Guémara
Le verset dit donc: « Il consacrera... et il apportera », [ce qui enseigne que] même s'il n'a pas encore apporté [son offrande], il a [néanmoins déjà] consacré [ses jours]. Rabbi Yishmaël, fils de Rabbi Yohanan ben Beroka, dit: [le verset] « Il consacrera... et il apportera » [signifie]: quand a-t-il consacré [ses jours de nazirat, c'est-à-dire quand débute son nouveau terme]? Au moment où il a [déjà] apporté [son offrande].
תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהִזִּיר ... וְהֵבִיא״, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֵבִיא — הִזִּיר. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: ״וְהִזִּיר ... וְהֵבִיא״, אֵימָתַי הִזִּיר — בִּזְמַן שֶׁהֵבִיא.
Qui est le tanna qui a enseigné ce qu'ont enseigné les Sages: une femme qui a fait un vœu de nazirat et qui est devenue impure, [ce qui l'a conduite à désigner un oiseau pour l'offrande de péché, un oiseau pour l'offrande d'élévation, et un mouton pour l'offrande de culpabilité], et qu'ensuite son mari a annulé [le vœu] pour elle - elle apporte l'offrande de péché d'oiseau mais n'apporte pas l'offrande d'élévation d'oiseau?
מַאן תְּנָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: אִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר וְנִטְמְאָה, וְאַחַר כָּךְ הֵפֵר לָהּ בַּעֲלָהּ — מְבִיאָה חַטַּאת הָעוֹף, וְאֵינָהּ מְבִיאָה עוֹלַת הָעוֹף.
Rav Hisda dit: c'est l'opinion de Rabbi Yishmaël, fils de Rabbi Yohanan ben Beroka. Selon les Rabbanan, l'offrande d'élévation est un don, et elle devrait l'apporter malgré l'annulation de son nazirat. Selon Rabbi Yishmaël, l'offrande d'élévation fait partie du processus d'expiation, et puisque son nazirat a été annulé, il n'y a plus besoin d'expiation.
אָמַר רַב חִסְדָּא: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא.
Que pense-t-il? S'il pense que le mari déracine [le vœu rétroactivement], elle ne devrait pas non plus apporter l'offrande de péché d'oiseau [puisqu'elle n'a jamais été nazir et n'a pas besoin d'expiation]. S'il pense que le mari tranche [le vœu] seulement à partir de maintenant [mais qu'il a été en vigueur auparavant], elle devrait aussi apporter l'offrande d'élévation d'oiseau [puisqu'elle a besoin d'expiation pour être devenue impure alors qu'elle était nazir]! En réalité, il pense que le mari déracine [le vœu]; et Rabbi Yishmaël se range à l'opinion de Rabbi Elazar HaKapar.
מַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר בַּעַל מִיעְקָר עָקַר — חַטַּאת הָעוֹף נָמֵי לָא לַיְיתֵי. אִי קָסָבַר בַּעַל מִיגָּז גָּיֵיז, עוֹלַת הָעוֹף נָמֵי לַיְיתֵי! לְעוֹלָם קָסָבַר בַּעַל מִיעְקָר עָקַר, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר לַהּ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר.
Comme il est enseigné dans une baraïta: Rabbi Elazar HaKapar, fils de Rabbi, dit: que vient enseigner le verset « Il fera expiation pour lui, car il a péché à cause de l'âme » (Bamidbar 6, 11)? Or, par quelle âme celui-ci a-t-il péché? C'est plutôt qu'il s'est infligé une souffrance en s'abstenant de vin [et il doit apporter une offrande de péché pour le nazirat lui-même, pour avoir fait souffrir son corps]. Et l'on peut en déduire a fortiori: si celui qui ne s'est infligé une souffrance qu'en s'abstenant de vin est appelé pécheur, celui qui s'inflige une souffrance en s'abstenant de tout [par le jeûne ou d'autres mortifications], à combien plus forte raison [est-il qualifié de pécheur]. Selon cette opinion, Rabbi Yishmaël considère que puisque la femme s'est infligé une souffrance en s'abstenant de vin, elle doit apporter une offrande de péché, même si, à cause de l'annulation de son mari, elle n'est pas réellement devenue nazir.
דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר בְּרַבִּי אוֹמֵר: מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ״? וְכִי בְּאֵיזוֹ נֶפֶשׁ חָטָא זֶה? אֶלָּא שֶׁצִּיעֵר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן. וְקַל וָחוֹמֶר: וּמָה זֶה שֶׁלֹּא צִיעֵר עַצְמוֹ אֶלָּא מִן הַיַּיִן נִקְרָא חוֹטֵא, הַמְצַעֵר עַצְמוֹ מִכׇּל דָּבָר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
Mais ce [verset qualifiant le nazir de pécheur] est écrit à propos du nazir impur, alors que nous disons [que ceci s'applique] même au nazir pur! [La Guemara répond:] Rabbi Elazar HaKapar considère que le nazir pur aussi est un pécheur, et voici la raison pour laquelle [ce verset] est écrit à propos du nazir impur [plutôt qu'à propos du nazir pur]: puisqu'il a répété sa faute - car son impureté le contraint à recommencer son nazirat -, il se prive ainsi lui-même pour une plus longue période. Il aurait dû prendre des précautions supplémentaires pour éviter cela.
וְהָא בְּנָזִיר טָמֵא כְּתִיב, וַאֲנַן אֲפִילּוּ נָזִיר טָהוֹר קָאָמְרִינַן! קָסָבַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר נָזִיר טָהוֹר נָמֵי חוֹטֵא הוּא, וְהַיְינוּ טַעְמָא דִּכְתִיב בְּנָזִיר טָמֵא — הוֹאִיל וְשָׁנָה בַּחֵטְא.
[La michna a enseigné:] s'il est sorti [du cimetière] puis y est rentré, [les jours passés dehors] lui comptent dans le décompte [de son terme de nazirat]. [La Guemara demande:] Elle enseigne qu'ils lui comptent dans le décompte - est-ce parce qu'il est sorti que le nazirat a pris effet sur lui? [Il est encore impur, et il ne peut commencer à compter son terme de nazirat qu'après avoir subi le processus de purification.] Chmouel dit: il s'agit d'un cas où il est sorti, a reçu l'aspersion [des cendres de la vache rousse le troisième jour], l'a reçue une seconde fois [le septième jour] et s'est immergé [avant de rentrer une seconde fois dans le cimetière].
יָצָא וְנִכְנַס — עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן. קָתָנֵי עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן. מִשּׁוּם דְּיָצָא חָל עֲלֵיהּ נְזִירוּת? אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּגוֹן שֶׁיָּצָא וְהִזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל.
Mais alors, c'est [seulement] s'il est rentré que [les jours] lui comptent dans le décompte; s'il n'est pas rentré, [les jours] ne lui compteraient pas dans le décompte?! [La Guemara répond:] [Le tanna] parle selon le style du « il n'est pas nécessaire de dire »: il n'est pas nécessaire de dire [cela] à propos de celui qui est sorti [et a commencé son nazirat], mais même s'il est rentré [dans le cimetière aussitôt après sa purification], [les jours] lui comptent dans le décompte [et il sera tenu d'apporter les offrandes d'impureté à son entrée].
אֶלָּא נִכְנַס הוּא דְּעוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן, לֹא נִכְנַס אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן?! לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר: לָא מִיבַּעְיָא יָצָא, אֶלָּא אֲפִילּוּ נִכְנַס — עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן.
Rav Kahana et Rav Assi dirent à Rav: pour quelle raison ne nous as-tu pas expliqué [la michna] avec ces paroles [de Chmouel, comme expliqué plus haut]? Il leur dit: je me suis dit que peut-être vous n'en aviez pas besoin, [pensant que cette explication de la michna était évidente].
אֲמַרוּ לֵיהּ רַב כָּהֲנָא וְרַב אַסִּי לְרַב: מַאי טַעְמָא לָא מְפָרְשַׁתְּ לַן כְּהָלֵין מִילֵּי? אָמַר לְהוֹן: אָמֵינָא דִּלְמָא לָא צְרִיכִיתוּ.
Rabbi Éliézer dit: pas [si c'est] le jour même [où il est sorti qu'il est rentré] - comme il est dit à propos des halakhot du nazir impur: « Et les jours précédents seront nuls » (Bamidbar 6, 12), [ce qui indique] qu'il n'apporte pas les offrandes à moins d'avoir eu des « jours précédents » de pureté, durant lesquels il a observé son nazirat. Oulla dit: Rabbi Éliézer n'a dit cela qu'à propos de l'impur qui a fait un vœu de nazirat, mais pour le nazir pur devenu impur, même un seul jour [de pureté durant le nazirat] annule [ce jour de son décompte] et il doit apporter les offrandes du nazir impur.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לֹא בּוֹ בְּיוֹם — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ״ — עַד שֶׁיִּהְיוּ יָמִים רִאשׁוֹנִים. אָמַר עוּלָּא: לָא אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא בְּטָמֵא שֶׁנָּזַר, אֲבָל בַּנָּזִיר טָהוֹר שֶׁנִּטְמָא — אֲפִילּוּ יוֹם אֶחָד סוֹתֵר.
