Guémara
« Qonam si je profite de toi, si tu ne prends pas pour ton fils un kor de blé et deux barils de vin » [en cadeau]: celui-ci peut annuler son vœu sans l'intervention d'un sage, car il peut lui dire: n'as-tu prononcé ce vœu que pour mon honneur, [pour me convaincre d'accepter le cadeau pour mon fils]? Or voici mon honneur, [de renoncer à ce cadeau].
״קֻוֽנָּם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְךָ אִם אִי אַתָּה נוֹטֵל לְבִנְךָ כּוֹר שֶׁל חִיטִּין וּשְׁתֵּי חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן״, הֲרֵי זֶה יָכוֹל לְהַתִּיר אֶת נִדְרוֹ שֶׁלֹּא עַל פִּי חָכָם, שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לוֹ: כְּלוּם אָמַרְתָּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל כְּבוֹדִי — זֶה הוּא כְּבוֹדִי.
La raison [pour laquelle il peut annuler sans sage] est qu'il a dit: « voici mon honneur ». Mais sans cela, ce serait un vœu [valide]. Selon qui [cet enseignement va-t-il]? Si c'est selon Rabbi Eliézer ben Yaakov, ce serait un vœu d'incitation [et non un vœu véritable, donc nul besoin de cette précision]. Il faut donc en déduire que les Sages sont en désaccord avec lui [et considèrent que les vœux d'incitation sont de véritables vœux].
טַעְמָא דְּאָמַר ״זֶה הוּא כְּבוֹדִי״, הָא לָאו הָכִי — נֶדֶר הוּא. מַנִּי? אִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב — נִדְרֵי זֵירוּזִין הָוֵי. אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ: פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ.
En réalité, c'est bien l'opinion de Rabbi Eliézer ben Yaakov, mais Rabbi Eliézer ben Yaakov concède que dans ce cas précis, c'est un véritable vœu, car celui-ci lui a dit: je ne suis pas un chien, pour profiter de toi sans que toi tu profites de moi. [Cette déclaration montre qu'il voulait réellement que le vœu soit valide, et non simplement inciter l'autre.]
לְעוֹלָם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא, וּמוֹדֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב בְּהַאי דְּנִדְרָא הָוֵי, דְּאָמַר לֵיהּ: לָא כַּלְבָּא אֲנָא, דְּמִיתְהֲנֵינָא מִינָּךְ וְלָא מִיתְהֲנֵית מִינַּאי.
Viens et écoute: celui qui dit à son ami: « Qonam si tu profites de moi, si tu ne donnes pas à mon fils un kor de blé et deux barils de vin », Rabbi Meir dit: [le vœu est valide, et l'autre ne peut profiter de lui] jusqu'à ce qu'il donne [le cadeau]. Mais les Sages disent: celui-ci aussi peut annuler son vœu sans l'intervention d'un sage, car il peut dire: je considère que j'ai déjà reçu [le cadeau] de toi.
תָּא שְׁמַע: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ״קֻוֽנָּם שֶׁאַתָּה נֶהֱנֵית לִי אִם אִי אַתָּה נוֹתֵן לִבְנִי כּוֹר שֶׁל חִיטִּין וּשְׁתֵּי חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן״, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: עַד שֶׁיִּתֵּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף זֶה יָכוֹל לְהַתִּיר אֶת נִדְרוֹ שֶׁלֹּא עַל פִּי חָכָם, שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר: הֲרֵינִי כְּאִילּוּ הִתְקַבַּלְתִּי.
La raison [pour laquelle il peut annuler sans sage] est qu'il a dit: « je considère que j'ai déjà reçu ». Mais sans cela, ce serait un vœu [valide]. Selon qui [cet enseignement va-t-il]? Si c'est selon Rabbi Eliézer ben Yaakov, ce serait un vœu d'incitation. N'est-ce donc pas plutôt l'opinion des Sages, et cela ne prouve-t-il pas qu'ils sont en désaccord avec lui [sur les vœux d'incitation]?
טַעְמָא דְּאָמַר ״הֲרֵינִי כְּאִילּוּ הִתְקַבַּלְתִּי״, הָא לָאו הָכִי — נֶדֶר הוּא. מַנִּי? אִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב — נִדְרֵי זֵירוּזִין הָוֵי, אֶלָּא לָאו: רַבָּנַן, וּפְלִיגִי!
