Et quel est le quatrième Chabbat [des lectures spéciales] ? Le Chabbat de la semaine durant laquelle le Roch 'Hodech Nisan tombe, et cela même si ce dernier tombe un vendredi [erev Chabbat].
וְאֵיזוֹ הִיא שַׁבָּת רְבִיעִית — כֹּל שֶׁחָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ, וַאֲפִילּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת.
§ La michna enseigne : Le cinquième [Chabbat], on reprend l'ordre habituel [de lecture]. La Guemara clarifie l'intention de la michna : L'ordre de quoi reprend-on ? Rabbi Ami a dit : On reprend l'ordre hebdomadaire régulier des parashiot [portions de Torah]. Rabbi Ami tient que les Chabbatot où l'on lit les portions spéciales, la portion hebdomadaire ordinaire n'est pas lue du tout — et c'est donc seulement le cinquième Chabbat que le cycle est repris. Rabbi Yirmiya a dit : On reprend l'ordre régulier des haftarot [lectures prophétiques]. Rabbi Yirmiya tient que même les Chabbatot où l'on lit les portions spéciales, on lit quand même la portion hebdomadaire ordinaire — la portion spéciale est lue par le dernier lecteur [maftir]. En revanche, la haftara du cycle ordinaire est entièrement remplacée par une portion des Prophètes qui correspond à la portion spéciale. C'est donc le cycle des haftarot qui est repris le cinquième Chabbat.
בַּחֲמִישִׁית חוֹזְרִין לִכְסִדְרָן וְכוּ׳. לְסֵדֶר מַאי? רַבִּי אַמֵּי אָמַר: לְסֵדֶר פָּרָשִׁיּוֹת הוּא חוֹזֵר. רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר: לְסֵדֶר הַפְטָרוֹת הוּא חוֹזֵר.
Abayé a dit : Il est raisonnable de trancher conformément à l'avis de Rabbi Ami, comme nous avons appris dans la michna : Pour tous les jours spéciaux on interrompt l'ordre régulier des lectures, et l'on lit une portion spéciale en rapport avec le caractère du jour. Cela s'applique aux Roch 'Hodech, à 'Hanoukka, à Pourim, aux jours de jeûne [ta'anit], aux veilles [maamadot] et à Yom Kippour.
אָמַר אַבָּיֵי: כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי מִסְתַּבְּרָא, דִּתְנַן: לַכֹּל מַפְסִיקִין, לְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, לַחֲנוּכָּה, וּלְפוּרִים, לְתַעֲנִיּוֹת, וּלְמַעֲמָדוֹת, וּלְיוֹם הַכִּפּוּרִים.
[Abayé explique sa preuve :] Certes, selon celui qui dit qu'on reprend l'ordre régulier des parashiot [Rabbi Ami] — voici ce que cela signifie [dans la michna] : il y a une lecture de la portion hebdomadaire en semaine [lundi et jeudi]. Si l'un des jours spéciaux listés dans la michna tombe un lundi ou un jeudi, la lecture de la Torah ordinaire est remplacée par la portion spéciale du jour. Mais selon celui qui dit qu'on reprend l'ordre régulier des haftarot [Rabbi Yirmiya] — que peut signifier la michna quand elle dit que l'ordre habituel est interrompu ? Y a-t-il une haftara les jours de semaine [lundi ou jeudi] ? La michna soutient donc l'avis de Rabbi Ami.
בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: לְסֵדֶר פָּרָשִׁיּוֹת הוּא חוֹזֵר — הַיְינוּ דְּאִיכָּא פָּרָשָׁה בְּחוֹל. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: לְסֵדֶר הַפְטָרוֹת הוּא חוֹזֵר — הַפְטָרָה בְּחוֹל מִי אִיכָּא?
