Traité Nazir

Étude de Nazir 8a

Étude de la Mishna & Guémara 8a

Mishna 1

MICHNA: Si quelqu'un dit: « Me voici nazir comme les cheveux de ma tête », ou « comme la poussière de la terre », ou « comme le sable de la mer » — celui-là est nazir à vie, et il se rase une fois tous les trente jours.

מַתְנִי׳ ״הֲרֵינִי נָזִיר כִּשְׂעַר רֹאשִׁי״, וְ״כַעֲפַר הָאָרֶץ״, וּ״כְחוֹל הַיָּם״ — הֲרֵי זֶה נְזִיר עוֹלָם, וּמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם.(משנה)

Rabbi [Yehouda HaNassi] dit: celui-ci ne se rase pas une fois tous les trente jours [car il a accepté une seule et longue nazirité, aussi longue qu'il y a de cheveux, de grains de poussière ou de sable]. Et quel est donc celui qui se rase une fois tous les trente jours? Celui qui dit: « Il m'incombe des nazirités comme les cheveux de ma tête », ou « comme la poussière de la terre », ou « comme le sable de la mer » [au pluriel, ce qui indique clairement qu'il accepte des périodes distinctes de nazirité].

רַבִּי אוֹמֵר: אֵין זֶה מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם. וְאֵיזֶהוּ מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלשִׁים? הָאוֹמֵר: ״הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת כִּשְׂעַר רֹאשִׁי״, וְ״כַעֲפַר הָאָרֶץ״, וּ״כְחוֹל הַיָּם״.

« Me voici nazir pour la contenance de la maison », ou « pour la contenance du panier » — on l'interroge [pour savoir ce qu'il avait en tête]. S'il dit: « J'ai fait vœu d'une seule grande [nazirité] » — il est nazir trente jours. Et s'il dit: « J'ai fait vœu sans précision » — on considère le panier comme s'il était rempli de graines de moutarde, et il est nazir toute sa vie.

״הֲרֵינִי נָזִיר מְלֹא הַבַּיִת״, אוֹ ״מְלֹא הַקּוּפָּה״ — בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, אִם אָמַר: אַחַת גְּדוֹלָה נָזַרְתִּי — נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְאִם אָמַר: סְתָם נָזַרְתִּי — רוֹאִין אֶת הַקּוּפָּה כְּאִילּוּ הִיא מְלֵאָה חַרְדָּל, וְנָזִיר כׇּל יָמָיו.

« Me voici nazir d'ici jusqu'à tel endroit » — on évalue combien de jours il faut pour aller d'ici jusqu'à tel endroit. Si c'est moins de trente jours, il est nazir trente jours [puisque c'est la durée minimale de la nazirité]. Et sinon [si cela prend plus de trente jours], il est nazir selon le nombre de jours [de marche].

״הֲרֵינִי נָזִיר מִכָּאן עַד מָקוֹם פְּלוֹנִי״ — אוֹמְדִין כַּמָּה יָמִים מִכָּאן עַד מָקוֹם פְּלוֹנִי, אִם פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם — נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְאִם לָאו — נָזִיר כְּמִנְיַן הַיָּמִים.

« Me voici nazir selon le nombre des jours de l'année solaire » — il compte des nazirités selon le nombre de jours de l'année solaire [soit 365 nazirités consécutives]. Rabbi Yehouda dit: il arriva un fait, où, dès qu'il eut achevé, il mourut.

״הֲרֵינִי נָזִיר כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה״ — מוֹנֶה נְזִירוֹת כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה הָיָה, כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִים — מֵת.

Guémara

GUEMARA: [La michna a enseigné:] on considère le panier comme s'il était rempli de graines de moutarde, et il est nazir toute sa vie. Mais pourquoi? Qu'on le considère comme s'il était rempli de concombres ou de courges [beaucoup plus gros, si bien que le panier en contiendrait moins], et il aurait ainsi un remède [lui permettant d'achever ses nazirités et de redevenir un homme ordinaire]!

