Il est enseigné dans une baraïta: celui qui fait un vœu en associant un objet à un [rouleau de] Torah n'a rien dit, et le vœu ne prend pas effet. Cependant, s'il associe l'objet à ce qui est écrit dans le rouleau de Torah, ses paroles sont valables. [Puisque le Nom de D.ieu est écrit dans la Torah, il a invoqué le Nom de D.ieu dans son vœu.] S'il l'associe à lui-même et à ce qui y est écrit, ses paroles sont valables.
תַּנְיָא: הַנּוֹדֵר בַּתּוֹרָה — לֹא אָמַר כְּלוּם. בְּמַה שֶּׁכָּתוּב בָּהּ — דְּבָרָיו קַיָּימִין. בָּהּ וּבְמַה שֶּׁכָּתוּב בָּהּ — דְּבָרָיו קַיָּימִין.
La Guemara demande: il est enseigné que s'il associe l'objet à ce qui est écrit dans le rouleau, ses paroles sont valables. Fallait-il [encore] dire que la halakha est la même s'il l'associe à lui-même et à ce qui y est écrit? Cela est évident.
קָתָנֵי ״בְּמַה שֶּׁכָּתוּב בָּהּ״ — דְּבָרָיו קַיָּימִין, ״בָּהּ וּבְמַה שֶּׁכָּתוּב בָּהּ״ — צְרִיךְ לְמֵימַר?
Rav Nahman dit: cela n'est pas difficile. Ce cas [où l'objet est associé au rouleau et à ce qui y est écrit] concerne une situation où la Torah est posée sur le sol, tandis que cet autre cas [où l'objet est associé seulement à ce qui y est écrit] concerne une situation où il la tient dans ses mains. [Si elle est] posée sur le sol, que l'on mentionne le rouleau ou ce qui y est écrit, sa pensée se porte sur le parchemin [lui-même], car il suppose naturellement que, puisque le rouleau est posé au sol, le parchemin doit être vierge. Le vœu ne prend donc effet que s'il mentionne à la fois le rouleau et ce qui y est écrit, indiquant ainsi qu'il est conscient qu'il s'agit d'un rouleau de Torah. En revanche, lorsqu'il le tient dans ses mains et associe l'objet à ce qui y est écrit, sa pensée se porte sur les mentions [azkarot] du Nom de D.ieu qui s'y trouvent, et le vœu prend effet.
אָמַר רַב נַחְמָן, לָא קַשְׁיָא: הָא — דְּמַחֲתָא אוֹרָיְיתָא אַאַרְעָא, הָא — דְּנָקֵיט לַהּ בִּידֵיהּ. מַחֲתָא עַל אַרְעָא — דַּעְתֵּיהּ אַגְּוִילֵי. נָקֵט לַהּ בִּידֵיהּ — דַּעְתֵּיהּ עַל הָאַזְכָּרוֹת שֶׁבָּהּ.
Et si tu veux, dis plutôt que toute la baraïta concerne un cas où le rouleau est posé sur le sol, et cette clause intermédiaire — « à ce qui est écrit en elle » — nous enseigne que même s'il est posé sur le sol, puisqu'il a dit « à ce qui est écrit en elle », [le vœu] est efficace, car il visait clairement les Noms de D.ieu. Et le tanna de la baraïta enseigne selon le style: ceci, et il n'est pas besoin de dire cela. La baraïta enseigne d'abord la halakha du cas où il a dit « ce qui y est écrit », qui comporte un élément novateur, puis énonce une règle plus évidente, à savoir qu'il va de soi que s'il associe l'objet au rouleau et à ce qui y est écrit, le vœu prend effet.
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּמַחֲתָא עַל אַרְעָא. וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן, דְּאַף עַל גַּב דְּמַחֲתָא עַל אַרְעָא — כֵּיוָן דְּאָמַר ״בְּמַה שֶּׁכָּתוּב בָּהּ״ מַהֲנֵי. וְזוֹ וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר זוֹ קָתָנֵי.
Et si tu veux, dis plutôt que toute la clause du milieu, c'est-à-dire la dernière clause, où il associe l'objet au rouleau et à ce qui y est écrit, concerne un cas où il tient le rouleau de Torah dans ses mains. Et cela nous enseigne: puisqu'il le tient dans ses mains, même s'il n'a dit que « avec elle » sans dire explicitement « avec ce qui y est écrit », il est considéré comme s'il avait dit « avec ce qui y est écrit ». C'est pourquoi l'objet est interdit.
וְאִי בָּעֵית אֵימָא: כּוּלָּהּ מְצִיעֲתָא נָמֵי דְּנָקֵיט לֵיהּ בִּידֵיהּ. וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן: כֵּיוָן דְּנָקֵיט לֵיהּ בִּידֵיהּ, אַף עַל גַּב דְּלָא אָמַר אֶלָּא ״בָּהּ״ — כְּמַאן דְּאָמַר ״בְּמַה שֶּׁכָּתוּב בָּהּ״ דָּמֵי.
Mishna 1
MICHNA: Concernant celui qui dit: « Konam, que dormir me soit [interdit comme une offrande] », ou: « que parler me soit interdit », ou: « que marcher me soit interdit », ou celui qui dit à sa femme: « Konam, que d'avoir des relations conjugales avec toi me soit interdit » — s'il transgresse le vœu, il tombe sous l'interdit « il ne profanera pas sa parole » (Bamidbar 30, 3).
