Ou comme l'offrande de farine de la sota, toutes deux faites d'orge, elle devrait devenir consacrée, et s'il n'est pas possible d'apporter volontairement une offrande de farine à partir d'orge, elle ne devrait pas être une offrande de farine du tout. La Michna nous enseigne donc que l'on apporte néanmoins une offrande de farine faite de blé. Rabbi Yohanan considère que la difficulté soulevée par Hizkiya contre sa propre explication n'est pas concluante, et qu'il n'aurait pas dû s'en rétracter.
אוֹ כְּמִנְחַת סוֹטָה — תִּקְדּוֹשׁ, אִי לָא — לָא. קָא מַשְׁמַע לַן דְּמַיְיתֵי מִן הַחִיטִּים.
Mishna 1
MICHNA: Si quelqu'un a dit: « Cette vache a dit: Me voici naziréen si je me lève », ou s'il a dit: « Cette porte dit: Me voici naziréen si je suis ouverte », Beit Chamaï disent qu'il est naziréen, et Beit Hillel disent qu'il n'est pas naziréen. Rabbi Yehouda a dit: Même lorsque Beit Chamaï ont dit [que le vœu est effectif], ils ne l'ont dit que dans le cas de celui qui a dit: « Cette vache m'est par la présente interdite comme offrande, si elle se lève. » Dans ce cas, c'est comme s'il avait fait un vœu que la vache est interdite. Cependant, Beit Chamaï concèdent que bien que le vœu prenne effet, ce n'est pas un vœu de nazirat.
מַתְנִי׳ אָמַר: ״אָמְרָה פָּרָה זוֹ הֲרֵינִי נְזִירָה אִם עוֹמֶדֶת אֲנִי״, ״אוֹמֵר הַדֶּלֶת הַזֶּה הֲרֵינִי נְזִירָה אִם נִפְתָּח אֲנִי״ — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נָזִיר, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינוֹ נָזִיר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אַף כְּשֶׁאָמְרוּ בֵּית שַׁמַּאי, לֹא אוֹמְרִים אֶלָּא בְּאוֹמֵר ״הֲרֵי פָּרָה זוֹ עָלַי קׇרְבָּן, אִם עוֹמֶדֶת הִיא״.(משנה)
Guémara
GUEMARA: On demande: Une vache parle-t-elle? Que signifie l'affirmation: Une vache a dit: Me voici naziréen? Rami bar Hama a dit: De quoi parlons-nous ici? D'un cas où une vache était couchée devant lui, et il a essayé, sans succès, de la faire se lever, et il a dit: « Cette vache pense qu'elle ne se lèvera pas; me voici donc naziréen et je m'abstiendrai par conséquent de sa chair si elle se lève d'elle-même », et effectivement elle s'est levée d'elle-même. Beit Chamaï suivent leur approche habituelle et Beit Hillel suivent leur approche habituelle.
גְּמָ׳ פָּרָה מִי קָא מִישְׁתַּעְיָא? אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה פָּרָה רְבוּצָה לְפָנָיו, וְאָמַר: ״כִּסְבוּרָה פָּרָה זוֹ אֵינָהּ עוֹמֶדֶת — הֲרֵינִי נָזִיר מִבְּשָׂרָהּ אִם עָמְדָה מֵאֵלֶיהָ״. וְעָמְדָה מֵאֵלֶיהָ. וְהָלְכוּ בֵּית שַׁמַּאי לְשִׁיטָתָן וּבֵית הִלֵּל לְשִׁיטָתָן.
Beit Chamaï, qui disent que celui qui fait vœu d'être naziréen et de s'abstenir par conséquent de figues sèches et de gâteaux de figues sèches est naziréen, disent qu'ici aussi, quand il dit: « Me voici naziréen et je m'abstiendrai par conséquent de sa chair », il est naziréen. Puisqu'on ne prononce pas une parole en vain, on le tient à la première partie de sa déclaration: « Me voici naziréen », et les mots « et je m'abstiendrai de sa chair » sont ignorés. Et Beit Hillel disent: Il n'est pas naziréen.