גְּמָ׳ רוֹאִין אֶת הַקּוּפָּה כְּאִילּוּ מְלֵאָה חַרְדָּל וְנָזִיר כׇּל יָמָיו. וְאַמַּאי? וְלִיחְזְיַיהּ כְּאִילּוּ מְלֵאָה קִישּׁוּאִין וְדִלּוּעִין, וְתִיהְוֵי לֵיהּ תַּקַּנְתָּא!

'Hizkiya dit: cette question est enseignée comme une controverse entre Tannaïm, et [notre michna] suit l'opinion de Rabbi Chimon, qui dit: un homme peut se placer lui-même dans une situation où le doute qui en résulte est plus sévère que la certitude [c'est-à-dire qu'un individu accepte volontairement des conditions ambiguës, quitte à devoir observer des lois plus strictes si le doute n'est pas levé].

אָמַר חִזְקִיָּה: בְּמַחֲלוֹקֶת שְׁנוּיָה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: אָדָם מַכְנִיס אֶת עַצְמוֹ לְדָבָר שֶׁסְּפֵיקוֹ חָמוּר מִוַּדַּאי.

Comme il est enseigné dans une baraïta: celui qui dit: « Me voici nazir à condition que ce tas de blé contienne cent kor », et qui, étant allé [le mesurer], le trouve volé ou perdu [de sorte qu'il est impossible de déterminer s'il contenait cent kor] — Rabbi Chimon interdit [de boire du vin ou de se couper les cheveux], car il estime qu'en cas de doute sur la nazirité, on doit être strict. De même, dans le cas de la michna, puisqu'on ne sait pas s'il a voulu accepter la nazirité selon le nombre de graines de moutarde dans le panier ou selon le nombre de courges, il doit se conduire avec rigueur.

דְּתַנְיָא: ״הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁיְּהֵא בִּכְרִי זֶה מֵאָה כּוֹר״, וְהָלַךְ וּמְצָאוֹ שֶׁנִּגְנַב אוֹ שֶׁאָבַד — רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר, שֶׁסְּפֵק נְזִירוּת לְהַחְמִיר.

Rabbi Yehouda permet [de boire du vin ou de se couper les cheveux], car il estime qu'en cas de doute sur la nazirité, on est autorisé à être clément. La nazirité ne prend pas effet, puisque le tas pourrait avoir contenu moins de cent kor.

רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר, שֶׁסְּפֵק נְזִירוּת לְהָקֵל.

Rabbi Yo'hanan dit: tu peux même dire que [la michna] suit l'opinion de Rabbi Yehouda, car les cas de la michna et de la baraïta ne sont pas comparables. Là-bas [dans le cas de la baraïta], il n'entre pas nécessairement dans un état de nazirité [puisqu'il n'est pas certain que le tas contenait un kor de blé, il conserve donc son statut antérieur]. Ici [dans le cas de la michna], il entre certainement dans un état de nazirité [puisqu'il a assurément fait vœu d'être nazir pour une certaine durée] — comment alors pourrait-on l'en faire sortir, puisqu'on ignore quand ses périodes se terminent? [Donc même Rabbi Yehouda conviendrait qu'il reste nazir indéfiniment.]

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה, הָתָם לָא נָחֵית לֵיהּ לִנְזִירוּת. הָכָא נָחֵית לֵיהּ לִנְזִירוּת, בְּמַאי לְסַלּוֹקֵיהּ מִינֵּיהּ?

La Guemara demande: pourquoi ne le pourrait-on pas? Qu'on considère le panier comme s'il était rempli de concombres ou de courges [puisqu'il a accepté au moins autant de périodes de nazirité que le nombre de concombres ou de courges pouvant tenir dans le panier], et il y aurait ainsi un remède pour lui. Il nous était venu à l'esprit de dire que ce sont des nazirités distinctes qu'il a acceptées sur lui, de sorte qu'une fois le nombre minimal de nazirités achevé, il ne devrait plus être considéré comme nazir, à moins qu'il ne soit établi qu'il en a accepté davantage.

