Guémara
[qui n'est pas de l'avis] selon lequel le principe de la combinaison n'est pas opérant, puisqu'il rend responsable de la consommation d'interdits de n'importe quelle quantité (voir Makot 13a), que déduit-il du verset « tout ce qui est fait de la vigne » (Bamidbar 6, 4)? La guemara répond: Rabbi Chimon pourrait te dire: Ce verset est nécessaire pour enseigner qu'on n'est jamais considéré comme nazir tant qu'on n'a pas fait le vœu de nazirat à l'égard de tous [les interdits]. Rabbi Chimon estime que si l'on fait le vœu d'être nazir seulement à l'égard d'un ou deux des interdits du nazirat, le vœu ne prend pas effet du tout.
דְּלֵית לֵיהּ צֵירוּף, ״מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה״, מַאי דָּרֵישׁ בֵּיהּ? אָמַר לָךְ: הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ: לְעוֹלָם אֵינוֹ נָזִיר עַד שֶׁיַּזִּיר מִכּוּלָּן.
Rabbi Abahou dit au nom de Rabbi Elazar: pour toute mesure de rvi'it [un quart de log] dans la Torah, un élément permis ne se combine pas avec un élément interdit pour compléter cette mesure, sauf pour le rvi'it du nazir, car la Torah a dit « trempé » (Bamidbar 6, 3). La guemara demande: quelle différence y a-t-il entre l'opinion de Rabbi Yohanan, qui a affirmé (35b) qu'un élément permis ne se combine avec un élément interdit pour aucun interdit de la Torah sauf celui du nazir, et celle de Rabbi Elazar, qui semble dire la même chose en des termes différents?
אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כׇּל רְבִיעִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, אֵין הֶיתֵּר מִצְטָרֵף לְאִיסּוּר, חוּץ מֵרְבִיעִית שֶׁבַּנָּזִיר, שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה ״מִשְׁרַת״. מַאי אִיכָּא בֵּין רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי אֶלְעָזָר?
La guemara répond: il y a une différence entre eux, car Rabbi Yohanan étend la halakha même aux aliments, c'est-à-dire qu'il rend le nazir responsable pour avoir mangé un volume d'une olive de pain et de raisins combinés, tandis que Rabbi Elazar soutient que pour les liquides, oui, le permis se combine avec l'interdit, mais pour les autres choses, c'est-à-dire les solides, non, les différents aliments ne se combinent pas.
אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, דְּרַבִּי יוֹחָנָן מֵרַבִּי אֲפִילּוּ אוֹכָלִין, וְרַבִּי אֶלְעָזָר, מַשְׁקִין — אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא — לָא.
§ À propos du rvi'it, la guemara cite une déclaration de Rabbi Elazar: il y a dix applications de la mesure du rvi'it dans divers domaines de la halakha, et Rav Kahana tenait dans sa main le moyen mnémotechnique suivant pour les retenir: cinq sont rouges et cinq sont blanches. La guemara détaille: les cinq rouges, de vin et de sang, sont énumérées dans le moyen mnémotechnique suivant: un nazir; et celui qui accomplit le rituel de l'offrande pascale; qui a tranché la halakha; dans le Temple; et ils moururent.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עֶשֶׂר רְבִיעִיּוֹת הֵן, וְנָקֵיט רַב כָּהֲנָא בִּידֵיהּ חֲמֵשׁ סוּמָּקָתָא וַחֲמֵשׁ חִיוּוֹרָתָא. חֲמֵשׁ סוּמָּקָתָא: ״נָזִיר וְעוֹשֵׂה פֶסַח שֶׁהוֹרוּ בַּמִּקְדָּשׁ וָמֵתוּ״.
« Nazir » — un rvi'it de vin pour le nazir. « Celui qui accomplit [le rituel] de l'offrande pascale » — comme l'a dit Rav Yehouda au nom de Chmouel: ces quatre coupes [du séder de Pessa'h] doivent chacune contenir la mesure d'un rvi'it. « Qui a tranché la halakha » — celui qui a bu un rvi'it de vin ne doit pas rendre de décision halakhique [de peur de se tromper]. « Dans le Temple » — celui qui a bu un rvi'it de vin et est entré dans le Temple est passible de la peine de mort.
״נָזִיר״ — רְבִיעִית יַיִן לְנָזִיר. ״עוֹשֵׂה פֶסַח״ — דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: אַרְבַּע כּוֹסוֹת הַלָּלוּ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בָּהֶן כְּדֵי רְבִיעִית. ״שֶׁהוֹרוּ״ — שָׁתָה רְבִיעִית יַיִן אַל יוֹרֶה. ״בַּמִּקְדָּשׁ״ — שָׁתָה רְבִיעִית יַיִן וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּיב מִיתָה.
