Guémara
Le fait de ne pas être vigilant ne concerne que la condition; mais concernant l'interdit lui-même, on est vigilant. Dormir aujourd'hui ne lui est pas interdit. Cela a seulement pour effet de rendre le sommeil interdit pour lui demain, car lorsqu'on n'est pas vigilant, ce n'est qu'à l'égard d'une condition. Dans ce premier cas, dormir le second jour ne fait qu'accomplir la condition sur laquelle repose l'interdit, ce qui le fait prendre effet rétroactivement. On craint donc qu'il ne soit pas vigilant et provoque rétroactivement une transgression. En revanche, on est vigilant à l'égard d'un interdit direct. Dans ce second cas, dormir le second jour est directement interdit. On ne craint donc pas qu'il transgresse l'interdit.
כִּי לָא מִזְדְּהַיר — בִּתְנָאָה, אֲבָל בְּאִיסּוּרָא — מִזְדְּהַר.
Nous avons appris dans la MICHNA : [Celui qui dit] « Que le sommeil me soit interdit comme un korban », « que la marche me soit interdite », « que la parole me soit interdite », etc. Quel est le cas exact? Si l'on dit que c'est exactement comme la Michna l'enseigne, [le vœu] « que le sommeil me soit interdit » est-il un vœu valide? Mais n'avons-nous pas appris: Il y a une sévérité dans les serments par rapport aux vœux, en ce que les serments s'appliquent à une chose qui a une substance concrète et à une chose qui n'a pas de substance concrète, ce qui n'est pas le cas pour les vœux? Or le sommeil est une chose qui n'a pas de substance concrète! Il faut donc dire qu'il a dit: « Que mes yeux me soient interdits comme un korban pour le sommeil ».
תְּנַן: קֻוֽנָּם שֶׁאֲנִי יָשֵׁן, שֶׁאֲנִי מְהַלֵּךְ, שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר וְכוּ׳. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא כִּדְקָתָנֵי, ״שֶׁאֲנִי יָשֵׁן״ מִי הָוֵי נִדְרָא? וְהָתְנַן: חוֹמֶר בַּשְּׁבוּעוֹת, שֶׁהַשְּׁבוּעוֹת חָלוֹת עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ וְעַל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּנְּדָרִים. וְשֵׁינָה דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ הוּא! אֶלָּא דְּאָמַר: ״קֻוֽנָּם עֵינַי בְּשֵׁינָה״.
Et si l'on dit qu'il n'a pas fixé de mesure [à l'interdit], le laisserions-nous jusqu'à ce qu'il transgresse inévitablement l'interdit « il ne profanera pas sa parole »? Mais Rabbi Yo'hanan n'a-t-il pas dit: concernant celui qui jure « je jure que je ne dormirai pas pendant trois jours », on le flagelle [pour serment vain] et il peut dormir immédiatement! [Ici de même, si l'interdit n'a pas de limite de temps, le vœu ne devrait pas prendre effet.]
וְאִי דְּלָא יָהֵיב שִׁיעוּרָא, מִי שָׁבְקִינַן לֵיהּ עַד דְּעָבַר אִיסּוּר ״בַּל יַחֵל״? וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אִישַׁן שְׁלֹשָׁה יָמִים״ — מַלְקִין אוֹתוֹ וְיָשֵׁן לְאַלְתַּר!
Il faut donc dire qu'il a dit: « Que mes yeux me soient interdits comme un korban pour le sommeil demain, si je dors aujourd'hui ». Mais n'as-tu pas dit que pour tout interdit direct, on est vigilant [et ne le transgressera donc pas]? [Si c'est le cas, pourquoi lui serait-il interdit de dormir aujourd'hui?]
אֶלָּא דַּאֲמַר ״קֻוֽנָּם עֵינַי בְּשֵׁינָה לְמָחָר אִם אִישַׁן הַיּוֹם״. הָא אָמְרַתְּ כׇּל בְּאִסּוּרֵיהּ, מִזְדְּהַר?
Il est donc évident qu'il a dit: « Que mes yeux me soient interdits comme un korban pour le sommeil aujourd'hui, si je dors demain ». Or, s'il ne dort pas aujourd'hui, quand il dormira demain, quelle transgression de « il ne profanera pas sa parole » y aurait-il? Il faut donc dire qu'il s'agit du cas où il a [déjà] dormi [le premier jour, et la Michna l'avertit de ne pas dormir le second jour, de peur qu'il ne transgresse rétroactivement l'interdit]. Il apparaît donc qu'il existe une situation où il dort le premier jour. Voilà une réfutation de l'opinion de Rav Yehouda!
אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּאָמַר ״קֻוֽנָּם עֵינַי בְּשֵׁינָה הַיּוֹם אִם אִישַׁן לְמָחָר״. וְאִי לָא נָיֵים הַיּוֹם, כִּי נָיֵים לְמָחָר מַאי ״בַּל יַחֵל דְּבָרוֹ״ אִיכָּא? אֶלָּא לָאו בִּדְנָיֵים. אַלְמָא אִיתֵיהּ דְּנָיֵים. וּתְיוּבְתָּא דְרַב יְהוּדָה!
[La Guemara répond:] Quand la Michna enseigne [qu'il ne peut dormir le lendemain], cela ne signifie pas qu'aujourd'hui il peut dormir a priori. Cela signifie plutôt que s'il a dormi aujourd'hui, il doit être vigilant à ne pas dormir demain.
כִּי קָתָנֵי, דְּאִי נָיֵים.
Ravina dit une autre réponse: en réalité, [la Michna peut être comprise] exactement comme elle l'enseigne [« que le sommeil me soit interdit »], et le vœu ne prend pas effet, puisque le sommeil n'a pas de substance concrète. Et si c'est le cas, quelle est la raison pour laquelle la Michna énonce que s'il dort il transgresse l'interdit « il ne profanera pas »? Il transgresse cet interdit par décret rabbinique. Bien que le vœu ne prenne pas effet selon la loi de la Torah, les Sages lui ont interdit de rompre sa parole.
רָבִינָא אָמַר: לְעוֹלָם כִּדְקָתָנֵי וּמַאי ״בַּל יַחֵל״ — מִדְּרַבָּנַן.
Mais existe-t-il un interdit de « il ne profanera pas sa parole » de nature rabbinique? Oui, et il est enseigné dans une baraïta: concernant des choses permises, mais que d'autres ont pris l'habitude de considérer comme interdites, tu n'as pas le droit de les permettre devant eux, comme il est dit: « il ne profanera pas sa parole » (Bamidbar 30, 3). [S'ils enfreignent leur coutume, ils transgressent l'interdit « il ne profanera pas sa parole » par décret rabbinique, cela étant assimilé à la violation d'un vœu.]
וּמִי אִיכָּא ״בַּל יַחֵל״ מִדְּרַבָּנַן? אִין, וְהָתַנְיָא: דְּבָרִים הַמּוּתָּרִין וַאֲחֵרִים נָהֲגוּ בָּהֶן אִיסּוּר — אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְהַתִּירָן בִּפְנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ״.
Nous avons appris dans une Michna [57a]: [Un homme dit à sa femme] « que tirer bénéfice de moi te soit interdit comme un korban jusqu'à Pessa'h, si tu vas chez ton père jusqu'à la fête [de Soukot] ». Si elle est allée [chez son père] avant Pessa'h, elle est interdite de tirer bénéfice de lui jusqu'à Pessa'h.
תְּנַן: ״שֶׁאַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד הַפֶּסַח אִם תֵּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ עַד הֶחָג״, הָלְכָה לִפְנֵי הַפֶּסַח — אֲסוּרָה בַּהֲנָאָתוֹ עַד הַפֶּסַח.
[La Guemara déduit:] Ce n'est que si elle est allée avant Pessa'h que cela lui est interdit; si elle n'y est pas allée, ce n'est pas interdit! [Apparemment, bien qu'elle puisse transgresser la condition rétroactivement jusqu'à Soukot en allant chez son père, on ne craint pas qu'elle le fasse. Ceci est difficile selon Rav Yehouda, qui interdit la transgression d'un vœu conditionnel pouvant prendre effet rétroactivement.]
הָלְכָה לִפְנֵי הַפֶּסַח — אֲסוּרָה, לֹא הָלְכָה — לָא!
Rabbi Abba dit: Si elle est allée avant Pessa'h, elle est interdite [de tirer bénéfice de lui], et elle est passible de flagellation. Si elle n'y est pas allée, c'est simplement interdit [de tirer bénéfice de lui, de peur qu'elle ne transgresse la condition et ne fasse prendre effet le vœu rétroactivement], mais elle n'est pas passible de flagellation pour cela, le vœu n'ayant pas encore pris effet.
אָמַר רַבִּי אַבָּא: הָלְכָה לִפְנֵי הַפֶּסַח — אֲסוּרָה, וְלוֹקָה. לֹא הָלְכָה — אֲסוּרָה בְּעָלְמָא.
