Il faut plutôt expliquer ainsi ce qu'il veut dire: Si je trouve quelqu'un qui devient nazir, je le raserai. Ici aussi, dans le cas de la fiançailles, voici ce que celui qui a désigné l'agent lui dit: Même si la femme que tu trouves est mariée en ce moment, mais qu'en venant vers elle tu découvres qu'elle a été divorcée entre-temps, fiance-la pour moi. Si c'était le cas, il lui serait interdit d'épouser la sœur de cette femme, contrairement à la décision de Rava.
אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: אִי מַשְׁכַּחְנָא דְּהָוֵי נָזִיר, אֲגַלְּחֵיהּ. הָכָא נָמֵי, הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: אִי מַשְׁכַּחַתְּ דְּמִיגָּרְשָׁה, קַדֵּישׁ לִי.
La Guemara rejette cette comparaison: Les Sages disent qu'il y a une distinction entre les deux cas: on ne désigne un agent que pour une chose que l'on peut accomplir soi-même maintenant, au moment de la désignation; pour une chose que l'on ne peut pas accomplir maintenant, on ne désigne pas d'agent. Par conséquent, l'agent ne peut pas fiancer une femme qui était mariée au moment de sa désignation. Celui qui l'a désigné peut donc épouser la sœur de la femme récemment divorcée, comme l'a affirmé Rava.
אָמְרִי: לָא מְשַׁוֵּי אִינִישׁ שָׁלִיחַ אֶלָּא בְּמִילְּתָא דְּמָצֵי עָבֵיד הַשְׁתָּא, בְּמִילְּתָא דְּלָא מָצֵי עָבֵיד לֵיהּ הַשְׁתָּא — לָא מְשַׁוֵּי.
Et n'est-ce pas [le cas]? Viens et écoute: Celui qui dit à son intendant [apotropos]: Tous les vœux que ma femme fera à partir de maintenant jusqu'à ce que je revienne de tel endroit, annule-les pour elle, et [l'intendant] les a annulés pour elle — on pourrait penser qu'ils sont annulés. C'est pourquoi le verset dit: « Son mari le maintiendra et son mari l'annulera » (Bamidbar 30, 14); ce sont les paroles de Rabbi Yoshiya. Et Rabbi Yonathan dit: Nous trouvons partout que l'agent d'un homme est comme lui-même [et peut donc annuler les vœux].
וְלָא? תָּא שְׁמַע, הָאוֹמֵר לְאַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁלּוֹ: ״כׇּל נְדָרִים שֶׁתִּדּוֹר אִשְׁתִּי מִכָּאן עַד שֶׁאָבוֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי — הָפֵר לָהּ״, וְהֵפֵר לָהּ, יָכוֹל יְהוּ מוּפָרִין — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ״, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. וְרַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מָצִינוּ בְּכׇל מָקוֹם שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ.
Le raisonnement [de Rabbi Yoshiya] est que le Miséricordieux a dit: « Son mari le maintiendra et son mari l'annulera » — sans quoi, l'intendant pourrait annuler [les vœux futurs]. Or, concernant le mari lui-même, il est enseigné: Celui qui dit à sa femme: Tous les vœux que tu feras à partir de maintenant jusqu'à ce que je revienne de tel endroit seront ratifiés — il n'a rien dit [de valable]. [Mais s'il dit:] Ils sont d'ores et déjà annulés, Rabbi Eliézer dit: c'est annulé, et les Sages disent: ce n'est pas annulé.
טַעְמָא דְּאָמַר רַחֲמָנָא ״אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵירֶנּוּ״, הָא לָאו הָכִי — אַפּוֹטְרוֹפּוֹס מֵיפֵר. וְאִילּוּ גַּבֵּי דִידֵיהּ תַּנְיָא: הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ ״כׇּל נְדָרִים שֶׁתִּדּוֹרִי מִכָּאן וְעַד שֶׁאָבֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי יְהוּ קַיָּימִין״ — לֹא אָמַר כְּלוּם. ״הֲרֵי הֵן מוּפָרִין״, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מוּפָר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ מוּפָר.
La Guemara achève la question: Il vient à l'esprit de dire que lorsque Rabbi Yoshiya a parlé, c'était selon l'opinion des Sages, qui disent que le mari ne peut pas annuler par avance les vœux [futurs] de sa femme; et pourtant, même selon leur approche, si le Miséricordieux n'avait pas dit dans la Torah: « Son mari le maintiendra et son mari l'annulera », l'intendant aurait pu les annuler. Cela prouve qu'on peut désigner un agent pour une chose qu'on ne peut pas faire soi-même au moment donné, ce qui contredit l'affirmation de Rava.
