On doit donc examiner à partir de cet endroit, vingt amot plus loin. S'il trouve un autre cadavre au bout de vingt amot, il examine à partir de cet endroit, vingt amot plus loin encore, car il y a lieu d'anticiper la suite [du phénomène]. Il est probable qu'il soit tombé sur un ancien lieu de sépulture. Il ne lui est pas permis de déplacer les cadavres, bien que s'il avait trouvé le cadavre unique tout seul au départ, il aurait pu le retirer avec la terre qui l'entoure.
בּוֹדֵק הֵימֶנּוּ וּלְהַלָּן עֶשְׂרִים אַמָּה, מָצָא אֶחָד בְּסוֹף עֶשְׂרִים אַמָּה — בּוֹדֵק הֵימֶנּוּ וּלְהַלָּן עֶשְׂרִים אַמָּה. שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר. שֶׁאִילּוּ תְּחִילָּה מְצָאוֹ — נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּפוּסָתוֹ.
Guémara
GUEMARA: Rav Yehouda a tiré les enseignements suivants de la MICHNA : Le terme « il a trouvé » exclut un cadavre déjà connu auparavant. S'il était su qu'un cadavre était enterré à un certain endroit, la découverte de deux autres cadavres inconnus jusque-là ne soulève pas la crainte qu'il s'agisse d'un cimetière oublié. De même, le terme « cadavre » [met] exclut une personne « tuée » [harug]. Même si l'on trouvait trois cadavres, s'il y a des signes que ces personnes ont été tuées, l'endroit n'est pas présumé être un cimetière, car elles ont pu être enterrées là où elles ont été tuées. De même, le terme « couché » exclut une personne assise, car les Juifs n'étaient généralement pas enterrés en position assise. L'expression « à sa manière habituelle » exclut celui dont la tête était placée entre ses cuisses, car ce n'est pas ainsi que les Juifs sont enterrés.
גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה: מָצָא — פְּרָט לְמָצוּי. מֵת — פְּרָט לְהָרוּג. מוּשְׁכָּב — פְּרָט לְיוֹשֵׁב. כְּדַרְכּוֹ — פְּרָט לְשֶׁרֹאשׁוֹ מוּנָּח בֵּין יַרְכוֹתָיו.
Oula bar 'Hanina a enseigné dans une baraïta: Un cadavre auquel manque une partie du corps indispensable à la vie n'a pas la halakha de la terre environnante, c'est-à-dire qu'il n'est pas nécessaire de retirer la terre avoisinante avec le cadavre. Il n'a pas non plus la halakha du cimetière, c'est-à-dire qu'il ne se combine pas avec deux autres cadavres pour établir que cet endroit est un cimetière. La Guemara demande: Et pour tous ces cas mentionnés ci-dessus, à savoir un cadavre enterré en position assise ou avec la tête placée entre les cuisses, quelle est la raison pour laquelle ils ne sont pas considérés comme faisant partie d'un cimetière? La Guemara répond: On dit que peut-être le défunt était un non-juif, car les Juifs ne sont habituellement pas enterrés de ces manières.
תָּנֵי עוּלָּא בַּר חֲנִינָא: מֵת שֶׁחָסַר, אֵין לוֹ תְּפוּסָה וְלֹא שְׁכוּנַת קְבָרוֹת. וְכׇל הָנֵי מַאי טַעְמָא לָא? אָמְרִינַן דִּילְמָא גּוֹי הוּא.
La baraïta ajoute encore: Si l'on trouve deux cadavres, la tête de l'un se trouvant à côté des pieds de l'autre, et la tête de l'autre à côté des pieds du premier, ils n'ont pas la halakha de la terre environnante, ni celle du cimetière. Ce n'est pas ainsi que les Juifs sont enterrés, car dans un cimetière juif les cadavres sont toujours orientés dans la même direction. Si l'on trouve trois cadavres, dont l'un était déjà connu tandis que les deux autres sont découverts pour la première fois maintenant, ou si l'on trouve deux cadavres pour la première fois et deux qui étaient connus, ils n'ont pas la halakha de la terre environnante, et ils n'ont pas non plus la halakha du cimetière. On ne considère pas ces cadavres comme liés entre eux.
