Traité Nedarim

19b

Étude de Nedarim 19b

Étude de la Guémara 19b

Guémara

Mais lorsqu'ils sont familiers [avec la collecte], c'est interdit, même si la personne a mentionné la teroumah sans précision, et qu'il subsiste une incertitude quant à la teroumah dont il parlait.

הָא מַכִּירִין — אֲסוּרִין!

Rava dit: concernant le tas de blé, [Rabbi Yehouda] considère que partout où le doute est plus rigoureux que le certain, on ne s'introduit pas soi-même dans le doute. Or, le naziréat certain est plus rigoureux [en apparence, mais en réalité c'est le doute qui l'est]: car si le nazir certain a un remède — il rase [ses cheveux] et apporte un sacrifice, qui est consommé — pour son doute, il ne peut pas raser.

אָמַר רָבָא: גַּבֵּי כְּרִי קָסָבַר כׇּל שֶׁסְּפֵיקוֹ חָמוּר מִוַּדַּאי — לָא מְעַיֵּיל נַפְשֵׁיהּ לִסְפֵיקָא, דְּאִילּוּ גַּבֵּי נָזִיר וַדַּאי, מְגַלֵּחַ וּמֵבִיא קׇרְבָּן וְנֶאֱכָל. עַל סְפֵיקוֹ, לָא מָצֵי מְגַלַּח.

Rav Houna bar Yehouda dit à Rava: s'il a dit « me voici nazir perpétuel », qu'en est-il?

אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה לְרָבָא: אָמַר ״הֲרֵינִי נְזִיר עוֹלָם״, מַאי?

[Rava] lui dit: même pour le nazir perpétuel, son doute est plus rigoureux que le certain, car si le nazir perpétuel certain a les cheveux trop lourds, il peut les alléger avec un rasoir et apporter les trois animaux [d'offrande habituels à la fin du naziréat, avant de reprendre son naziréat]; alors que dans le cas de doute, il ne le peut pas.

אֲמַר לֵיהּ: נְזִיר עוֹלָם נָמֵי סְפֵיקוֹ חָמוּר מִוַּדַּאי, דְּאִילּוּ וַדַּאי הִכְבִּיד שְׂעָרוֹ — מֵיקֵל בְּתַעַר, וּמֵבִיא שָׁלוֹשׁ בְּהֵמוֹת. וְאִילּוּ סְפֵיקוֹ — לֹא.

[Rav Houna] lui dit: s'il a dit « me voici nazir comme Chimchon », qu'en est-il?

אָמַר ״הֲרֵינִי נְזִיר שִׁמְשׁוֹן״ מַאי?

[Rava] lui dit: le naziréat de Chimchon n'est pas enseigné [dans une baraïta]. [Rav Houna] lui dit: mais Rav Adda bar Ahava n'a-t-il pas dit qu'il est enseigné dans une baraïta qu'il existe un naziréat de Chimchon? [Rava] lui dit: si c'est enseigné, c'est enseigné.

אֲמַר לֵיהּ: נְזִיר שִׁמְשׁוֹן לָא תַּנְיָא. אֲמַר לֵיהּ: וְהָאָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: תַּנְיָא נְזִיר שִׁמְשׁוֹן! אֲמַר לֵיהּ: אִי תַּנְיָא — תַּנְיָא.

Rav Achi dit: cette [baraïta, où Rabbi Yehouda traite le naziréat douteux avec clémence,] est celle de Rabbi Yehouda au nom de Rabbi Tarfon. Comme il est enseigné dans une baraïta: Rabbi Yehouda dit au nom de Rabbi Tarfon: aucun d'entre eux n'est nazir, car le naziréat n'a été donné que pour [prendre effet par] une explicitation claire.

רַב אָשֵׁי אָמַר: הָהִיא — רַבִּי יְהוּדָה מִשּׁוּם רַבִּי טַרְפוֹן הִיא. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה מִשּׁוּם רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: אֵין אֶחָד מֵהֶם נָזִיר — לְפִי שֶׁלֹּא נִיתְּנָה נְזִירוּת אֶלָּא לְהַפְלָאָה.

[La Guemara demande:] si c'est ainsi, pourquoi préciser spécifiquement que [le tas] a été volé ou perdu? Mais [la réponse est]: c'est pour te faire connaître la force de l'opinion de Rabbi Chimon, selon laquelle même s'il a été volé ou perdu, il considère qu'un homme s'introduit lui-même dans le doute [et le vœu prend donc effet].

אִי הָכִי מַאי אִירְיָא שֶׁנִּגְנַב אוֹ שֶׁאָבַד? אֶלָּא, לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאַף עַל גַּב דְּנִגְנַב אוֹ שֶׁאָבַד, קָסָבַר מְעַיֵּיל אִינִישׁ נַפְשֵׁיהּ לִסְפֵיקָא.

