Guémara
On a également enseigné cela dans la première clause: elle est passible [de coups].
תְּנָא נָמֵי רֵישָׁא סוֹפֶגֶת.
Viens et écoute [une preuve]: Une femme qui a fait un vœu de nazirite et qui est devenue impure, et qu'ensuite son mari a annulé son vœu — elle apporte le sacrifice de péché d'oiseau, mais elle n'apporte pas l'holocauste d'oiseau. Et s'il te venait à l'esprit que le mari [ne fait que] sectionner [le vœu sans le déraciner complètement], qu'elle apporte donc aussi l'holocauste d'oiseau [pour compléter l'expiation de son impureté survenue pendant qu'elle était nazirite]!
תָּא שְׁמַע: הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר וְנִטְמֵאת, וְאַחַר כָּךְ הֵפֵר לָהּ בַּעֲלָהּ — מְבִיאָה חַטַּאת הָעוֹף, וְאֵינָהּ מְבִיאָה עוֹלַת הָעוֹף. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בַּעַל מִיגָּז גָּיֵיז — תַּיְיתֵי נָמֵי עוֹלַת הָעוֹף!
Mais alors quoi, [dirais-tu] qu'il le déracine complètement? Alors elle ne devrait pas non plus apporter le sacrifice de péché d'oiseau! [La guemara répond:] En effet, il en est ainsi [qu'elle ne devrait pas l'apporter selon la logique stricte], mais selon qui cette baraïta est-elle formulée? Elle est selon l'opinion de Rabbi Elazar HaKappar.
וְאֶלָּא מַאי, מִיעְקָר עָקַר? חַטַּאת הָעוֹף נָמֵי לָא תַּיְיתֵי! הָכִי נָמֵי, וְהָא מַנִּי — רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר הִיא.
Comme il est enseigné dans une baraïta: Rabbi Elazar HaKappar (fils de Rabbi) dit: que vient enseigner le verset « pour ce qu'il a péché contre l'âme » (Bamidbar 6, 11)? Et contre quelle âme celui-ci a-t-il péché? C'est plutôt parce qu'il s'est privé de vin qu'il est appelé pécheur. Et n'est-ce pas un raisonnement a fortiori: si celui qui ne s'est privé que de vin est appelé pécheur, celui qui se prive de tout [par le jeûne ou d'autres mortifications], à combien plus forte raison [sera-t-il appelé pécheur]! Selon cette opinion, elle apporte un sacrifice de péché pour avoir prononcé le vœu lui-même, malgré le fait que son mari l'ait ensuite entièrement déraciné.
דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר (בַּר רַבִּי) אוֹמֵר: מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ״? וְכִי בְּאֵיזוֹ נֶפֶשׁ חָטָא זֶה? אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁצִּיעֵר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן נִקְרָא חוֹטֵא. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר: וּמָה זֶה שֶׁלֹּא צִיעֵר עַצְמוֹ אֶלָּא מִן הַיַּיִן נִקְרָא חוֹטֵא, הַמְצַעֵר עַצְמוֹ מִכׇּל דָּבָר — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
Viens et écoute, car il est enseigné explicitement: Une femme qui a fait un vœu de nazirite, et sa compagne l'a entendue et a dit « et moi aussi », et que le mari de la première est venu et a annulé son vœu — elle est permise [c'est-à-dire libérée de son vœu] et sa compagne est astreinte [au nazirat]. On en déduit: le mari sectionne [le vœu] [sans le déraciner à sa racine].
תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא בְּהֶדְיָא: הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר, וְשָׁמְעָה חֲבֶירְתָּהּ וְאָמְרָה ״וַאֲנִי״, וּבָא בַּעְלָהּ שֶׁל רִאשׁוֹנָה וְהֵפֵר לָהּ — הִיא מוּתֶּרֶת וַחֲבֶירְתָּהּ אֲסוּרָה. שְׁמַע מִינַּהּ: בַּעַל מִיגָּז גָּיֵיז.
Rabbi Shimon dit: si elle lui a dit « me voici comme toi », les deux sont permises. Puisque la seconde femme a fait dépendre entièrement son nazirat de celui de la première, l'annulation du vœu de la première annule également le second nazirat.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם אָמְרָה לָהּ ״הֲרֵינִי כְּמוֹתֵיךְ״ — שְׁתֵּיהֶן מוּתָּרוֹת.
