִין חוּץ מֵאַבָּא״.
Beit Chammaï s'appuient sur l'opinion de Rabbi Meïr, qui a dit: on tient l'homme responsable de sa première expression. Puisqu'il a d'abord dit: « Vous êtes tous interdits », c'est cette expression qui est déterminante, et tous sont interdits. L'ajout des mots « sauf père » est considéré comme une simple clarification de la déclaration précédente, indiquant seulement que son père n'est pas inclus dans l'interdiction.
בֵּית שַׁמַּאי סָבְרִי לַהּ כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: תְּפוֹס לָשׁוֹן רִאשׁוֹן.
Et Beit Hillel, en revanche, s'appuient sur l'opinion de Rabbi Yossei, qui a dit: l'homme est tenu responsable même de la conclusion de sa déclaration, et c'est la seconde formulation qui est la principale. Par conséquent, le fait qu'il ait modifié sa formulation pour exclure son père de l'interdiction signifie que le vœu est partiellement annulé, et un vœu partiellement dissous est dissous entièrement.
וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: בִּגְמַר דְּבָרָיו אָדָם נִתְפָּס.
Rav Papa souleva une objection contre Rava à partir de la michna suivante (66a): Dans quel cas Rabbi Akiva a-t-il dit qu'un vœu partiellement dissous est dissous entièrement? Par exemple, si l'on dit: « Les biens de vous tous me sont konam, c'est pourquoi je n'en profiterai pas », si le profit de l'un d'eux a été permis pour une raison quelconque, le profit de tous est permis. Cependant, si l'on dit: « Les biens de celui-ci et de celui-là me sont konam, c'est pourquoi je n'en profiterai pas », alors si le profit du premier a été permis pour une raison quelconque, le profit de tous est permis, mais si c'est le profit du dernier qui a été permis, seul le profit du dernier est permis et le profit de tous les autres reste interdit.
אֵיתִיבֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא: כֵּיצַד אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא נֶדֶר שֶׁהוּתַּר מִקְצָתוֹ הוּתַּר כּוּלּוֹ? ״קֻוֽנָּם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְכוּלְּכֶם״, הוּתַּר אֶחָד מֵהֶן — הוּתְּרוּ כּוּלָּם. ״שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לֹא לָזֶה וְלָזֶה״, הוּתַּר הָרִאשׁוֹן — הוּתְּרוּ כּוּלָּם, הוּתַּר הָאַחֲרוֹן — הָאַחֲרוֹן מוּתָּר וְכוּלָּן אֲסוּרִין.
Rav Papa explique son objection: Rabba a établi que lorsqu'on nuance ses propos en disant: « J'aurais dit que vous êtes tous interdits, sauf père », alors tous s'accordent à dire que tout le monde sauf le père est interdit; mais que lorsqu'on ajoute à ses propos en disant: « J'aurais dit qu'untel et untel sont interdits et que père est permis », il y a une divergence entre Beit Chammaï et Beit Hillel. Certes, selon l'opinion de Rabba, il établit la première clause de la déclaration de Rabbi Akiva, où le profit de tous est permis, comme un cas où l'on se rétracte en disant: « Je voulais dire que les biens de celui-ci et de celui-là, mais pas ceux d'untel, me sont konam », ce qui s'accorde avec l'opinion de Beit Hillel.
בִּשְׁלָמָא לְרַבָּה, מוֹקֵים לֵהּ לְרֵישָׁא, דְּאָמַר לָזֶה וְלָזֶה.
Et la dernière clause de la michna, où seul le profit du dernier est permis mais celui de tous les autres demeure interdit, est un cas où l'on se rétracte en disant: « Les biens de vous tous me sont konam, sauf ceux de l'un d'entre vous. » Selon l'opinion de Rabba, Beit Chammaï et Beit Hillel s'accorderaient tous deux à dire que dans ce cas, celui qui a formulé le vœu n'est autorisé à profiter que de celui qui a été exclu du vœu.
וְסֵיפָא — דְּאָמַר ״לְכוּלְּכֶם״.
Mais selon toi, Rava, qui soutiens que s'il dit: « J'aurais dit qu'untel et untel sont interdits et que père est permis », tous concèdent que tout le monde est permis, et que la divergence porte sur le cas où l'on dit: « J'aurais dit que vous êtes tous interdits sauf père » — certes, tu établis la première clause de la déclaration de Rabbi Akiva comme un cas où l'on se rétracte en disant: « Les biens de vous tous me sont konam sauf ceux de père », et le profit de tous est permis, conformément à l'opinion de Beit Hillel.
אֶלָּא לְדִידָךְ: בִּשְׁלָמָא רֵישָׁא מוֹקֵים לֵהּ דְּאָמַר ״לְכוּלְּכֶם״.