קָא סָלְקָא דַּעְתִּין כִּי אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה — אַלִּיבָּא דְרַבָּנַן דְּאָמְרִי לָא מָצֵי מֵיפֵר, וְאִי לָאו דְּאָמַר רַחֲמָנָא ״אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵירֶנּוּ״, אַפּוֹטְרוֹפּוֹס הֲוָה מֵיפַר.
Mais peut-être Rabbi Yoshiya parle-t-il selon l'opinion de Rabbi Eliézer, qui dit que le mari peut annuler [les vœux] par avance! Si c'est ainsi, pourquoi aurait-il besoin de désigner un agent? Qu'il les annule lui-même pour elle! [La Guemara répond:] Il pense: peut-être que j'oublierai, ou que je serai en colère, ou que je serai occupé [par autre chose au moment de partir].
וְדִלְמָא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאָמַר מָצֵי מֵיפַר! אִי הָכִי, לְמָה לִי לְשַׁוּוֹיֵי שָׁלִיחַ? לֵיפַר לַהּ אִיהוּ! קָסָבַר דִּלְמָא מִשְׁתְּלֵינָא, אוֹ רָתַחְנָא, אוֹ מִיטְּרִידְנָא.
Mishna 1
MICHNA: Si quelqu'un dit: Il m'incombe de raser un demi-nazir [c'est-à-dire qu'il s'engage à payer la moitié des offrandes d'un nazir], et qu'un autre l'entendant dit: Et moi, il m'incombe de raser un demi-nazir — celui-ci rase un nazir entier et celui-là rase un nazir entier; ce sont les paroles de Rabbi Meïr. Et les Sages disent: celui-ci rase un demi-nazir et celui-là rase un demi-nazir [ils se joignent pour payer les offrandes d'un seul nazir].
מַתְנִי׳ ״הֲרֵי עָלַי לְגַלֵּחַ חֲצִי נָזִיר״, וְשָׁמַע חֲבֵירוֹ וְאָמַר ״וַאֲנִי עָלַי לְגַלֵּחַ חֲצִי נָזִיר״ — זֶה מְגַלֵּחַ נָזִיר שָׁלֵם, וְזֶה מְגַלֵּחַ נָזִיר שָׁלֵם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זֶה מְגַלֵּחַ חֲצִי נָזִיר, וְזֶה מְגַלֵּחַ חֲצִי נָזִיר.(משנה)
Guémara
GUEMARA: Concernant ce désaccord, Rava a dit: Tous s'accordent que, dans tous les cas où l'on a dit: « La moitié des offrandes d'un nazir m'incombe », on apporte la moitié de l'offrande, puisqu'on ne s'est engagé qu'à ce montant. [Et tous s'accordent aussi que] si l'on a dit: « Les offrandes d'un demi-nazir m'incombent », il faut apporter la totalité de l'offrande. Pour quelle raison doit-il apporter la totalité de l'offrande? Parce que nous ne trouvons pas d'entité telle qu'une naziréité à moitié. Si l'on a fait vœu d'être demi-nazir, on est nazir entier.
גְּמָ׳ אָמַר רָבָא: הַכֹּל מוֹדִים, כֹּל הֵיכָא דְּאָמַר ״חֲצִי קׇרְבָּנוֹת נָזִיר עָלַי״ — חֲצִי קׇרְבָּן מַיְיתֵי. ״קׇרְבְּנוֹת חֲצִי נָזִיר עָלַי״ — כּוּלֵּיהּ קׇרְבָּן בָּעֵי אֵיתוֹיֵי. מַאי טַעְמָא — דְּהָא לָא אַשְׁכְּחַן נְזִירוּת לְפַלְגָא.
Et lorsqu'ils sont en désaccord, c'est seulement dans le cas où l'on utilise la formulation précise de la michna. Rabbi Meïr estime que, dès lors qu'on a dit: « Cela m'incombe », on est obligé à la totalité de l'offrande de naziréité, et lorsqu'on dit ensuite: « demi-naziréité », cela n'est pas en son pouvoir [de réduire son engagement initial]. Et les Sages estiment qu'il s'agit d'un vœu avec son ouverture inhérente [le sens précisé fait partie du vœu lui-même]: en disant qu'il n'avait en tête, dès le départ, que la moitié des offrandes d'un nazir, il a lui-même délimité son vœu.
וְכִי פְּלִיגִי, בְּלִישָּׁנָא דְמַתְנִיתִין פְּלִיגִי. רַבִּי מֵאִיר סָבַר: כֵּיוָן דְּאָמַר ״הֲרֵי עָלַי״ — אִיחַיַּיב אַכּוּלֵּיהּ קׇרְבַּן נְזִירוּת, וְכִי קָאָמַר חֲצִי נְזִירוּת — לָאו כֹּל כְּמִינֵּיהּ. וְרַבָּנַן סָבְרִי: נֶדֶר וּפֶתַח עִמּוֹ הוּא.
