Guémara
Et voici que la teroumah des pains de la todah n'est prélevée qu'après l'aspersion des sangs. [Or, si le vœu prend effet malgré cela, c'est donc qu'on vise le statut initial de l'objet, avant l'aspersion des sangs, quand ces pains étaient interdits.] Cela indique qu'on a en tête le statut originel de la chose plutôt que son statut actuel.
וְהָא תְּרוּמַת לַחְמֵי תוֹדָה — לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים הִיא.
La Guemara réfute cela: dis plutôt que lorsque la Michna précise que si l'on dit que la nourriture soit comme la teroumah d'Aharon elle reste permise, cela indique que si l'on dit qu'elle soit comme le prélèvement de la chambre du Trésor du Temple — qui est aussi appelé teroumah et qui est toujours interdit — la nourriture devient interdite. Cependant, on ne peut pas déduire de la Michna que si l'on déclare la nourriture comme la teroumah des pains de la todah, la nourriture devienne interdite.
אֵימָא: ״כִּתְרוּמַת הַלִּשְׁכָּה״ — אָסוּר.
Mais concernant la teroumah des pains de la todah, qu'en est-il — reste-t-elle permise? Si c'est le cas, que la Michna enseigne [directement le cas des] pains de la todah, et a fortiori [on saurait que la même règle s'applique à] sa teroumah! Cela vient nous enseigner que la teroumah des pains de la todah est elle-même appelée « sa teroumah » [et se trouve donc incluse dans la Michna].
אֲבָל תְּרוּמַת לַחְמֵי תוֹדָה מַאי — מוּתָּר? לִיתְנֵי לַחְמֵי תוֹדָה, וְכׇל שֶׁכֵּן תְּרוּמָתוֹ! הָא קָא מַשְׁמַע לַן תְּרוּמַת לַחְמֵי תוֹדָה — תְּרוּמָתוֹ הִיא.
Et si tu veux, dis que la teroumah des pains de la todah peut elle aussi être prélevée avant l'aspersion des sangs, par exemple lorsqu'on l'a séparée au moment du pétrissage. Il se peut donc que le vœu ait été prononcé avant l'aspersion des sangs, quand les pains étaient interdits à tous, et c'est pour cela que le vœu prend effet.
וְאִי בָּעֵית אֵימָא: תְּרוּמַת לַחְמֵי תוֹדָה נָמֵי קוֹדֶם זְרִיקַת דָּמִים הוּא. כְּגוֹן דְּאַפְרְשִׁינְהוּ בְּלֵישָׁה.
Et c'est conforme à ce qu'a dit Rav Touvi bar Kisna au nom de Chmouel: si l'on a cuit les pains de la todah en quatre 'halot au lieu des quarante requis, on s'est acquitté de son obligation. La Guemara demande: mais n'est-il pas écrit qu'il faut apporter quarante pains, dix de chacun des quatre types? La Guemara répond: il faut cuire quarante pains pour accomplir la mitsva de façon optimale, mais on s'acquitte néanmoins de son obligation avec quatre pains, un de chaque type.
וְכִי הָא דְּאָמַר רַב טוֹבִי בַּר קִיסְנָא אָמַר שְׁמוּאֵל: לַחְמֵי תוֹדָה שֶׁאֲפָאָן בְּאַרְבַּע חַלּוֹת — יָצָא. וְהָכְתִיב אַרְבָּעִים! לְמִצְוָה.
Mais ne doit-il pas prélever la teroumah? Et si tu dis qu'il prend un seul pain pour représenter tous les autres — n'avons-nous pas appris dans une MICHNA : « un de chaque sacrifice », [ce qui enseigne] qu'il ne doit pas prendre d'un type de sacrifice pour un autre! Et si tu dis qu'il prend une tranche de chacun des quatre pains — n'avons-nous pas appris que le mot « un » [dans le verset] enseigne qu'il ne doit pas prendre une tranche [mais un pain entier]!
וְהָא בָּעֵי לְמִשְׁקַל תְּרוּמָה! וְכִי תֵּימָא דְּשָׁקֵיל חֲדָא רִיפְתָּא עַל כּוּלַּהּ — וְהָתְנַן: אֶחָד מִכׇּל קׇרְבָּן. שֶׁלֹּא יִטּוֹל מִקׇּרְבָּן עַל חֲבֵירוֹ! וְכִי תֵּימָא דְּשָׁקֵיל פְּרוּסָה מִכׇּל חַד וְחַד, וְהָתְנַן: ״אֶחָד״, שֶׁלֹּא יִטּוֹל פְּרוּסָה!