בֵּית שַׁמַּאי דְּאָמְרִי ״מִן הַגְּרוֹגְרוֹת וּמִן הַדְּבֵילָה״ — הָוֵי נָזִיר, הָכָא נָמֵי, כִּי אָמַר ״מִבְּשָׂרָהּ״ — הָוֵי נָזִיר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: לָא הָוֵי נָזִיר.
On soulève une difficulté: Mais si Rami bar Hama a raison, Beit Chamaï n'ont-ils pas déjà énoncé cette halakha une fois? Selon l'explication de Rami bar Hama, cette Michna et la précédente ne diffèrent que par les exemples fournis, mais le principe est identique. Rava a dit: Il est normal que les Sages citent deux ou trois exemples tirés de cas différents qui offrent des perspectives nouvelles, bien qu'ils reflètent essentiellement le même principe. Et Rabbi 'Hiya a également enseigné deux ou trois exemples concernant cette même question. Et Rabbi Ochaya a également dit deux ou trois exemples.
וְהָא אַמְרוּהָ בֵּית שַׁמַּאי חֲדָא זִימְנָא! אָמַר רָבָא: תַּרְתֵּי תְּלָת. וְכֵן תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא תַּרְתֵּי תְּלָת. וְכֵן אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא תַּרְתֵּי תְּלָת.
Et tous ces cas sont nécessaires, car si l'on avait énoncé seulement qu'il est naziréen dans ce cas des figues sèches et des gâteaux de figues sèches, on aurait pu dire que c'est seulement là que Beit Chamaï disent qu'il est naziréen, puisque les figues sont confondues avec les raisins, et il est raisonnable de supposer qu'il pensait aux raisins. Mais la viande n'est certainement pas confondue avec les raisins, et il se pourrait que dans le cas de la Michna il ne soit pas naziréen même selon Beit Chamaï. Et si l'on avait énoncé seulement qu'il est naziréen là où il a fait vœu que la viande lui était interdite, on aurait pu dire que c'est ici que Beit Chamaï disent qu'il est naziréen parce qu'il faisait référence au couple habituel viande et vin, et il est raisonnable de supposer qu'il pensait peut-être au vin. Mais les figues sèches et les gâteaux de figues sèches ne sont pas associés au vin, donc il ne devrait pas être naziréen. Pour contrer cette objection, la Michna nous enseigne qu'il est naziréen dans les deux cas.
וּצְרִיכִי, דְּאִי אִיתְּמַר בְּהָא גְּרוֹגְרוֹת וּדְבֵילָה: הָתָם הוּא דְּאָמְרִי בֵּית שַׁמַּאי הָוֵי נָזִיר, מִשּׁוּם דְּמִיחַלְּפָן בַּעֲנָבִים. אֲבָל בָּשָׂר בַּעֲנָבִים — לָא מִיחַלַּף. וְאִי אִיתְּמַר בָּשָׂר: הָכָא הוּא דְּאָמְרִי בֵּית שַׁמַּאי הָוֵי נָזִיר בְּבִישְׂרָא וְחַמְרָא. אֲבָל גְּרוֹגְרוֹת וּדְבֵילָה — לָא, קָא מַשְׁמַע לַן.
Et si l'on avait énoncé seulement ces deux cas [des figues et de la viande], on aurait pu dire: C'est dans ces cas que Beit Chamaï disent qu'il est naziréen, mais dans le cas de la porte, je dirais qu'ils concèdent à Beit Hillel qu'une telle déclaration ne constitue certainement pas un vœu de nazirat. Ce cas devait donc être énoncé également. Et inversement, si l'on avait enseigné seulement le cas de la porte, on aurait pu dire l'inverse, c'est-à-dire que c'est dans ce cas que Beit Hillel disent qu'il n'y a pas de nazirat, mais dans ces deux premiers cas je dirais qu'ils concèdent à Beit Chamaï que l'individu a pris un vœu de nazirat. Le tanna nous enseigne donc que ce n'est pas le cas; en réalité, Beit Chamaï soutiennent qu'il est naziréen dans les trois cas, et Beit Hillel soutiennent qu'il ne l'est pas.
