Trois log [mesure talmudique d'environ 0,6 litre] d'eau puisée [mayim chéouvin, eau non naturelle, susceptible d'invalider un mikvé] moins un kortov [petite mesure], dans lesquels est tombé un kortov de vin, portant le volume total à trois log complets, et l'apparence de ces trois log est celle du vin ; puis ces trois log sont tombés dans un mikvé, complétant les quarante se'a [environ 750 litres] requis — le mikvé n'a pas été invalidé, car ce sont trois log d'eau puisée qui invalident un mikvé, et ici une quantité inférieure est tombée dans le mikvé. De même, trois log d'eau puisée moins un kortov, dans lesquels est tombé un kortov de lait et dont l'apparence est celle de l'eau, puis ces trois log sont tombés dans un mikvé, complétant les quarante se'a — le mikvé n'a pas été invalidé, car là aussi moins de trois log d'eau puisée y sont tombés.
חָסֵר קוּרְטוֹב, שֶׁנָּפַל לְתוֹכָן קוּרְטוֹב יַיִן, וּמַרְאֵיהֶן כְּמַרְאֵה יַיִן, וְנָפְלוּ לַמִּקְוֶה – לֹא פְּסָלוּהוּ. וְכֵן שְׁלֹשָׁה לוּגִּין מַיִם חָסֵר קוּרְטוֹב, שֶׁנָּפַל לְתוֹכָן קוּרְטוֹב חָלָב, וּמַרְאֵיהֶן כְּמַרְאֵה מַיִם, וְנָפְלוּ לַמִּקְוֶה – לֹא פְּסָלוּהוּ.
Rabbi Yo'hanan ben Nouri dit : tout dépend de l'apparence de ces trois log. Donc, si l'apparence est celle du vin, le mikvé n'est pas invalidé ; si l'apparence est celle de l'eau, le mikvé est invalidé. Peut-être Rav Yehouda dit-il, au nom de Rav, que le mélange d'eau et de vin n'invalide pas le mikvé parce qu'il se range selon l'opinion de Rabbi Yo'hanan ben Nouri, pour qui tout dépend de l'apparence. Rabbi 'Hiya, lui, se range selon le premier Tanna, pour qui la quantité d'eau puisée est déterminante : ainsi, trois log d'eau invalident un mikvé quelle que soit l'apparence.
רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַמַּרְאֶה.
GUEMARA : Or, n'avait-on pas déjà soulevé cette question comme dilemme devant Rav Pappa ? Car Rav Pappa avait posé ce dilemme : il y a deux manières d'expliquer la Michna. L'une est que Rav enseigne : « moins un kortov » dans la première clause ; mais s'il s'agissait de trois log complets d'eau, selon le premier Tanna, cela invaliderait le mikvé même si l'apparence est celle du vin. Et Rabbi Yo'hanan ben Nouri viendrait dire : tout dépend de l'apparence — même dans ce cas, si l'apparence est celle du vin, le mikvé n'est pas invalidé. Et alors Rav énoncerait son opinion selon Rabbi Yo'hanan ben Nouri.
הָא מִיבַּעְיָא בָּעֵי לַהּ רַב פָּפָּא. דְּבָעֵי רַב פָּפָּא: רַב תָּנֵי: ״חָסֵר קוּרְטוֹב״ בְּרֵישָׁא, אֲבָל שְׁלֹשָׁה לוּגִּין, לְתַנָּא קַמָּא פָּסְלִי, וַאֲתָא רַבִּי יוֹחָנָן לְמֵימַר: הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַמַּרְאֶה, וְרַב אוֹמֵר כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי.
Ou bien Rav n'enseignait pas « moins un kortov » dans la première clause de la Michna ; il enseignait plutôt le cas de trois log complets d'eau dans lesquels est tombé un kortov de vin. Selon cette version, même le premier Tanna convient que si l'apparence est celle du vin, le mikvé n'est pas invalidé. Et lorsque Rabbi Yo'hanan ben Nouri dispute, c'est seulement à propos de la clause finale : trois log d'eau puisée moins un kortov, dans lesquels est tombé un kortov de lait et dont l'apparence est celle de l'eau. Le premier Tanna exige deux critères pour invalider : trois log d'eau et apparence d'eau ; ici il y a moins de trois log. Rabbi Yo'hanan ben Nouri n'exige qu'un seul critère, l'apparence ; donc, dans le cas du lait, le mikvé est invalidé.
אוֹ דִּלְמָא רַב לָא תָּנֵי: ״חָסֵר קוּרְטוֹב״ בְּרֵישָׁא, וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי – כִּי פְּלִיג, אַסֵּיפָא הוּא דִּפְלִיג,
Et selon cette seconde version du débat, Rav énoncerait son opinion selon l'avis de tout le monde. Pourquoi alors Rava dit-il que cette déclaration de Rav correspond à l'opinion de Rabbi Yo'hanan ben Nouri ?