Rabbi Yehouda dit: la teroumah non spécifiée en Yéhouda, etc. [est interdite, en Galilée est permise]. Donc, là où ils sont familiers, c'est interdit — ce qui montre que le doute est traité avec rigueur.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סְתָם תְּרוּמָה בִּיהוּדָה כּוּ׳. הָא מַכִּירִין — אֲסוּרִין, אַלְמָא סְפֵיקָא לְחוּמְרָא.

Dis la fin [de la Michna]: les biens voués (haramim) non spécifiés en Yéhouda sont permis, mais en Galilée sont interdits, car les gens de Galilée ne sont pas familiers avec les biens voués attribués aux cohanim. Donc, là où ils sont familiers, c'est permis — ce qui montre que le doute est traité avec clémence!

אֵימָא סֵיפָא: סְתָם חֲרָמִים בִּיהוּדָה — מוּתָּרִין, וּבַגָּלִיל — אֲסוּרִין, שֶׁאֵין אַנְשֵׁי הַגָּלִיל מַכִּירִין אֶת חֶרְמֵי הַכֹּהֲנִים. הָא מַכִּירִין — מוּתָּרִין. אַלְמָא סְפֵיקָא לְקוּלָּא!

Abaye dit: la fin [de la Michna] est l'opinion de Rabbi Eléazar fils de Rabbi Tsadok, et non de Rabbi Yehouda, comme il est enseigné dans une baraïta: Rabbi Yehouda dit que la teroumah non spécifiée en Yéhouda est interdite; Rabbi Eléazar fils de Rabbi Tsadok dit que les biens voués non spécifiés en Galilée sont interdits.

אָמַר אַבָּיֵי: סֵיפָא רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק הִיא. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סְתַם תְּרוּמָה בִּיהוּדָה — אֲסוּרָה, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: סְתַם חֲרָמִים בַּגָּלִיל — אֲסוּרִין.

Rachi

הא מכירין אסורין - ואע"ג דבסתם נדר וספק אי בתרומת הלשכה אי בתרומת הגורן דמעייל איניש נפשיה לספיקא דאמרינן על דעת תרומת הלשכה נדר:

גבי כרי - להכי מתיר ר' יהודה:,קסבר לא מעייל איניש וכו' - וכיון דספיקו חמור מודאי ודאי לא מעייל נפשיה באותה ספיקא לחומרא אלא על דעת כן ודאי נדר שאם הכרי בעין דמשכח ליה אם יש שם מאה כור דליהוי נזיר כדיניה אבל לא משכח ליה בעין דליהוי נזיר מספיקא לחומרא לא דגבי נזיר מספיקא הוי חומרא יותר מודאי:,[גבי] נזיר ודאי - איכא הא קולא דלסוף נזירותו מגלח ומביא קרבנו ונאכל ואילו ספק נזירות דנגנב הכרי לא מצי מגלח לפי שאינו מגלח אלא על קרבן והא לא מצי לאיתויי קרבן דדלמא לא נזיר הוא וקא מייתי חולין לעזרה הלכך לא מעייל נפשיה בהאי ספיקא אבל גבי תרומה אמרינן מעייל נפשיה לספיקא דאפי' אמרינן תרומת הלשכה מספיקא לא הוי טפי חמורה [ספק יותר] מודאי (יותר) אם אמר בפירוש הרי עלי כתרומת הלשכה:

אמר האי הריני נזיר עולם - אם יש בכרי הזה ק' כור דהכא ליכא למימר ספיקו חמור מודאי דאפילו בודאי דמדד הכרי ויש בו ק' כור לא יתגלח לעולם מאי איכא למימר אמאי לא מעייל נפשיה לספיקא:

[נזיר עולם נמי] - אפילו היכא דאמר הריני נזיר עולם הוי נמי ספיקו חמור מודאי דאילו נזיר עולם ודאי הכביד עליו שערו מיקל בתער ומביא ג' בהמות חטאת ועולה ושלמים כדין נזיר ואילו ספק נזיר עולם לא מצי לאיתויי קרבן דשמא לאו נזיר הוא:

אמר הריני נזיר שמשון - דלא מגלח לעולם כלל מאי איכא למימר אמאי קאמר רבי יהודה מותר הא ליכא למימר דספיקו חמור מודאו:

אמר ליה לא תניא - לא אשכחן שום ברייתא דקתני הריני נזיר שמשון דליתיה כלל וכי אמר הריני נזיר שמשון דליחול עליה נזירות כלל משום דשמשון לא יצא נזירות מפיו דהא היה מטמא למתים כי הוה קטיל להו הלכך לספיקא לא עייל נפשיה:,והתניא נזיר שמשון - שאומר הריני נזיר שמשון הרי הוא נזיר שמשון ואינו מיקל בתער ומטמא למתים כשמשון:,אי תניא תניא - אי משכחת ברייתא תניא דאיכא לתרוצי הכי משום הכי מתיר ר' יהודה דלא מעייל איניש נפשיה לספיקא וליכא למירמא דרבי יהודה:

רב אשי אמר ההיא - ברייתא דכרי דמתיר רבי יהודה בספק נזירות ר' יהודה משום ר' טרפון היא:,אין אחד מהם נזיר - שנים שהיו עומדים ואמר אחד הריני נזיר אם זה איש פלוני שבא כנגדנו ואידך אמר הריני נזיר אם אינו הוא:,אין אחד מהם נזיר - הואיל ובשעת הנדר לא היה ברור לאחד מהן:,שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה - דבעינן בשעת שנדר שיהא יודע אי הוי נזיר:

אי הכי - דמשום הכי מתיר דלא ניתנה אלא להפלאה:,מאי איריא נגנב - אפילו איתיה בעיניה נמי כיון דבשעת הנדר לא הוה בריר ליה דלא הוה ידע אי היה ביה מאה כור אע"ג דהוה אפשר למודדן:,אלא להכי תניא נגנב או אבד להודיעך כחו דר' שמעון - דאמר אע"ג דנגנב דלא אפשר למודדן קאמר ר' שמעון:

הא מכירין אסורים - אע"ג דמספקא לן אי מתרומת הלשכה קאמר אי מתרומת הגורן:,אלמא ספיקא לחומרא - להכי פריך מסיפא [ואע"ג] דמרישא [נמי] איכא למיפרך דקתני ר' יהודה אומר סתם תרומה ביהודה אסורה אלמא ספיקא לחומרא אלא קמ"ל דבין רישא ובין סיפא קשיא לאידך רישא וסיפא להכי פריך דסיפא לסיפא:

ר' אלעזר ברבי צדוק אומר סתם חרמים בגליל אסורים לפי שאין מכירין אלא חרמי שמים - הא אם היו מכירין חרמי כהנים נמי סתמן מותר דספיקא לקולא ורישא ר' יהודה וסיפא ר' אלעזר:

Tossafot

על ספיקו לא מצי מגלח - וא"ת אמאי לא מצי מגלח יביא עולות ושלמים ויתנם בנדבה ויגלח עליהם ואי משום חטאת דנזיר דליכא בנדבה מ"מ מצי לגלח על העולה ועל השלמים בלא חטאת כדאמר בנזיר אם גילח באחד משלשתן יצא וי"ל מ"מ לא מצי מגלח כהלכתן על גבי ג' בהמות חטאת עולה שלמים דאין חטאת באה בנדבה והלכך אין יכול להביא על תנאי ור"י פירש דלא מצי לגלח משום דעבד הקפה וכמאן דאמר דהקפת כל הראש שמה הקפה דמספק אינו יכול לדחות לאו דהקפה הלכך הוי ספיקו חמור מודאי הלכך לא מחית נפשיה בספיקא אבל במתניתין בנדרים אין ספיקו חמור מודאי:

א"ל לא תניא - בשום מקום שיתיר רבי יהודה בהריני נזיר שמשון אם יש בכרי מאה כור:

רב אשי אמר ההיא - דספק נזירות דכרי דשרי ר' יהודה לאו טעמא משום דאין אדם מכניס עצמו לדבר שספיקו חמור מודאי אלא רבי יהודה משום רבי טרפון היא דבעי הפלאה וטעמא משום דמספיקא לא משתעבד נפשיה ול"נ דהא בפרק בית שמאי דנזיר (דף לד.) מוכח בהדיא דרבי יהודה דכרי פליג אההיא דר' יהודה משום רבי טרפון לכ"נ דה"ק ההיא דנזיר שמשון דפליג רבי יהודה לאו רבי יהודה אליבא דנפשיה היא דודאי מודה רבי יהודה גבי נזיר שמשון כיון דאין ספיקו חמור מודאי אלא ר"י משום רבי טרפון היא דבעי הפלאה ופריך מאי איריא נגנבו ואם תאמר התינח לפי' ראשון דקאי ההיא כרבי יהודה משום רבי טרפון לההיא דלעיל דסתם נזיר אלא לפירוש שני דהא דר' יהודה משום ר' טרפון לא קאי אלא אההיא דנזיר שמשון מאי פריך מאי אריא נגנב והא במלתא דנזיר שמשון לא קתני נגנב וי"ל דס"ל דברייתא במלתיה דשמשון קתני נגנב להודיעך כחו דר"ש וכו' וא"ת התינח לפי' קמא דרב אשי אברייתא דלעיל קאי דקתני בה נזיר סתם אבל לפירוש שני דרב אשי אברייתא דקתני נזיר שמשון קאי א"כ היכי מיירי בה ר"ש והא אמר ר"ש פ"ק דנזיר (דף ד.) האומר נזיר שמשון לא אמר כלום וי"ל דברייתא דקתני והתניא נזיר שמשון לא קתני בה נזיר שמשון לבדו אלא שנה בה נזיר שמשון וסתם נזיר והשתא שונה בה נזיר סתם להודיעך כחו דרבי שמעון דמעייל בספיקא אע"ג דספיקא חמור מודאי ותנא נמי נזיר שמשון להודיעך כחו דרבי יהודה דשרי אע"ג דאין ספיקו חמור מודאי ומטעם הפלאה כר' טרפון כדקאמר רב אשי:

Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.

Nedarim 19b

100%

נדרים י״ט במַסֶּכֶת נְדָרִים