Mishna 2
MICHNA: Si quelqu'un dit: Je suis dès à présent nazir lorsque j'aurai un fils, et qu'un fils lui naît — le voilà nazir. Si une fille, un tumtoum ou un androgynos lui naît — il n'est pas nazir, puisqu'un fils ne lui est pas né. Mais s'il dit: « Lorsque j'aurai un enfant » — même si une fille, un tumtoum ou un androgynos lui naît, le voilà nazir.
מַתְנִי׳ ״הֲרֵינִי נָזִיר לִכְשֶׁיִּהְיֶה לִי בֵּן״, וְנוֹלָד לוֹ בֵּן — הֲרֵי זֶה נָזִיר. נוֹלַד לוֹ בַּת, טוּמְטוּם, וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס — אֵינוֹ נָזִיר. אִם אָמַר ״כְּשֶׁיִּהְיֶה לִי וָלָד״ — אֲפִילּוּ נוֹלַד לוֹ בַּת, טוּמְטוּם, וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס — הֲרֵי זֶה נָזִיר.
Rachi
הכי קאמר- אי משכחנא כו':,דמצי עבד ליה איהו גופיה השתא - כגון באיתתא דשריא ליה לאפוקי היכא דבההיא שעתא לא משתריא ליה:
(הפר לה והיפר לה. שלוחו של אדם כמותו): ,שתדורי מכאן עד שאבא כו' - קס"ד דכי א"ר יאשיה אין אפוטרופוס מיפר אליבא דרבנן דאמרי גבי דידיה דבעל דאיהו נמי לא מצי מיפר:
ואי לאו דאמר רחמנא ואישה יפירנו אפוטרופוס הוה מיפר - ואע"ג דבעל לא מצי מיפר השתא אלמא במילתא דלא מצי איניש למיעבד השתא משוי ליה שליח:
אי הכי - דמצי מיפר למה ליה לשוויי שליח ליפר לה בעל לאלתר:,סבר - האי בעל לא צריכנא להפר לה אלא בשעה שאצא לדרך דלמא בההוא שעתא מישתלינא או מטרדינא או רתחנא הלכך קאמר לאפוטרופוס דליעבד איהו:
מתני' הרי עלי לגלח חצי נזיר - דאמר הרי עלי להביא חצי קרבנותיו של גילוח נזיר אחד:,זה מגלח נזיר שלם וזה מגלח נזיר שלם - שלא מצינו נזיר לחצאין ולא קרבן לחצאין והוא סבר אין אדם מוציא דבריו לבטלה:,וחכ"א - יביאו שניהן קרבנותיו של נזיר אחד ויהיו פטורין שהרי לא נזרו כל אחד אלא חצי נזיר:
גמ' אמר רבא - ה"ג הכל מודים כל היכא דאמר חצי קרבנות נזיר עלי וכו' כוליה קרבן בעי לאיתויי מ"ט דהא לא אשכחן נזירות לפלגא כי פליגי בלישנא דמתני' היכא דאמר הרי עלי לגלח דר"מ סבר כיון דאמר הרי עלי לגלח איחייב אכוליה קרבן דנזיר והאי דהדר אמר חצי נזיר לאו כל כמיניה ורבנן סברי כל כה"ג נדר ופתחו עמו הוא ובין שניהם מביאין קרבן דנדר אחד הוא ואיכא ספרים דלא כתיב בהו הך אמר רבא אלא הכי כתיב בהו קרבן בעי איתויי כלומר נזיר מיהא לא מיפטר בקרבנותיהן דהנך הואיל דכל חד וחד קיבל עילוייה פלגא דנזירות ותו לא אשכחן נזירות לפלגא והאי דקא מייתי ליה אינהו לייתי ליה משום נדבה כי פליגי בלישנא דמתני' כגון דאמר הרי עלי לגלח ולא אמר בסתם חצי נזירות עלי דר"מ סובר כיון דאמר הרי עלי לגלח אכוליה קרבן נזירות ומיפטר ביה נזיר בהאי קרבן נזירות והאי דהדר אמר חצי נזירות מיהדר הוא דקא בעי ולאו כל כמיניה ורבנן סברי נדר ופתחו עמו הוא ולא מיפטר נזיר בקרבנותיו דהאיך ושניהם מיהא קרבן אחד בעי איתויי [ל"א] אילו אמר אחד בלבד הרי עלי לגלח חצי נזיר אפילו רבנן מודו דקרבן שלם בעי איתויי מ"ט דהא לא אשכחן נזירות לפלגא כי פליגי אלישנא דמתני' דאיכא תרי דבין שניהם מביאין קרבן שלם ר"מ סבר כי אמר הרי עלי מיחייב אכוליה קרבן וכי הדר אמר חצי נזיר לאו כל כמיניה דתפוס לשון ראשון הלכך זה מגלח נזיר שלם וזה מגלח נזיר שלם ורבנן סברי כיון דתרי אינון לא הוי קרבן לחצאין והוי נדר ופתחו עמו דכי אמר לגלח חצי נזיר פירוש עלי דאמר לכתחלה הלכך זה מגלח חצי נזיר וזה מגלח חצי נזיר דכיון דבין שניהם מביאין קרבן שלם לא הוי קרבן לחצאין:
מתני' נולד לו בת או טומטום ואנדרוגינוס הרי זה נזיר - דולד מיהא מיקרי:
Tossafot
טעמא דכתב רחמנא אישה יפירנו - ניחא ליה לאותובי גם לר' יאשיה דמדר' יונתן מצי לאותובי [בהדיא]:,הרי הן קיימין לא אמר כלום - דהקמה בטעות הוא דשמא [תדור] בדבר שא"א ליה להקים:
ליפר לה הוא - פירוש כשיצא מביתו:,דלמא מישתלינא - לשון שגגה או מיטרידנא מן הדרך ולכך רוצה למנות אפוטרופוס ואותו אפוטרופוס יהיה מיושב בדעתו וא"ת ואכתי ליפר לה איהו מעכשיו שהרי הוא זוכר עתה ומיושב בדעתו וי"ל דאינו רוצה לומר שיהא מופר אלא נדרים שתדור מכי יסע ואילך אבל לא נדרים שלפני נסיעתו שזה קצת קשה אבל קשה דילמא לה השתא כל נדרים שתדורי מכשאסע עד שאשוב יהו מופרין וי"ל דמתוך כך תפול קטטה ביניהם שזה קשה לה לעולם ובנדרים מיבעיא לן אי בעלה מצי מיפר בלא שמיעת קול וגם הפרה דשליח [אינה] מועלת עד דשמע הבעל הנדר דהכי מוקי לה התם (דף עב:) ולפי' זה נפרש ליפר לה איהו פירוש כשיסע יפר לה בעלה ותועיל ההפרה לכשיבא הבעל וישמע הנדר ואם ימתין להפר עד שישוב וישמע שמא יהיה טרוד לכשישמע וישתוק מלהפר ולכך פריך ליפר לה מהשתא ותועיל ההפרה כשישמע ובשלמא אי סבר כרבנן ניחא [דלא] מצי מיפר ומשני דלמא טרידנא כשירצה ליסע כדפרישית ע"כ הגה"ה:
ושמע חבירו ואמר ואני - בכדי נקט דהא בראשון נמי פליגי:
אמר רבא הכל מודים באומר חצי קרבנות נזיר עלי חצי קרבן מייתי - כיון שתלה החצי בקרבן שאמר חצי קרבנות ודאי פלגא דקרבן שיחד [תיבת] חצי מתיבת נזיר:,קרבנות חצי נזיר עלי - קרבן שלם בעי ליה לאתויי:,מאי טעמא דלא אשכחן נזירות לפלגא - דכיון דסמך תיבת חצי אצל נזיר (מתיבת) משמע מדיבורו דחצי אנזירות קאי ואין חייב שום חצי נזיר בעולם:
כי פליגי בלישנא דמתני' - [באומר] הריני נזיר וכיון דאמר הרי עלי לגלח ומיחייב בכוליה קרבן לר"מ דתפוס לשון ראשון וכי אמר חצי נזיר לא כל כמיניה והוי כאומר קרבנות חצי נזיר עלי דמייתי קרבן שלם וקשה אמאי קאמר האי לישנא כיון דאמר עלי איחייב [בכוליה] לימא להדיא דדמי [כאומר] קרבנות חצי נזירות רבנן סברי נדרו ופתחו דהוי כאומר חצי קרבנות נזיר עלי וי"ל דהא דאמר רבא קרבנות חצי נזיר עלי דכולה בעי איתויי משום דחצי קאי אנזיר אבל משמע להו במתני' דלישנא דחצי קאי אעלי וכמי שאמר חצי קרבנות נזיר עלי:
הריני נזיר כשיהיה לי בן - פירוש הודאה ושבח להקב"ה שחנני וזיכני ונולד לי בן הריני נזיר בגמרא פריך פשיטא:,בת טומטום ואנדרוגינוס אינו נזיר - דזה לא מחשיבו אהא נמי פריך בגמ' פשיטא אבל אמר בלשון זה כשאראה לי ולד אפי' טומטום ואנדרוגינוס הרי זה נזיר אהא נמי פריך בגמרא פשיטא:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.