Rachi
ת"ל והזיר - לה' את ימי נזרו והביא [כבש בן שנתו לאשם] לפיכך הקדים הכתוב והזיר להבאת אשמו לומר לך אע"פ שלא הביא הזיר:,אימתי הזיר - אימתי מתחיל למנות ימי נזירות בזמן שהביא:
מאן תנא להא דת"ר האשה שנדרה כו' ואינה מביאה עולת העוף - למאן איצטריך למיתני דאינה מביאה עולת העוף:
אמר רב חסדא ר' ישמעאל היא - דלדידיה חשיב ליה עולת העוף דאי לרבנן לא איצטריכא ליה למיתני שאינה מביאה עולת העוף דהא אמרינן עולת העוף לא מיעכבא דלא אתיא אלא משום דורון בעלמא ופשיטא שאינה צריכה להביא:, לשון אחר אמר לנו המורה - אמר רב חסדא ר' ישמעאל היא ומאי קסבר כו':
מיגז גייז - דמהשתא ואילך לא מיחייבא בנזירות עולת העוף נמי לייתי:,לעולם מעיקר עקר - והאי דמביאה חטאת העוף לא משום נזירות אלא משום שנזרה עצמה מן היין:,וסבר לה כרבי אלעזר הקפר - אבל עולת העוף לא אתיא ליה אלא משום נזירות והילכך מיתוקמא לה כר' ישמעאל ולא כרבנן דאי רבנן כיון דאמרי משום דורון בעלמא קמייתי ליה ולא משום נזירות הכא נמי מצי מייתי ליה ולית ביה משום הבאת חולין לעזרה אבל לרבי ישמעאל כיון דמשום חובה קמייתי ליה ובעל מיעקר עקר ליה אי אפשר ליה להביא עולת העוף דאי מייתי ליה נמצא שמביא חולין לעזרה:
והא האי קרא בנזיר טמא כתיב ואנן אפילו נזיר טהור קאמרינן - דקרי חוטא משום שציער עצמו מן היין:,לר"א הקפר נזיר טהור נמי הוי חוטא - ודין הוא דהוה ליה למיכתביה להאי וכפר עליו מאשר חטא על הנפש בנזיר טהור והאי דכתביה בנזיר טמא הואיל ושנה בחטא שכבר הזיר עצמו מן היין ועכשיו שונה בחטא שהיה לו להזהר מן הטומאה ונטמא:
משום דיצא - בתמיה חל עליו נזירות והא הוי טמא בזמן שעמד בבית הקברות:,אמר שמואל כגון שיצא והזה כו' - כדמפרש לעיל:
ואלא כי נכנס - ונטמא אמרינן דעולין לו מן המנין וחל עליה נזירות דטהרה הא לא נכנס והוי טהור אין עולין לו מן המנין ולא חיילא עליה נזירות דטהרה אדרבה כי לא נכנס והוי טהור כ"ש דחל עליה נזירות דטהרה:,אלא אפילו נכנס - דס"ד דכיון דנכנס הו"ל כמעיקרו שנזר והוא בבית הקברות ולא יהו עולין לו מן המנין ולא חיילא עליה נזירות דטהרה קמשמע לן כיון שיצא והזה ושנה וטבל דהו"ל נזיר טהור וחיילא עליה נזירות דטהרה ואי הדר איטמי מביא קרבן טומאה:
Tossafot
ת"ל והזיר והביא אשמו אע"פ שלא הביא אשמו והזיר - פירוש חייל עליה נזירות טהרה דבהכי מישתעי קרא וא"ת אם כן לרבנן ההוא למה לי תיפוק ליה מוהזיר ברישא והדר והביא וי"ל אי לאו ההוא הוה דרשינן [והזיר] לרבות אע"פ שלא הביא עולתו ולעולם אשם מעכב כתב רחמנא ההוא ומגלי דאית לן למדרש והזיר אע"פ שלא הביא ומש"ה צריכי למיכתב תרתי:
ונטמאה - והפרישה שתי תורים אחד לעולה ואחד לחטאת ואשם בהמה להביא קרבנות נזיר טמא ואח"כ היפר לה בעלה ונמצא שהנדר נעקר למפרע וכאילו לא היתה נזירה כלל מביאה חטאת העוף [ואינה מביאה] עולת העוף כדמפרש ואזיל:
אמר רב חסדא ר' ישמעאל היא - דמרבה לעיל מההוא אע"פ שלא הביא עולתו אלמא עולת נזיר לאו דורון הוא וכפרה תלויה בה דאי כרבנן דאמרי לעיל עולה דורון הוא אמאי לא תביא עולת העוף אע"פ דהפר לה בעלה ואינה נזירה אין כאן חולין דכל אימת מצי לאיתויי מייתי דורון [אלא] ודאי רבי ישמעאל היא דסבירא ליה עולה דנזיר לאו דורון הוא ואם תאמר כ"ש דחטאת נמי לאו דורון הוא והיכי מייתי חטאת כי הפר לה ואין כאן נזירות למפרע וי"ל משום דבסמוך מוקמינן לה כר"א הקפר דצריכה כפרה על שהפרישה עצמה מן היין ואע"ג שהפר לה הילכך חטאת מייתי לפי שמצינו בעלמא חטאת באה על הספק גם כאן בעלילה כל דהוא מביאה חטאת העוף אבל עולת העוף כיון דלאו דורון הוא לא מציא לאתויי כיון דהיפר לה בעלה:
[אי קסבר בעל] מיעקר קעקר - [נמצא] שלא חל עליה נזירות מעולם חטאת העוף נמי לא תייתי:,ואי בעל מיגז גייז - פירוש מכאן ולהבא עולת העוף נמי תייתי דהא אתמול כי נטמא נזירה היתה ולקמן מיבעיא לן באידך פירקין (דף כא:) אי מיעקר קא עקר אי מיגז גייז:,לעולם קסבר מיעקר קא עקר - דאי מיגז גייז עולת העוף ואשם בעי איתויי:,סבר כר"א הקפר - דאף נזיר טהור חוטא הוי הלכך זאת שנטמאה כמו כן בעיא כפרה דמצינו חטאת העוף באה על הספק אם כן עולה לא מייתי:
המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה - אלמא חוטא הוא לכך מייתי חטאת העוף ודוקא אם נטמאה אבל אם לא נטמאה והפר לה בעלה נהי נמי דבעיא כפרה על שציערה עצמה לא תביא כלום משום שאם לא היפר [לה] מביאה חטאת בהמה שאינו בא על הספק ואם כן עתה כשהיפר לה לא תביאנו וחטאת העוף לא מציא לאתויי כיון דמעיקרא אי לא היפר לה לא היתה מביאתו א"כ כשהיפר לה לא ניתן לה דין חדש:
ואנן אפילו נזיר טהור קאמרינן - כלומר אית ליה לר"א הקפר בעלמא דאפילו נזיר טהור חוטא דבעלמא מייתי ליה אנזיר טהור וגם הק"ו שלו שייך גם בנזיר טהור:,והיינו טעמא דכתיב קרא בנזיר טמא הואיל ושנה בחטא - שלא נזהר מטומאה והאריך צער על צערו מלהנות מיין:
קתני יוצא ונכנס וקס"ד אפילו תוך שבעה משום הכי פריך משום דיצא חייל עליה נזירות ומשני כגון שיצא והזה ושנה וטבל ואיירי אפילו בשביעי דחייל עליה בשביעי טהרה משום דנדר בטומאה ולא בעי איתויי קרבן טומאה בשמיני:
לא נכנס אין עולין - בתמיה אדרבה כי לא נכנס טפי סלקי ליה ממניינא וצ"ע דלא סגי למיתני ונכנס משום דפליג ר"א ואמר לא בו ביום וי"ל מכל מקום לא הוה צריך למיתני (אינו) עולה מן המנין לאפוקי וה"ל למיתני יצא [ונכנס] מביא קרבן טומאה:,הכי גרסינן לא מבעיא יצא כל אותו היום אלא אפילו נכנס בו ביום - דסד"א לא סליק ליה (חד) מקצת טהרה משהזה עד שנטמא:
לא אמר רבי אליעזר - דבעינן שמנה ימים שנים אלא בטמא שנדר כלפי דאמר קרא כי טמא נזרו משמע דבטומאה נדר ואהא קאמר והימים הראשונים יפלו דבעינן ימים שנים צריך עיון מנלן למידרש הכי אליבא דר"א דהא דרבנן דלא דרשינן ימים שנים לא מיפלג קרא בין טמא שנדר לטהור שנדר:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.