Traité Nedarim

25b

Étude de Nedarim 25b

Étude de la Mishna & Guémara 25b

Mishna 1

MICHNA: Quels sont les exemples de vœux par erreur qui sont dissous, comme enseigné au début du chapitre? Celui qui fait le vœu: Cette miche m'est interdite comme une offrande [konam] si j'ai mangé ou si j'ai bu, puis se souvient qu'il a mangé ou bu. Ou bien celui qui fait le vœu: Cette miche m'est konam si je mange ou si je bois, puis oublie et mange ou boit. De même, celui qui a dit: Que ma femme ne tire aucun bénéfice de moi, par konam, car elle a volé ma bourse ou frappé mon fils, et il devient ensuite connu qu'elle ne l'a pas frappé, ou qu'il devient connu qu'elle n'a pas volé.

מַתְנִי׳ נִדְרֵי שְׁגָגוֹת — ״אִם אָכַלְתִּי וְאִם שָׁתִיתִי״, וְנִזְכַּר שֶׁאָכַל וְשָׁתָה. ״שֶׁאֲנִי אוֹכֵל וְשֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה״, וְשָׁכַח וְאָכַל וְשָׁתָה. אָמַר: ״קֻוֽנָּם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי שֶׁגָּנְבָה אֶת כִּיסִי, וְשֶׁהִכְּתָה אֶת בְּנִי״, וְנוֹדַע שֶׁלֹּא הִכַּתּוּ, וְנוֹדַע שֶׁלֹּא גָּנְבָה.(משנה)

Il vit des gens en train de manger des figues, et dit: Que ces figues vous soient interdites comme une offrande. Or il s'avéra que son père et son frère se trouvaient parmi eux, avec d'autres personnes. Beit Chammaï dit: Eux [le père et le frère] sont permis, mais ceux qui étaient avec eux sont interdits. Et Beit Hillel dit: Tant les uns que les autres sont permis.

רָאָה אוֹתָן אוֹכְלִין תְּאֵנִים, וְאָמַר: ״הֲרֵי עֲלֵיכֶם קׇרְבָּן״, וְנִמְצְאוּ אָבִיו וְאָחִיו וְהָיוּ עִמָּהֶן אֲחֵרִים. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הֵן מוּתָּרִים, וּמַה שֶּׁעִמָּהֶם — אֲסוּרִים. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵלּוּ וָאֵלּוּ מוּתָּרִין.

Guémara

GUEMARA: On a enseigné [dans une baraïta]: De même que les vœux par erreur sont dissous, de même les serments par erreur sont dissous. Quel est le cas d'un serment par erreur? Par exemple, l'incident de Rav Kahana et de Rav Assi: celui-ci disait: Je jure que Rav a dit ainsi, comme mon opinion, et celui-là disait: Je jure que Rav a dit ainsi, comme mon opinion. Car chacun d'eux jurait sincèrement selon sa propre conviction, persuadé de dire la vérité.

גְּמָ׳ תָּנָא: כְּשֵׁם שֶׁנִּדְרֵי שְׁגָגוֹת מוּתָּרִין, כָּךְ שְׁבוּעוֹת שְׁגָגוֹת מוּתָּרוֹת. הֵיכִי דָּמֵי שְׁבוּעוֹת שְׁגָגוֹת? כְּגוֹן רַב כָּהֲנָא וְרַב אַסִּי, הָדֵין אָמַר: שְׁבוּעֲתָא דְּהָכִי אָמַר רַב, וְהָדֵין אָמַר: שְׁבוּעֲתָא דְּהָכִי אָמַר רַב. דְּכֹל חַד וְחַד אַדַּעְתָּא דְנַפְשֵׁיהּ שַׁפִּיר קָמִישְׁתְּבַע.

« Il vit des gens en train de manger. » On a enseigné là-bas [dans une autre michna]: On ouvre [la voie à la dissolution du vœu] en s'appuyant sur les Chabbatot et les jours de fête. Au début, on disait: Ces jours-là sont permis, mais tous les autres jours restent interdits, jusqu'à ce que Rabbi Akiva vienne enseigner: Un vœu qui a été partiellement dissous est dissous entièrement.