Rachi
דכ"ע - לא נחלקו באומר תחלה בכלל הרי זה עליכם קרבן ושוב אמר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר הואיל ולבסוף פרטן אפילו ב"ש מודו דכה"ג הואיל והיתר מקצתו בתוך דבורו הותר כולו:,לא נחלקו - אלא דהדר כלל דאמר כולכם אסורים חוץ מאבא:
דבית שמאי סברי' לה כר"מ דאמר תפוס לשון ראשון - דאזלינן בתר ההוא רובא דאמר כולכם אסורין ולא אמרי' משהותר מקצתו הותר כולו:
וב"ה סברי לה כרכי יוסי דיאמר בגמר דבריו אדם נתפס - דאמר חוץ דמתוך דבורו הותר מקצתו דאמר חוץ מאבא הותר כולו:
כיצד אמר ר"ע נדר שהותר מקצתו הותר כולו - דזהו כב"ה ופליגי רבנן עליה דאמרי לא הותר כולו דהיינו כבית שמאי:,שאיני נהנה לזה ולזה - שפרטן:,הותרו כולן - מפרש בברייתא לקמן:
בשלמא לרבה - דאמר דבכולכם לא פליגי אלא בפלוני ופלוני לא קשיא ליה הך ברייתא דמתרץ לה לרישא כסיפא וסיפא כרישא דקתני רישא ר' עקיבא אומר הותרו כולן מיירי בהיכא דפרט שאמר שאיני נהנה לזה ולזה ולא בכולכם ור"ע הוא דאמר כב"ה והיינו דקאמר לא נחלקו אלא בהייתי אומר פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר ופליגי רבנן עליה דר"ע דקסברי כב"ש וסיפא דסיפא דקתני כולן אסורין מוקי לה דאמר כולכם ודברי הכל היא דבכולכם אסורים לא פליגי ר"ע ורבנן כדאמרי' דכולי עלמא היכא דקאמר כולכם כולן אסורין והשתא סיפא דרישא דתני הותר הראשון הותרו כולן לא דייק אלא לסיפא דסיפא כדקאמר:
אלא לדידך - לרבא דאמר בכולכם פליגי היכי מוקמינן לה לברייתא:,בשלמא רישא - דקתני דאמר ר' עקיבא הותר אחד מהן הותרו כולן דפליגי רבנן עליה:,מוקים לה דקאמר כולכם - ולא אפיק אלא כדקתני ר' עקיבא וכו' ופליגי רבנן עליה דר' עקיבא כב"ה:
Tossafot
ורבא אמר דכ"ע וכו' - פי' רבא אית ליה דכל היכא דאמר בסוף פלוני ופלוני בין אמר מעיקרא כולכם בין מעיקרא לזה ולזה דהשתא לא החליף לשונו אפ"ה כיון דלבסוף הותר מקצתו לגמרי שלא כלל אביו עם האחרים כשבא להתיר נדרו אמרינן הותר מקצתו הותר כולו דב"ש אמרי נמי נדר שהותר מקצתו הותר כולו לא נחלקו אלא דאמר כולכם לבסוף דב"ש סברי לה כר"מ דאמר תפוס לשון ראשון ובתחלת דבריו בשעת התרה כלל אביו עמהם וא"כ אין כאן הותר מקצתו וא"ת אי תפוס לשון ראשון אמאי אביו מותר והלא מתחלה אמר כולכם דמשמע אפילו אביו ויש לומר דודאי אנן סהדי דאין דעתו לאסור אביו אילו יודע שהיה שם ומ"מ לא חשיב ליה הותר מקצתו לגבי להתיר לאחרים:
מתיבי כיצד אמר רבי עקיבא נדר שהותר מקצתו הותר כולו וכו' - בשלמא לרבה דתלי פלוגתייהו בהחלי' לשונו מוקי רישא כדקתני כולכם כגון דאמר בתחלת נדרו לזה ולזה עכשיו כשחוזר בו אמר כולכם כדקתני בברייתא וסיפא דברייתא דקתני לזה ולזה הותר הראשון הותרו כולן מיירי שאמר מתחלה בשעת נדרו כולכם ועכשיו בשעת חזרה אומר לזה ולזה וכולכם דרישא ולזה ולזה דסיפא דהך בריית' תרווייהו קאי אשעת חזרה ואיצטריך רישא וסיפא לאשמועינן דבכל ענין שיחליף לשונו אמר ר"ע הותר מקצתו הותר כולו וא"ת מ"מ קשה מסיפא דסיפא דקתני הותר האחרון וכולן אסורין היכי משכחת לה וי"ל דהשתא לא דייקינן בלישנא דראשון ואחרון עד בסמוך:
אלא לדידך בשלמא רישא - דאמר הותר [א' מהן] הותרו כולן דאמר כולכם בשעת חזרה ולכך לרבי עקיבא הותרו כולם ולא לרבנן אלא סיפא על כרחו דאמר לזה ולזה בשעת חזרה אמאי פליגי רבנן עליה וא"ת לפי' ר"ת דפירש לעיל דרבא דפליג בכולכם לבסוף בין אמר בשעת הנדר כולכם בין אמר בשעת הנדר לזה ולזה אם כן לישנא דכולכם ברישא ולזה ולזה תרוייהו אשעת הנדר קיימי דאידי ואידי בשעת חזרה אמר כולכם ולהכי ר"ע דוקא ולא רבנן וי"ל דמשמע ליה דלשונות דברייתא אחזרה קיימי מדקתני כיצד אמר ר"ע נדר שהותר מקצתו הותר כולו משמע דאשעת היתר קאי לפרושי ועי"ל כיון דעיקר פלוגתא דר"ע ורבנן תלוי במה שאמר לבסוף כולכם א"כ זה היה לו לפ' בבריי' ברישא ובסיפא כ"נ לרש"י:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.