מַתְנִי׳ ״קֻוֽנָּם שֶׁאֲנִי יָשֵׁן״, ״שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר״, ״שֶׁאֲנִי מְהַלֵּךְ״, הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה ״קֻוֽנָּם שֶׁאֲנִי מְשַׁמְּשֵׁךְ״ — הֲרֵי זֶה בְּ״לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ״.(משנה)
Guémara
GUEMARA: Il a été dit: concernant celui qui dit: « Konam, que mes yeux [soient interdits] au sommeil aujourd'hui, si je dors demain », Rav Yehouda dit au nom de Rav: qu'il ne dorme pas aujourd'hui, de peur qu'il ne dorme demain [et que cela rende le vœu transgressé aujourd'hui, rétroactivement]. Et Rav Nahman dit: qu'il dorme aujourd'hui, et nous ne craignons pas qu'il dorme demain [car il fera attention de ne pas dormir]. Et Rav Yehouda concède que dans le cas où il dit: « Konam, que mes yeux [soient interdits] au sommeil demain, si je dors aujourd'hui », il peut dormir aujourd'hui.
גְּמָ׳ אִיתְּמַר: ״קֻוֽנָּם עֵינַי בְּשֵׁינָה הַיּוֹם אִם אִישַׁן לְמָחָר״, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אַל יִשַׁן הַיּוֹם, שֶׁמָּא יִשַׁן לְמָחָר. וְרַב נַחְמָן אָמַר: יִשַׁן הַיּוֹם, וְלָא חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא יִשַׁן לְמָחָר. וּמוֹדֶה רַב יְהוּדָה בְּאוֹמֵר ״קֻוֽנָּם עֵינַי בְּשֵׁינָה לְמָחָר אִם אִישַׁן הַיּוֹם״, שֶׁיִּשַׁן הַיּוֹם.
Rachi
הנודר בתורה - שאוכל לך לא אמר כלום:
אי מחתא ספר תורה אארעא - ואמר במה שכתוב בה:,דעתיה אגוילי - דכשנדר לא נדר אלא בגוילין שכתוב בהן התורה דכיון שהיה רואה אותה מונחת על הארץ סבר הואיל ומונחת על הארץ ודאי אין כתוב בה ולא נדר אלא בגוילין ולא אמר כלום אבל אי אמר בה ובמה שכתוב בתוכה אפילו אי מחתא אארעא מוכחא מילתא דודאי שבועה גמורה עשה ודבריו קיימין אע"ג דמחתא אארעא דלהכי אמר בה ובמה שכתוב בה:,אבל אי מנקיט ליה בידיה אפילו אמר במה שכתוב בה דבריו קיימין ובהכי מיירי הא דקתני במה שכתוב בה דבריו קיימין דכיון דמנקיט ליה בידיה בכבוד ורואה ויודע מה שבתוכה כי אמר במה שכתוב בה דבריו קיימין דשבועה גמורה חשיבא וכ"ש כי אמר בה ובמה שכתוב בה:
תרוייהו מיירי בדנקיט לה בידיה ואהכי תנא בה ובמה שכתוב בה דהא קמ"ל דכיון דנקיט לה בידיה . דיודע שהיא כתובה אי אמר בה גרידא כמאן דאמר במה שכתוב בה דמי ודבריו קיימין:
מתני' קונם שאני ישן שאני מהלך - האומר יאסר עלי כקרבן אם אני ישן או אני מהלך והכי גרסינן גבי נדר בל יחל וגבי שבועה אסור משום דהאי לא יחל דנדר מוקי לה בגמרא דמדרבנן הוא ודשבועה הוי איסור דאורייתא:
גמ' קונם עיני בשינה היום אם אני אישן למחר - מה שאני ישן היום יהא עלי בקונם על מנת אם אישן למחר דאם ישן הוא למחר לוקה על מה שישן אתמול:,אל ישן היום - דשמא יישן מיד למחר ולא מיקיים תנאיה ונמצא עובר בבל יחל על מה שישן אתמול:,ורב נחמן אומר יישן היום ולא חיישי' שמא יישן למחר - דלמחר מיזהיר זהיר שלא יישן כדי שלא ילקה על מה שישן אתמול:
Tossafot
הא דמחתא אארעא - והכי דייקינן סיפא דבעינן תרתי בה ובמה שכתוב בה אבל מה שכתוב בה לחוד אמרי' דעתיה אגוילין וה"ק במה שכתוב בה דהיא הקלף אבל כשאמר בה ובמה שכתוב בה ע"כ מדייתר לשונו שמע מינה דדעתיה אאזכרות שבה ורישא דנקיט ליה בידיה הילכך כשאמר במה שכתוב בה לחוד דעתיה אאזכרות אבל בה לחוד לעולם דעתו אגוילין אע"ג דנקט ליה בידיה איבעית אימא רישא מחתא אארעא והא קמ"ל דמחתא אארעא ואמר במה שכתוב בה לחודיה מהני וה"ג סיפא דנקיט ליה בידיה והא [קמ"ל] אע"ג דלא אמר אלא בה כמ"ד שכתוב בה דמי והא דקתני סיפא בה ובמה שכתוב בה ה"ק סיפא זימנין דבה לחודה מהני כמה שכתוב בה והיינו היכא דנקיט ליה בידיה:
איתמר קונם עיני בשינה היום - ושינה הוא שם דבר בלשון הש"ס כמו שינה בלשון פסוק:,רב נחמן אמר ישן ואין חוששין שמא ישן למחר - מפרש טעמיה בגיטין (ד' פד.) דאי בעי מבריז נפשיה בסילוא:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.