Dis la fin [de cette Michna]: après Pessa'h, c'est en vertu de « il ne profanera pas sa parole ». Or, si elle n'a pas tiré bénéfice de lui avant Pessa'h, y a-t-il [une transgression de] « il ne profanera pas »? Il est donc évident qu'elle a tiré bénéfice de lui [avant Pessa'h, de sorte que si elle va chez son père entre Pessa'h et Soukot, elle transgresse le vœu rétroactivement]. Il apparaît donc qu'elle peut tirer bénéfice de lui, même si elle peut ensuite transgresser le vœu en violant la condition,
אֵימָא סֵיפָא: אַחַר הַפֶּסַח בְּ״בַל יַחֵל דְּבָרוֹ״. וְאִי דְּלָא אִיתְהֲנִי לִפְנֵי הַפֶּסַח, מִי אִיכָּא ״בַּל יַחֵל״? אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּאִיתְהֲנִי. אַלְמָא מִיתְהֲנֵי,
Rachi
כי לא מיזדהר בתנאיה - דכיון דיום של מחר הוי תנאיה ליום אתמול כגון דאמר קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר הוי אותו היום דלמחר תנאי לאותו היום דאתמול דאם יישן למחר הוי לקי מאותו שינה דאתמול ואם לא יישן לא לקי משום הכי אמרינן דלא יישן היום דשמא כי אתי למחר לא מיזדהר בתנאי ונמצא עובר בבל יחל:,אבל באיסורא - דאמר קונם עיני בשינה מחר אם אישן היום דאותו יום של מחר נטוי לאיסורא ודאי מיזהר זהיר ביה דאי לא מקיים תנאי שישן באותו היום ודאי כי אתי למחר לא הוי ישן דהא איתסר בנדר:
אילימא כדקתני שאני ישן מי הוי נדר - הא שינה דבר שאין בו ממש הוא:,אלא דקאמר קונם עיני בשינה - ועין שנדר בו יש בו ממש:
ואי דלא יהיב שיעורא - עד כמה זמן אינו ישן:,מי שבקינן ליה - הא עבר ודאי באיסור לא יחל דלא מצי למיקם בנפשיה דלא יישן:,והאמר ר' יוחנן וכו' - לאלתר מלקין אותו שיישן הואיל דנדר בדבר שאין יכול לעמוד בו:
ואי לא ניים היום כי ניים למחר מאי איסור בל יחל איכא - דקתני אסור והרי לא ישן אתמול כלום:,אלא בדניים - אתמול דהכי מיירי מתניתין אם יישן היום ויישן למחר אסור:,אלמא אית ליה דניים - אלמא דשבקינן ליה לישן היום ולא חיישינן שמא יישן למחר ותיובתא דרב יהודה:
אמר לך רב יהודה הכי קתני מתני' קונם שאני בשינה היום אם אישן למחר דאסור כי ניים למחר דאי ניים מאתמול דיעבד אבל לכתחילה אין מניחין אותו לישן היום דחיישינן שמא יישן למחר:
לעולם כדקתני - שאיני ישן והאי דקאמר והא שינה דבר שאין בו ממש וליכא בל יחל ודאי מדאורייתא ליכא בל יחל ומאי בל יחל איכא דקתני מתניתין דאסור מדרבנן:
ומי אכא בל יחל מדרבנן - דמלקין ליה מדרבנן:,אי אתה רשאי לנהוג בהן היתר לפניהם - לבטל מנהגם דעובר משום בל יחל ומן התורה אינו בבל יחל אלא מדרבנן:
קונם שאת נהנית לי עד הפסח אם תלכי לבית אביך מכאן עדי החג - בפ' הנודר מן הירק כגון דקאי באדר ואמר קונם תהא הנאתי עליך מאכל ומשקה עד הפסח אם תלכי לבית אביך מכאן עד החג עד סוכות:
אם הלכה - לבית אביה קודם הפסח אסורה להנות ממנו קודם הפסח כמו שנדר:,הא אם לא הלכה - לפני הפסח אינה אסורה עד הפסח ולא חיישינן שמא תלך לאחר הפסח ונמצאת למפרע נהנית באיסור וקשה לרב יהודה דאמר אל יישן היום שמא יישן למחר דאם איתא לדרב יהודה הוה אסר לה מתני' עד הפסח אפי' אם לא הלכה עד הפסח דחיישינן שמא תלך לאחר הפסח ונמצאת נהנית ממנו באיסורא:
אמר ר' אבא - תריץ הכי למתניתין הלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו ולוקה דעוברת על בל יחל ואם לא הלכה לפני הפסח ואפילו הכי אסורה בהנאתו עד הפסח איסורא בעלמא דחיישינן שמא תלך לאחר הפסח ונמצאת נהנית למפרע באיסורא:,הלכה - חייבת מלקות דהא עברה: הכי מסקנא דמתני' הלכה לאחר הפסח עוברת משום בל יחל:
ומקשינן מינה ואי דלא איתהני לפני הפסח מי איכא בל יחל:,אלא לאו פשיטא דאיתהני - לפני הפסח וסברה לא אלך אחר הפסח והלכה לאחר הפסח:
Tossafot
אלא דאמר קונם עיני היום וכו' אלמא איתא דניים - והיא גופ' אשמעי' דאתיא לידי אסור בל יחל מתוך שמותר לישן היום וא"ת ולוקמיה כגון דאמר קונם עיני בשינה למחר אם אישן - היום דבההיא מודה רב יהודה וי"ל דהא נמי מילתא דפשיטא היא ולא איצטריך לאשמוע':
ואי דלא יהיב שיעורא מי שבקיניה עד דעבר איסורא בל יחל והא א"ר יוחנן שבועה שלא אישן שלשה ימים וכו' - מכאן פר"י דנדר שאי אפשר לקיים אינו חל דהכא מדמי נדר שא"א לקיימו לשבועת שוא וההוא דנדר מכל פרי דעלמא (דף עט:) לאו דוקא כל פרי דא"כ לא הוה חייל כיון דאי אפשר לקיים:
אלא דאמר קונם עיני היום וכו' אלמא איתא דניים - והיא גופ' אשמעי' דאתיא לידי אסור בל יחל מתוך שמותר לישן היום וא"ת ולוקמיה כגון דאמר קונם עיני בשינה למחר אם אישן היום דבההיא מודה רב יהודה וי"ל דהא נמי מילתא דפשיטא היא ולא איצטריך לאשמועי':
כי קתני דאי ניים - וא"ת פשיטא דאם ניים דהוה בבל יחל ויש לומר דההיא גופא אתא לאשמועינן דאסור לישן היום כדרב יהודה וה"ק הרי זה בלא יחל דברו כלומר יש לו ליזהר שלא ישן שאם ישן יבא לידי בל יחל דברו דשמא ישן למחר דמתנאי לא מזדהר כדר' יהודה לכך אם ישן היום קרוב לודאי הוא שיבא לידי בל יחל דברו לפי שרגילות הוא שישן למחר כדפרישי' דבתנאי לא מזדהר וא"ת ולוקמא כגון דיהיב שיעורא לשינתו ועכשיו לא קשיא ההיא דרבי יוחנן וי"ל דהאי נמי פשיטא:
רבינא אמר לעולם כדקתני - שאני ישן ואע"ג דהוי דבר שאין בו ממש מ"מ אסור מדרבנן ובל יחל דקתני אסמכתא בעלמא ומיהו גבי קונם שאני משמשך מודה רבינא דאיכא בל יחל מדאורייתא והוי מתני' לצדדין גבי שאני ישן הוי בל יחל מדרבנן וגבי קונם שאני משמשך הוי בל יחל מדאורייתא ונראה דהלכה כרבינא דאמר דאפילו דבר שאין בו ממש איכא בל יחל מדרבנן חדא דרבינא בתראה ועוד כ"ע סבירא להו כרבינא והא דדחיק הש"ס לשנויי דאי ניים ולא מתרץ כרבינא לא משום דלית ליה דרבינא אלא משום דמשמע ליה מתניתין דקתני בל יחל גבי שאני ישן דוקא קאמר מדאורייתא דומיא דגבי שאני משמשך דתני בהדייהו ורבינא לא חייש להכי הלכך הנודר שאני ישן שאני מדבר וכן כל דבר שאין בו ממש צריך התרת חכם:
ואחרים נהגו בו איסור - תימה מה ענין זה לנהגו בו איסור וי"ל דהאי נמי שנדר ונתכוון לאסור עצמו גם בדבר שאין בו ממש אין לך נהגו גדול מזה כ"נ למשי"ח:
תנן שאת נהנית לי עד הפסח וכו' - תימה הא משעבד לה והיכי מצי מדיר לה וי"ל באומר קונם תשמישך עלי ושאת נהנית לי לאו דוקא אי נמי שאני הכא כיון שתולה הנדר בדבר שיכולה לקיים שפיר חייל הנדר אף כי מדירה כשאמר קונם תשמישי עליך שהרי לא תלך לבית אביה ולא תיאסר: הלכה אין לא הלכה לא:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.