רָאָה אוֹתָן אוֹכְלִין. תְּנַן הָתָם: פּוֹתְחִין בְּשַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים: אוֹתָן הַיָּמִים — מוּתָּרִים, וּשְׁאָר כׇּל הַיָּמִים — אֲסוּרִים, עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא וְלִימֵּד: נֶדֶר שֶׁהוּתַּר מִקְצָתוֹ הוּתַּר כֻּלּוֹ.

Rabba dit: Tout le monde [dans la Michna, c'est-à-dire Beit Chammaï et Beit Hillel] s'accorde à dire que partout où l'on dit: Si j'avais su que mon père était parmi vous, j'aurais dit: Vous êtes tous interdits sauf mon père — alors tous sont interdits et son père est permis. Ils ne sont en désaccord que dans le cas où l'on dit: Si j'avais su que mon père était parmi vous, j'aurais dit: Untel et untel sont interdits, mais mon père est permis.

אָמַר רַבָּה: דְּכוּלֵּי עָלְמָא, כֹּל הֵיכָא דְּאָמַר: אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאַבָּא בֵּינֵיכֶם, הָיִיתִי אוֹמֵר ״כּוּלְּכֶם אֲסוּרִין חוּץ מֵאַבָּא״, דְּכוּלְּהוֹן אֲסוּרִין וְאָבִיו מוּתָּר. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּאוֹמֵר: אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאַבָּא בֵּינֵיכֶם, הָיִיתִי אוֹמֵר: ״פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי אֲסוּרִין וְאַבָּא מוּתָּר״.

Rachi

מתני' נדרי שגגות - אמר קונם כו':,ונזכר שאכל ושתה - פטור דלבו אונסו דסבר שבאמת נשבע:

וכן ראה אותם אוכלים תאנים ואמר הרי הן עליכם קרבן ונמצאו - אותן האוכלים שהיה אביו או אחיו היינו נמי נדרי שגגות שאילו היה יודע שהיה אביו או אחיו לא היה מדירן:,או שהיה אוכל עמהן - עם אביו ועם אחיו אחרים:,בש"א הן מותרין - אביו ואחיו בלבד ומה שעמהם אסורים דקסברי נדר שהותר מקצתו לא הותר כולו וב"ה סברי נדר שהותר מקצתו הותר כולו. ע"כ מפי' רבינו גרשום זצ"ל:

גמ' תנן התם - בפרק ר"א אומר כו':,פותחין בשבתות וימים טובים - שאם נדר שלא יאכל כל ימות השנה פותחין לו חרטה כך כלום נדרת על דעת להתענות בשבתות וימים טובים אם יאמר לאו:,בראשונה - היו ב"ד של ראשונים אומרים אותן הימים שבתות וי"ט מותרין וכו':,הותר כולו - וכולן מותרין:

אמר רבה הכל מודים כו' - אמתני' קאי כלומר שאם ראה אותם אוכלים תאנים וענבים ואמר הרי הן עליכם קרבן (כמו שאמר עליהם על כולכם אסורין) ושוב אמר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר כולכם אסורים חוץ מאבא הואיל ומעיקרא כללן דאמר כולכם כולן אסורים ואביו ואמו מותרין דלא הוי נדר שהותר מקצתו הותר כולו הואיל ואכתי בדיבורו קמא קאי דאמר כולכם:,לא נחלקו אלא באומר - תחלה בכלל הרי הם עליכם קרבן ושוב אמר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר הואיל ולבסוף פרטן פלוני ופלוני קסברי ב"ה דהו"ל נדר שהותר מקצתו הותר כולו וב"ש סברי כל עיקר לא אמר הותר מקצתו הותר כולו (הואיל ואכתי אדיבורו קמא קאי דאמר כולכם):