[Rabbi Yirmiya, de son côté, répliquerait :] Et l'autre [Rabbi Yirmiya] dirait : Ce cas est comme il est [la semaine avec haftara], et ce cas est comme il est [la semaine sans haftara]. Les jours où il y a une haftara [le Chabbat], la référence dans la michna est à l'ordre des haftarot. En semaine, où il n'y a pas de haftara, la référence est à l'ordre des lectures de la Torah. On ne peut donc rien déduire de la michna.
וְאִידַּךְ — הָא כִּדְאִיתָא וְהָא כִּדְאִיתָא.
La Guemara demande : Mais lors des jours de jeûne [ta'aniyot] — pourquoi ai-je besoin d'interrompre l'ordre ordinaire des lectures de Torah ? Qu'on lise le matin la portion hebdomadaire ordinaire en rapport avec le thème du jour, et l'après-midi [à la prière de Min'ha] qu'on lise la portion propre au jeûne ! La Guemara commente : Cela vient appuyer l'opinion de Rav Houna, car Rav Houna a dit : Dès le matin des jeûnes communautaires, un rassemblement [kinoufia] a lieu dans la synagogue [pour examiner la conduite de la communauté et rappeler à l'ordre ceux dont le comportement n'est pas à la hauteur]. Il n'y a donc pas le temps le matin de lire la portion spéciale du jeûne.
וּבְתַעֲנִיּוֹת לְמָה לִי הַפְסָקָה? לִיקְרֵי מִצַּפְרָא בְּעִנְיָנָא דְיוֹמָא, וּבְמִנְחָה בְּתַעֲנִיתָא! מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: מִצַּפְרָא כִּינּוּפְיָא.
La Guemara demande : Comment la communauté procédait-elle [lors d'un jeûne communautaire] ? Abayé a dit : Du matin jusqu'au milieu du jour, la communauté se réunit dans la synagogue et les responsables examinent les affaires de la ville [pour déterminer si des comportements doivent être corrigés]. Du milieu du jour jusqu'au soir, un quart du jour est consacré à la lecture de la Torah et à la haftara, et un quart du jour est consacré à la prière [vidouï et prosternation], comme il est dit : « Et ils lurent dans le livre de la Torah de l'Éternel leur Dieu un quart du jour, et un quart du jour ils confessèrent et se prosternèrent devant l'Éternel leur Dieu » (Néhémie 9, 3).
הֵיכִי עָבְדִינַן? אָמַר אַבָּיֵי: מִצַּפְרָא לְפַלְגֵיהּ דְּיוֹמָא מְעַיְּינִינַן בְּמִילֵּי דְמָתָא. מִפַּלְגֵיהּ דְּיוֹמָא לְפַנְיָא, רִיבְעָא דְיוֹמָא קָרוּ וּמַפְטְרִי, וְרִיבְעָא דְיוֹמָא בָּעוּ רַחֲמֵי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקְרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרַת ה׳ אֱלֹהֵיהֶם רְבִיעִית הַיּוֹם וּרְבִיעִית (הַיּוֹם) מִתְוַודִּים וּמִשְׁתַּחֲוִים״.
[La Guemara objecte :] Peut-être devrais-je inverser l'ordre — et que la première moitié de la journée soit consacrée à la lecture de la Torah et à la prière, et la deuxième moitié à l'examen des affaires de la ville ? [La Guemara répond :] Il ne faut pas envisager cela, car il est écrit : « Alors se rassemblèrent auprès de moi tous ceux qui tremblaient devant les paroles du Dieu d'Israël à cause de la transgression des exilés, et je demeurai stupéfait jusqu'à l'offrande du soir [min'hat ha-erev] » (Esdras 9, 4), et il est écrit [dans le verset suivant] : « Et au moment de l'offrande du soir [ouveminhat ha-erev] je me levai de mon jeûne, ayant déchiré mon vêtement et mon manteau ; je tombai à genoux et j'étendis mes mains vers l'Éternel mon Dieu » (Esdras 9, 5). Cela indique que la première partie d'un jeûne communautaire doit être consacrée à l'inspection de la conduite de la communauté, et que le reste de la journée doit être dévolu à la prière.
