Rava dit: Ne dis pas que le doute porte sur le fait de savoir s'il a eu un écoulement ou s'il n'en a pas eu. Plutôt, il a certainement vu un écoulement, mais le doute porte sur le fait de savoir si cet écoulement est dû, c'est-à-dire est défini comme, une émission de semence, ou s'il est dû à la vision d'une ziva. Dans ce cas, puisqu'il a déjà été confirmé impur en tant que zav, son cas douteux est [également] impur.
אָמַר רָבָא: לָא תֵּימָא סָפֵק חֲזָא סָפֵק לָא חֲזָא. אֶלָּא וַדַּאי חֲזָא, סָפֵק מֵחֲמַת שִׁכְבַת זֶרַע, סָפֵק מֵחֲמַת רְאִיָּיה. כֵּיוָן שֶׁנִּזְקַק לְטוּמְאָה — סְפֵיקוֹ טָמֵא.
§ La michna a enseigné que sa semence est impure. La Guemara demande: à propos de quelle halakha la michna enseigne-t-elle que la semence d'un zav est impure? Si l'on dit que cela concerne l'impureté par contact, [c'est-à-dire] que cette semence rend impur celui qui la touche, [il n'est pas nécessaire de l'enseigner]. Est-elle moindre que la semence d'un homme pur, qui transmet elle aussi l'impureté par contact? Plutôt, la michna enseigne que la semence du zav rend impur même par portage, comme l'impureté de la ziva.
שִׁכְבַת זַרְעוֹ טְמֵאָה. לְמַאי? אִילֵימָא לְמַגָּע — מִי גָּרַע מִשִּׁכְבַת זֶרַע דְּטָהוֹר? אֶלָּא זַרְעוֹ שֶׁל זָב מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא.
Qui as-tu entendu dire que la semence du zav rend impur par portage? Si l'on dit que c'est ce Tanna, comme il est enseigné dans une baraïta: Rabbi Éliézer dit: la semence du zav ne rend pas impur par portage, et Rabbi Yehochoua dit: elle rend impur par portage, car il est impossible qu'elle soit sans traces de ziva — même Rabbi Yehochoua n'a dit cela qu'à cause des traces de ziva [mêlées à la semence], mais concernant la semence elle-même, en son état pur, il n'a pas dit [qu'elle rend impur par portage]!
מַאן שָׁמְעַתְּ לְהָא דְּאָמַר שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁל זָב מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא? אִילֵּימָא הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שִׁכְבַת זַרְעוֹ שֶׁל זָב אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ בְּלֹא צִיחְצוּחֵי זִיבָה. אֲפִילּוּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לָא אָמַר אֶלָּא מִשּׁוּם צִיחְצוּחֵי זִיבָה, אֲבָל בְּעֵינֵיהּ, לָא אָמַר!
Plutôt, Rav Adda bar Ahava dit: [la michna vient] dire qu'on ne suspend pas [l'écoulement à la semence]. Même si l'homme a eu un écoulement dans les vingt-quatre heures suivant son émission de semence, on ne dit pas que son écoulement a été déclenché par un affaiblissement général dû à son émission séminale. Une fois que cet homme a déjà eu deux écoulements de zav, il est un zav impur, et ce troisième écoulement est également considéré comme de la ziva.
אֶלָּא אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: לוֹמַר שֶׁאֵין תּוֹלִין בָּהּ.
Rav Pappa pensa dire devant Rava l'explication suivante: c'est à cause de la faiblesse [causée par la ziva précédente] qu'il voit [cet écoulement]. Rava lui dit: mais n'avons-nous pas appris dans une michna: un converti qui vient de se convertir devient immédiatement impur par ziva? [Même s'il a eu une émission de semence en tant que non-juif, puis s'est converti, puis a eu un écoulement de zav, on ne rattache pas cet écoulement à l'émission antérieure; il est plutôt traité comme le premier écoulement de zav — alors qu'il n'y a ici aucune faiblesse préalable de zav.] Rav Pappa lui dit: il n'y a pas de maladie plus grande que celle-ci [l'acceptation même des mitsvot peut être considérée comme une maladie, tant le fardeau des mitsvot est pesant; c'est pour cela qu'on ne rattache pas l'écoulement de zav à l'émission de semence antérieure].
סְבַר רַב פָּפָּא קַמֵּיהּ דְּרָבָא לְמֵימַר אַיְּידֵי חוּלְשָׁא הוּא דְּחָזֵי. אָמַר לֵיהּ רָבָא, וְהָתְנַן: גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּיר מְטַמֵּא מִיָּד בְּזִיבָה! אֲמַר לֵיהּ: אֵין לְךָ חוֹלִי גָּדוֹל מִזֶּה.