Tossafot

נדרי שגגות - קונם כל הפירות שבעולם אם אכלתי ושתיתי היום ונזכר שאכל ושתה פטור שאלמלי היה יודע שאכל לא היה נודר ובעי' פיו ולבו שוין וא"ת לעיל (נדרים יד:) דקאמר קונם [עיני] בשינה היום אם אישן למחר אל יישן היום שמא יישן למחר ה"ד אי שכח וישן למחר נדרי שגגות מותרין ובמזיד ליכא למיחש עד שיעבור במזיד על נדרו וי"ל מתוך כן דאמרינן בתנאיה לאו מזדהר איכא למיחש שמא יישן למחר במזיד:,קונם אשתי נהנית לי - פר"י מיירי דלא משועבד לה:,שגנבה כיסי ושהכתה בני - אין לפרש שפירש אם גנבה את כיסו וכן אם הכתה את בנו דא"כ פשיטא דלא חל הנדר:

פותחין לאדם בכבוד שבתות וי"ט - כגון שנדר שלא לאכול ושלא לשתות יין שנה אחת ולא נזכר על שבתות וי"ט להוציאם מן הכלל כשבא לישאל על נדרו פותחין לו בכבוד שבתות וי"ט דאמרינן אילו ידעת והיית זכור בשעת הנדר על שבתות וי"ט כלום נדרת עליהם והוא אמר לאו מתירין אותו אף לימי החול כדמסיק במשנה דנדר שהותר מקצתו הותר כולו והותר מקצתו הותר כולו דקאמר בלא התרת חכם אלא הותר מחמת נדר טעות קאמר ול"נ דהלשון משמע שצריך התרת חכם מדקאמר פותחים אלמא משמע דצריך התרת חכם לכ"נ דודאי צריך התרת חכם ולא דמי למתני' דנמצאו אביו או אחיו דלא צריך שאלה דהתם הנדר בטעות ושגגה גמורה דאנן סהדי שסבור בלבו ששם אינם קרובים דהא אפשר שפיר בלא אחיו הלכך הרי הוא כאילו אמר בפירוש הרי עליכם פלוני ופלוני אבל הכא שנדר שנה אחת תמימה הכל יודעין שאי אפשר לשנה אחת בלא שבתות ואם כן כשנדר שנה אחת ודאי היה דעתו גם אשבתות וי"ט ולא מצי למימר שטעה כמו במתני' אלא שהוא מתחרט עכשיו על שבתות וי"ט שלא הוציאם מן הכלל הלכך צריך שאלה והתרה גמורה כשאר נדרים:,עד שבא ר"ע ולימד נדר כו' - להכי מייתי הך מתני' מקמי פלוגתא דרבה ורבא דפליגי בפלוגתא דשמאי והלל משום דפלוגתא דרבנן ור"ע בהא דפותחין הוו כפלוגתא דב"ש וב"ה דת"ק כב"ש ור"ע כב"ה וא"ת ות"ק כב"ש וי"ל דאית ליה דלא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה:

אמר רבה דכ"ע כל היכא דאמר אילו הייתי יודע וכו' - מאחר שלא החליף דבריו הראשונים אינו נראה עקירת נדר שמתחלה אמר כולכם והשתא נמי כי שרי לה אמר כולכם לכך לא אמרי' כי הותר מקצתו הותר כולו וה"ה נמי אם מתחלה אמר בפרט כגון לזה ולזה וכלל אביו עמהם וחזר ואמר אילו הייתי יודע שאבי ביניכם הייתי אומר פלוני ופלוני אסורים ואבי מותר מאחר שלא שינה ולא החליף את לשונו אין כאן עקירת נדר ודכ"ע לא אמרינן נדר שהותר מקצתו הותר כולו אליבא דרבא והא דנקט שיטתו בלשון כולכם לישנא דמתני' נקט דאמר הרי עליכם קרבן:,לא נחלקו אלא - כשהחליף ושינה את דבריו הראשונים שמתחלה אמר כולכם אסורים ועתה אמר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר פלוני ופלוני אסורין ואבי מותר והוא הדין אם החליפם בצד אחר שמתחלה אמר לזה ולזה והשתא אמר כולכם דמאחר שהחליפן לכלל ופרט שמתחלה כלל באיסור ופרט בהיתר אי נמי פרט באיסור וכלל בהיתר אמרי ב"ה ור"ע מאחר שהחליפן נראה כעוקר נדרו והותר מקצתו הותר כולו וב"ש לא שני ליה ואסרו בתרווייהו:

Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.

Nedarim 25b

100%

נדרים כ״ה במַסֶּכֶת נְדָרִים