Guémara
Ces cas sont-ils comparables? Concernant l'eau froide, les justes disent peu et font beaucoup. C'est pourquoi, lorsque l'hôte dit à l'autre: « Entre dans ma maison et bois une goutte d'eau froide », il avait en réalité l'intention de lui offrir un repas complet. De même, celui qui fait un vœu vise un repas complet et non littéralement une goutte d'eau. C'est pourquoi il peut boire un peu d'eau froide dans la maison de l'hôte.
מִי דָּמֵי? גַּבֵּי צוֹנֵן, צַדִּיקִים אוֹמְרִים מְעַט וְעוֹשִׂין הַרְבֵּה —
Mais ici c'est incertain: peut-être que [le vendeur], en disant qu'il n'acceptera que plus d'un séla, a en réalité l'intention d'accepter moins d'un séla, et [l'acheteur], en disant qu'il ne paiera pas plus d'un shekel, a en réalité l'intention de payer plus d'un shekel — et il s'agit alors d'un vœu d'incitation; ou peut-être qu'il a voulu dire exactement ce qu'il a dit, et il s'agit alors d'un véritable vœu, car il n'avait pas l'intention de faire un compromis sur le prix. Que la question reste posée [la Guemara conclut que le doute demeure non résolu].
הָכָא סְפֵיקָא הוּא, דִּלְמָא פָּחוֹת מִסֶּלַע וְיוֹתֵר עַל שֶׁקֶל קָאָמַר, וְזֵירוּזִין הָוֵי, אוֹ דִּלְמָא דַּוְקָא קָאָמַר, וְנִידְרָא הָוֵי. תִּבְּעֵי.
Rav Yehouda dit au nom de Rav Assi: Ces quatre vœux [enseignés dans la Michna] nécessitent tout de même une demande [d'annulation] auprès d'un sage. Rav Yehouda poursuit: Lorsque j'ai dit cette halakha devant Chmouel, il m'a dit: Le tanna enseigne que « les Sages ont annulé quatre vœux », et toi tu dis qu'ils nécessitent une demande auprès d'un sage?!
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אַסִּי: אַרְבָּעָה נְדָרִים הַלָּלוּ צְרִיכִין שְׁאֵלָה לְחָכָם. כִּי אַמְרִיתָא קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אָמַר: תַּנָּא תָּנֵי ״אַרְבָּעָה נְדָרִים הִתִּירוּ חֲכָמִים״, וְאַתְּ אָמְרַתְּ צְרִיכִין שְׁאֵלָה לְחָכָם?!
Rav Yossef enseignait cette tradition en ces termes: Rav Yehouda dit au nom de Rav Assi: Un sage n'est autorisé à annuler [un vœu] que s'il ressemble à ces quatre vœux, [c'est-à-dire] qu'il n'était pas véritablement destiné à être un vœu mais fut simplement formulé dans le langage d'un vœu — ou bien qu'il fut prononcé par erreur. [La Guemara commente:] On peut en déduire qu'il estime qu'on n'ouvre pas [la procédure d'annulation] par le regret. Le sage doit chercher un facteur qui, si celui qui a fait le vœu en avait eu connaissance au moment du vœu, l'aurait empêché de vouer; le simple regret exprimé après coup ne suffit pas à fonder l'annulation.
רַב יוֹסֵף מַתְנִי לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא בְּהַאי לִישָּׁנָא: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אַסִּי: אֵין חָכָם רַשַּׁאי לְהַתִּיר אֶלָּא כְּעֵין אַרְבָּעָה נְדָרִים הַלָּלוּ. קָסָבַר אֵין פּוֹתְחִין בַּחֲרָטָה.
Il y eut un homme qui vint devant Rav Houna [pour demander l'annulation de son vœu]. Rav Houna lui dit: Ton cœur est-il encore avec toi? [As-tu encore le même désir qu'au moment du vœu?] Il lui répondit: Non. Et il annula son vœu.
הַהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא, אָמַר לֵיהּ: לִבָּךְ עֲלָךְ? אֲמַר לֵיהּ: לָא, וְשַׁרְיֵיהּ.
Il y eut un homme qui vint devant Raba bar Rav Houna. Celui-ci lui dit: Si dix personnes avaient été là pour t'apaiser au moment [où tu as fait le vœu], aurais-tu voué? Il lui répondit: Non. Et il annula son vœu.
הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא, אֲמַר לֵיהּ: אִילּוּ הָיוּ עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם שֶׁיְּפַיְּיסוּךְ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מִי נָדַרְתָּ? אֲמַר לֵיהּ: לֹא, וְהִתִּירוֹ.
Il est enseigné dans une baraïta: Rabbi Yehouda dit: On dit à l'homme [qui demande l'annulation]: Ce cœur, [ce désir,] est-il encore avec toi? S'il dit non, on annule son vœu. Rabbi Yichmaël, fils de Rabbi Yossei, dit au nom de son père: On dit à l'homme: Si dix personnes avaient été là pour t'apaiser au moment [du vœu], aurais-tu voué? S'il dit non, on annule son vœu.
תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אוֹמְרִים לוֹ לָאָדָם: לֵב זֶה עָלֶיךָ? אִם אָמַר ״לָאו״ — מַתִּירִין אוֹתוֹ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם אָבִיו: אוֹמְרִים לוֹ לָאָדָם: אִילּוּ הָיוּ עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם שֶׁיְּפַיְּיסוּךְ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מִי נָדַרְתָּ? אִם אָמַר ״לָאו״ — מַתִּירִין אוֹתוֹ.
[La Guemara introduit la discussion suivante par un moyen mnémotechnique]: Assi et Elazar, Yohanan et Yannaï.