Plutôt, c'est une divergence entre Tannaïm. Comme il est enseigné dans une baraïta: la semence du zav rend impur par portage pendant toute une période de vingt-quatre heures [mé'et lé'et]. Et Rabbi Yossi dit: [seulement] son jour.
אֶלָּא, תַּנָּאֵי הִיא. דְּתַנְיָא: שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁל זָב מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא כׇּל מֵעֵת לְעֵת. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יוֹמוֹ.
Sur quoi divergent-ils? Sur [la question soulevée par] Chmouel. Car Chmouel souleva une contradiction: il est écrit: « Quand il y aura chez toi un homme qui ne sera pas pur, à cause d'un accident nocturne » (Devarim 23, 11) — [ce verset s'applique à un zav ayant eu une émission de semence] — et il est écrit: « Vers le soir, il se lavera dans l'eau » (Devarim 23, 12).
בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? בְּדִשְׁמוּאֵל. דִּשְׁמוּאֵל רָמֵי: כְּתִיב: ״כִּי יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר מִקְּרֵה לָיְלָה״. וּכְתִיב: ״לִפְנוֹת עֶרֶב יִרְחַץ בַּמָּיִם״.
Celui qui dit [que cela dure] vingt-quatre heures déduit cela de [l'expression] « vers le soir » [qui implique un second soir]. Et l'autre déduit cela de [l'expression] « accident nocturne » [qui limite l'impureté à cette nuit-là].
מַאן דְּאָמַר מֵעֵת לְעֵת דָּיֵיק מִ״לִּפְנוֹת עֶרֶב״, וְאִידַּךְ דָּיֵיק ״מִקְּרֵה לָיְלָה״.
Mais celui qui déduit de « vers le soir » — n'est-il pas écrit « accident nocturne »? Il pourrait te répondre: c'est la manière habituelle d'une émission de semence de se produire la nuit [ce verset ne fait donc que décrire le cas ordinaire, sans en tirer de halakha].
וּמַאן דְּאָמַר מִ״לִּפְנוֹת עֶרֶב״, הָכְתִיב ״מִקְּרֵה לָיְלָה״! אָמַר לָךְ, אוֹרְחָא דְקֶרִי לֵמֵתֵיא בְּלֵילְיָא.
Mishna 1
MICHNA: Chmouel était nazir, selon les paroles de Rabbi Nehoraï, comme il est dit: « Et le rasoir [mora] ne montera pas sur sa tête » (I Samuel 1, 11). Il est dit à propos de Chimchon « et le rasoir », et il est dit à propos de Chmouel « et le rasoir ». De même que le « rasoir » mentionné à propos de Chimchon [signifie qu'il était] nazir, de même le « rasoir » mentionné à propos de Chmouel [signifie qu'il était] nazir.
מַתְנִי׳ נָזִיר הָיָה שְׁמוּאֵל, כְּדִבְרֵי רַבִּי נְהוֹרַאי, שֶׁנֶּאֱמַר ״וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ״. נֶאֱמַר בְּשִׁמְשׁוֹן ״וּמוֹרָה״, וְנֶאֱמַר בִּשְׁמוּאֵל ״וּמוֹרָה״. מָה ״מוֹרָה״ הָאֲמוּרָה בְּשִׁמְשׁוֹן — נָזִיר, אַף ״מוֹרָה״ הָאֲמוּרָה בִּשְׁמוּאֵל — נָזִיר.(משנה)
Rabbi Yossi dit: mais le mot mora ne signifie-t-il pas seulement la crainte d'un être de chair et de sang [en lisant le mot avec un alef plutôt qu'un hé]? Rabbi Nehoraï lui dit: mais n'est-il pas déjà dit: « Et Chmouel dit: comment irais-je? Chaoul l'apprendra et me tuera » (I Samuel 16, 2), ce qui montre qu'il avait déjà sur lui la crainte d'un être de chair et de sang [le terme mora doit donc être compris selon son sens simple de rasoir, et Chmouel était bien nazir].
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: וַהֲלֹא אֵין מוֹרָה אֶלָּא שֶׁל בָּשָׂר וָדָם! אֲמַר לֵיהּ רַבִּי נְהוֹרַאי: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי״, שֶׁכְּבָר הָיָה עָלָיו מוֹרָא שֶׁל בָּשָׂר וָדָם.