אַמַּאי לָא? לִיחְזְיַהּ לְקוּפָּה כְּאִילּוּ מְלֵאָה קִישּׁוּאִין וְדִלּוּעִין, וְתִיהְוֵי לֵיהּ תַּקַּנְתָּא. הָא סָלְקָא דַּעְתִּין, נְזִירוּת הוּא דְּקַבֵּיל עִילָּוֵיהּ!

Rachi

מתני' האומר הריני נזיר כשער כו' - [דאמרינן] נזירות כשער ראשו קבל עליו והרי זה נזיר עולם לפי ששערות ראשו מרובין משני חייו ויהא מגלח כל ימיו אחת בסוף שלשים ויביא קרבן:

רבי אומר אין זה מגלח אחת לשלשים - והאי דקאמר כשער ראשי חדא נזירות אריכא קבל עליו כשיעור שער ראשו ואינו יכול להשלימה ואינו מגלח לעולם:,אלא איזהו שמגלח אחת לשלשים יום זה שאמר הרי עלי נזירות כשער ראשי - דהואיל ואמר עלי נזירות משמע דקא מפליג בין נזירות לנזירות ויהא מגלח בסוף כל שלשים ומביא קרבן:

בודקין אותו אם אמר אחת גדולה נזרתי הרי זה נזיר שלשים יום - ותו לא והא דאמר מלא הבית משמע כאילו אמר אריכא לי מילתא כמלא הבית או כמלא קופה:,ואם אמר סתם נדרתי - נעשה כאילו אמר מלא חרדל ונעשה כל ימיו נזיר דאמרינן נזירות כמנין גרעיני חרדל שבו קבל עליו ואין להם הפסקה כל ימיו:

גמ' ואמאי וליחזייה - לההיא קופה כאילו מלאה קישואין ואי מחזקא מינייהו י' נימא די' נזירות של שלשים שלשים קבל עליו:,ותיהוי ליה תקנתא - אחר אותם עשרה נזירות לשתות ביין:

אמר חזקיה במחלוקת שנויה - דאיכא מאן דסבירא ליה כוותיה ומתני' לא תני הכי:,ר"ש היא דאמר אדם מכניס עצמו לדבר שספקו חמור מודאי - דאילו נזיר ודאי מגלח ומביא קרבן ונאכל ואילו על ספיקו לא מצי מגלח דהכי מפרש באלו מותרים במסכת נדרים:

הריני נזיר כו' ר"ש אוסר - שחייב בנזירות דהואיל דהוי ספק אי הוו ביה מאה כור אמרינן דהוי ביה ודאי מאה כור וליהוי נזיר שכל ספק נזירות להחמיר דספיקו בנזיר חמור מודאו דאילו ודאי שלא היו בו מאה כור לא הוי נזיר השתא דהוי ספק אמרינן דנזיר הוא הכי נמי במתניתין דהואיל דספקא הוא דלא ידעינן אי אדעתא דמלאה קשואין אי בחרדל קאמר אמרינן ביה ספק נזירות להחמיר וכמאן דמלאה חרדל קאמר ואין לו תקנה אבל אליבא דמ"ד שכל ספק נזירות להקל לדידיה אמרינן רואין אותה כאילו מלאה קשואין:

ר' יוחנן אמר אפילו תימא כר' יהודה - דהתם טעמא מאי אמר ר' יהודה דספק נזירות להקל דדלמא לא הוו ביה מאה כורין ולא נחית ליה לנזירות כלל ומספיקא לא אמרינן ליה דליהוי נזיר כי היכי דלא לייתי חולין לעזרה לכי משלים נזירותו:,אלא הכא כיון דנחית ליה לנזירות - אי משום מלאה קישואין אי משום מלאה חרדל נזירות חיילא עליה ממה נפשך וכיון דנחית לנזירות במאי לסלקיה מש"ה אית לן למימר דנזירות כמנין גרעיני חרדל קיבל עליו ולעולם כל ימיו יהא אסור ביין:

אמאי לא ליסלקיה נימא דליחזיה כאילו מלאה קישואין - ולכי משלים ליה נזירות כמנין קישואין שיכולין ליכנס בתוך הקופה ומייתי ליה קרבן הוי כמסולק ועומד דכלא נחית ליה לנזירות דמי ותיהוי ליה תקנתא:,הא - לא מצית אמרת דנזירות קבל עליו:

Tossafot

הריני נזיר כשער ראשי וכעפר הארץ וכחול הים הרי זה נזיר לעולם ומגלח אחת לשלשים יום - פירוש נזירות הרבה קיבל עליו כעפר הארץ וכחול הים ומגלח ביום שלשים ומביא קרבנותיו:

אין זה מגלח אחת לשלשים יום - פירוש רבי סבירא ליה דנזירות מרובה קביל עליו עד יום מותו עד שיאמר בפירוש נזירות כדמסיק ואי זהו מגלח אחת לשלשים יום האומר הרי עלי נזירות כשער ראשי וכעפר הארץ וכחול הים:

הריני נזיר מלא הבית מלא הקופה - פירוש בית ריקנית או קופה ריקנית לפנים בודקין אותו אם אמר אחת גדולה נדרתי נזיר שלשים יום פי' נזירות אחת נדרתי והא דקאמר מלא הבית דאריכא ליה מילתא [כו'] ואינו נזיר אלא שלשים יום [ואם אמר סתם] נדרתי רואין הקופה כאילו מלאה חרדל ונזיר כל ימיו לרבנן דלעיל נזירות אחר נזירות ולרבי נזירות ארוך:

מכאן ועד מקום פלוני פחות מל' יום נזיר שלשים יום - מידי דהוה אאומר הריני נזיר יום אחד דהוי נזיר ל' יום ואם לאו נזיר כמנין הימים וכדפרישי' לעיל דמיירי כשהחזיק בדרך:

כמנין ימות השנה מונה נזירות כמנין ימות השנה - דהיינו שס"ה חדשים יהיה נזיר נזירות אחר נזירות ומגלח בינתיים ומביא קרבן כיון דקאמר כמנין משמע נזירות ולא נזירות ארוך:,אמר רבי יהודה מעשה היה וכיון שהשלים מת - רבי יהודה לסיועי' לתנא קמא קאתי וקאמר מעשה היה וחייבוהו חכמים נזירות הרבה וכיון שהשלים כולו מת:

וליחזייה כאילו היא מלאה קישואין ודילועין ותהוי ליה תקנתא - אמתני' קא פריך דקאמר רואין כאילו היא מלאה חרדל ואין לו תקנה והוא הדין דמצי למיפרך וליחזי כמאן דמלי בצק ולא נתכוון זה אלא לנזירות אחד [וניקל] עליה וקצת קשה דהיאך ניקל עליה מספק ויש לומר דהתם תנן במסכת טהרות (פ"ד מ"ז) ספק נזירות להקל וא"ת והא לעיל גבי מכאן ועד סוף העולם פריך לחומרא ויש לומר דהתם לא ידע שום צד דמצי למימר לקולא בלישנא דמכאן עד סוף העולם ולפום ריהטא משמע דנזירות קבל עליה מכאן ועד סוף העולם ולכך פריך לחומרא ממשמעות לשונו אבל הכא קס"ד דאין אדם מכניס עצמו לדבר דספקו חמור מודאי שעל ידי ספק יהיה חמור לו מאילו קבל עליו נזירות ודאי כמו שאם בבירור לחרדל נתכוין מונה נזירות אחר נזירות לעולם ומגלח בין כל אחת ואחת ומביא קרבן והשתא דאיכא לספוקי [דלקישואין או] לבצק נתכוין משיגלח פעם אחת שוב לא יחול עד שיביא קרבן וקרבן אינו יכול להביא דשמא לבצק נתכוין לחד נזירות וקמייתי חולין בעזרה:

שיהא בכרי זה מאה כור ומצאו שנגנב - ואין אנו יודעין אם היו בו מאה כור אם לאו ר"ש אוסר דספק נזירות להחמיר דחיישינן דלמא היו בו מאה כור ולקמן מפרש תקנתא לר"ש דאומר קודם שיתחיל למנות ימי נזירותו אם היו בו מאה כור והריני נזיר מדבורי הראשון הנה אשלים נדרי ומביא קרבנותיו ואם לא היו בו מאה כור ואם כן בדבורי לא היה בו ממש הריני נודר בנזיר מעכשיו ויהיה נזיר שלשים יום ויביא קרבנותיו ואין כאן חולין בעזרה כי הוא נזיר שלשים או מכח דיבור הראשון או מכח דיבור השני ואם תאמר ומאי ספקו חמור מודאי הרי הוא נפטר בנזירות אחת ובקרבן אחד כאילו בודאי היו בו מאה כור ויש לומר דיכול לבא לידי חומרא כגון אם נטמא קודם שהתנה דהשתא הוי ספק נזיר טמא ואין לו תקנה דלא יוכל להביא אשם טמא על הספק שלא היו בו מאה כור וקא מייתי חולין בעזרה ואסור ביין ובתגלחת לעולם [דשמא] נזיר הוא ואינו יכול לפטור מנזירותו אם לא בהבאת אשם טומאה וזה אין בא על התנאי אבל נטמא אחר שהתנה אז הוה ודאי נזיר טמא ומייתי אשם טומאה והדר משלים נזירותו:

רבי יהודה מתיר שספק נזירות להקל - דהוא לא קיבל עליו אא"כ ימצא בו מאה כור וכן במתני' רואין אותה כאילו מלאה בצק ויפטר בנזירות אחת:

אפי' תימא רבי יהודה התם לא נחית לנזירות כלל - כלומר אין להטיל עליו נזירות דשמא לא היו בו מאה כור:,הכא נחית לנזירות במאי לסלוקיה מיניה - כלומר במתניתין על כרחין חייב לנזירות אחת ואפילו אי בצק אמר וכיון שירד לנזירות אינו יכול להסתלק כמו שמפרש והולך ופריך אמאי אינו יכול להסתלק ליחזי כאילו היא מלאה קישואין או מלאה בצק ותיהוי ליה תקנתא דסלקא דעתך דנזירות קביל עליה כלומר יגלח ממה נפשך לסוף שלשים יום ויביא קרבן דאי חדא נזירות קביל עליה שפיר קמגלח ואי נמי חרדל קביל עילויה מצי לגלוחי אחר שלשים יום דקא סלקא דעתך אי אמר חרדל לנזירות קביל עליה כלומר הרבה נזירות ולא נזירות אחת ארוך וכיון שיגלח לסוף שלשים שוב לא תטיל עליה נזירות לרבי יהודה דמאן לימא לן דחרדל קביל דלמא בצק והשלים נדרו והשתא דמי לההיא דכרי דאמר רבי יהודה מתיר ואמאי אינו יכול להסתלק ומשני רבי יהודה סבר לה כרבי דהאמר חרדל הך נזירות ארוך קביל עליה ועד יום מותו לא מצי לגלח הלכך הכא ע"כ נחית לחד נזירות אפילו אי בצק קביל וכיון שאתה מורידו לנזירות אפילו לרבי יהודה תו לא מצי להסתלק דשמא חרדל קביל עליה ונדון עד יום מותו נזירות חד וארוך ולא דמי לההיא כלל דאינו יורד לנזירות לרבי יהודה:

Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.

Nazir 8a

100%

נזיר ח׳ אמַסֶּכֶת נָזִיר