Non: en réalité, c'est bien l'opinion de Rabbi Eliézer ben Yaakov, et Rabbi Eliézer concède que dans ce cas c'est un véritable vœu, car celui qui a pris le vœu lui a dit: je ne suis pas un roi, pour te procurer un bénéfice sans que toi tu m'en procures un. Par conséquent, son intention n'était pas simplement d'inciter, mais bien de prendre un vœu réel.
לָא, לְעוֹלָם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, וּמוֹדֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּהַאי דְּנִדְרָא הָוֵי, מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: לָאו מַלְכָּא אֲנָא, דִּמְהַנֵּינָא לָךְ וְאַתְּ לָא מְהַנֵּית לִי.
Mar Kashisha, fils de Rav Hisda, dit à Rav Achi: viens et écoute [une preuve]: les vœux [annulés en raison de] contraintes [imprévues] — [par exemple] si un ami lui a fait prendre un vœu de manger chez lui, et qu'il est tombé malade, ou que son fils est tombé malade, ou qu'un fleuve l'a empêché [de traverser] — [ces cas sont dispensés d'annulation formelle]. Mais sans cela, ce serait un vœu [valide, nécessitant annulation]. Selon qui [va cet enseignement]? Si c'est selon Rabbi Eliézer ben Yaakov, ce serait un vœu d'incitation [donc nul dès le départ]. N'est-ce donc pas plutôt l'opinion des Sages, et cela ne prouve-t-il pas qu'ils sont en désaccord avec lui?
אֲמַר לֵיהּ מָר קַשִּׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא לְרַב אָשֵׁי, תָּא שְׁמַע: נִדְרֵי אוֹנָסִין, הִדִּירוֹ חֲבֵירוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, וְחָלָה הוּא אוֹ חָלָה בְּנוֹ אוֹ שֶׁעִכְּבוֹ נָהָר. הָא לָאו הָכִי — נֶדֶר הוּא. מַנִּי? אִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב — זֵירוּזִין הָוֵי. אֶלָּא לָאו: רַבָּנַן, וּפְלִיגִי!
[Rav Achi] répondit: en réalité, c'est bien l'opinion de Rabbi Eliézer ben Yaakov. Mais penses-tu que c'est l'hôte qui a fait prendre le vœu à l'invité? Non: c'est l'invité qui a fait prendre le vœu à l'hôte, en lui disant: m'invites-tu à ton repas? Il lui répondit: oui. [L'invité reprit:] ce vœu est-il sur toi [c'est-à-dire, en fais-tu le vœu]? Et il en fit le vœu. Puis il tomba malade, ou son fils tomba malade, ou un fleuve l'empêcha [de traverser] — voici des vœux [annulés en raison de] contraintes [imprévues]. [Puisque le vœu fut initié par l'invité et non par l'hôte, il ne peut être considéré comme un vœu d'incitation, et son annulation nécessite donc ces circonstances exceptionnelles.]
לְעוֹלָם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, וּמִי סָבְרַתְּ דְּאַדְּרֵיהּ מְזַמְּנָא לִזְמִינָא? לָא, דִּזְמִינָא אַדְּרֵיהּ לִמְזַמְּנָא. דַּאֲמַר לֵיהּ מְזַמְּנַתְּ לִי לִסְעוֹדְתָּיךְ? אֲמַר לֵיהּ: אִין. נֶדֶר זֶה עָלֶיךָ? וְנָדַר. וְחָלָה הוּא אוֹ שֶׁחָלָה בְּנוֹ אוֹ שֶׁעִכְּבוֹ נָהָר — הֲרֵי אֵלּוּ נִדְרֵי אוֹנָסִין.
Viens et écoute: de plus, Rabbi Eliézer ben Yaakov a dit: celui qui dit à son ami: « Qonam si je profite de toi, si tu ne loges pas chez moi, et ne manges pas avec moi du pain chaud, et ne bois pas avec moi une coupe d'eau chaude », et que l'autre s'en irrita — ce sont aussi des vœux d'incitation. Mais les Sages ne lui concédèrent pas [ce point, car l'irritation de l'ami implique que le vœu était réel et non une simple incitation]. Que signifie « les Sages ne lui concédèrent pas »? N'est-ce pas...