« Et ils moururent » — comme il est enseigné [dans une michna] (Oholot 2, 10): d'où déduit-on que le rvi'it de sang issu de deux morts rend impur sous une tente [c'est-à-dire une maison, de sorte que celui qui entre dans cette maison contracte l'impureté du mort]? Comme il est dit, à propos de l'interdit d'impureté pour les cohanim: « Il ne s'approchera d'aucun mort » (Vayikra 21, 11). La forme plurielle indique que le sang de deux personnes se combine pour former la quantité minimale d'un rvi'it rendant impur sous une tente.
״וּמֵתוּ״ — דְּתַנְיָא: מִנַּיִן לִרְבִיעִית דָּם שֶׁיּוֹצְאָה מִשְּׁנֵי מֵתִים שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעַל כׇּל נַפְשׁוֹת מֵת לֹא יָבֹא״.
Et les cinq blanches, d'huile et d'eau, sont énumérées dans ce moyen mnémotechnique: « le pain de, un nazir, et un lépreux, qui furent disqualifiés, à Chabbat ». La guemara détaille: « le pain de » — c'est le rvi'it d'huile ajouté aux pains de l'offrande de reconnaissance. « Un nazir » — c'est le rvi'it d'huile pour les galettes du nazir, apportées avec son offrande. « Un lépreux » — c'est le rvi'it d'eau de source dans laquelle on égorge l'oiseau pour la purification rituelle du lépreux (voir Vayikra 14, 5). « Qui furent disqualifiés » — comme nous l'avons appris dans une michna (Me'ila 17b): tous les autres liquides impurs disqualifient le corps [c'est-à-dire que celui qui les boit ne peut plus manger de teroumah], si l'on en a bu la quantité d'un rvi'it.
וַחֲמֵשׁ חִיוּוֹרָתָא: ״חַלַּת נָזִיר וּמְצוֹרָע שֶׁנִּפְסְלוּ בְּשַׁבָּת״. ״חַלַּת״ — רְבִיעִית שֶׁמֶן לְחַלָּה. ״נָזִיר״ — רְבִיעִית שֶׁמֶן לְנָזִיר. מְצוֹרָע — רְבִיעִית מַיִם לִמְצוֹרָע. ״שֶׁנִּפְסְלוּ״ — דִּתְנַן: וּשְׁאָר כׇּל הַמַּשְׁקִין טְמֵאִין פּוֹסְלִין אֶת הַגְּוִיָּיה בִּרְבִיעִית.
« À Chabbat » — comme nous l'avons appris dans une michna qui énumère les quantités minimales de divers liquides pour lesquelles on est responsable d'avoir transgressé les halakhot de Chabbat en les transportant d'un domaine à un autre. À la fin de cette liste, la michna dit (Chabbat 76b): et la mesure qui entraîne la responsabilité pour le transport de tous les autres liquides non spécifiés dans la liste est un rvi'it, et la mesure pour le transport de toutes les eaux usées est également un rvi'it. Ceci complète la liste des dix halakhot où figure le rvi'it.
״בְּשַׁבָּת״ — דִּתְנַן: וּשְׁאָר כׇּל הַמַּשְׁקִין — בִּרְבִיעִית, וּשְׁאָר כׇּל הַשּׁוֹפְכִים — בִּרְבִיעִית.
La guemara demande: et n'y en a-t-il pas davantage? Mais il y a aussi cette michna (Yadayim 1, 1): avec un rvi'it d'eau on peut laver les mains d'une personne avant de manger du pain, et cette quantité peut même servir pour deux personnes [si elles procèdent correctement]. La guemara répond: Rabbi Elazar, qui a énuméré dix cas, ne traite pas des halakhot qui font l'objet d'une controverse, et certains Sages contestent la règle selon laquelle deux personnes peuvent se laver les mains avec un seul rvi'it.
וְתוּ לֵיכָּא? וְהָאִיכָּא: מֵרְבִיעִית נוֹטְלִין לַיָּדַיִם לְאֶחָד וַאֲפִילּוּ לִשְׁנַיִם. בִּפְלוּגְתָּא לָא קָא מַיְירֵי.