Guémara
GUEMARA: Rav dit à son fils 'Hiya:
גְּמָ׳ אֲמַר לֵיהּ רַב לְחִיָּיא בְּרֵיהּ:
Rachi
לא תימא - דהאי ספיקו דאמר שמטמא דקא בעי למימר ספק חזא ספק לא חזא דמש"ה לא מוקמינן עליה טומאה לא לענין חיוב קרבן ולא לענין סתירה אם כבר התחיל למנות ימי ספרו כדכתיב וספר לו שבעת ימים לטהרתו אלא ודאי חזא ומיהו ספק מחמת שכבת זרע:
מי גרע - שכבת זרע דזב משכבת זרע דטהור דטמא במגע כדאמר מר (נדה דף מג:). ואיש אשר תצא ממנו שכבת זרע (ויקרא כ״ב:ד׳-ה׳) או לרבות את הנוגע:
אלא אמר רב אדא בר אהבה - מאי הא דקאמר דשכבת זרעו טמא לומר שאין תולין בה דלאחר שנזקק לטומאה במס' זבין (פ"ב מ"ג) הרואה קרי אינו מטמא בזיבה כל מעת לעת:
סבר רב פפא קמיה דרבא למימר - היינו טעמא דאין תולין את הזיבה בשכבת זרע דאמרינן איידי חולשא שנחלש מזיבה ראשונה שכבר נזקק לטומאת זיבה חזא נמי להך זיבה ולא מחמת קרי אבל היכא דלא נזקק לטומאה וראה קרי היינו טעמא דתלינן את הזיבה בקרי ואינו מטמא כל מעת לעת משום דלאו ע"י חולשא הוא דחזא דהא אכתי לא נזקק לזיבה:,א"ל רבא והא תנן - במס' זבין עובד כוכבים שראה קרי ונתגייר מטמא בזיבה מיד ותני עלה בברייתא (עובד כוכבים שראה קרי ונתגייר מטמא בזיבה מיד) בד"א בזמן שנתגייר מהול והא הכא דליכא חולשא ואפ"ה לא תלינן את הזיבה בקרי והוי טמא מיד א"ל כיון דמקבל עליו עול מצות אין לך חולי גדול מזה ולא חולי ממש קאמר דאי חולי ממש לא הוי מטמא בזיבה שזו אחד מז' דרכים שבודקין בהן את הזב ששנינו במשנתינו אלא מחמת חולשא בעלמא הוא דחזא שכן זיבה באה מבשר מת ולא מחמת קרי:
אלא תנאי היא - אדלעיל קאי דהא דדחינן לעיל מאן שמעת ליה דקאמר שכבת זרעו מטמא במשא רבי יהושע היא ואמר עלה ואפי' רבי יהושע לא אמר אלא מחמת זיבה איכא תנאי אחריני דאמרי דליכא טעמא משום ציחצוחי זיבה אלא שכך גזירת הכתוב דתניא שכבת זרע של זב מטמא מעת לעת לאחר שראה זיבה מטמא במשא:,ר' יוסי אומר יומו בלבד - שראה בו זיבה אם ראה קרי תולין את הקרי בזיבה ומטמא במשא אותו היום בלבד אבל מכאן ולהבא לא ולאו משום דסבירא ליה דאי אפשר בלא ציחצוחי זיבה אלא שכך גזירת הכתוב ובכי האי דשמואל קמיפלגי דשמואל רמי כתיב כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה ורחץ במים את כל בשרו. אלמא מדשני בדיבוריה ש"מ דבטומאת קרי קאמר:
מ"ד כל מעת לעת - מטמא שכבת זרע של זב דדייק מלפנות ערב דמשמע ב' ערבים לפנות חד ערב משמע כדכתיב כי פנה היום (ירמיהו ו׳:ד׳) והאי דכתיב ערב היינו נמי ערב אחרינא והוי משמע דכתיב ביה מערב ועד ערב לומר לך מערב ועד ערב מטמא שכבת זרע של זב במשא דה"נ תניא לה בסיפרא והיה לפנות ערב ירחץ במים מלמד שהקרי פוטר בזיבה מעת לעת:,ואידך דייק ממקרה לילה - דמשמע עד לילה מטמא במשא כי זיבה דהיינו יומו:
אורחיה דקרי דאתיא בלילא - כשמהרהר על משכבו ודבר הכתוב בהווה:
מתני' כדרבי רבי נהוראי - כך דברי רבי נהוראי:,מה מורה האמורה בשמשון נזיר - דכתיב כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן (שופטים י״ג:ה׳):
Tossafot