(סִימָן: אַסִּי וְאֶלְעָזָר, יוֹחָנָן וְיַנַּאי).
Il y eut un homme qui vint devant Rabbi Assi. Celui-ci lui dit: As-tu maintenant du regret? Il lui répondit [de façon rhétorique]: Non, n'ai-je pas de regret? [C'est-à-dire: certainement que j'en ai.] Et il annula son vœu. Il y eut un homme qui vint devant Rabbi Elazar. Celui-ci lui dit: Voulais-tu vraiment vouer? Il lui répondit: S'ils ne m'avaient pas mis en colère, je n'aurais rien voulu. Il lui dit: Qu'il en soit selon ta volonté, et [le vœu fut annulé]. Il y eut aussi une femme qui avait fait un vœu contre sa fille [lui interdisant de bénéficier d'elle], et elle vint devant Rabbi Yohanan pour faire annuler ce vœu. Il lui dit: Si tu avais su que tes voisines diraient de ta fille...
הַהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַסִּי אֲמַר לֵיהּ: כְּדוּ תָּהֵית? אֲמַר לֵיהּ: לָא, וְשַׁרְיֵיהּ. הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, אֲמַר לֵיהּ: בָּעֵית נָדוּר? אֲמַר לֵיהּ: אִילּוּ לָא מַרְגְּזִין לִי לָא בָּעֵינַן כְּלוּם. אֲמַר לֵיהּ: תְּהֵא כְּבָעֵית. הָהִיא אִיתְּתָא דְּאַדַּרְתַּהּ לִבְרַתַּהּ, אֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר לַהּ: אִילּוּ הֲוָה יָדְעַתְּ דְּאָמְרָן מְגֵירָתִיךְ עֲלַהּ דִּבְרַתִּךְ:
Rachi
מי דמי גבי צונן צדיקים אומרים מעט ועושין הרבה - וזה שהיה מסרב בחבירו שיאכל אצלו קימעא וישתה טיפת צונן ודאי לאכילה ושתיה מרובה קאמר כי כן דרכן של צדיקים לומר מעט ולעשות הרבה וכי אמר ליה האי קונם טיפת צונן שאני טועם הכי נתכוון לומר אותה טיפה שאתה רוצה ליתן לי איני טועם דהיינו אכילה מרובה ולא נתכוון לטיפת צונן ממש הלכך . אסור באכילה ושתיה מרובה ומותר לשתות הימנו טיפת צונן אבל הכא דדילמא האי דאמר טפי מסלע דעתיה על פחות מסלע ליתן בשלשה דינרין והאי דאמר בציר דעתיה על יותר משקל ליתן ג' דינרין:
וזירוזין הוי - ומותר:,או דלמא דוקא קאמר ונדרא הוי - ואסור:
אלא כעין ד' נדרים [הללו] - והני הוא דשרו משום דלית בהו ממש אבל שאר נדרים אין אדם רשאי להתיר עד שיתחרט הנודר מעצמו:,קסבר אין פותחין בחרטה - שאין חכם רשאי לפתוח ולומד לו נדרת אדעתא דהכי כדאמרינן לקמן אלא הנודר הוא יתחרט תחלה ויפתח ויאמר לו לא לדעת כן נדרתי והוא פותח תחלה בחרטה:
אמר ליה לבך עלך - כלומר עומד אתה על דעת הראשונה שרצונך עדיין באותו נדר:,אמר ליה לא - כלומר מתחרט אכי אלמא קסבר פותחין בחרטה:
אם היו י' בני אדם כו' - שאם פתחו לך בחרטה כשרצית לנדור כלום נדרת:,אמר ליה לאו - קסבר אין פותחין בחרטה ולכך אמר ליה כה"ג דכיון דאמר אילו היו י' בני אדם כו' דמיעקר עקר לנדריה ולא הוי נדר כלל ולכך פותח בחרטה הוא אבל בעלמא אין פותחין בחרטה:
קסבר רבי ישמעאל ברבי יוסי אין פותחין בחרטה:
תהית - מצטער אתה:,כדו תהית - מצטער אתה שנדרת דהיינו בחרטה:,בעית נדור - קיבלת הנדר מרצונך:,אי לא מרגזין לי - אלמלא שהכעיסוני לא הייתי נודר:,דאמרן מגירתיך - שאומרות השכינות על בתך כמו ומגרת ביתה (שמות ג):
Tossafot
ורב יוסף נמי מתני לקולא - אפילו לרב אסי כדאמר דהלכתא דד' נדרים אין צריכין שאלה דבשל סופרים הלך אחר המיקל וכן פסק הר"ר אליעזר ממי"ץ בשם רבי יעקב:,אלא כעין ארבעה נדרים - שפותחין ואומרין (לאו) אדעתא דהכי מי נדרת והוא אומר לא נתכוון לנדור אלא כעין ד' נדרים שלא נתכוון בהם לאיסור:,קסבר אין פותחין לנודר בחרטה - לומר לו מתחרט אתה שהיית רוצה שלא יהיה עליך נדר מתחלה דההוא פתח לא משוי ליה בהדיא נדר טעות אלא אומר לו אדעתא דהכי נדרת והוא אומר אילו ידעתי כן לא הייתי נודר דמשוי ליה נדר טעות מעיקרא:
אמר ליה לבך עלך - פי' לבך שהיה עליך בשעת נדר יש בו עליך עדיין ואין אתה מתחרט מעיקרא אלא מכאן ולהבא:,אמר ליה לא - אלא מתחרט אני על שנדרתי כל עיקר ודוקא כשמתחרט מעיקרא כדפרישית אבל אם אינו מתחרט מעיקרא אלא מכאן ולהבא לכ"ע אין פותחין בחרטה זו:, ושרייה - דקסבר פותחין בחרטה.
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.