Il faut donc dire qu'il les a séparés au moment du pétrissage: il a pris un morceau de pâte du 'hametz, un des 'halot, un des reki'kim, et un de la revoukha [avant de cuire le reste en quatre pains].
אֶלָּא דְּאַפְרְשִׁינְהוּ בְּלֵישָׁה. דְּשָׁקֵיל חֲדָא מֵחָמֵץ, וַחֲדָא מִן חַלּוֹת, וַחֲדָא מִן רְקִיקִים, וַחֲדָא מִן רְבוּכָה.
Disons que cela correspond à une divergence entre tannaïm: si l'on dit « que ceci me soit interdit comme la viande d'un premier-né », Rabbi Yaakov rend la viande interdite, tandis que Rabbi Yehouda la rend permise.
לֵימָא כְּתַנָּאֵי: ״הֲרֵי עָלַי כִּבְכוֹר״, רַבִּי יַעֲקֹב אוֹסֵר, וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר.
Quel est le cas exact? Si l'on dit qu'il s'agit d'avant l'aspersion des sangs [quand l'animal premier-né est encore interdit en tant que consacré], quel serait le raisonnement de celui qui permet? Et si c'est après l'aspersion des sangs [quand la viande appartient au cohen et est permise à la consommation], quel serait le raisonnement de celui qui interdit? N'est-ce donc pas [la preuve que]...
הֵיכִי דָמֵי? אִי נֵימָא לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים, מַאי טַעְמָא דְמַאן דְּשָׁרֵי. וְאִי לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים, מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָסַר? אֶלָּא לָאו,
Rachi
והא תרומת לחמי תודה לאחר זריקת דמים הוא - ואליבא דר' אליעזר בר' שמעון נקיט ליה דאמר לא קדש הלחם עד שישחוט ויזרוק דמה לשמה ובתורת כהנים קאמר לה גבי לחמי תודה וקודם זריקה אי אכל מהני לחמי תודה לא עבד איסור גמור ואפי' הכי הוי אסור אלמא כדהשתא מיתפיס: לעולם אימא לך בתר מעיקרא אזלינן היכא דאיכא היתירא ואיסורא ולא תימא דאמרי' בתרומת לחמי תודה אלא אימא הא בתרומת הלשכה אסור דהיא אסורה בין מעיקרא בין בסוף והוי נמי דבר הנדור דכתיב אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי (שמות כ״ה:ב׳):
אבל תרומת לחמי תודה מאי מותר - משום דלתרומת לחמי תודה הוי היתר קודם זריקת דם תודה ואזלינן בתר מעיקרא:,אי הכי ליתני כחלת אהרן או כתרומת לחמי תודה מותר ואע"ג דהוי דבר הנדור ואנא ידענא דכ"ש כתרומתו דמותר דהוי מתפיס בדבר האסור:,לעולם כתרומת לחמי תודה מותר והאי דקתני כתרומתו הא קמ"ל דתרומת לחמי תודה תרומתו היא כתרומה חשובה דהויא נמי דבר האסור ואין אדם יכול להתפיס בה דבר בנדר אע"ג דבאה על ידי נדר:
ואיבעית אימא - כדקאמרת הא כתרומת לחמי תודה אסור ואפילו הכי אימא דדייקינן נמי מהכא דאזלינן בתר מעיקרא ואסורה התרומה קודם זריקה כגון דאפרשה בלישה וכי הא דאמר רב טובי בר קיסנא וכו':,ואית דמפרשי והא תרומת לחמי תודה לאחר זריקת דם - היה כהן מפרישה והיתה מותרת לכהן וקודם זריקת דם היתה אסורה דמאחר שנתקדשו לחמי תודה בשחיטה נאסרו לכל העולם ונעשה טבל עד שהופרשה התרומה לאחר זריקה שהותרה לכהן אלמא אע"ג דקודם זריקה