Guémara
Cela s'explique parce que Rabbi Yehouda partage l'opinion de Rabbi [Yehouda HaNassi]. En effet, nous avons appris dans la Michna (8a) qu'à propos de celui qui fait le vœu: je suis nazir comme les cheveux de ma tête, Rabbi [Yehouda HaNassi] dit: celui-ci ne se rase pas une fois tous les trente jours, car il est considéré comme ayant accepté une seule longue période de nazirat. Et quel est le nazir qui a accepté des périodes distinctes de nazirat et qui, par conséquent, se rase une fois tous les trente jours? Celui qui dit: il m'incombe d'observer des nazirats comme les cheveux de ma tête, ou: comme la poussière de la terre, ou: comme le sable de la mer. Puisque Rabbi Yehouda est d'accord avec Rabbi [Yehouda HaNassi], il considère que celui qui utilise une formulation semblable à celle du premier cas de la Michna, en disant: je suis nazir selon la capacité du panier, a accepté une seule longue période de nazirat.
דְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר לַהּ כְּרַבִּי. דִּתְנַן, רַבִּי אוֹמֵר: אֵין זֶה מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם. וְאֵיזֶהוּ שֶׁמְּגַלֵּח אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם? הָאוֹמֵר ״[הֲרֵי] עָלַי נְזִירוֹת כִּשְׂעַר רֹאשִׁי״ וְ״כַעֲפַר הָאָרֶץ״ וּ״כְחוֹל הַיָּם״.
La Guemara demande: mais Rabbi Yehouda partage-t-il vraiment l'opinion de Rabbi [Yehouda HaNassi]? N'avons-nous pas appris dans la Michna que celui qui dit: je suis nazir selon le nombre de jours de l'année solaire, doit compter 365 périodes de nazirat consécutives, selon le nombre de jours de l'année solaire? Rabbi Yehouda a dit: un fait est arrivé, et une fois qu'il eut achevé [ces périodes], il mourut.
וְרַבִּי יְהוּדָה מִי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי? וְהָתְנַן: הֲרֵינִי נָזִיר כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה וְכוּ׳. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה הָיָה, וְכֵיוָן שֶׁהִשְׁלִים — מֵת.
La Guemara précise sa question: certes, si tu dis qu'il accepte sur lui de nombreux nazirats, voilà la raison de sa formule selon laquelle, une fois qu'il eut achevé [toutes ces périodes], il mourut. Mais si tu dis qu'il n'a accepté sur lui qu'un seul nazirat [de 365 jours], y a-t-il ici un « achèvement » quelconque? Rabbi Yehouda n'aurait pas employé ce terme s'il pensait lui-même que l'individu n'avait accepté qu'une seule période de nazirat.
אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא נְזִירוֹת קָא מְקַבֵּל עֲלֵיהּ, הַיְינוּ טַעְמָא דְּכֵיוָן דְּהִשְׁלִים — מֵת. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ חֲדָא נְזִירוּת קַבֵּל עִילָּוֵיהּ — מִי הָוֵי הַשְׁלָמָה כְּלָל?
Et de plus, partage-t-il l'opinion de Rabbi [Yehouda HaNassi]? N'est-il pas enseigné dans une baraïta que Rabbi Yehouda dit: « je suis nazir selon le nombre de tas de figues séchées » ou « selon le nombre de gerbes de la Chemita », qu'il doit compter autant de nazirats que le nombre de tas de figues ou de gerbes de la Chemita! Cela prouve que Rabbi Yehouda ne considère pas qu'on n'accepte qu'un seul long nazirat.
וְעוֹד: מִי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי? וְהָא תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״הֲרֵינִי נָזִיר מִנְיַן הִילְקְטֵי קַיִץ״, וּ״מִנְיַן שְׁבִלֵי שְׁמִיטָּה״ — מוֹנֶה נְזִירוֹת כְּמִנְיַן הִילְקְטֵי קַיִץ וּכְמִנְיַן שְׁבִלֵי שְׁמִיטָּה!
La Guemara répond: le cas où l'on précise « selon le nombre » est différent, [et cela ne prouve donc rien], car même Rabbi [Yehouda HaNassi] admettrait qu'il s'agit là de périodes distinctes de nazirat plutôt que d'une seule longue période.