מָצָא שְׁנַיִם, רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה בְּצַד מַרְגְּלוֹתָיו שֶׁל זֶה, וְרֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה בְּצַד מַרְגְּלוֹתָיו שֶׁל זֶה — אֵין לָהֶן תְּפוּסָה וְלֹא שְׁכוּנַת קְבָרוֹת. מָצָא שְׁלֹשָׁה, הָאֶחָד יָדוּעַ וּשְׁנַיִם תְּחִילָּה, אוֹ שְׁנַיִם תְּחִילָּה וּשְׁנַיִם יְדוּעִים — אֵין לָהֶם תְּפוּסָה, וְאֵין לָהֶם שְׁכוּנַת קְבָרוֹת.
La baraïta rapporte: Il arriva que Rabbi Yéchevav examina et trouva deux cadavres connus et un cadavre découvert pour la première fois, et il voulut considérer ces trois cadavres comme un cimetière. Rabbi Akiva lui dit: Tout ton labeur a été vain. On n'a dit qu'il s'agit d'un cimetière que dans le cas de trois cadavres connus enterrés au même endroit, ou de trois cadavres découverts pour la première fois. Mais si certains étaient connus et d'autres découverts pour la première fois, on ne les combine pas.
מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יְשֵׁבָב שֶׁבָּדַק וּמָצָא שְׁנַיִם יְדוּעִין וְאֶחָד תְּחִילָּה, וּבִיקֵּשׁ לַעֲשׂוֹתָן שְׁכוּנַת קְבָרוֹת. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: כׇּל שֶׁיָּגַעְתָּ — לָרִיק יָגַעְתָּ. לֹא אָמְרוּ שְׁכוּנַת קְבָרוֹת אֶלָּא לִשְׁלֹשָׁה יְדוּעִין, אוֹ לִשְׁלֹשָׁה תְּחִילָּה.
§ La Michna a enseigné qu'on les retire avec la terre qui les entoure. La Guemara demande: Quelles sont les circonstances de cette « terre environnante »? Rav Yehouda a dit: Le verset énonce, à propos de l'instruction de Yaakov à Yossef de transférer sa dépouille en Erets Israël: « Tu me porteras hors d'Égypte » (Béréchit 47, 30), ce qui indique: emporte avec moi de la terre hors d'Égypte, c'est-à-dire prends la terre proche du cadavre.
נוֹטְלָן וְאֶת תְּפוּסָתָן. הֵיכִי דָּמֵי תְּפוּסָה? אָמַר רַב יְהוּדָה: אָמַר קְרָא ״וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם״ — טוֹל עִמִּי.
Et quelle est la mesure de cette terre environnante? Rabbi Elazar, fils de Rabbi Tsadok, a expliqué: On prend la terre meuble [proche du cadavre, supposée avoir été détrempée par le sang et l'humidité du cadavre], et on creuse dans le sol vierge, non cultivé, jusqu'à une profondeur de trois doigts, au cas où cette terre aurait absorbé du sang.
וְכַמָּה שִׁיעוּר תְּפוּסָה? פֵּירֵשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר (בְּרַבִּי צָדוֹק): נוֹטֵל עָפָר תִּיחוּחַ, וְחוֹפֵר בַּבְּתוּלָה שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת.
On soulève une objection contre cette décision à partir d'une autre baraïta: Et quelle est la mesure de la terre environnante? Rabbi Elazar, fils de Rabbi Tsadok, a expliqué: On prend les éclats de bois trouvés à proximité, qui pourraient avoir fait partie du cercueil, et les mottes de terre qui pourraient avoir absorbé le sang et l'humidité du cadavre.