La guemara demande encore: mais il y a cette halakha concernant la sota (Sota 15b): le cohen qui s'occupait de la sota apportait un récipient de terre cuite [pailei] et y versait un demi-log d'eau provenant du bassin du Temple, et Rabbi Yehouda dit que c'était un rvi'it. Voici un autre cas impliquant un rvi'it. La guemara répond comme précédemment, que Rabbi Elazar ne traite pas des halakhot faisant l'objet d'une controverse, et que ce rvi'it ne s'applique que selon l'opinion de Rabbi Yehouda.
וְהָא אִיכָּא: הָיָה מֵבִיא פְּיָילֵי שֶׁל חֶרֶס וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ חֲצִי לוֹג מַיִם מִן הַכִּיּוֹר, וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: רְבִיעִית. בִּפְלוּגְתָּא לָא קָא מַיְירֵי.
La guemara continue de demander: mais il y a la halakha suivante: quelle quantité d'eau doit-on verser dans un récipient contenant de l'urine avant de pouvoir prier à proximité? N'importe quelle quantité suffit. Rabbi Zakaï dit: un rvi'it. La guemara répond de nouveau que Rabbi Elazar ne traite pas des halakhot faisant l'objet d'une controverse. La guemara propose un autre exemple: mais il y a le cas du mikvé, car il est enseigné que l'on peut immerger de très petits ustensiles dans un rvi'it d'eau de pluie [collectée] dans le sol. La guemara répond: sa liste exclut ce cas, car les Sages ont annulé cette halakha en décrétant qu'il faut utiliser un mikvé standard de quarante séa même pour de très petits ustensiles.
וְהָאִיכָּא: כַּמָּה מַיִם נוֹתֵן לְתוֹכָהּ — כׇּל שֶׁהוּא, רַבִּי זַכַּאי אוֹמֵר: רְבִיעִית! בִּפְלוּגְתָּא לָא קָא מַיְירֵי. וְהָאִיכָּא מִקְוֶה! בַּר מֵהַהִיא, דְּבַטְּלוּהָ רַבָּנַן.
Rachi
ורבי שמעון דלית ליה צירוף - אפי' בכל שהוא מיחייב כדאמרי' בפירקין דלעיל (נזיר דף ד.) דקסבר ר"ש כל שהוא למכות ולא אמרו כזית אלא לענין קרבן:,עד שיזיר מכולן - כגון דאמר הריני נזיר סתם ופרשינן לעיל (נזיר דף ג:) דמשמע מן הטומאה ומן התגלחת ומן היין ואילו לרבנן אפי' לא נזר אלא מאחת חייב בכולן:
כל רביעיות שבתורה - כגון רביעית דם שמטמא באהל אין היתר מצטרף לאיסור שאין אחד מכל המשקין מצטרף עמה לרביעית חוץ מרביעית של נזיר כו':
לרבי יוחנן נמי מרבי ליה לאוכלים שבנזיר כגון חרצן וזג וענב שמצטרף דבר אחר עמהן בכזית:,ור' אלעזר משקין אין - מצטרפין משום דבדידיה מפרש קרא אבל במידי אחרינא כגון באוכלין אין היתר מצטרף עמהן:
א"ר אלעזר עשר רביעיות הן - בעשרה מקומות נתנה בהן תורה שיעור רביעית:,חמש סומקתא - יין ודם:,וחמש חיוורתא - מים ושמן:,סימנא לגירסא נזיר ועושה פסח כו':
ד' כוסות הללו - שתיקנו חכמים צריך שיהא בין כולן רביעית לוג יין חי דהיינו ביצה ומחצה כדי שימזגנו ויעמוד כל רובע רביעית שבו כדי רביעית וכגון דדרי על חד תלתא מיא כדמפרש התם:,שהורו שתה רביעית יין אל יורה - כדכתיב יין ושכר אל תשת וסמיך ליה ולהבדיל ולהורות (ויקרא י׳:ט׳) דמשמע דלענין הוראה נמי לא ישתה:,ונכנס למקדש חייב - משום שנאמר יין ושכר אל תשת וגו':