Rachi
תנא נמי רישא סופגת - את הארבעים דאינה צריכה:
האשה שנדרה בנזיר ונטמאת ואח"כ הפר לה בעלה מביאה חטאת העוף - דאפילו אמרינן דתיהוי כחטאת שמתו בעליה כיון דבעל מיעקר עקר לה לא אשכחן בה דתיזיל למיתה:,ניתי נמי עולת העוף - ומאשם לא פריך דתייתי נמי אשם דאין אשם בא אלא במקום שצריך ליכנס בנזירות אחרת כי היכי דתיחול עליו נזירות בטהרה:
הא מני - דתני אע"ג דתיעקר ליה נזירות מייתי ליה חטאת העוף:,רבי אליעזר הקפר היא - דאמר דצריך כפרה על שציער עצמו מן היין:
היא מותרת וחבירתה אסורה - דבעל מיגז גייז ומסיים הברייתא ר' שמעון אומר אם אמרה הריני כמותיך דמשמע אם נתקיים נזירותיך עלי לקיים ואם לאו לא וכיון שהפר לה בעלה לראשונה שתיהן מותרות:
Tossafot
הכי גרסי' ואי ס"ד מיגז גייז תייתי עולת העוף - וה"ה דאשם נמי איבעי לה לאתויי אלא נקט עולת העוף משום דחטאת העוף ועולת העוף בחד קרא כתיבי:
הא מני ר"א הקפר בר רבי היא - פירוש לעולם מיעקר עקר ולכך אינה מביאה עולת העוף וחטאת העוף מייתא משום דאתיא על הספק והכי איתא בפ"ק דנדרים (דף י) והשתא מסקינן דבעל מיעקר עקר וקשה מאי שנא הכא מייתי כולה מילתא דר' אלעזר הקפר ולעיל לא מייתי לה דקאמר לעולם מיעקר עקר וכיון דצריכה כפרה הוה [וכו' ע"כ נראה דגרסי'] הכי וכיון דלא צריכה כפרה הוה ליה כחטאת שמתו בעליה והכי פירושו לעולם [מיעקר] עקר ומ"מ כיון שהקדישתה לא נפקא לחולין וכי היפר לה הוה לה כחטאת שמתו בעליה אי נמי לגירסת הספרים נמי ניחא דלעיל לא עבדינן מכל וכל כר' אלעזר דאין קרב אבל הכא דקרב מייתי שפיר מילתא דרבי אלעזר דהוי כוותיה מכל וכל:
תא שמע דתניא בהדיא היא מותרת וחבירתה אסורה אלמא דבעל מיגז גייז - וקצת קשה דלעיל פשיט מדמביאה חטאת ולא עולה דמיעקר קעקר ועתה מהדר למיפשט דבעל מיגז גייז אין זה שיטת הש"ס וי"ל דההיא אוקימנא ליה כר' אלעזר הקפר והך רבנן ומייתי לזה דפלוגתא דתנאי היא דר"ש אמר אם אמרה הריני כמותיך שתיהן מותרות דמשמע הריני כמותיך לכל דרכיך ולכשתותר אהיה גם אני מותרת ותימה כיון שקיבלה נזירות וחל עליה איך תהיה מותרת בהתרת חבירתה כיון דמיגז גייז הא אין נזירות לחצאין ואילו אמר הריני נזיר היום ולמחר איני נזיר הוי נזיר שלשים יום דאין נזירות פחות מל' יום כדתנן בפרק קמא (לעיל נזיר ה.) ואומר ר"י דהכי איתא בתוספתא (פ"ג) ולא נתכוונתי להיות אלא כמותיך שתיהן מותרות אם אמרה הכי משום דמשמע ליה לר"ש דהכי קאמרה לה אם סופך שתהיה מותרת לא יחול עלי נזירות כל עיקר ור"ש לא בא לפלוגי על מלתא דת"ק אלא להוסיף עליה וגם ת"ק מודה ליה ואומר מהר"ף נ"ע דלר"ש אפי' ואני לבד מפרשינן למילתא הכי כאילו אמרה בפי' לא [נתכוונתי] אלא להיות [כמותיך] ובהא פליגי רבנן ור"ש:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.