מֵיתִיבִי: וְכַמָּה שִׁיעוּר תְּפוּסָה? פֵּירֵשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק: נוֹטֵל אֶת הַקֵּיסָמִין וְאֶת הַקְּסָסוֹת.
Et il jette ce qui n'appartient certainement pas au cadavre, par exemple des pierres. Et il met de côté les éléments dont il est incertain qu'ils aient un lien avec le cadavre. Et le reste, c'est-à-dire tout ce qui provient apparemment du cadavre, se combine pour atteindre la mesure de la majorité de la structure d'un cadavre, ou d'un quart de kav d'os, ou d'une pleine cuillère de poussière de cadavre. Les restes d'un cadavre ne transmettent l'impureté rituelle sous une tente que s'ils satisfont l'une de ces trois conditions. Tout ce qui semble être un reste du cadavre est considéré comme de la poussière de cadavre à cet égard. En tout cas, il est clair que cette baraïta présente une définition différente de la terre environnante.
וְזוֹרֵק אֶת הַוַּודָּאִין וּמַנִּיחַ אֶת הַסְּפֵיקוֹת. וְהַשְּׁאָר מִצְטָרֵף לְרוֹב בִּנְיָנוֹ שֶׁל מֵת, וּלְרוֹבַע עֲצָמוֹת, לִמְלֹא תַּרְווֹד רָקָב.
La Guemara répond: Quant à la première déclaration de Rabbi Elazar, c'est lui qui a parlé conformément à l'opinion de ce tanna, ben Azzaï, comme il est enseigné dans une baraïta: Et quelle est la mesure de la terre environnante? Rabbi Yo'hanan a dit au nom de ben Azzaï: On prend la terre meuble et on creuse dans le sol vierge jusqu'à une profondeur de trois doigts.
הוּא דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: וְכַמָּה שִׁיעוּר תְּפוּסָה? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם בֶּן עַזַּאי: נוֹטֵל עָפָר תִּיחוּחַ, וְחוֹפֵר בַּבְּתוּלָה שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת.
§ La Michna a enseigné qu'on doit examiner le sol jusqu'à vingt amot à partir de l'endroit où un cadavre a été trouvé.
בּוֹדֵק הֵימֶנּוּ.
Rachi
וצריך שיהא בודק ממנו ולהלן עשרים אמה - שהיא כמנין שני מערות והחצר שביניהם והתם מתרגם לה רב ששת בריה דרב אידי אליבא דר"ש דאמר פותח בה שתי מערות של שש על שמונה דחדא מנייהו בנפלי ואידך מוקים לה כרבנן דאמרי שאין אורך המערה אלא ד' אמות על ו' אמות ותמני סרי הוא דהויין וקא מוקים לה דחדא מנייהו באלכסונה והויין להו עשרים והתם פרישית לכולה מילתא דמתניתין דהכא:,חזר ומצא אחד בתוך עשרים בודק ממנו ולהלן עשרים אמה - משום דאיכא למימר שכונת קברות היא זו:,שרגלים לדבר - שהיא שכונת קברות מדאשכח ג' בתוך כ' אמה שיש בין זה לזה מד' אמות ועד ח' ועכשיו מצא אחד בתוך כ' ולא אמרינן אתרמויי איתרמי דלא נקבר שם אלא אחד שאילו זה יחידי אם מצאו מתחילה היה רשאי לפנותו למקום אחר ונוטלו ואת תפוסתו אבל עכשיו שמצא ג' בתוך כ' ואחד בסוף עשרים יש לומר שהיא שכונת קברות:
גמ' אמר רב יהודה מצא פרט למצוי - דהא דתנן מצא ג' מתים מושכבין כדרכן דקנו מקומן ויש להן שכונת קברות פרט למצוי שאם היה יודע קודם לכן שאחד מהן נקבר לשם אין זו שכונת קברות ונוטלן ואת תפוסתן ומותר לו לפנותן למקום אחר שלא קנו מקומן:,מת פרט להרוג - שאם מצא א' מגוייד או שלשתן מגויידין אמרינן דהכי איתרמי שנהרגו לשם ונקברו שם שלא בבית הקברות ולא מחזקינן ליה כשכונת קברות אלא נוטלן ואת תפוסתן:,מושכב פרט ליושב - שאם מצאן יושבין הואיל ואין מושכבין כשאר מתים נוטלן ואת תפוסתן:,כדרכו פרט לראשו מונח לו בין ירכותיו - שאם מצא אחד מהם ראשו מונח לו בין ירכותיו אמרינן דהכי איתרמי שנזרק לשם:
מת שחסר אין לו תפוסה - שנוטלו בלא תפוסתו:,ולא שכונת קברות - שאם חסר א' מאותן ג' אין להם שכונת קברות דלא קנו מקומן:,וכל הני מאי טעמא לא - הוי שכונת קברות בשלמא א' מצוי דהכי הוא דגמירי דבעי' שלשה ידועין או שלשה שמצאן תחילה כדאמרינן לקמן אלא כי מצאן אחד הרוג או יושב או ראשו מונחת לו בין ירכותיו או חסר הואיל ושלשתן מצאם תחילה שיש להן שכונת קברות מ"ט:,דילמא עובד כוכבים הוא - ואיקבר להכא ועובד כוכבים אינו עולה מן המנין ולא פש להו להכא אלא תרי ותנן מצא שנים נוטלן ואת תפוסתן משום הכי לא קנו מקומן:
ראשו של זה בצד מרגלותיו של זה אין להם תפוסה - דעובדי כוכבים הם שנקברים בכך וכן אם הן ג' וב' מהן נקברים כענין הזה אין להם שכונת קברות:,א' - מהללו ג' מתים ידוע כבר וב' מהן שמצאו עכשיו תחילה או אחד מהן עכשיו תחילה הוא מצוי:
וביקש לעשותן שכונת קברות - דקנו מקומן:,אלא לג' ידועין או לג' שמצאן תחילה - שלא היו ידועין קודם לכן דהכי הוא דגמירי אבל באידך גיסא לא:
ממצרים - מעפר מצרים טול עמי:
נוטל עפר תיחוח - שנעשה מחמת הדם שיצא ממנו ומחמת מוהל שיצא מן המת:,וחופר - בבתולת קרקע ג' אצבעות דאמרינן כשיעור ג' אצבעות נבלע בקרקע:
נוטל את הקיסמין - של נסרים שנעשו מן הארון כשהרקיבו ואמרי לה קיסמין של עצי בשמים כדכתיב באסא בדברי הימים (ב' יז) וישכיבוהו במשכב אשר מלא בשמים:,ואת הקססות - קוזזות של אדמה שנדבקו מן הדם ומן המוהל שקורין בלישטי"ט (בלישטי"ש: גושי אדמה) בלע"ז:
וזורק את הוודאין - דבר שהוא ודאי לו שאינו מן המת שלא יחוש להן משום טומאה:,ומניח את הספיקות - שיהא מפנן למקום אחד דחוששין להן משום טומאה:,והשאר - דברים שהן מן המת וקיסמין מצטרפין לרוב בניינו של מת דאהל:,ולרובע עצמות למלא תרווד רקב - ודקא אמר לעיל בפרק כ"ג ונזיר (נזיר דף נא.) נקבר בארון של עץ אין לו רקב הני מילי בעיניה אבל (לא) לאיצטרופי לאחריני שנקברו ערומים בארון של שיש מצטרף:
Tossafot