ועל כל נפשות מת לא יבא - דמשמע משני מתים רביעית קרי ליה נפש כדאמרי' התם (שבת דף לא:) רביעית דם נתתי בכם והא דמשמע ליה הכא רביעית דם היוצאה משני מתים לאו דוקא ליה דהכי הוא משום דבפלוגתא לא קמיירי וכן אמרי' בסמוך והא הכא ר"ע היא ולא רבנן כדאמרי' בפ"ק דסנהדרין (דף ד.) דאילו לרבנן אינה מטמאה רביעית דם שיוצאה מן המת אלא כשיוצאה ממת אחד בלבד והאי דקא נסיב לה הש"ס אליבא דר"ע לאו דוקא אלא איידי דאית ביה רביעית וקא דריש ביה קרא נסיב ליה הש"ס ולדברי הכל ברביעית הוי [שיעורא]:
וחמש חיורתא - סימנא לגירסא חלת נזיר מצורע שנפסלו בשבת וה"ג חלת רביעית שמן לחלה וכדאמרי' התם במס' מנחות (דף פח.) יתיב רבי וקא קשיא ליה רביעית במקדש למה נמשחה אי משום מצורע חוץ הוא ואי משום נזיר בשחיטת איל הוא דקדשי א"ל ר' חייא לחביתי כ"ג דמביא בכל יום ועושה בו י"ב חלות מחציתה בבקר ומחציתה בערב והיה מביא רביעית שמן קרי עליה איש ממרחק עצתי ואית דגרסי רביעית שמן של חלת תודה כדאמרינן בפ' שתי מדות (מנחות דף פט.) מביא חצי לוג וחוצהו מחצה לחלות ורקיקין ומחצה לרבוכה והאיך מחצה דרבוכה אית בה כדי רביעית וטעות הוא ואינו כן דבהדיא אמרי' התם א"ל ר"א בן עזריה אפי' אתה דורש כל היום בשמן לא הייתי שומע לך אלא רביעית שמן לג' מינין שבתודה חלת מצה ורקיק ורבוכה ואחד עשר יום שבין דם נדה לדם נדה כו':,נזיר רביעית שמן לנזיר - לרקיקי נזיר:,מצורע רביעית מים למצורע - כדאמר במס' סוטה (דף טז:) ושחט את הצפור האחת אל כלי חרס על מים חיים ואמרי' כמה מים יהא נותן בו כדי שיהא דם צפור ניכר בהן וכמה רביעית:,כל משקין טמאין - מצטרפין לטמא משקין אחרים כשיהא בהן רביעית ולפסול את הגוייה ברביעית כששותה אותן בכדי אכילת פרס:
כל השופכין - ששופכין אותן לרה"ר:
ותו ליכא והא איכא - הא דתנן במס' ידים נוטלין לידים מרביעית לאחד ואפי' לשנים ואע"ג דלית בהו כדי רביעית לשני הואיל ולראשון הוה ביה כדי שיעור נטילה:,בפלוגתא לא קמיירי - דהא קמיפלגי עליה דרבי יוסי ואמרי לאחד ולא לשנים:
והאיכא פיילי של חרס - כלי גרוע של חרס שבו היה נותן עפר מקרקעית המשכן כדכתיב ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן להשקות את הסוטה ובמסכת סוטה (דף טו:) קאי:
והאיכא הא דתנן - בברכות (דף. כה:) כמה מים נותן לתוך עביט של מימי רגלים כל שהוא:,ר' זכאי אומר רביעית - והתם מפרש טעמא דמילתא:,והאיכא מקוה - דתנן ר' אליעזר אומר רביעית מים שאובין פוסלין את המקוה:,דבטלוה רבנן - ואמרו דפחות מג' לוגין לא פסלי:,לישנא אחרינא והאיכא מקוה דאמר מקוה המחזיק רביעית ראוי להטביל בו מחטין וצנוריות כדאמרינן במסכת פסחים בפרק קמא (דף יז:) אמר רב פפא הא דאמרת בקרקע טהורין כו' בר מינה דההיא דבטלוה רבנן ואמרי דבעינן ארבעים סאה אפילו למחטין וצנוריות כדאמרי' בחגיגה (דף כא:) גזירה שמא יטביל מחטין וצנוריות בכלי שאין בפיו כשפופרת הנוד אלמא לכל מילי בעינן מקוה של מ' סאה. לישנא אחרינא והאיכא מקוה דתנן במסכת מקואות (פ"ו מ"י) וחכמים אומרים אם מקבלת גובה האמבטי רביעית עד שלא יגיעו לאביק כשר אם לאו פסול ובטלוה רבנן מפי המורה וקשיא לי היכא בטלוה רבנן וי"ל הא דקאמר בטלוה רבנן אהא סמיך דהא קתני עליה ר' אלעזר בר צדוק בפרקין כל המעורב למקוה אם מקבל האביק כל שהוא כשר. לישנא אחרינא והא איכא מקוה כדתנן שהשאיבה מטהרת ברביעית ברבייה והמשכה שאם יש כאן כ' סאה ורביעית ממי גשמים הולך וממלא מן המעיין כ' סאין חסר רביעית וזורקן לפני אותו מקום כדי שימשכו המים לתוך המקוה דהא יש בהן ארבעים סאה בר מההיא דבטלוה רבנן דהא קתני רישא שיש בה כ"א סאה ממי גשמים:
Tossafot
דלית ליה צירוף - כלומר לא בעי צירוף דאית ליה כל שהוא [למכות] וא"ת לר"ש משרת למה לי לצירוף לא איצטריך וכ"ת לטעם כעיקר תיפוק ליה מגיעולי עובדי כוכבים לר"ש דלאו חידוש דאיהו אמר במס' ע"ז (דף סז:) לא אסרה תורה אלא קדרה בת יומא וי"ל דיכול להיות דלדידיה נמי אי אפשר דלא פגמה פורתא ואפ"ה אסרה הכתוב ושפיר מקרי חידוש שחלק הכתוב בין פגם מרובה לפגם מועט ועוד תירץ נ"ע דשפיר איצטריך לצירוף דהא דקאמר כל שהוא היינו כשהוא בעיניה אבל כשהוא מעורב לא ס"ד למיסר וכי האי גוונא אמר אביי במנחות (דף נח.) ברייתא אין לי אלא כו' דבתר דמרבינן מקרא מקצתו דהיינו חצי זית מצריך קרא לעירובו:
אמר ר' אבהו אמר ר' אלעזר כל איסורין שבתורה כו' - [ואית דגרסי] כל רביעיות כו' ואיכא לפרש כגון רביעית יין של ערלה או של כלאי הכרם:
אפילו אוכלין מרבי - משום דמשרת משמע מפת ומיין וסבירא ליה לר' יוחנן דה"ה כל איסורי נזיר כגון חרצן וזג ור"א ס"ל דמשרת משמע דוקא יין והיכא דגלי גלי:
נזיר רביעית יין לנזיר - והיינו למשנה ראשונה (לעיל נזיר דף לד:) אע"ג דקאמר לקמן בפלוגתא לא קמיירי היינו גבי חיוורתא:
על כל נפשות מת לא יבא - נפשות משמע תרי ומת משמע שיעור אחד והוא רביעית דם לנפש שהנפש תלוי בו כדאמר (שבת דף לא:) רביעית דם נתתי בכם כו':
חלת רביעית שמן - בחלות תודה מיירי שהיו בו שלשה מינין ממצה עשרה חלות ועשרה רבוכין ועשרה רקיקין וטעונין חצי לוג ואמר וחוציהו חציו לרקיקין ולחלות וחציו לרבוכה כדאמרי' בפרק התודה (מנחות דף עז. ושם):,מצורע רביעית מים למצורע - דכתיב וטבל אותם ואת הצפור החיה בדם הצפור השחוטה על המים החיים ואמר בסוטה בפ' היה מביא (סוטה דף טז:) בדם שדם הצפור ניכר בהן וכמה הן רביעית:
היה מביא פיילי - פירוש כלי ונותן בו חצי לוג מן הכיור להשקות את הסוטה:
כמה מים נותן לתוכה - בעביט של מי רגלים שיוכל להתפלל שם:,והא רביעית דמקוה - דחזי בו להטביל מחטין וצנוריות כדאמרינן בפסחים (דף יז:):,בר מההוא דבטליה בטולי - פירוש הצריכו ארבעים סאה אפי' למחטין וצנוריות ובאדם לעולם בעיא מ' סאה למקוה ואמר רבי דמ"מ רביעית דמעיין לא בטלוה ויכול להטביל מחטין במעיין אפי' כל שהוא דתנן (ת"כ פ' שמיני) מקוה במ' סאה ומעיין בכל שהוא ומדקתני מקוה במ' סאה על כרחך בתר דבטלוה דאי קודם לכן גם המקוה טהור ברביעית אלא בתר ביטול קאמר וקאמר במעיין כל שהוא וליכא למימר דקודם ביטול איירי ובאדם דהא מקוה בעינן מ' סאה [א"כ] גם המעיין לא מטהר אדם בכל שהוא דבעינן מים שכל גופו יתכסה בהן וה"נ אמר בפרק בתרא דחגיגה (דף כב.) דהא ארעא חלחולי מחלחלא ובעינן ארבעים סאה אלמא דמעיין בעינן מ' סאה ולכל הפחות באדם איירי ואין לתמוה [אי לא] בטלו רביעית דמעיין לתנייה דאיכא דה"ה בפחות מרביעית סגי במעיין:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.