היתה אסורה כבשר זבחי שלמים דאסור קודם זריקה ולאחר זריקה הותרה כבשר זבחי שלמים אסור בככר אלמא דאזלינן בתר מעיקרא שהיה אסור לכל העולם: לעולם מהא לא תיפשוט ואימא הא כתרומת הלשכה אסור דתרומת הלשכה לא היה לה היתר בין בתחילת הקדש בין בסוף הקדש:,הא כתרומת לחמי תודה מאי מותר - משום דאמרינן בסוף מתפיס ומאחר דתרומת הכהן היא חשובה כתרומה בעלמא כדבר האסור ולא כדבר הנדור ולהכי מותר המתפיס אי הכי ליתני כתרומת לחמי תודה מותר כל שכן כתרומת אהרן דאנא ידענא דמותר דהיא לא באה ע"י נדר כלל:,[תרומתו היא] - להכי קתני כתרומתו במתניתין לאשמועינן דתרומת לחמי תודה לאחר זריקת דם שהיא מופרשת ויש עליה שם תרומת אהרן חשובה דהא מתפיס ככר בתרומת לחמי תודה לאחר זריקת דם שהוא דבר האסור ויש עליה שם תרומה כתרומת אהרן חשובה ולעולם האומר כתרומת לחמי תודה מותר:,ואיבעית אימא - האומר כתרומת לחמי תודה אסור ולא תפשוט מהכא בשר זבחי שלמים אי בעיקר מתפיס או בסוף דאפשר דאיסור והיתר תרוייהו ליהוו קודם זריקת דם כגון דאפרשה בלישה והיתה תרומה מותרת לכהן קודם זריקה ולהכי איסור והיתר ביחד קודם הזריקה והיתר לאחר האיסור ותרוייהו קודם זריקה להכי אמרינן באיסור שהיתה קודם שהופרשה שהיתה קדושה בשחיטה קודם הפרשה אסורה לכל העולם הפריש זה את ככרו דמותר להפריש בלישה וכדרב טובי וכו':
והא כתיב ארבעים - דארבעים חלות מיבעי ליה למיפי עשרה מכל מין:,ומשני למצוה - דמצותו שיהו ארבעים אבל אי אפאן בארבע חלות גדולות מכל מין אחת יצא:
והא בעי למישקל תרומה - מן חד וחד מכל מין אחד מעשרה:,וכי תימא דשקיל חדא ריפתא אכולהו - דמהני ארבעה שקיל חדא לתרומה:,והתנן אחד מכל קרבן - דמכל מין ומין בעי למישקל חדא חדא מחמץ חדא ומחלות חדא ומרקיקין חדא ומרבוכה חדא אבל לא שקיל מחד מין בלבד על תלתא:
אלא דאפרשה בלישה - דמכל מין ומין הפריש קודם אפייה לתרומה ואח"כ אפה לשירים דהשתא שקיל תרומה שלימה מכל קרבן דאופה חלה ממה שנוטל מכל מין ומין:
הרי עלי כבכור - בכהן קא מיירי דאי בישראל לית ליה שום זכייה בגוויה ואסור ליה נמי באכילה שאמר הרי עלי בשר זה כבשר בכור:
היכי דמי אילימא - דאמר הרי עלי בשר זה כבשר בכור לפני זריקת דמים:,מאי טעמא דמאן דשרי - הא בכור לא לישתרי אלא בזריקת דמו:
Tossafot
דהא תרומת לחמי תודה לאחר זריקה הוא - מ"מ לא הוי כאומר כבשר שלמים לאחר זריקה כיון שלא האריך בלשונו כדפ"ל גבי נותר:
לימא כתנאי וכו' - אלא דמחית בשר זבחי שלמים גביה ואמר זה כזה - אגב ריהטא דבעיא מיירי בשלמים נקט נמי הכא שלמים אלא כלומר דמחית בשר בכור גביה לאחר זריקה ואמר זה כזה ויס"ג בהדיא דמחית בשר בכור גביה:
הא קא משמע לן דתרומת לחמי תודה תרומתו היא - כלומר כדפ"ל תרומתו כלל היא:
אלא דאפרשינהו בלישייהו - כלומר שהפריש בעודה עיסה ומן השאר עשה ד' חלות מד' מינין:
לימא כתנאי וכו' - אלא דמחית בשר זבחי שלמים גביה ואמר זה כזה. אגב ריהטא דבעיא מיירי בשלמים נקט נמי הכא שלמים אלא כלומר דמחית בשר בכור גביה לאחר זריקה ואמר זה כזה ויס"ג בהדיא דמחית בשר בכור גביה:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.