״מִנְיָן״ שָׁאנֵי.
La Guemara demande: et le fait de préciser « selon le nombre » est-il vraiment différent pour Rabbi [Yehouda HaNassi]? N'est-il pas enseigné dans une baraïta: « je suis nazir selon le nombre de jours de l'année solaire » — il compte des nazirats selon le nombre de jours de l'année solaire; « selon les jours de l'année lunaire » — il compte selon les jours de l'année lunaire. Rabbi [Yehouda HaNassi] dit: [il n'est considéré avoir accepté qu'un seul nazirat] jusqu'à ce qu'il dise: « nazirats sur moi, selon le nombre de jours de l'année solaire et selon le nombre de jours de l'année lunaire »!
וּמִי שָׁאנֵי לֵיהּ לְרַבִּי מִנְיָן? וְהָתַנְיָא: ״הֲרֵינִי נָזִיר כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה״ — מוֹנֶה נְזִירוֹת כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה. ״כִּימֵי הַלְּבָנָה״ — מוֹנֶה כִּימֵי הַלְּבָנָה. רַבִּי אוֹמֵר: עַד שֶׁיֹּאמַר ״נְזִירוֹת עָלַי כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה וּכְמִנְיַן יְמוֹת הַלְּבָנָה״!
La Guemara répond: Rabbi Yehouda partage son opinion sur un point et le conteste sur un autre. Il partage son opinion sur un point: celui qui dit je suis nazir comme les cheveux de ma tête a accepté sur lui un seul nazirat, d'une durée égale au nombre de cheveux de sa tête. Et il le conteste sur un autre point: car pour Rabbi Yehouda, le cas de celui qui précise « selon le nombre » est différent, et il compte donc plusieurs nazirats distincts, tandis que pour Rabbi [Yehouda HaNassi], le fait de préciser « selon le nombre » n'est pas différent, et l'on considère qu'il n'a accepté qu'un seul nazirat, à moins qu'il n'emploie explicitement le pluriel « nazirats ».
רַבִּי יְהוּדָה סָבַר לַהּ כְּוָתֵיהּ בַּחֲדָא וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא. סָבַר לַהּ כְּוָתֵיהּ בַּחֲדָא — נְזִירוּת קַבֵּיל עִילָּוֵיהּ. וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא — דְּאִילּוּ רַבִּי יְהוּדָה שָׁנֵי לֵיהּ מוֹנֶה, וְרַבִּי לָא שָׁנֵי לֵיהּ מוֹנֶה.
Les Sages ont enseigné: celui qui dit « je suis nazir tous les jours de ma vie » ou « je suis nazir perpétuel » est un nazir perpétuel, [et il coupe ses cheveux une fois par an, comme le faisait Avchalom]. Même s'il dit « cent ans » ou même « mille ans », il n'est pas ce type particulier de nazir perpétuel, mais un nazir pour toujours [au sens strict], et il ne pourra jamais couper ses cheveux.
תָּנוּ רַבָּנַן: ״הֲרֵינִי נָזִיר כֹּל יְמֵי חַיַּי״, ״הֲרֵינִי נְזִיר עוֹלָם״ — הֲרֵי זֶה נְזִיר עוֹלָם. אֲפִילּוּ ״מֵאָה שָׁנָה״, אֲפִילּוּ ״אֶלֶף שָׁנִים״ — אֵין זֶה נְזִיר עוֹלָם, אֶלָּא נָזִיר לְעוֹלָם.
Les Sages ont enseigné dans une baraïta: celui qui dit « je suis nazir, et un » compte deux nazirats, puisqu'il a d'abord fait le vœu de nazirat puis accepté une période supplémentaire. S'il dit « et un et encore », il compte trois nazirats. S'il ajoute « et de nouveau », il compte quatre. N'est-ce pas évident? La Guemara répond: cela était nécessaire, de peur que l'on ne pense que « et de nouveau » signifie autant de nazirats que tout ce qu'il a déjà accepté [au total], ce qui donnerait six au total; on nous enseigne donc que ce n'est pas le cas.