וְאֵיפוֹךְ אֲנָא? לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ״וְאֵלַי יֵאָסְפוּ כֹּל חָרֵד בְּדִבְרֵי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַל מַעַל הַגּוֹלָה וַאֲנִי יוֹשֵׁב מְשׁוֹמֵם עַד לְמִנְחַת הָעָרֶב״, וּכְתִיב: ״וּבְמִנְחַת הָעֶרֶב קַמְתִּי מִתַּעֲנִיתִי״.
Mishna 1
MICHNA : Le premier jour de Pessah [la communauté] lit la portion des Fêtes du Lévitique [Tora Kohanim, Lévitique 22, 26 – 23, 44]. À Chavouot, on lit la portion « Sept semaines » [Chiv'a Chavouot] (Deutéronome 16, 9-12). À Roch Ha-Chana, on lit la portion « Le septième mois, le premier du mois » (Lévitique 23, 23-25). À Yom Kippour, on lit la portion « Après la mort [d'Aharon] » [A'harei Mot] (Lévitique 16). Le premier jour de fête de Soukot, on lit la portion des Fêtes du Lévitique (Lévitique 22, 26 – 23, 44), et les autres jours de Soukot, on lit des extraits de la portion des offrandes de Soukot (Nombres 29, 12-39).
מַתְנִי׳ בַּפֶּסַח קוֹרִין בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת שֶׁל תּוֹרַת כֹּהֲנִים. בָּעֲצֶרֶת — ״שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת״. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה — ״בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ״. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים — ״אַחֲרֵי מוֹת״. בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג קוֹרִין בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, וּבִשְׁאָר כׇּל יְמוֹת הַחַג בְּקׇרְבְּנוֹת הַחַג.(משנה)
À chaque jour de 'Hanoukka, on lit des extraits de la portion de la dédicace de l'autel par les princes des tribus [ha-néssiim] (Nombres 7). À Pourim, on lit la portion « Et Amalek vint » [Vayavo Amalek] (Exode 17, 8-16). Aux Roch 'Hodech, on lit la portion « Et aux débuts de vos mois » [Ouvérochei 'hodchéikhem] (Nombres 28, 11-15). Dans les [semaines de service des] veilles [maamadot], on lit le récit de la Création [maaseh beréchit] (Genèse 1, 1 – 2, 3). [Car le peuple d'Israël était divisé en vingt-quatre groupes de service ; chaque semaine, c'était le tour d'un groupe différent d'envoyer des représentants à Jérusalem pour être présents au Temple lors du service des sacrifices, tandis que ceux qui restaient dans leur ville jeûnaient du lundi au jeudi, offraient des prières spéciales et lisaient le récit de la Création.] Aux jours de jeûne [ta'aniyot] —
בַּחֲנוּכָּה — בַּנְּשִׂיאִים. בַּפּוּרִים — ״וַיָּבֹא עֲמָלֵק״. בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים — ״וּבְרָאשֵׁי חׇדְשֵׁיכֶם״. בְּמַעֲמָדוֹת — בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. בְּתַעֲנִיּוֹת —