וְרַב דְּאָמַר – כְּדִבְרֵי הַכֹּל?
La Guemara répond : pour Rav Pappa, c'est un dilemme ; pour Rava, c'est évident.
לְרַב פָּפָּא מִיבַּעְיָא לֵיהּ, לְרָבָא פְּשִׁיטָא לֵיהּ.
Rav Yossef dit : je n'ai pas entendu cette halakha [cette tradition sur le dilemme de la première clause]. Abbaye lui dit : tu nous l'as toi-même enseignée, mais tu l'as oubliée à cause de ta maladie. Et voici ce que tu nous as dit : Rav n'enseignait pas « moins un kortov » dans la première clause ; Rabbi Yo'hanan ben Nouri ne dispute qu'à propos de la clause finale ; et Rav énonce son opinion selon l'avis de tout le monde.
אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא שְׁמִיעָא לִי הָא שְׁמַעְתָּא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אַתְּ אֲמַרְתְּ לַהּ נִיהֲלַן, וְהָכִי אֲמַרְתְּ נִיהֲלַן, דְּרַב לָא תָּנֵי ״חָסֵר קוּרְטוֹב״ בְּרֵישָׁא, וְרַבִּי יוֹחָנָן אַסֵּיפָא פְּלִיג, וְרַב דְּאָמַר כְּדִבְרֵי הַכֹּל.
Et Rav Yehouda dit, au nom de Rav : un tonneau [havît] plein d'eau puisée tombé dans la Grande Mer [la Méditerranée] — celui qui s'y immerge à l'endroit où l'eau est tombée, son immersion n'a pas produit sa purification, car nous craignons que trois log d'eau puisée ne restent rassemblés en un seul endroit, là où il s'immerge. La Guemara précise : cela vaut spécifiquement pour la Grande Mer, dont les eaux sont largement stagnantes ; mais pour une rivière ordinaire, dont les eaux coulent, non — l'eau du tonneau se mélange immédiatement.
וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: חָבִית מְלֵיאָה מַיִם שֶׁנָּפְלָה לַיָּם הַגָּדוֹל, הַטּוֹבֵל שָׁם – לֹא עָלְתָה לוֹ טְבִילָה. חָיְישִׁינַן לִשְׁלֹשָׁה לוּגִּין שֶׁלֹּא יְהוּ בְּמָקוֹם אֶחָד. וְדַוְקָא לַיָּם הַגָּדוֹל, דְּקָאֵי וְקָיְימָא, אֲבָל נַהֲרָא בְּעָלְמָא – לָא.
C'est aussi enseigné dans une baraita : un tonneau plein de vin tombé dans la Grande Mer — celui qui s'y immerge, son immersion n'a pas produit sa purification, car nous craignons que trois log de vin puisé, impropre à l'immersion, ne restent rassemblés en un seul endroit. De même, une miche [pain] de terouma [offrande sacerdotale] tombée là, à l'endroit où le vin est tombé, est impure par contact avec le vin.
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: חָבִית מְלֵיאָה יַיִן שֶׁנָּפְלָה לַיָּם הַגָּדוֹל, הַטּוֹבֵל שָׁם – לֹא עָלְתָה לוֹ טְבִילָה. חָיְישִׁינַן לִשְׁלֹשָׁה לוּגִּין שְׁאוּבִין שֶׁלֹּא יְהוּ בְּמָקוֹם אֶחָד. וְכֵן כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפַל שָׁם – טָמֵא.
La Guemara demande : que vient ajouter la formule « de même » ? La Guemara répond : on pourrait penser que là, pour l'immersion, on maintient l'homme sur son statut présumé d'impur [car l'immersion est douteuse] ; mais ici, pour la miche de terouma, on maintiendrait la terouma sur son statut présumé de pureté. La baraita nous apprend donc que la crainte que la miche ait touché le vin est suffisamment sérieuse pour l'emporter sur la présomption de pureté de la terouma.
מַאי ״וְכֵן״? מַהוּ דְּתֵימָא, הָתָם אוֹקֵי גַּבְרָא אַחֶזְקֵיהּ, הָכָא אוֹקֵי תְּרוּמָה אַחֶזְקַהּ, קָא מַשְׁמַע לַן.
Mishna 1
MICHNA : Si des témoins ont dit : « Nous témoignons au sujet d'un tel qu'il est redevable envers autrui de deux cents zouz [monnaie] », et qu'ils ont été révélés édim zomemim [témoins comploteurs] — ils reçoivent des coups [malkout] et paient l'argent qu'ils cherchaient à faire payer. Pourquoi deux châtiments ? Parce que la source qui les rend passibles de coups n'est pas la source qui les rend passibles de paiement ; telle est l'opinion de Rabbi Meïr. Et les Sages disent : quiconque paie comme châtiment d'une transgression n'est pas flagellé pour cette même transgression.
