Guémara
Disons plutôt qu'il a créé cinq calvities avec un seul avertissement [hatraa] — est-on passible en ce cas ? Mais n'avons-nous pas appris dans une Michna (21a) : un nazirite qui buvait du vin toute la journée n'est passible que d'une série de coups ; si des témoins lui ont dit : « Ne bois pas », « Ne bois pas », l'avertissant plusieurs fois, et qu'il boit après chaque avertissement, il est passible de coups pour chaque consommation ! La Guemara répond : non, cette halakha n'est nécessaire que pour le cas de quelqu'un qui, après un seul avertissement, a enduit ses cinq doigts d'un agent dépilatoire [nasha] puis les a posés simultanément sur ses cheveux, créant ainsi cinq calvities — car dans ce cas, c'est comme un avertissement pour chaque calvitie créée. L'élément nouveau est que chaque calvitie constitue une transgression indépendante.
אֶלָּא בַּחֲדָא הַתְרָאָה, מִי מִחַיַּיב? וְהָתְנַן: נָזִיר שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה יַיִן כׇּל הַיּוֹם – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. אָמְרוּ לוֹ: ״אַל תִּשְׁתֶּה״, ״אַל תִּשְׁתֶּה״, וְהוּא שׁוֹתֶה – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת! לָא צְרִיכָא, דְּסָךְ חֲמֵשׁ אֶצְבְּעוֹתָיו נָשָׁא וְאוֹתְבִינְהוּ בְּבַת אַחַת, דְּהָוְיָא לֵיהּ, הַתְרָאָה לְכׇל חֲדָא וַחֲדָא.
§ La Guemara demande : quelle est la mesure d'une calvitie [korcha] pour laquelle on est passible ? Rav Houna dit : elle doit être d'une taille suffisante pour que la peau nue soit visible sur la tête. Rabbi Yo'hanan dit au nom de Rabbi Elazar, fils de Rabbi Shimon : c'est la taille d'une fève cilicienne [kigeris]. La Guemara commente : cette dispute amoraïque est parallèle à une dispute entre tannaïm : quelle est la mesure d'une calvitie ? C'est la taille d'une fève cilicienne. D'autres [A'herim] disent : elle doit être d'une taille suffisante pour que la peau nue soit visible sur la tête.
וְכַמָּה שִׁיעוּר קׇרְחָה? רַב הוּנָא אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה מֵרֹאשׁוֹ. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: כִּגְרִיס. כְּתַנָּאֵי: כַּמָּה שִׁיעוּר קׇרְחָה – כִּגְרִיס, אֲחֵרִים אוֹמְרִים: כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה מֵרֹאשׁוֹ.
Rav Yehouda bar Haviva dit qu'il y a trois tannaïm en désaccord sur cette question. L'un dit : une tache de la taille d'une fève cilicienne ; l'un dit : une tache suffisamment grande pour que la peau nue soit visible sur la tête ; l'un dit : une tache de la mesure de deux cheveux. Et il y en a un qui a retiré l'opinion selon laquelle c'est la mesure de deux cheveux, et a inséré l'opinion selon laquelle c'est la taille d'une lentille [ka'adasha]. Et voici ton mnémonique pour retenir les différentes opinions, tiré d'une Michna sur les halakhot de la lèpre (Nega'im 6, 5) : la mesure d'impureté pour une tache blanche neigeuse [baheret] est une fève cilicienne, et la mesure d'impureté pour la chair crue qui pousse à l'intérieur de la baheret est une lentille.
אָמַר רַב יְהוּדָה בַּר חֲבִיבָא: פְּלִיגִי בַּהּ תְּלָתָא תַּנָּאֵי, חַד אוֹמֵר: כִּגְרִיס, וְחַד אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה מֵרֹאשׁוֹ, וְחַד אוֹמֵר: כִּשְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. וְאִיכָּא דְּמַפֵּיק שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וּמְעַיֵּיל בְּכַעֲדָשָׁה. וְסִימָנָךְ: בַּהֶרֶת – כִּגְרִיס, וּמִחְיָה – בְּכַעֲדָשָׁה.