תָּנוּ רַבָּנַן: ״הֲרֵינִי נָזִיר וְאַחַת״ — מוֹנֶה שְׁתַּיִם. ״וְעוֹד״ — מוֹנֶה שָׁלֹשׁ. ״וְשׁוּב״ — מוֹנֶה אַרְבַּע. פְּשִׁיטָא? מַהוּ דְּתֵימָא: ״וְשׁוּב״ כִּי כּוּלְּהוּ, וְהָוְיָא לֵיהּ שֵׁית, קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא.
Les Sages ont enseigné dans une baraïta: celui qui dit « je suis nazir » — Soumakhos dit: s'il ajoute « hen », qui signifie un en grec, il a accepté un nazirat. S'il dit « digon », qui signifie deux côtés en grec hébraïsé, il doit observer deux nazirats. S'il dit « trigon », triangle en grec hébraïsé, il en a accepté trois. S'il dit « tétragone », quadrilatère en grec hébraïsé, il en a accepté quatre, et s'il dit « pontigon », pentagone en grec hébraïsé, il en a accepté cinq.
תָּנוּ רַבָּנַן: ״הֲרֵינִי נָזִיר״ — סוֹמְכוֹס אוֹמֵר: ״הֵן״ — אַחַת, ״דִּיגוֹן״ — שְׁתַּיִם, ״טְרִיגוֹן״ — שָׁלֹשׁ, ״טֶטְרָגוֹן״ — אַרְבַּע, ״פּוֹנְטִיגוֹן״ — חָמֵשׁ.
Les Sages ont enseigné dans une autre baraïta traitant de ces mêmes termes: une maison ronde, une maison à deux côtés, une maison en forme de triangle, une maison en forme de pentagone ne peuvent devenir impures par la lèpre, tandis qu'une maison en forme de quadrilatère le peut. Pour quelle raison? Plus bas, [dans le verset], il est dit « mur », « murs » [au pluriel]; plus haut, il est dit également « mur », « murs » [au pluriel]. Voilà donc quatre [murs] indiqués ici.
תָּנוּ רַבָּנַן: בֵּית עִגּוּל, דִּיגוֹן, טְרִיגוֹן, פּוֹנְטִיגוֹן — אֵינוֹ מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים, טֶטְרָגוֹן — מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים. מַאי טַעְמָא? לְמַטָּה הוּא אוֹמֵר ״קִיר״ ״קִירוֹת״. לְמַעְלָה הוּא אוֹמֵר ״קִיר״ ״קִירוֹת״. הֲרֵי כָּאן אַרְבַּע.
Se termine ici [le chapitre] « Toutes les désignations » [Kol Kinouyei].
הַדְרָן עֲלָךְ כׇּל כִּינּוּיֵי
Rachi
דרבי יהודה סבר לה כרבי - דאמר במתני' כי אמר הריני נזיר כשער ראשי אין זה מגלח אחת לשלשים יום משום דנזירות אריכתא קביל עילויה ולעולם אין לו תקנה שהרי שערות ראשו מרובין משני חייו ה"נ הריני נזיר מלא הקופה נזירות אריכתא קביל עילויה ואינו מגלח ומביא קרבן בסוף כל שלשים וכיון דההוא חד נזירות משיך כמלא הקופה לא מצית אמרת דליחזייה כאילו היא מלאה קישואים ולכי משלים נזירות כמנין קישואים שיכולין ליכנס לתוכה לייתי קרבן דהואיל ועייל נפשיה לנזירות ואיכא למימר דחדא נזירות אריכתא כמנין חרדל קיבל עליו לא מייתי קרבן מספיקא דדלמא פגע לאיתויי חולין לעזרה והלכך לרבי יהודה נמי לא מצי לסלוקי נפשיה מנזירות דלייתי קרבן ומש"ה לית ליה תקנתא:
ומי סבר לה ר' יהודה כרבי והתניא הריני נזיר כמנין ימות החמה מונה נזירות כמנין ימות החמה - שיהא מונה שס"ה נזירות של שלשים ונמצא שיהא נוהג נזירות שלשים שנה:,אמר רבי יהודה מעשה - באחד שאמר הריני נזיר כמנין ימות החמה וכיון שהשלים נזירותו לסוף שלשים שנה מיד מת אי אמרת בשלמא נזירות של שלשים קיבל עליו כמנין ימות החמה משכחת לה דכיון שהשלים מת:
אלא אי אמרת - דחדא נזירות של שס"ה קיבל עליו וכל חדא וחדא תהוי שס"ה ימים וצריך דיהוי נזיר שס"ה פעמים שס"ה ימים כמנין ימות החמה וכדברי רבי דאמר דאין זה נזיר שיהא מגלח בסוף שלשים אלא כל שס"ה ימים יהא נוהג נזירותו:,מי הוי השלמה כלל - בשני דרבי יהודה מי הוי איניש דחיי כולי האי כשס"ה ימים [שס"ה פעמים] שצריך לנהוג נזירות בעצמו אלא מדקאמר ר' יהודה כיון שהשלים מת ש"מ לא ס"ל כר'. לישנא אחרינא והתניא הריני נזיר כמנין ימות החמה כלו' כל זמן שהחמה זורחת דהיינו עד סוף העולם:
מונה נזירות כמנין ימות החמה - כלומר כל ימיו יהא מונה נזירות של ל' ומגלח ומביא קרבן וא"ר יהודה מעשה באחד שהזיר בכך וכיון שהשלים מת אי אמרת בשלמא נזירות של שלשים קיבל עליו היינו דקאמר כיון שהשלים מת דכל קרבן וקרבן דמייתי לסוף תגלחת חשיבי ליה כמשלים אלא אי אמרת דחדא נזירות קיבל עילויה עד ימות עולם ואסור לגלח כל ימיו מאי השלמה איכא הכא הא אכתי אילו הוה קיים הוה מיבעי ליה למיקם בנזירות ועוד מי סבר לה כרבי:,והתניא בהדיא רבי יהודה אומר הריני נזיר כמנין הילקטי קיץ - כמנין שבילים שעושים קייצי תאנים בין הקציעות כדי שיהו מהלכים בינתיים ולא יהו נדרכים ברגל:,וכמנין שבלי שמיטה - דבשנת השמיטה אין השדות נזרעות ומניחין בהן שבלים של אשתקד ולפי שהן מועטין ונוח למנותן קאמר הכי ואית דגרסי כמנין שבילי שמיטה שהשדות הפקר וכל העם עושה שבילים בתוכו ואין בעל השדה מעכב על ידו:
מנין שאני - דהיכא דאמר כמנין ימות החמה או כמנין הילקטי קיץ אפילו רבי מודה דנזירות קביל עליה ומגלח אחת לשלשים והיינו נמי דקאמר רבי יהודה לעיל כיון שהשלים מת אבל גבי קופה דנזירות אריכא קביל עליה אפילו רבי יהודה מודה דספק נזירות להחמיר וכדפרישנא:
רבי אומר עד שיאמר נזירות עלי כמנין ימות החמה - לא יהא מגלח אחת לשלשים הא לא אמר נזירות אלא הריני נזיר כמנין ימות החמה חדא נזירות הוא קביל עליה כמנין ימות החמה עד עולם כדלעיל או לאידך לישנא שס"ה פעמים שס"ה ימים:
שני ליה מונה - דמנין שני ליה והוי כמ"ד נזירות עלי:
אפילו מאה שנה אין זה נזיר עולם אלא זה נזיר לעולם - דחדא נזירות אריכתא הוא דהויא משום דאית ליה קיצותא כדאמרינן לעיל:
הריני נזיר ואחת מונה שתים - כי אמר ואחת כמאן דאמר ונזירות אחרת דמי:,האומר הריני נזיר ואחת ועוד - מונה שלש נזירות אמר הריני נזיר ואחת ועוד ושוב מונה ארבע:,מהו דתימא - הא האי דקאמר ושוב משמע כאילו אמר ושוב ליהוי עלי נזירות כי הנך דאמרינן והויין להו שית קמשמע לן:
סומכוס אומר - הריני נזיר הן חייב בנזירות אחת ואם אמר הריני נזיר דיגון מונה ב' טריגון מונה ג' טטרגון מונה ד' פונטיגון מונה ה' שכן מונין בלשון יון ואשמועינן דבכל לשון יכול אדם לקבל עליו נזירות:
בית עגול - שאין לו זויות או בית דיגון שאין לו אלא שתי זויות או טריגון שאין לו אלא שלשה או פונטיגון שיש לו חמש זויות אין מטמא בנגעים טטרגון שיש לו ארבע זויות מטמא:,מ"ט למטה הוא אומר קירות - ואם פשה הנגע בקירות הבית:,ולמעלה הוא אומר - והנה הנגע בקירות הבית מדהוה ליה למיכתב בתרוייהו קיר דמשמע חד וכתב קירות דמשמע תרי אלמא ד' בעינן כדמדכר להו בלישנא דקרא ומראיהן שפל מן הקיר לא קא חשיב אלא הני דכתיב בהו לישני יתירי קחשיב:
Tossafot
ורבי יהודה מי סבר ליה כרבי - דהאומר חרדל והתנן הריני נזיר (מן החרצן) כמנין וכו' אמר רבי יהודה מעשה וכו' אי אמרת בשלמא נזירות הרבה קביל עליה דכיון שהשלים מת כלומר נראה נופל בו לשון השלמה שהרבה נזירות שחייבוהו חכמים כיון שהשלים אותם מת אלא אי אמרת חדא נזירות ארוך קביל עליה מי הויא השלמה כלל פי' מי שייך ביה לשון השלמה כלל והרי הוא נזיר נזירות אחת שלא יגלח כמנין ימות החמה ואין שייך בו לשון השלמה כלל (אלא מאי) לרבי יהודה נזירות הרבה קביל עליה היינו טעמא מכיון שהשלים מת [שאחר] שלשים יום מת כמו מילתא דת"ק דאמר מונה מנין נזירות כמנין ימות החמה אלא אי אמרת חדא נזירות מי הויא השלמה דידיה [כהשלמה דת"ק] ואם כן הוא מעשה לסתור ומדמייתי ר' יהודה בתר מילתא דת"ק ומעשה וכו' מכלל דמייתי ראיה למילתיה דת"ק כמו שכתבתי. (הגה"ה):
מנין הילקטי - בילי שמיטה וכן בשמיטה אין השדות זרועות ומרבין בהן שבילים:,מונה נזירות מנין הילקטי קיץ - אלמא נזירות הרבה קביל עלויה לר' יהודה ומשני מנין שאני פי' ודאי כי אמר מנין נזירות קביל עליה אבל כי אמר כחרדל או כהילקטי ולא הזכיר מנין חד נזירות ארוך קביל עליה כרבי:
ומי שאני לרבי מנין - היה סובר כיון דר' יהודה כרבי סבר ליה ושני ליה בין אמר מנין בין לא אמר מנין ה"נ שני ליה לרבי ומש"ה פריך רבי אומר עד שיאמר נזירות עלי כמנין ימות החמה אלמא דלשון כמנין בלא נזירות לא משמע לרבי אלא חד נזירות ארוך ומשני ר' יהודה סבר לה כוותיה בחדא דחד נזירות קביל עליה כי אמר חרדל ופליג בחדא דר' יהודה שני ליה מנין ורבי לא שני ליה מנין:
הרי זה נזיר - כאבשלום ומיקל למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה כו' וכדפירשנו לעיל: ,אמר מאה שנה או אלף שנה נזיר לעולם - ואינו מגלח ואינו מיקל עד יום מותו:
נזיר ואחת מונה שתי נזירות - לפי שהוסיף לומר ואחת ועוד מוסיף ומונה שלשה כשאמר נזיר ואחת ועוד ושוב [ארבע] ומקשה פשיטא מהו דתימא ושוב כי כולהו ומני שית קמ"ל דלא:
[הריני] נזיר סומכוס אומר הן אחת. פי' אם אמר הן הוא אחת כדאמרן בעלמא (שבת דף לא:) שכן בלשון יוני אחת קורין הינ"א:,דיגון שתים - בלשון יון טריגון שלש טטרגון ד' פונטיגון ה' כמו בלשון יון:
בית עגול - דהואיל ואין לו ד' זויות אין מטמא בנגעים כדמסיק מקיר קירות והיינו טעמא דכולהו:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.