« Sur tout » vient exclure [l'obligation de se rendre impur pour] les personnes éloignées; « mort » vient exclure les proches; « âmes » [au pluriel] vient exclure le cas du quart de log de sang sorti de deux cadavres, qui rend impur par le mode de la tente, comme il est dit: « Il ne s'approchera d'aucun corps mort » (Vayikra 21, 11). Le pluriel « corps » enseigne que le sang de deux personnes se combine pour former la quantité minimale d'impureté.
״עַל כׇּל״ — לְאַפּוֹקֵי רְחוֹקִים, ״מֵת״ — לְאַפּוֹקֵי קְרוֹבִים, ״נַפְשׁוֹת״ — לְאַפּוֹקֵי רְבִיעִית דָּם שֶׁיָּצָא מִשְּׁנֵי מֵתִים, שֶׁמְּטַמֵּא בְּאֹהֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל כׇּל נַפְשׁוֹת מֵת לֹא יָבֹא״.
Mishna 1
MICHNA: Pour ces impuretés-ci, le nazir se rase [la tête]: pour [avoir été rendu impur par] le mort, pour un volume d'une olive provenant du mort, pour un volume d'une olive de liquide [netsel] issu du mort, pour une pleine louche [tarvad] de poussière du mort, pour la colonne vertébrale, pour le crâne, pour un membre provenant d'un mort ou pour un membre tranché d'un vivant sur lequel se trouve une chair convenable, pour un demi-kav d'ossements, et pour un demi-log de sang.
מַתְנִי׳ עַל אֵלּוּ טוּמְאוֹת הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ: עַל הַמֵּת, וְעַל כְּזַיִת מִן הַמֵּת, וְעַל כְּזַיִת נֶצֶל, וְעַל מְלֹא תַּרְווֹד רָקָב. עַל הַשִּׁדְרָה, וְעַל הַגּוּלְגּוֹלֶת, וְעַל אֵבֶר מִן הַמֵּת, וְעַל אֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עָלָיו בָּשָׂר כָּרָאוּי, וְעַל חֲצִי קַב עֲצָמוֹת, וְעַל חֲצִי לוֹג דָּם.(משנה)
Et [le nazir se rase] pour les avoir touchés, pour les avoir portés, et pour être entré sous leur tente [ou qu'ils aient formé une tente sur lui]. Mais pour un os de la taille d'un grain d'orge, il se rase pour l'avoir touché et pour l'avoir porté [seulement].
וְעַל מַגָּעָן וְעַל מַשָּׂאָן וְעַל אֲהִילָן. וְעַל עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה עַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ.
Pour toutes ces [impuretés], le nazir se rase, et [le Cohen] l'asperge [des eaux de purification] le troisième et le septième jour, et cela annule les jours précédemment comptés [de son naziréat]. Il ne recommence à compter qu'après s'être purifié, et il apporte ses offrandes.
עַל אֵלּוּ הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ, וּמַזֶּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וְסוֹתֵר אֶת הַקּוֹדְמִין, וְאֵינוֹ מַתְחִיל לִמְנוֹת אֶלָּא עַד שֶׁיִּטְהַר וּמֵבִיא אֶת קׇרְבְּנוֹתָיו.
Guémara
GUEMARA: Les Sages ont enseigné: Après le décès de Rabbi Meïr, Rabbi Yehouda dit à ses disciples: Que les élèves de Rabbi Meïr n'entrent pas ici, car ils sont provocateurs, et ce n'est pas pour étudier la Torah qu'ils viennent, mais pour me confondre par leurs halakhot. Soumkhos, [un élève de Rabbi Meïr], insista et entra malgré tout.
גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: אַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר אָמַר לָהֶן רַבִּי יְהוּדָה לְתַלְמִידָיו: אַל יִכָּנְסוּ תַּלְמִידֵי רַבִּי מֵאִיר לְכָאן, מִפְּנֵי שֶׁקַּנְתְּרָנִין הֵן, וְלֹא לִלְמוֹד תּוֹרָה הֵן בָּאִין, אֶלָּא לְקַפְּחֵנִי בַּהֲלָכוֹת הֵן בָּאִין. דָּחַק סוֹמְכוֹס וְנִכְנַס.
Il leur dit: Voici ce que Rabbi Meïr m'a enseigné: Pour ces impuretés-ci, le nazir se rase: pour [avoir été rendu impur par] le mort, et pour un volume d'une olive provenant du mort. Rabbi Yehouda se mit en colère et leur dit: Ne vous ai-je pas dit: Que les élèves de Rabbi Meïr n'entrent pas ici, car ils sont provocateurs? Si pour un volume d'une olive provenant du mort il se rase, n'est-ce pas à plus forte raison pour le mort [tout entier]?!
אָמַר לָהֶם, כָּךְ שָׁנָה לִי רַבִּי מֵאִיר: עַל אֵלּוּ טוּמְאוֹת הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ: עַל הַמֵּת, וְעַל כַּזַּיִת מִן הַמֵּת. כָּעַס רַבִּי יְהוּדָה וְאָמַר לָהֶן, לֹא כָּךְ אָמַרְתִּי לָכֶם: אַל יִכָּנְסוּ תַּלְמִידֵי רַבִּי מֵאִיר לְכָאן, מִפְּנֵי שֶׁקַּנְתְּרָנִין הֵן? עַל כַּזַּיִת מִן הַמֵּת מְגַלֵּחַ — עַל הַמֵּת לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?!
