AccueilÉtudeTanakhBibliothèqueSujetsParachaDivrei TorahRabbanimSagesHistoireÀ proposMes favorisFaire un don
Retour

Traité Nazir

45b

Étude de Nazir 45b

Étude de la Mishna & Guémara 45b

[On craint] que les jeunes cohanim ne soient excités par elle. [Un des autres Sages] lui dit: Selon tes propos, la sota le prouvera, puisqu'il est écrit à son sujet: « Et il la fera se tenir devant l'Éternel » (Bamidbar 5, 16), et pourtant nous ne craignons pas que les jeunes cohanim soient excités par elle.
שֶׁמָּא יִתְגָּרוּ בָּהּ פִּרְחֵי כְהוּנָּה. אָמַר לוֹ: לִדְבָרֶיךָ סוֹטָה תּוֹכִיחַ, דִּכְתִיב בָּהּ ״וְהֶעֱמִידָהּ לִפְנֵי ה׳״, וְלָא חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא יִתְגָּרוּ בָּהּ פִּרְחֵי כְהוּנָּה!
Rabbi Shimon Shezouri leur dit: Celle-ci se farde les yeux et se met du fard sur le visage, celle-là ne se farde pas les yeux et ne se met pas de fard. [C'est pourquoi il y a lieu de craindre pour la nezira et non pour la sota, qui est rendue volontairement peu attrayante.]
אָמַר לָהֶן: זוֹ כּוֹחֶלֶת וּפוֹקֶסֶת, זוֹ אֵינָהּ כּוֹחֶלֶת וּפוֹקֶסֶת.
Mishna 1
MICHNA: [Le nazir] prenait les cheveux de sa tête de nazirat et les jetait sous le chaudron [où cuisait le sacrifice de paix]. Et s'il s'était rasé en province, il ne les jetait pas sous le chaudron. À quoi cela s'applique-t-il? Au rasage de pureté; mais pour le rasage d'impureté, il ne jetait pas [les cheveux] sous le chaudron.
מַתְנִי׳ הָיָה נוֹטֵל שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ וּמְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד. וְאִם גִּילַּח בַּמְּדִינָה — לֹא הָיָה מְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּתִגְלַחַת הַטׇּהֳרָה, אֲבָל בְּתִגְלַחַת הַטּוּמְאָה — לֹא הָיָה מְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד.(משנה)
Rabbi Meïr dit: Tous jettent [leurs cheveux] sous le chaudron, sauf l'impur qui [s'est rasé] en province.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הַכֹּל מְשַׁלְּחִין תַּחַת הַדּוּד, חוּץ מִן הַטָּמֵא שֶׁבַּמְּדִינָה בִּלְבַד.
Guémara
GUEMARA: « Il prend les cheveux de sa tête de nazirat. » Les Sages ont enseigné: Et ensuite il prend le jus [de cuisson] et le verse sur les cheveux de sa tête de nazirat, et il les jette sous le chaudron du sacrifice de paix. Et s'il les a jetés sous le chaudron du sacrifice de faute ou du sacrifice de culpabilité, il s'est acquitté après coup. [La Guemara s'étonne:] Y a-t-il un sacrifice de culpabilité pour un nazir [pur]? Rava dit: Voici ce que [le tanna] a voulu dire: Et si un nazir impur les a jetés sous le chaudron du sacrifice de culpabilité, il s'est acquitté.
גְּמָ׳ נוֹטֵל שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ. תָּנוּ רַבָּנַן: וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵל אֶת הָרוֹטֶב וְנוֹתֵן עַל שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ, וּמְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד שֶׁל שְׁלָמִים. וְאִם שִׁילַּח תַּחַת הַדּוּד שֶׁל חַטָּאת וְאָשָׁם — יָצָא. אָשָׁם בְּנָזִיר [טָהוֹר] מִי אִיכָּא? אָמַר רָבָא, הָכִי קָאָמַר: וְאִם נָזִיר טָמֵא מְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד שֶׁל אָשָׁם — יָצָא.
D'où tire-t-on cela? Rava dit: Le verset dit: « qui est sous le sacrifice de paix » (Bamidbar 6, 18) — [ce qui indique que quelque chose] de son sacrifice doit être sous [les cheveux].
מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רָבָא, אָמַר קְרָא: ״אֲשֶׁר תַּחַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים״, מִזִּבְחוֹ יְהֵא תַּחְתָּיו.
« Et s'il les a jetés sous le chaudron du sacrifice de faute, il s'est acquitté. » Quelle en est la raison? Le verset dit: « sacrifice », pour inclure le sacrifice de faute et le sacrifice de culpabilité. Mais n'as-tu pas déjà tiré de ce terme « sacrifice » [l'obligation de verser] le jus? Si c'était le cas, que le verset dise: « du jus du sacrifice de paix »; pourquoi dit-il « sacrifice »? Apprends-en qu'il vient inclure le sacrifice de faute et le sacrifice de culpabilité.
וְאִם שִׁילַּח תַּחַת הַדּוּד שֶׁל חַטָּאת — יָצָא. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״זֶבַח״, לְרַבּוֹת אֶת הַחַטָּאת וְאָשָׁם. וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ לְהַאי ״זֶבַח״ מֵרוֹטֶב! אִם כֵּן לֵימָא קְרָא ״מֵרוֹטֶב הַשְּׁלָמִים״, מַאי ״זֶבַח״ — שְׁמַע מִינַּהּ לְרַבּוֹת חַטָּאת וְאָשָׁם.
Mais dis que tout [le terme] vient uniquement pour le sacrifice de faute et le sacrifice de culpabilité! Si c'était le cas, que [le verset] dise: « sacrifice de paix et sacrifice »; pourquoi dit-il « sacrifice du sacrifice de paix »? Apprends-en deux [enseignements].
וְאֵימָא כּוּלָּהּ לְחַטָּאת וְאָשָׁם הוּא דַּאֲתָא! אִם כֵּן, לֵימָא ״שְׁלָמִים וְזֶבַח״, מַאי ״זֶבַח הַשְּׁלָמִים״ — שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי.
Les Sages ont enseigné: Tous jetaient [leurs cheveux] sous le chaudron, sauf l'impur qui s'est rasé en province, parce que ses cheveux sont enterrés — paroles de Rabbi Meïr. Rabbi Yehouda dit: Les purs, qu'ils soient ici ou là, jetaient [leurs cheveux]; les impurs, qu'ils soient ici ou là, ne les jetaient pas. Et les Sages disent: Aucun ne jetait [ses cheveux] sous le chaudron, sauf le pur au Temple, car c'est seulement dans ce cas que la mitsva est accomplie comme elle est prescrite.
תָּנוּ רַבָּנַן: הַכֹּל הָיוּ מְשַׁלְּחִין תַּחַת הַדּוּד, חוּץ מִטָּמֵא שֶׁגִּילַּח בִּמְדִינָה, מִפְּנֵי שֶׁשְּׂעָרוֹ נִקְבָּר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: טְהוֹרִים כָּאן וְכָאן — הָיוּ מְשַׁלְּחִין. טְמֵאִים כָּאן וְכָאן — לֹא הָיוּ מְשַׁלְּחִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַכֹּל לֹא הָיוּ מְשַׁלְּחִין תַּחַת הַדּוּד, חוּץ מִן טָהוֹר שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה כְּמִצְוָתוֹ.
Mishna 2
MICHNA: [Le nazir] faisait cuire le sacrifice de paix ou le faisait bien cuire. Le cohen prend l'épaule cuite du bélier, une hala de matsa du panier, et un rakik de matsa, et les place sur les paumes du nazir, et les agite; et ensuite le nazir est autorisé à boire du vin et à se rendre impur au contact des morts.
מַתְנִי׳ הָיָה מְבַשֵּׁל אֶת הַשְּׁלָמִים אוֹ שׁוֹלְקָן. הַכֹּהֵן נוֹטֵל אֶת הַזְּרוֹעַ בְּשֵׁלָה מִן הָאַיִל, וְחַלָּה מַצָּה אַחַת מִן הַסַּל, וּרְקִיק מַצָּה אַחַת, וְנוֹתֵן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר, וּמְנִיפָן, וְאַחַר כָּךְ הוּתַּר הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת יַיִן וּלְהִטַּמֵּא לַמֵּתִים.