וְאִי אִיתְּמַר הָנֵי תַּרְתֵּי: הָנֵי הוּא דְּקָאָמְרִי בֵּית שַׁמַּאי, אֲבָל דֶּלֶת אֵימָא מוֹדוּ לְהוּ לְבֵית הִלֵּל. וְאִי תַּנָּא דֶּלֶת: בְּהָא קָאָמְרִי בֵּית הִלֵּל, אֲבָל בְּהָךְ תַּרְתֵּי אֵימָא מוֹדוּ לְהוּ לְבֵית שַׁמַּאי, קָמַשְׁמַע לַן דְּלָא.
Après avoir répondu à une difficulté soulevée contre l'explication de Rami bar Hama, Rava présente un autre problème. Rava a dit: La Michna enseigne-t-elle: « si elle s'est levée d'elle-même »? La Michna dit: « si elle se lève », et ne mentionne pas la condition « d'elle-même ». Rava a plutôt dit: La Michna traite d'un cas où une vache était couchée devant lui, et il a dit: « Il m'incombe de l'apporter comme offrande de naziréen », et de cette manière l'individu accepte le nazirat sur lui-même. On soulève une difficulté: Certes, une vache peut être une offrande, mais une porte peut-elle être une offrande? Comment son vœu qu'une porte soit une offrande pourrait-il être considéré comme une acceptation du nazirat? Rava a plutôt dit que cela signifie ce qui suit: C'était un cas où une vache était couchée devant lui, refusant de se lever,
אָמַר רָבָא: מִי קָתָנֵי ״אִם עָמְדָה מֵאֵלֶיהָ״? אֶלָּא אָמַר רָבָא: כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה פָּרָה רְבוּצָה לְפָנָיו, וְאָמַר: ״הֲרֵי עָלַי קׇרְבָּן״. בִּשְׁלָמָא פָּרָה — בַּת קׇרְבָּן הִיא, אֶלָּא דֶּלֶת — בַּת קׇרְבָּן הִיא?! אֶלָּא אָמַר רָבָא: כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה פָּרָה רְבוּצָה לְפָנָיו,
Rachi
קמ"ל - דאפ"ה יביא מן החיטין ולעולם לא מצית למידק מתני' דכי אמר מן העדשים לא מייתי ולא כלום:
מתני' אמרה פרה - בגמרא מתרצינן כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו ואמר כמדומה לי כסבורה פרה שאינה עומדת לעולם ע"י אדם הריני נזיר ממנה מבשרה אם נתקיים מחשבתה שתהא עומדת מאליה אלא אני אלך ואעמידנה ב"ש לשיטתן דאמרי כי אמר מן הגרוגרות הוי נזיר הכא נמי כי אמר הריני נזיר הוי נזיר וכי אמר מבשרה לאיתשולי קאתי ואין שאלה בנזיר וב"ה אמרי אי אמר מבשרה כגרוגרות דמי ולא הוי נזיר ולגבי דלת כגון שהיה דלת נעול לפניו ואמר כמדומה אני שסבור הדלת הזה שאין נפתח ע"י אדם הריני נזיר מנסריו אם תתקיים מחשבתו שיפתח מאליו ונפתח מאליו וב"ש הלכו לשיטתן דכי אמר הריני נזיר הוי נזיר דאין אדם מוציא דבריו לבטלה וכי אמר מנסריו לאיתשולי הוא דאתי ואין שאלה בנזיר:,הריני נזירה - ה"א יתירה משמע הימנה:,א"ר יהודה - לא אמרו ב"ש שיהא נזיר [כלל שהן] לא דברו אלא לענין נדר שאם אמר הריני נדור מבשרה והרי פרה זו עלי קרבן אם עומדת היא מאליה ועומדת מאליה דהוי נדור הימנה ואינו נזיר:
גמ' כסבורה פרה זו - היינו דקתני אמרה פרה שכן מצינו מהמחשבה שהוציא הכתוב בלשון אמירה כגון ודובר אמת בלבבו (תהילים ט״ו:ב׳) ויאמר עשו בלבו (בראשית כ״ז:מ״א):
הא אמרוה ב"ש חדא זימנא - דאם אמר הריני נזיר מן הגרוגרות דהוי נזיר וה"ה נמי לכי אמר הריני נזיר מבשרה ל"ל למתנייה:,תרתי תלת - קתני פרה דלת וגרוגרות וכולהו צריכי וכו':
משום דמיחלפן בענבים - דפירא בפירא מיחלף ואית להו לבית שמאי דכינויי כינויי נזירות כנזירות מדתני בברייתא:,ואי איתמר בשר - לחודיה ה"א הכא הוא דאמרי ב"ש דהוי נזיר דבישרא וחמרא אורחייהו דאינשי דאמרי בהדי הדדי ואמטו להכי איכא למימר כי אמר מבשרה כמ"ד מיין דמי:,אבל גרוגרות ודבילה - דלאו בהדי יין נינהו אימא דלא תיהוי להו שם כינוי קמ"ל:
ומי קתני אם עמדה מאליה - אם עומדת סתם קאמר בין מאליה בין ע"י אחרים:,אלא אמר רבא כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו - ואמר כסבורה פרה זו שאינה עומדת לעולם לא מאליה ולא ע"י אדם:,ואמר הרי עלי קרבן - כלומר שהזיר עצמו ממנה אם לא יעמידנה ועמדה מאליה:,בשלמא פרה בת קרבן היא - בשלמא לגבי פרה מצית מוקמת לה בכגון דקאמר הרי עלי קרבן דהוי נזיר דהואיל דבת קרבן היא כלומר דקא שייכא בכלל קרבן אע"ג דבקרבן נזיר לא שייכא איכא למימר כאומר הרי עלי קרבן נזירות דמי והוי נזיר אלא לגבי דלת היכי קים להו לב"ש הכי בשלמא גבי גרוגרות איכא למימר הואיל ופירי הוא מיחלפי בענבים ויש בלשון הזה לשון נזירות אלא לגבי דלת כי קאמר הרי היא עלי קרבן אם לא נפתח מי שייך בקרבן נזירות כלל:
Tossafot
פרה זו - כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו משמע ליה דהיתה רבוצה מדקתני אם עומדת אני לשנויא דרמי בר חמא יש לפרש לישנא דמתני' הכי אמר פי' אמר אדם הרואה הפרה הרבוצה (הא מדקתני הריני עומדת מכלל דרבוצה היא) אמר אמרה פרה זו (פי' סבורה פרה זו) כלומר סבורה פרה זו בלבה מה שהיא רבוצה ומסתמא מחשבה זו בלבה מחמת שרבוצה כ"כ שאינה יכולה לעמוד מאליה ולא שהפרה עצמה מחשבת כן שהרי אין לה דעת לסבור ולחשב אלא כלומר בני אדם העוברים ורואים אותה רבוצה כל כך בכח סבורים בלבם לומר כן ולפי שהרואה הפרה חושב כן בלבו על הפרה לפיכך תולה המחשבה בפרה עצמה כמו והאניה חשבה להשבר (יונה ולא שהאניה חשבה כן אלא האדם הרואה האניה חושב עליה להשבר ותולה הפסוק המחשבה באניה ה"נ תולה המחשבה בפרה הריני נזיר אם עומדת הריני מוסב על האדם המקבל עליו הנזירות להכי קאמר הריני נזירה מפיק ה"א הריני נזיר מבשרה אם עומדת ורמי בר חמא מוסיף על לשון המשנה אם עומדת מאליה כי מאליה אינו מלשון המשנה אני צריך לדחוק ולפרש שמוסב על האדם המקבל הנזירות וה"ק אם עומדת מאליה אני נזיר מבשרה ואע"ג דכבר אמרה הריני נזירה כפל מלה הוא על האדם המקבל הנזירות לכן נראה למהר"ף נ"ע דלפום ריהטא דמתני' משמע שהפרה עצמה אמרה הריני נזירה אם עומדת אני היה נופל בטוב בלשון ולכך נשנית במשנה לשון אני אבל לשנויא דרמי בר חמא לא היה צריך לשנות אני שכבר אמרה הריני נזירה ויתור לשון הוא אלא