Rachi
ואי זו היא שבת רביעית כו' ואפילו בערב שבת - בהא מודה שמואל דערב שבת דומיא דתוכה ומקדימין דא"א מאחרין קדמה עשייה לשמיעה ואנן נוהגין בכולהו כרב חוץ מפורים שחל להיות בשבת עצמה דההיא לא איקלע כלל דא"כ הוי ר"ח אדר באחד בשבת וראש חודש ניסן בשני בשבת שהרי אדר לעולם חסר וא"כ הוה ליה פסח בשני בשבת וקיימא לן דלא בד"ו פסח לעולם וימים הראויין לקביעת ראש חודש אדר זבד"ו וסימן מסורת הפסקת פרשיות כך זט"ו ב"ו ד"ד ובי"ו זהו פירוש זט"ו אם בא ראש חודש אדר בשבת יהא לך הפסקת פרשה ביום חמשה עשר ולא יותר שהרי ביום ראש חודש קורין פרשת שקלים ולשבת הבאה פרשת זכור כדתניא בברייתא אי זו היא שבת שניה כל שחל פורים להיות בתוכה ואפילו בערב שבת ומתני' נמי תנן בשניה זכור והיינו כרב דאמר פורים שחל להיות בע"ש מקדימין ועכשיו יחול פורים בערב שבת ואנו מקדימין כרב אבל לשבת שלישית של אדר שהוא יום ט"ו לחודש מפסיקין ובשבת רביעית (לחודש) שהיא סמוכה לפורים של מוקפין מאחריהן קורין פרה אדומה דתניא בברייתא אי זו היא שבת של פרשת פרה כל שסמוכה לפורים מאחריה ואוקימנא היכא דחל ר"ח ניסן בחול וזה יחול באחד בשבת שהוא חול ופרשת החודש קורין בשבת שלאחרי' שהרי היא סמוכה לר"ח ניסן הרי לך פי' זט"ו פירוש ב"ו אם בא ר"ח אדר בשני בשבת תהא הפסקה בשבת שלאחר ר"ח שהוא יום ששה לאדר שהרי הקדמת פרשת שקלים בשבת שעברה כדתנן חל להיות בתוך השב' מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת הבאה ושוב אין לך הפסקה בהן שהרי שבת שלאחריה נקראת פרשת זכור והוא יום י"ג לחודש ופורים ליום מחר ושבת של אחריה פרשת פרה אדומה שהיא סמוכה מאחריה ושבת של אחריה יום כ"ז לחודש קורין פרשת החודש שהיא סמוכה לר"ח ניסן והרי לך פירוש ב"ו פירוש ד"ד אם בא ר"ח אדר בד' בשבת תהא לך הפסקה בד' לחודש שבת של אחר ר"ח שהרי הקדמת פרשת שקלים בשבת שלפני ר"ח כל הטעם כטעם פירושו של ב"ו ואין לך עוד הפסקה בהן והרי לך פירוש ד"ד פירוש ובי"ו אם בא ר"ח בששי בשבת יהא לך הפסקה אחת ליום מחר שהוא שני לחודש והשניה ביום ששה עשר הראשונה ביום מחר כדתניא חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת שניה דסבירא לן כרב דאמר ע"ש כאמצע שבת ומקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת הבאה ופרשת זכור בשבת של אחריה שהוא יום תשעה לחודש והיא סמוכה לפורים ובשבת שלאחר פורים שהוא ששה עשר לחודש יפסיק פעם שניה ואף על פי שסמוכה מאחריה לא תקרא פרה אדומה כדאמר רב חמא בר חנינא לעיל דהיכא דחל ראש חדש ניסן בשבת קורין פרשה שלישית בשבת הסמוכה לר"ח ניסן כדי שתקרא פרשת החודש בשבת של ראש חודש ופרשת פרה בשבת שלפניה והוא יום כ"ג לחדש. דרך קצרה סימן ימי קביעת ר"ח אדר זבד"ו וסימן ההפסקות זט"ו ב"ו ד"ד ובי"ו חל ר"ח אדר בשבת ביום ז' ההפסקה בט"ו עשר לחודש ולא יותר חל ר"ח אדר ביום ב' הפסקה בו' לחודש ולא יותר חל ראש חדש אדר ביום ד' הפסקה ביום ד' ולא יותר חל ראש חודש אדר ביום ששי הפסקה ביום ב' לחדש וביום י"ו לחדש:
לסדר פרשיות - שבשבתות הללו הפסיקו סדר פרשיות דלא קראו אלא ארבע פרשיות הללו:,לסדר הפטרות הוא חוזר - שעד הנה מפטירין מעין ארבע פרשיות הללו השנויות לעיל בברייתא:
לתעניות ולמעמדות - על כרחך הני בשבת לא הוו וקתני מפסיקין ובחול ליכא הפטרה:
הא כדאיתא כו' - ודאי מפסיקין בחול פרשת היום אבל בשבת שיש הפטרה מפסיקין בהפטרות וקורין בהפטרה מעין המאורע:
ובתעניות למה לי הפסקת - פרשיות לרבי ירמיה פריך דאמר היכא דאפשר לא מפסקינן תעניות כיון דאיכא קריאה במנחה למה יפסקו שחרית:,מצפרא כינופיא - מאספין בני אדם ובודקין ומזהירין אם יש בידם עבירה ויחדלו כדי שיתקבל התענית לפיכך אין פנאי בשחרית לקרות בתורה:
במילי דמתא - בודקים אם תהיה עבירה בידם:
ואיפוך אנא - לומר דהני ב' רביעיות דקרא שחרית פלגינהו:,ובמנחת הערב וגו' - וסיפא דקרא ואפרשה כפי אל ה' אלמא לפניא בעו רחמי והני קראי תרוייהו בספר עזרא:
מתני' פרשת מועדות שבתורת כהנים - שור או כבש (ויקרא כב) וביומא קמא מיירי ובברייתא אמרינן בה ושאר כל ימות הפסח מלקט וקורא מענינו של פסח ומאי דשייר במתני' תנא בברייתא:,שבעה שבועות - דכל הבכור:,בחדש השביעי - דשור או כשב:,קורין בקרבנות החג - בפרשת פינחס כיצד יום ראשון ויום שני קורא המפטיר בחמשה עשר ואע"פ שיום שני הוא אין קורין בו וביום השני להראות שהוא ספק יום שני דגנאי הוא לקרות יו"ט בספק חול יום ראשון של חול המועד שהוא ספק שני ספק שלישי קורא ראשון ביום השני ותניינא ביום השלישי תליתאה ביום הרביעי הרביעי שהוא נוסף בשביל חש"מ הוא קורא את ספיקי היום ומה הן ספיקי היום ביום השני וביום השלישי וכן למחר קורא ראשון ביום השלישי שני קורא ביום הרביעי שלישי קורא ביום החמישי והרביעי ביום השלישי וביום הרביעי שהן ספיקי היום וכן תמיד הרביעי קורא מה שקרא ראשון ושני חוץ מיום אחרון של חש"מ שא"א לקרות ביום השמיני לפי שאינו מימי החג אלא רגל לעצמו לפיכך יום ז' של חש"מ ראשון קורין ביום החמישי שני קורא ביום הששי שלישי קורא ביום השביעי והרביעי קורא ביום הששי וביום הז' שהן ספיקי היום:
בחנוכה בנשיאים - דהוי נמי חנוכת המזבח:,במעשה בראשית - במסכת תענית בפרק בתרא (דף כו.) שנויה סדר קריאתן ביום הראשון בראשית ויהי רקיע בשני יהי רקיע ויקוו המים בג' יקוו המים ויהי מאורות ברביעי יהי מאורות וישרצו המים בחמישי ישרצו המים ותוצא הארץ בששי תוצא הארץ ויכולו השמים והתם (דף כז:) מפרש טעמא מאי קורין במעשה בראשית במעמדות שבשביל הקרבנות מתקיימים שמים וארץ:
Tossafot
ושאר ימות החג קורין בקרבנות החג - והא שאנו מעמידין ספר תורה שניה במועדות וקורין בקרבנות היום לא מצינו סמך בתלמוד אך בסדר רב עמרם ישנו וקצת יש סמך לדבר מהא דאמר לקמן (מגילה דף לא:) אמר אברהם לפני הקב"ה רבש"ע וכו' אמר לו הקב"ה כבר תקנתי להם סדר קרבנות כל זמן שקורין בהן:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.