Rachi
על כל לאפוקי רחוקים - דלא ליטמא: ,מת - לאפוקי קרובים:,נפשות - שאם יצאת רביעית דם מב' מתים אינו מטמא להם:
מתני' נצל - מפרש בגמרא:,ועל אבר מן החי ועל אבר מן המת שיש עליהם בשר כראוי - דהיינו כדי שיכול לחיות ולהבריא אף על פי שאין עליהן בשר כזית:,חצי לוג דם - שתי רביעיות:
על עצם כשעורה על מגעו ועל משאו - אבל לא על אהילו:
לקפחני - לנצחני:
כעס רבי יהודה - ואמר זו אינו משנה:
Tossafot
על כל לאפוקי רחוקים - הנך לאפוקי הוי פירושא כמו נפקא ליה מהאי קרא כלומר שמפסוק זה יוצאה הדרשא שלהם משמע דמעל כל לחודיה דריש רחוקים מדדריש בסמוך נפשות לרביעית דם הבאה משני מתים ודוחק הוא דהא גבי נזיר נמי כתיב על כל נפש ואפ"ה לא דריש מיניה רחוקים כי אם מנפש לכך נראה דהכא נמי דריש רחוקים מעל כל נפשות ומ"מ דריש נמי מיניה רביעית דם משני מתים מדכתיב נפשות לשון רבים ולא נפש ויש לתמוה למה ליה לר"ע גבי כ"ג קרא דרחוקים תיפוק ליה מק"ו מכהן הדיוט כמו לתנא דריש פרקין או משום איסור שהיה עליו בהדיוטותו להיכא אזל כדפרישית לעיל דזה עיקר הטעם לעיל ופי' בתוס' לעבור עליו בשני לאוין ותימה קצת דהש"ס לא הזכירו כלל וצריך עיון לשון מהר"ף:
מתני' על אלו טומאות הנזיר מגלח על המת ועל כזית מן המת - בין במגע בין במשא בין באהל ומפרש בגמרא דהשתא על כזית מן המת מגלח על מת שלם לא כ"ש:,נצל - מוהל מן המת כדמפרש בגמ':,ועל מלא תרווד רקב - רקבון ועפרורית הבא מן המת ובגמרא מפרש שיעורא. תרווד כף:,ועל השדרה ועל הגולגולת - ואע"פ שאין עליה בשר כלל ובגמ' בעי אי על תרוייהו או על חדא מנהון:,ועל אבר מן המת ואבר מן החי שיש עליהם בשר כראוי - בפרק העור והרוטב (חולין דף קכח:) מפרש שזהו בשר שיוכל האבר לחיות ממנו אם היה מחובר לאדם חי שיוכל להעלות ארוכה ואע"פ שאין בו כזית בשר:,ועל חצי קב עצמות - ומיירי שבאו מרוב מניינו או מרוב בניינו כגון שיש בקב עצמות שנשתברו וחצי קב עצמות זה מהן מעט מכל עצם ועצם והיינו מרוב מניינו ורוב בניינו מפרש לקמן שני שוקים וירך אחד או איפכא ואע"פ שמטמא באהל ברובע הקב כדאיתא בהדיא במתניתין. בפ"ק דאהלות אלו מטמאין באהל וקחשיב רובע עצמות הבא מרוב מניינו או מרוב בניינו מ"מ הלכה הוא דאין הנזיר מגלח אלא על חצי קב וליכא לפרושי חצי קב משאר עצמות שאינו מרוב בניינו ולא מרוב מניינו דהא באהל נמי לא מטמא מדלא קתני להו בפ"ק דאהלות בהדי הנך דמטמא באהל:,ועל חצי לוג דם - ואע"פ שמטמא באהל ברביעית כדאיתא במתניתין דאהלות מ"מ אין הנזיר מגלח אלא על חצי לוג ושיעורין הלכה למשה מסיני:
על משאו ועל מגעו ועל אהילו - דכל הני דחשיב לעיל מטמא בין במגע בין במשא בין באהל ועצם כשעורה על מגעו ועל משאו מגלח אבל באהל אפילו טמויי לא מטמא:
על אלו הנזיר מגלח - בגמ' מפרש על אלו דרישא ועל אלו דסיפא למעוטי מאי:,ומזה בשלישי ובשביעי וסותר את הקודמין - דכתיב והימים הראשונים יפלו ואין מתחיל למנות נזירות דטהרה עד שיטהר ול"ג במשנה ויביא קרבנותיו וכן מוכח בגמ' דאיבעיא מיבעיא ליה מתניתין מני דא"כ פשיטא דרבנן היא:
אלא לקפחני בהלכות - לצערני:
כך שנה לי רבי מאיר - במשנה על המת ועל כזית מן המת ורבי יהודה לא היה שונה על המת במשנתנו משום דכל שכן דמכזית מן המת וכו':
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.