Rachi

כדי - שלא יתגרו בה פרחי כהונה:

סוטה אינה כוחלת ופוקסת - דהא לנוולה קא בעי וכיון דמנוולה לא אתו לאיגרויי בה:

מתני' ומשלח - ומניח:,ה"ג במתני' היה נוטל שער ראש נזרו ומשלח תחת הדוד ואם גילח במדינה לא היה משלח תחת הדוד במה דברים אמורי' בתגלחת הטהרה אבל בתגלחת הטומאה לא היה משלח תחת הדוד ר' מאיר אומר הכל משלחין תחת הדוד חוץ מן הטמא שבמדינה בלבד - וספרים שכתוב בהן במשנתנו אם שילח תחת הדוד של אשם יצא שבשתא היא דל"ג ליה במתניתין אלא בגמ' ת"ר ואח"כ נוטל את הרוטב כו' והכי פירושא דמתני' היה נוטל שער ראש נזרו ומשלחו תחת הדוד של שלמים ואם גילח במדינה לא היה משלחו תחת הדוד של שלמים:,בד"א בתגלחת הטהרה - אמרו שאם גילח במקדש משלח תחת הדוד אבל לא בזמן שגילח במדינה אבל בתגלחת הטומאה אפי' בזמן שמגלח במקדש אינו משלח תחת הדוד של אשם שאין לך משלח תחת הדוד אלא הטהור שבמקדש מפני שעשה נזירותו כמצותו:

ר' מאיר אומר הכל משלחין תחת הדוד - בין טהור שגילח במדינה בין טמא שגילח בעזרה ואין לך שאינו משלח תחת הדוד אלא חוץ מן הטמא במדינה בלבד:

גמ' וברישא דגמ' ל"ג אשם בנזיר מי איכא אלא ה"ג ת"ר ואח"כ נוטל את הרוטב ונותן על השער של ראש נזירותו ומשלח תחת הדוד של שלמים ואם שילח תחת הדוד של אשם ושל חטאת יצא אשם בנזיר טהור מי איכא אמר רבא ה"ק ואם נזיר טמא משלח תחת הדוד של אשם יצא:

מנא הני מילי אמר רבא אמר קרא אשר תחת זבח השלמים - דמשמע אשר תחתיו יהא זבח השלמים לומר לך מן הזבח עצמו יהא תחתיו:

ואם שילח - תחת הדוד של חטאת ושל אשם יצא:,מ"ט דכתיב זבח לרבות חטאת ואשם - שהטהור ששולח תחת זבח שלו דהיינו חטאת יצא ואם טמא הוא טעון שילוח תחת זבח שלו דהיינו אשם:

ה"ג ת"ר הכל משלחין תחת הדוד חוץ מטמא שבמדינה מפני ששערו נקבר דברי רבי מאיר ר' יהודה אומר טהורים כאן וכאן - בין במקדש בין במדינה היו משלחין טמאים כאן וכאן לא היו משלחין:,וחכמים אומרים הכל לא היו משלחין תחת הדוד חוץ מטהור שבמקדש מפני שנעשה כמצותו - וסתם מתניתין דידן אליבא דחכמים וכדפרשינן לעיל:,שנעשה כמצותו - שגילח במקדש כמצותו:

מתני' או שולקן - שאינו מבושל יפה וושקוד"ר (ושקו"ד: כמעט חי (לא מבושל)) בלע"ז:,את הזרוע בשלה - איכא למ"ד שלמה ואיכא למ"ד בזרוע שנתבשלה עם האיל במסכת חולין (דף צח:):

Tossafot

ומשלח תחת הדוד - שהשלמים בו:,אם גילח במדינה - שיש לו רשות לגלח במקום שירצה ואף על גב דכתיב אל פתח אהל מועד לאו פתח אוהל מועד קאמר כדדרשינן בגמ':,לא היה משלח תחת הדוד - נראה דמכל מקום פשיטא ליה לתנא דאהני פשטא דקרא דמשמע דבירושלים הוא מגלח ואם היה מגלח בגבולין לא היה מגלח תחת הדוד דכתיב בקרא וגלח הנזיר פתח אהל מועד ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים ואיכא תנא דדריש בגמ' יצא זה שמחוסר לקיחה הבאה ונתינה וה"נ מחוסר הבאת שערו מחוץ לירושלים לתתם תחת דוד השלמים בירושלים:,אבל תגלחת טומאה לא היה משלח תחת הדוד - דוד של אשם נזיר טמא וחטאת העוף שלא תלה הכתוב נתינת שער תחת הדוד אלא בטהור:

רבי מאיר אומר [הכל משלחין תחת הדוד] - בין נזיר טהור במדינה ובין נזיר טמא [במקדש]: ,חוץ מן הטמא שבמדינה - בגמ' אמרינן מפני ששערו נקבר וכן שלהי תמורה (דף לד.) אבל קשה מנלן דנקבר וצ"ע:

נוטל שער ראשו - כדאמר בברייתא והוא נוטל מן הרוטב כדמפרש ואזיל:

מנלן אמר קרא תחת זבח השלמים מזבחו יהא תחתיו - מיתורא דזבח דרשינן הכי תחת השלמים יתן מזבחו: ,[חטאת] ואשם אמר קרא זבח לרבות חטאות ואשמות:

א"כ לימא קרא שלמים וזבח מאי זבח השלמים - מדסמך זבח למדרש תחת השלמים יהיה מן הזבח:

מפני ששערו נקבר - לא נתפרש מנלן:,כאן וכאן - במקדש ובמדינה:

או שולקן - בישול יותר [מדאי]:,ואח"כ הותר הנזיר לשתות ביין - לכאורה נראה דהאי תנא כר"א דאמר בגמ' דאסור לשתות יין עד אחר כל המעשים שמפרש:

Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.

Nazir 45b
100%
נזיר מ״ה במַסֶּכֶת נָזִיר