Il a été enseigné : celui qui enlève une bouchée de ciseaux [melo pi ha-zoug] de cheveux de sa tête le Shabbat est passible. Et qu'est-ce qu'une bouchée de ciseaux ? Rav Yehouda dit : deux cheveux. La Guemara demande : mais n'est-il pas enseigné dans une baraita : pour une calvitie, la mesure est de deux cheveux — d'où l'on pourrait inférer que la mesure pour le travail le Shabbat est différente ? La Guemara répond : corrigeons la baraita et disons : et de même, pour une calvitie, la mesure est de deux cheveux, indiquant que la mesure pour le Shabbat et celle pour une calvitie sont identiques.
תָּנָא: הַנּוֹטֵל מְלֹא פִּי הַזּוּג בַּשַּׁבָּת – חַיָּיב. וְכַמָּה מְלֹא פִּי הַזּוּג? אָמַר רַב יְהוּדָה: שְׁתַּיִם. וְהָתַנְיָא: לַקׇּרְחָה שְׁתַּיִם! אֵימָא: וְכֵן לַקׇּרְחָה שְׁתַּיִם.
Cela est aussi enseigné dans une baraita : celui qui enlève une bouchée de ciseaux le Shabbat est passible. Et qu'est-ce qu'une bouchée de ciseaux ? Deux cheveux. Rabbi Eliezer dit : un cheveu. Et les Sages concèdent à Rabbi Eliezer dans le cas de celui qui arrache des cheveux blancs parmi des noirs — même s'il n'en arrache qu'un seul, il est passible. Puisque son intention était d'enlever ce cheveu précis, son enlèvement constitue une action complète. La Guemara ajoute : pour un homme, cette pratique est interdite même en semaine, car il est dit : « Un homme ne portera pas les vêtements d'une femme » (Devarim 22, 5). L'enlèvement de cheveux blancs à des fins d'embellissement est caractéristique des femmes, et il est interdit à un homme d'accomplir ces actions.
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הַנּוֹטֵל מְלֹא פִּי הַזּוּג בַּשַּׁבָּת חַיָּיב, וְכַמָּה מְלֹא פִּי הַזּוּג – שְׁתַּיִם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַחַת. וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּמְלַקֵּט לְבָנוֹת מִתּוֹךְ שְׁחוֹרוֹת, אֲפִילּוּ אַחַת – שֶׁהוּא חַיָּיב. וְדָבָר זֶה אֲפִילּוּ בְּחוֹל אָסוּר, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה״.
§ La Michna enseigne : celui qui arrondit l'extrémité de sa tête est flagellé. Les Sages ont enseigné : « L'extrémité de sa tête [pe'at rosho] » — c'est l'extrémité extrême de sa tête. Et quelle est l'extrémité extrême de sa tête ? C'est celui qui met au même niveau la ligne des cheveux de ses tempes avec la ligne des cheveux derrière son oreille et avec la ligne des cheveux de son front. Il n'y a pas de cheveux derrière les oreilles ni sur le front. Celui qui enlève les cheveux des tempes pour les rendre semblables à ces zones transgresse l'interdiction d'arrondir les extrémités de sa tête.
וְהַמַּקִּיף פְּאַת רֹאשׁוֹ וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״פְּאַת רֹאשׁוֹ״ – סוֹף רֹאשׁוֹ, וְאֵיזֶהוּ סוֹף רֹאשׁוֹ – זֶה הַמַּשְׁוֶה צְדָעָיו לַאֲחוֹרֵי אׇזְנוֹ וּלְפַדַּחְתּוֹ.
Le tanna enseigna une baraita devant Rav Hisda : tant celui qui arrondit les extrémités de la tête d'autrui que celui dont les extrémités de la tête sont arrondies par autrui est flagellé. Rav Hisda lui dit : celui qui mange des dattes dans un tamis [arbeila] est-il flagellé ? Par analogie, si quelqu'un a arrondi les extrémités de la tête d'autrui, pourquoi la personne dont la tête a été arrondie recevrait-elle des coups ? Elle n'a accompli aucune action. Rav Hisda expliqua au tanna : à celui qui te demandera : qui est le tanna de la baraita ?, réponds que c'est Rabbi Yehouda, qui dit : pour une interdiction qui n'implique pas d'action, on est flagellé pour sa violation.
תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא: אֶחָד הַמַּקִּיף וְאֶחָד הַנִּיקָּף – לוֹקֶה. אָמַר לֵיהּ: מַאן דְּאָכֵיל תַּמְרֵי בְּאַרְבֵּילָא לָקֵי? דְּאָמַר לָךְ: מַנִּי – רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה לוֹקִין עָלָיו.
Rava dit : cette baraita peut s'expliquer comme se rapportant à celui qui arrondit les extrémités de sa propre tête — il est passible à la fois pour avoir arrondi les extrémités de sa tête et pour avoir eu les extrémités de sa tête arrondies ; et tous conviennent qu'il est flagellé parce qu'il a accompli une action. Rav Ashi dit : cette baraita peut s'expliquer comme se rapportant au cas où celui dont les extrémités de la tête sont arrondies aide la personne qui arrondit sa tête, en repositionnant sa tête pour faciliter l'arrondissement — et tous conviennent qu'il est flagellé.
רָבָא אוֹמֵר: בְּמַקִּיף לְעַצְמוֹ, וְדִבְרֵי הַכֹּל. רַב אָשֵׁי אוֹמֵר: בִּמְסַיֵּיעַ. וְדִבְרֵי הַכֹּל.
§ La Michna enseigne : celui qui défigure l'extrémité de sa barbe est flagellé. Les Sages ont enseigné : « L'extrémité de sa barbe [pe'at zekano] » — c'est l'extrémité extrême de sa barbe. Et quelle est l'extrémité extrême de sa barbe ? C'est la « gerbe » de sa barbe [shibolet zekano], c'est-à-dire les cinq extrémités de la barbe énumérées dans la Michna où les poils se regroupent en un seul endroit, comme des grains sur une tige.
וְהַמַּשְׁחִית פְּאַת זְקָנוֹ. תָּנוּ רַבָּנַן: פְּאַת זְקָנוֹ – סוֹף זְקָנוֹ, וְאֵיזֶהוּ סוֹף זְקָנוֹ – שִׁבּוֹלֶת זְקָנוֹ.
§ La Michna enseigne : celui qui pratique une incision [serita] en signe de deuil sur un mort est flagellé. Les Sages ont enseigné une midrash halakhique sur le verset : « Et une incision pour l'âme [le-nefesh], vous ne la ferez pas dans votre chair » (Vayikra 19, 28). Si le verset avait dit seulement : « Et une incision », on aurait pu penser que cette interdiction s'applique à toute incision pratiquée dans la douleur, même s'il pratiquait une incision en deuil sur sa maison effondrée, ou sur son navire coulé en mer. Le verset dit donc : « Pour l'âme [le-nefesh] », d'où l'on déduit qu'on n'est passible d'une incision de deuil que pour un mort seul. Et d'où déduit-on que celui qui pratique cinq incisions en deuil sur un seul mort est passible pour chacune ? Le verset dit : « Et une incision [ve-seret] » pour le rendre passible pour chaque incision.
וְהַמְשָׂרֵט שְׂרִיטָה אַחַת וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְשֶׂרֶט״ – יָכוֹל אֲפִילּוּ שָׂרַט עַל בֵּיתוֹ שֶׁנָּפַל וְעַל סְפִינָתוֹ שֶׁטָּבְעָה בַּיָּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְנֶפֶשׁ״ – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל הַמֵּת בִּלְבַד. וּמִנַּיִן לַמְשָׂרֵט חָמֵשׁ שְׂרִיטוֹת עַל מֵת אֶחָד שֶׁהוּא חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְשֶׂרֶט״ – לְחַיֵּיב עַל כׇּל שְׂרִיטָה וּשְׂרִיטָה.
Rabbi Yosse dit : d'où déduit-on qu'à propos de celui qui pratique une incision en deuil sur cinq morts, il est passible pour chaque personne pour laquelle il a pratiqué cette incision ? Le verset dit : « Pour l'âme [le-nefesh] », pour le rendre passible pour chaque mort.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִנַּיִן לַמְשָׂרֵט שְׂרִיטָה אַחַת עַל חֲמִשָּׁה מֵתִים, שֶׁהוּא חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת? תַּלְמוּד לוֹמַר ״לְנֶפֶשׁ״ – לְחַיֵּיב עַל כׇּל נֶפֶשׁ וָנֶפֶשׁ.