בודק הימנו ולהלן כ' אמה - בפרק המוכר פירות (ב"ב דף קב.) פריך עשרים ותרתין הויין לשתי מערות ששה עשר וחצר הקבר אמרינן התם לר"ש ורבנן שש אמה ומשני בנפלים שרגילות הוא כשאחת מן המערות גדולות השניה של נפלים ולכך בשנית סגי בארבע על שש ואיכא דמוקי התם למתני' (דהתם ומתני') דהכא כרבנן דאמרי תוכה של מערה ארבע על שש ופריך תמני סרי הויין ומשני שבדק מערה ראשונה באלכסון ולחפש ולבדוק היטב ומה שהוא מתעקם עולה לשתי אמות:,מצא א' בסוף כ' בודק הימנו ולהלן עשרים שרגלים לדבר שאילמלי בתחילה מצאו נוטלו ואת תפוסתו - אבל עתה שמצא כבר ג' מתים אף כשמצא אחד יש לחוש לשכונת הקברות וצריך לבדוק עד עשרים:
מצא פרט למצוי - פי' ר"י שאם היה ידוע לא יהא נוטלו כדאמרינן בפרק נגמר הדין (סנהדרין דף מז:) [קבר הנמצא מותר לפנותו] קבר הידוע אסור לפנותו והא דאמרינן התם פינה מקומו טהור והכא משמע דיש לו תפוסה אמר ר"י דהתם לא בתפוסה איירי דתפוסה היינו לצד הקרקע בעומק אבל התם בטומאה דרבנן איירי דמדרבנן מטמינן לתוך כל הקבר לד' רוחות אבל רשב"ם פירש פרט למצוי דהיינו א' ידוע ושנים בתחילה דבסמוך וקשיא לשיטתו דא"כ בחנם נקט המוצא דהוא הדין לשלשתן ידועין דיש לו שכונת קברות:,פרט להרוג - כדאמרינן בסמוך דמת שחסר אין לו תפוסה ואין לו שכונת קברות:
מת שחסר אין לו שכונת קברות - קשה להבין למה ושמא הלכה למשה מסיני הוא:,עובד כוכבים הוא - דישראל אין קוברין אותו בענין זה:
אחד ידוע ושנים הוא מוצא עתה בתחילה אין לו שכונת קברות - רשב"ם פי' הלכה למשה מסיני הוא ור"י פי' טעם בדבר דאין לנו [לומר] שכונת קברות ובית הקברות היה הואיל ונקברו שם ג' מתים כיון דא' נודע תחילה אי איתא דאין דעתו היה לפנותם ולישאם שם [לקברו] כי היכי דידוע לנו האחד יהיו ידועים לנו אותם שעמו ולא אמרו שכונת קברות אלא או [לשלשה] ידועים או לשלשה תחילה:
כמה שיעור תפוסה פי' ר' אלעזר - הוא ר"א בן פדת שהוא אמורא נוטל עפר תיחוח וחופר בקרקע בתולה שלש אצבעות בירושלמי מפרש שמוהל המת יורד בקרקע עד ג' אצבעות:
מיתיבי כמה שיעור תפוסה פירש ר' אלעזר ברבי צדוק נוטל את הקיסמין - פי' מן הארון של שיש שנכתת. ואת הקססות י"א כמו קוזזות אדמה וזורק את הוודאים פירוש מה שודאי לן שאינו מן המת ומניח את הספיקות מה שהוא מסופק אם היו מן המת אם לאו מניח במקום המוצנע שלא יטמאו עושי טהרות והשאר שהוא ברור לו שהוא מן המת מצטרפין לרוב בנין או לרוב מנין ולרובע רובע הקב לטמא באהל ולמלא תרווד רקב כמו יין קוסס (ב"ב דף צז:) מיני קיהוי ובשמים שמשימין בארון וקשה דא"כ אין לו רקב דנעשה גלגלין מידי דהוה אנקבר בארון עץ דאף שערו העומד ליגזז איבעיא לן פ' כ"ג (לעיל נזיר דף נא.) אי נעשה גלגלין עוד מפרש קססות היינו לשון דבר בלוי כמו ופריו יקוסס (יחזקאל יז) אלמא תפוסה לר"א ברבי צדוק אינו זקוק ליטול עפר דאין לו לחפור בקרקע בתולה כי אסורה ודאי המת וספיקו:,הוא דאמר כי האי תנא דתניא כמה שיעור תפוסה פי' ר' יוחנן - לאו היינו ר' יוחנן האמורא אלא רבי יוחנן בן נורי:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.