תָּא שְׁמַע: יָתֵר עַל כֵּן, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ״קֻוֽנָּם שֶׁאֲנִי נֶהֱנֶה לָךְ אִם אִי אַתָּה מִתְאָרֵחַ אֶצְלִי וְתֹאכַל עִמִּי פַּת חַמָּה וְתִשְׁתֶּה עִמִּי כּוֹס חַמִּין״, וְהַלָּה הִקְפִּיד כְּנֶגְדּוֹ — אַף אֵלּוּ נִדְרֵי זֵירוּזִין. וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים. מַאי ״לֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים״? לָאו
Rachi
הרי זה יכול - המודר להתיר נדרו בעצמו שלא ע"פ חכם שיכול לומר לו המודר כלום אמרת ליתן לבני כך וכך אלא בשביל כבודי:,זהו כבודי - יותר שלא אקבל שאיני צריך וכבר הותר הנדר:
מני אי רבי אליעזר בן יעקב - אע"ג דלא אמר זהו כבודי יותר בטל דנדרי זירוזין הוא:,אלא לאו רבנן היא - דסברי דלא הוי נדרי זירוזין וש"מ פליגי:
לעולם רבי אליעזר בן יעקב היא - הא מתני':,ומודה ר' אליעזר בן יעקב בהאי דנדר הוי - ולא זירוזין דודאי משום נדר ממש קא"ל דאמר ליה לאו כלבא אנא כו':
וחכ"א אף זה - נודר יכול להתיר שיכול לומר לו הריני מחזיק לך טובה כאילו התקבלתי ממך לפיכך אינו נדר:
אי ר"א בן יעקב נדרי זירוזין הוו - שמזרזו ומדירו כדי שיתן לו כך וכך אע"ג דלא אמר התקבלתי הוי בטל דנדרי זירוזין הוו:,אלא לאו רבנן היא - דסברי דלא הוו נדרי זירוזין אלמא פליגי:
לעולם ר"א בן יעקב היא - הא מתני':,ומודה - דהאי לא הוה נדרי זירוזין אלא נדר ממש ולהכי אי אמר התקבלתי לא הוי נדר:,משום דאמר ליה לאו מלכא כו':
מני אי ר"א בן יעקב נדרי זירוזין הוו - המדיר חברו שיאכל עמו ואפי' לא חלה מותר:,אלא לאו רבנן היא - ופליגי דלא הוו נדרי זירוזין:
לעולם ר"א בן יעקב היא - ומודה דלאו נדרי זירוזין הוו:,מי סברת דאדריה מזמנא - דהיינו נדרי זירוזין:,לא זמינא הוא דאדריה למזמנא דאמר ליה מזמנת לי בהדך אמר ליה אין נדר זה קבל עליך ונדר וחלה הוא - המזומן הא לא חלה הוי נדר גמור:
יתר על כן - על אותו שאמר במשנה אמר ר"א בן יעקב האומר לחבירו קונם שאיני נהנה לך כו':,והלה הקפיד כנגדו - אף על גב שפירש לו הכל ואע"פ שהקפיד כנגדו אף אלו נדרי זירוזין ומותר:,ולא הודו לו חכמים - שיהא נדרי זירוזין:
Tossafot
מי סברת דאדריה מזמנא לזמינא לא זמינא אדריה למזמנא אמר ליה מזמנת לי אמר ליה אין - פירוש כן אני רוצה לזמן אותך וא"ל זמינא למזמנא דור עליך שאתה מזמן לי ונדר פירוש נדר מזמנא ואמר קונם פירות עלי אם אין אני מזמן אותך ולא הוו נדרי זירוזין משום דדוקא היכא שהמזומן מסרב ומזמן מפציר בו ומזרזו לאכול משלו התם שייך נדרי זרוזין אבל כאן אין צריך לזרז המזומן לאכול שהרי אדרבה המזומן מבקש מן המזמן שידור על כך שיזמנהו:
יתר על כן אמר ר' אליעזר ב"י ואוכל עמו פת חמה - וא"ת מאי יתר על כן י"ל דהכי קאמר אע"ג דשייך לומר לאו כלבא אנא וא"ת והאמר לעיל דלא הוי זירוזין היכא דשייך לומר לאו כלבא אנא לכן נראה דאמר ליה קונם שאי אתה נהנה ממני לעולם אם אי אתה אוכל היום פת חמה והשתא לא שייך טעמא דלאו כלבא אנא ואשמעינן דאע"ג דפי' לו פת חמה וכוס של חמין דמקפיד הוא טפי וסד"א דמתכוין לנדר אפ"ה שרי:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.