אמר רבא לא תימא ספק חזא ספק לא חזא אלא ודאי חזא ספק מחמת זרע ספק מחמת ראיה וכיון דנזקק לטומאה ספקו טמא - פר"י כדאמרינן בפ' המפלת (נדה דף כב.) זיבה דפתיכא ביה שכבת זרע לא סתרה אלא יום אחד זיבה דלא פתיכא ביה שכבת זרע סתרה שבעה ורבא מיירי כגון שבדק עצמו ומצא שכבת זרע וגם זיבה על הבגד ולא נודע אם באה הזיבה לבדה והשכבת זרע לבד ויסתור שבע או פתך בה זיבה שבאו יחד ולא יסתור רק יום אחד:
ושכבת זרע למאי אילימא למגע - דמשנזקק לטומאה יטמא לשכבת זרע במגע פשיטא מי גרע משכבת זרע דטהור בעלמא ואפי' לא נזקק נמי אלא למשא דשכבת זרע דטהור בעלמא אינו מטמא במשא וכשנזקק לטומאה מטמא במשא:,אילימא האי תנא דתניא כו' אפילו רבי יהושע לא קאמר אלא בצחצוחי זיבה אבל בעיניה לא - ושכבת זרע דמתני' משמע דאף בעיניה:
אלא אמר רב אדא בר אהבה לומר שאין תולין בה - דבמסכת זבין (פ"ב מ"ג) תנן הרואה קרי [אינו מטמא בזיבה] כל מעת לעת שהקרי פוטר זיבה הבא לאחריה כל מעת לעת אבל משנזקק לטומאה אז לא תפטור השכבת זרע את הזיבה הבא אחריה:
סבר רב פפא קמיה דרבא למימר איידי חולשא הוא דחזא - כלומר להכי אמרינן דקרי פוטר זיבה הבא אחריו כל מעת לעת דאיכא למיחש שמא מחמת חלישות נתרוקן מן השכבת זרע הוא דחזא וקרי כאן מבשרו ולא מחמת אונסו אבל משנזקק לטומאה אונס לא פוטר והיינו נמי טעמא דרב אדא בר אהבה:,אמר ליה רבא [והא תנן] גר שנתגייר מטמא בזיבה [מיד] - ה"ג ואמאי הא אין לך חולי גדול מזה פר"י גר שראה קרי קודם שנתגייר ונתגייר וראה זיבה מטמא בזיבה ולא תפטור קרי את הזיבה ואם כדברי רב אדא ורב פפא דטעמא דקרי פוטר בזיבה הבא אחריו משום חולשא גבי גר נמי נימא הכי דאין לך חולי גדול מזה דכי היכי דבדקינן אותו לפטור בקרי דמה לי קרי שראה כשהוא עובד כוכבים מה לי שראה כשהוא ישראל:
אלא תנאי [היא] - כלומר דרב אדא ורב פפא ליתא דודאי טעמא דקרי לאו משום חולשא אלא משום גזירת הכתוב דדרשינן בספרי והיה לפנות ערב ירחץ במים מלמד שהקרי פוטר זיבה כל מעת לעת ולכך ל"ש נזקק ול"ש לא נזקק אמרי' דקרי פוטר זיבה הבאה אחריו מעת לעת ושכבת זרע דמתני' לאו בזיבה איירי כדאמר רב אדא בר אהבה אלא כדאמר מעיקרא למשא והני תנאי של זב דאמרי דקרי של זב מטמא במשא מעת לעת כלומר כשראה קרי תוך מעת לעת שראה בזיבה:,רבי יוסי אומר כו' - וא"ת ולייתי מתני' דמסכת כלים (פ"א מ"ג) למעלה מהם רוקו של זב ושכבת זרעו שמטמא במשא ובפרק כיצד הרגל (ב"ק דף כה.) מייתי לה [וי"ל] שרגלים לדבר דמתני' מיירי דוקא שכבת זרע שרואה סמוך לזיבות (והתם בעי לאתויי שיטמא במשא כל ז'):
במאי קמיפלגי בדשמואל דשמואל רמי כתיב כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור - שהוא זב מקרה לילה כלומר שאם ראה קרי תוך (היום) אחר שראה הזיבה טמאה משאו לקרי וכתיב לפנות ערב אף אחר שפנה הערב והיינו עד מעת לעת וכדדרשינן נמי בספרי כדפרישי' לעיל דמשמע מעת לעת מ"ד מעת לעת דייק מלפנות ערב ומ"ד יומו דייק מלילה ואידך הא דכתיב לילה משום דאורחיה דקרי למיתיא בלילה ונראה לומר דאידך דורש לפנות ערב כדדרשינן בסיפרי דקרי פוטר זיבה של אחריה כל מעת לעת:
מה מורה האמור בשמשון נזיר - דכתיב נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.