שהמשנה שנויה כאילו הפרה מדברת וכי היכי דמיירי לישנא דמתני' אפרה ה"נ יש לפרש אדלת. והר"ר יוסף איש ירושלים פירש דה"פ דמתני' אמר פירוש אמר האדם כשראה פרה רבוצה כמדומה אני דאמרה פרה זו הריני נזירה אם עומדת שהיא תואבת לעמוד ואינה יכולה וברצון תדור נזירות אם תעמוד אני אשלים לה דבריה כי הריני נזיר מבשרה אם תעמוד וכולה מתניתין אמלתא דפרה והש"ס מוסיף בה מילתא דאמר האדם וקצת לתמוה על שטה זו דאי איירי שהאדם אומר בפירוש הריני נזיר מבשרה אם היא עומדת א"כ הוי כוליה עניינא דאמרה פרה בכדי דאין דיבורה מועיל כלום ונראה לפרש שאין האדם אומר כלום רק שהיה מספר מילתא דפרה ולא שייך בה נזירות רק שתהא מופרשת לאיסורא שלא יהנה מבשרה הלכך כשאדם מספר לפנינו כך בדעתו לקיים עליו שיהיה נזיר מבשרה ופליגי ב"ש וב"ה כאילו אמר האדם בפירוש אני נזיר מבשרה אם תעמוד ומיהו צ"ע דמאי פריך והאמרי ב"ש חדא זימנא [הא] איצטריך לאשמועינן אע"ג דלא הזכיר כלל נזירות והלכו בית שמאי לשיטתן דכי היכי דלא שייכי גרוגרות לנזירות ואפ"ה נזיר הכי נמי לא שייך בשר לנזיר:
תרתין תלת - כלומר בב' בג' מקומות בגרוגרות ובפרה ובדלת וצריכי כדמפרש ואזיל דאי איתמר בגרוגרות משום דמחלפי בענבים דתרווייהו פירי נינהו ושמא בדעתו היה לומר ענבים ועלה בפיו גרוגרות ובשר וחמרא זו היא עיקר הסעודה ומיחלף בלשון בני אדם זה לזה וא"ת וליפלוג בבשר [וחמרא] בלא עמידת הפרה (ולא לומר) לשיטתו וי"ל דאה"נ אלא אגב אורחיה קמ"ל דכוונתו שעמדה ר"ל מאליה לקמן מפרש שזהו בכלל קושית הש"ס דפריך אשינוייא דרמי בר חמא:
מי קתני מאליה - אם עומדת קתני דודאי אי הוה מאליה במתני' מפורש הייתי מודה לדבריך אך מדלא קאמר מאליה ש"מ דליכא לפרושי בדידך דאי בדידך ליתני הריני נזיר מבשרה ולא ליתלי נזירות בהעמדה [ולכן הקשה] לו שמוסיף על הלשון המשנה מאליה [אבל] הא לא קשיא מאי דמוסיף רמי בר חמא ועמדה מאליה שזה הלשון אין צריך להוסיף אלשון המשנה אלא עיקר הדבר במה שתולה נדרו צריך לשנות התנא ומה שעשתה הפרה אחרי כן א"צ לשנות אלא בעל פה אומר איך נעשה המעשה אחרי כן דודאי שתלה נדרו בעמדה הפרה מאליה דלא הוי נזיר אם לא עמדה מאליה ולכך הוצרך לפרש ועמדה וליכא לפרש בין מאליה בין מאחרים שאין דרך בני אדם לתלות בדבר שיודע שיעשה שאם דעתו להיות נזיר למה תלה בשום דבר וא"ת ומאי קשיא ליה מי קתני מאליה והא כמה משניות דמשנינן חסורי מיחסרא והכי קתני וי"ל דה"מ היכא דמוכח החיסרון אז יש כח להוסיף על לשון המשנה אבל לפי' דרמי בר חמא לא מוכח כלום דבמשנה חסר מאליה כיון דאינה תולה מחלוקת התנאים כלל בעמידת הפרה אלא כל המחלוקת בנודר מן הבשר אי חייל עליה נזירות לכל מילי אי לא לכך פריך מי קתני מאליה דאין לו להוסיף על לשון המשנה כיון דלא מוכח מפלוגתא דתנאי דחסר כלום:,הרי עלי כקרבן - פי' הפרה ור"ל אם עמדה אם לא עמדה כדמסיק לקמן אלא דלא שבקיה לסייומי למילתיה עד דפריך ליה:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.