La Guemara demande : mais n'avez-vous pas déjà déduit du terme « pour l'âme » une exemption pour celui qui a pratiqué une incision en deuil sur sa maison effondrée, ou sur son navire coulé en mer ?
וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ לְבֵיתוֹ שֶׁנָּפַל וְלִסְפִינָתוֹ שֶׁטָּבְעָה בַּיָּם!
Rachi
ה"ג אלא בחדא התראה - ולא גרסינן בבת אחת אלא דאתרו ביה חדא התראה ואתא איהו וקרח בזה אחר זה מי מיחייב והתנן כו' אינו חייב אלא אחת הואיל ולא אתרו בו אלא חדא התראה ואע"ג דשתייתו בזה אחר זה היא דשתייה בבת אחת כל היום ליכא:,אל תשתה אל תשתה - מתרין בו לכל שתייה ושתייה:,נשא - פירוש סם שמשיר את השיער והסך ממנו אינו צומח שיער בגופו:,ואותבינהו בבת אחת - בה' מקומות דהוו להו ה' קריחות ובחדא התראה דכיון דבבת אחת קא עביד מאי חזית דחיילא התראה אהאי אצבע טפי מהאי והתראת ספק לא מיחשבא דהתראה אכולהו אצבעות שדיא ומנחא ולאלתר מתברר לו אם חושש להתראתו או לא:
שיראה מראשו - שיראה מבשר הראש ערום:
אמר רב יהודה בר חביבא פליגי בה תלתא תנאי - איכא דמפיק שתי שערות ומעייל כעדשה:,וסימנך - דלא תימא מפיק כגריס ומעייל כעדשה משנה זו בהרת כגריס ומחיה כעדשה דהכא נמי בשעורי קרחה איכא כגריס וכעדשה ומהשתא ידעינן דלא אפיקנא אלא שתי שערות דיראה מראשו לא הוו צריכים לאפוקי דשוה הוא לדברי כולם דאין זה שיעור קצוב:
הכי גרסינן תנא הנוטל מלא פי הזוג בשבת ולא גרסינן תניא:,פי הזוג - חודן של מספרים:,אימא וכן לקרחה שתים - ולפרושי אתא:
במלקט - שערות לבנות מתוך שחורות דכיון דאדם מקפיד על שער לבן אחד שבין שערותיו שחורות כדי שלא יראה זקן אמרינן דכשהוא מלקט אותו מבין השחורות מלאכה חשובה היא לו וחייב משום גוזז כיון דחייש לגזיזה זו. שחורות מתוך לבנות לא גרסינן:,אף בחול אסור - שמתנאה עצמו בנויי אשה:
ואיזהו סוף ראשו - באיזה ענין יהא מקיף סוף הראש שיהא חייב בבל תקיפו:,המשוה צדעיו לאחורי אזנו ולפדחתו - אחורי אזנו אין שיער כלום וכך במצחו אין שיער כלום אבל בצדעיו שבאמצע יש שיער ואם הוא משוה ונוטל כל השיער שבצדעיו למדת אחורי אזנו ופדחתו זהו מקיף סוף הראש:
דאכיל תמרי בארבילא - האוכל תמרים בכברה יהא לוקה בתמיה כלומר ניקף מה פשע שהוא לוקה לאו שאין בו מעשה הוי ולא לילקי:,דאמר לך מני - השואל לך כמאן קאמרת ניקף לוקה אימא ליה ר' יהודה היא דאמר לעיל (מכות דף ד: טז.) לאו שאין בו מעשה לוקין והיינו לאו שאין בו מעשה דניקף הוא דקא עבר אלאו דלא תקיפו דשמעינן לקרא הכי לא תקיפו לא תניחו להקיף דמניח להקיף כמקיף א"נ מדאפקיה בלשון רבים דכתיב לא תקיפו משמע דאתרי קא מזהר רחמנא ניקף ומקיף:
רבא אמר - לא צריכת לאוקומי כר' יהודה הך ברייתא דתני תנא קמיה דרב חסדא דקיימא במקיף את עצמו וקמ"ל דחייב תרתי משום מקיף ומשום ניקף דסד"א לא לילקי אלא חדא קמ"ל:,ודברי הכל - דלא צריך לתרוצי ר' יהודה היא:,מסייע - מזמין השערות למקיף:
שיבולת זקן - כולהו חמש פאות דקא חשיב במתניתין בכלל שיבולת הם:
ת"ל ושרט - דמצי למיכתב לנפש לא תשרטו במקום ושרט לנפש לא תתנו לשון אחר ת"ל ושרט מריבויא דוי"ו:
ר' יוסי אומר כו' - ר' יוסי מוסיף חיובי:
הא אפיקתיה לביתו שנפל - והא ודאי ר' יוסי לא פליג בההיא דהיאך יהא מוציא הפסוק מידי פשוטו:
Tossafot
לא צריכא שסך ה' אצבעותיו נשא. ותימה אכתי מאי תירץ כיון דליכא אלא חדא התראה אמאי מחייב ה' ואי משום דעשה בבת אחת מה בכך כיון דחד לאו איכא וכי אדם אוכל ב' זיתי חלב בבת אחת ובחדא התראה מי מחייב שתי מלקיות משום דהויא ליה התראה אכל חדא וחדא ויש לומר דשאני הכא דגלי קרא אכל קרחה וקרחה דקרחות מחלקות כגון גופים מוחלקין מיהו קשה למה הוצרך לפרש בקרחה דעל ידי נשא לוקמי בקרחה בידו שיעור ה' קרחות בבת אחת ומ"מ לא קשה מהא דנזיר שותה כו' דשאני הכא דגלי קרא דקרחות מחלקות כמו גופים מוחלקין ויש לומר דלא מתוקמא ליה בקרחה וקרח בידו בבת אחת משום דקרח בידו קרחה במקום אחד והכל אחד בלי הפסק שיעור בינתים וכה"ג חשיב הכל קרחה אחת ואין כאן על כל קרחה וקרחה להכי מוקי לה בה' אצבעותיו בנשא ואותבינהו בבת אחת ופי' בה' מקומות רחוקים קצת זה מזה שיש הפסק שיעור בין קרחה לקרחה וקרינן ביה על כל קרחה וקרחה ואם תאמר סוף סוף לוקמה אפילו בזה אחר זה ובחמשה מקומות רחוקים קצת כדפי' ומיתוקם שפיר גם בקורח ותולש בידו בלא נשא ובחדא התראה משום דגלי קרא דקרחות מחלקות ומתוך פי' הקונט' משמע דא"כ לא היה מחייב כי אם אקרחה קמייתא שהיתה בידו בתוך כדי דיבור להתראה דאאינך קרחות לא מיחייב משום דאינם בתוך כדי דיבור להתראה ומצי למימר אישתלאי וקשה כיון דהתחיל לעבור תוך כדי דיבור להתראה לא מצי למימר אישתלאי כדמוכח פרק י' יוחסין (קדושין דף עז: ושם) גבי. ה' אלמנות בזה אחר זה דמחייב אכל חדא וחדא ואפי' בחד התראה משום דגופים מוחלקים אע"ג דליכא בתוך כדי דבור כ"א באלמנה קמייתא לכך נראה דאין הכי נמי הוה מצי לאוקומי בזה אחר זה כדפי' אלא נקט בבת אחת לרבותא דאפילו באות' דהוה קשה ליה מיחייב ומתוקמא שפיר כך פירוש בשיטה ומיהו ניחא לפירוש דגרסינן בבת אחת וכו' אבל לגירסא ראשונה דגרס אלא בחדא התראה פירוש ומשום קרחה זה אחר זה מאי איכא למימר וי"ל דמ"מ קאמר בבת אחת לרבותא טפי דאפי' בבת אחת משכחת לה בחמשה מקומות מוחלקין בהפסק שיעור כגון דסך אצבעותיו בנשא וכל שכן בזה אחר זה דמיתוקמא בה' מקומות אפי' בקורח בידו:
במלקט (שחורות מתוך לבנות) שהוא חייב. פרשב"ם דאתא דוקא כר' יהודה דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.