מַתְנִי׳ ״מְעִידִין אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁחַיָּיב לַחֲבֵירוֹ מָאתַיִם זוּז״, וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין – לוֹקִין וּמְשַׁלְּמִין, שֶׁלֹּא הַשֵּׁם הַמְּבִיאָן לִידֵי מַכּוֹת מְבִיאָן לִידֵי תַּשְׁלוּמִין, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כׇּל הַמְשַׁלֵּם – אֵינוֹ לוֹקָה.(משנה)
De même, si des témoins ont dit : « Nous témoignons au sujet d'un tel qu'il est passible de quarante coups [malkout] », et qu'ils ont été révélés comploteurs — ils reçoivent quatre-vingts coups : quarante pour la transgression « tu ne porteras pas un faux témoignage contre ton prochain » (Chémot 20, 13), et quarante pour « tu leur feras comme ils ont comploté de faire » (Devarim 19, 19) ; telle est l'opinion de Rabbi Meïr. Et les Sages disent : ils ne reçoivent que quarante coups, en vertu du verset « tu leur feras comme ils ont comploté de faire ».
״מְעִידִין אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהוּא חַיָּיב מַלְקוֹת אַרְבָּעִים״, וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין – לוֹקִין שְׁמוֹנִים, מִשּׁוּם: ״לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר״, וּמִשּׁוּם: ״וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם״, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין לוֹקִין אֶלָּא אַרְבָּעִים.
Rachi
חסר קורטוב גרסינן - הכא ברישא ובסיפא: ,לא פסלוהו - משום דחסרו קורטוב אבל אי הוו מעיקרא שלשת לוגין שלמים ונפל לתוכן קורטוב יין ומראיהן כמראה יין פסלוהו והא דתני רבי חייא הורידו את המקוה כי האי תנא סבירא ליה: ,לא פסלוהו - טעמא דסיפא נמי משום דחסר קורטוב הוי וגבי יין נמי הוי מצי למיתני כי האי גוונא ברישא וניתנינהו בחדא בבא הכי שלשת לוגין מים חסר קורטוב שנפל לתוכן קורטוב יין או חלב בין שמראיהן כמראה מים בין שמראיהן כמראה יין לא פסלוהו אלא כי אורחא דמילתא קתני להו שהיין שהוא אדום הופך את המים ממראיהן אבל החלב אין דרכו להפוך את מראיתן:
הכל הולך אחר המראה - וגבי יין אפילו הוו מעיקרא שלשת לוגין שלמין כיון דמראיהן כמראה יין לא פסלוהו ורב כוותיה סבר ליה וגבי חלב אע"ג דמעיקרא חסר קורטוב הוו משלים להו חלב:
והא מיבעיא בעי לה כו' - אהא פרכינן דאוקימנא לרב כרבי יוחנן בן נורי ולא כרבנן:,דבעי רב פפא - רב דאמר לעיל לא פסלוהו היכי תני מי תני חסר קורטוב ברישא ואי הוו שלמים פסלו ודלא כרב ואיהו דאמר כר' יוחנן או דלמא רב לא תני ברישא חסר קורטוב ואמרה למילתיה דלעיל אפילו כרבנן דרבנן תרוייהו בעו שיעורא וחזותא ורב דאמר כדברי הכל דכולי עלמא חזותא מיהת בעינן:
לרבא פשיטא ליה - דרב תני חסר קורטוב ברישא דלא בעי תנא קמא אלא שיעורא ורב דקפיד נמי אחזותא כר' יוחנן בן נורי אמרה למילתיה:
אמר רב יוסף לא שמיעא לי הא שמעתא - תלמידו של רב יהודה אני ולא שמעתי מפיו שמועה זו דאמרן לעיל בשמיה ג' לוגין מים שנפל לתוכן כו':,א"ל אביי כו' - רב יוסף חלה ושכח תלמודו והיה אביי מזכירו מה שקיבל הימנו: ,ואת אמרת ניהלן - כששנית משנה זו אמרת לנו עליה ההיא מימרא דרב יהודה אמר רב ופירשת לנו דרב לא הוה תני חסר קורטוב ברישא ואמר למילתיה לדברי הכל:
הטובל שם - באותו מקום:,לא עלתה לו טבילה - שמא כל מים שהיו בחבית עומדים יחד ושמא בא זה ראשו ורובו במים שאובין וזה אחד מן הפוסלין את התרומה:,אי אפשר לשלשת לוגין כו' - לא גרסינן דהא ודאי אפשר אלא חיישינן לשמא וסיפא דמילתא מוכחא דמשום שמא הוא דאמרינן לקמן טעמא משום דמוקמינן גברא אחזקיה:
תניא נמי הכי - דחיישינן בים הגדול למשקין הנופלין בו שהם עומדים במקומם: חבית של יין גרסינן בברייתא והכי גרסינן בתוספתא (דמקואות פ"ה):,וכן ככר של תרומה שנפל שם - אחר שטבל זה ועלה:,טמא - שמא היין עומד במקומו ונטמא מחמת האדם וחזר וטימא את הככר:
מאי וכן - פשיטא כיון דחיישת לשמא היין עומד במקומו איכא למיחש שנטמא הככר:,מהו דתימא - אף על גב דלגבי טבילה חיישינן לגבי ככר לא חיישינן דהא מילתא ספיקא היא אי קאי יין בדוכתיה אי לא וגבי גברא הוא דאמרינן לא עלתה לו טבילה אוקי גברא אחזקיה. והוא טמא היה ובטבילת ספק אתה בא לטהרו אל תטהרנו מספק והכא אוקי תרומה אחזקה והיא בחזקת טהורה קיימא קמ"ל:
מתני' שלא השם המחייבו מלקות מחייבו תשלומין - מלקות משום לא תענה ותשלומין משום כאשר זמם:,השם - המקרא:,כל המשלם אינו לוקה - דכתיב כדי רשעתו משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות ובמסכת כתובות (דף לב.) מקשינן ונימא כל הלוקה אינו משלם וילקו כל הזוממין ולא ישלמו ומשנינן בפירוש רבתה תורה עדים זוממין לתשלומין ויליף לה התם:
אין לוקין אלא ארבעים - משום כאשר זמם אבל משום לא תענה לא לקי כדמפרש בגמרא:
Tossafot
אמר רב יהודה אמר רב חבית מלאה מים. כך גיר' הקונטרס וקאמר לא עלתה לו טבילה משום מים שאובין ולא נראה דהא מדשוי להו השקה כמחוברים לטהרם מטומאה הוא הדין לענין טבילה נמי ועוד דאמרינן בביצה (דף יח: ושם) מטבילין כלי על גבי מימיו לטהרו והיכי סלקא ליה טבילה לגו מנא הא המים שבתוכו שאובין ולא מיערבי ובהשקה בעלמא. עדיף להו אלא ודאי נעשין מחוברין גם לענין טבילה לכך נראה דגרסינן במילתיה דרב יהודה חבית מלאה יין ולכך לא עלתה לו טבילה דמי הים קוו וקיימי ושמא עדיין הוא צבור ועומד במקומו ואיסור ניכר וטובל ביין אבל נהרא בעלמא לא דודאי מתערב במים ואז לא היה בעין ועלתה לו טבילה ומיירי ביין לבן שאינו משנה מראית המים דאי ביין אדום ניחזי אם שינה מראית המים אם לא:
תניא נמי הכי חבית מלאה יין. וגם רש"י לא גריס הכא מים כי אם יין דאם לא כן מאי קאמר וכן ככר של תרומה שנפל לשם טמא והא [אפי'] בעינייהו ולא נתערבו מ"מ אינה מקבלת טומאה (וטהרה) [דטהרו] בהשקה דהרי הם מחוברין למקוה והכי תנן בביצה (דף יח:) מטבילין כלי ע"ג מימיו לטהרו:
לוקין ומשלמין שלא השם המביאן לידי מכות מביאן לידי תשלומין. פי' מקרא דמביאן לידי מכות דהיינו מלא תענה אינו מביאן לידי תשלומין אלא מקרא ועשיתם לו כאשר זמם ומש"ה לוקה ומשלם משמע דאי ליכא אלא חד קרא אינו לוקה ומשלם וקשה הא אמרי' בהשוכר את הפועלים (ב"מ דף צא. ושם) החוסם פי פרה לדוש בה לוקה ומשלם אע"ג דליכא אלא חד לאו דלא תחסום לכך פירש ה"ר מאיר מבורגוני דה"ק שלא השם המביאן לידי מכות אינו צריך להביאן לידי תשלומין דתשלומין לא בעו אזהרה דאי בעו אזהרה ודאי לא לקי דלא למלקות אתא כי אם לתשלומין כדאמרינן (לקמן מכות דף יג:) לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד אין לוקין עליו אלא לא בעו אזהרה דליכא אזהרה בשן ועין וכתיב שלם ישלם בלא אזהרה הלכך לא תענה למלקות אתא וכן בהך דלא תחסום ע"כ דאזהרה דלא תחסום לא אתיא אלא למלקות דתשלומין ממילא נפקא דכיון דאינו רשאי לחסום דין הוא שישלם מה שראויה לאכול באותה שעה דליכא למימר דאזהרה אתא לממון ולא למלקות דאם כן לכתוב קרא בלשון עשה האכל שור בדישו ושמענא שפיר דאם לא האכיל חייב אלא ע"כ אזהרה כי אתא למלקות אתא:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.