Guémara
Viens et écoute, car il est enseigné dans une baraïta: Rabbi Yehouda a dit qu'on a dit devant Rabban Gamliel: Puisque celle-ci, [quand elle est] pleinement mariée, est légalement son épouse, et que celle-là, [quand elle est] simplement fiancée, est légalement son épouse, donc, tout comme pour celle-ci, mariée, sa vente est nulle, de même pour celle-là, fiancée, sa vente devrait être nulle! Rabban Gamliel leur dit: Concernant les biens nouveaux, [qu'elle a hérités après le mariage], nous sommes honteux de cette décision, et vous voulez encore nous imposer la même règle même pour les biens anciens qu'elle possédait auparavant? Déduis de là que Rabbi Yehouda a formulé sa question à propos de la halakha d'un cas survenu après coup, prétendant que la vente devrait être nulle. La Guemara conclut: En effet, déduis-en cela.
תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אָמְרוּ לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל: הוֹאִיל וְזוֹ אִשְׁתּוֹ וְזוֹ אִשְׁתּוֹ — זוֹ מִכְרָהּ בָּטֵל, אַף זוֹ מִכְרָהּ בָּטֵל! אָמַר לָהֶן: עַל הַחֲדָשִׁים אָנוּ בּוֹשִׁים, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם מְגַלְגְּלִים עָלֵינוּ אֶת הַיְּשָׁנִים? שְׁמַע מִינַּהּ דִּיעֲבַד קָאָמַר: שְׁמַע מִינַּהּ.
Il est enseigné dans une baraïta: Rabbi 'Hanina ben Akavya a dit: Ce n'est pas ainsi que Rabban Gamliel a répondu aux Sages, mais voici ce qu'il leur a répondu: Non, si vous avez dit [que la vente est nulle] pour une femme mariée, du fait que son mari a de nombreux droits sur elle, puisqu'il a droit à ce qu'elle trouve, à ses gains, et au droit d'annuler ses vœux, direz-vous la même chose pour une femme fiancée, dont le mari n'a droit ni à ce qu'elle trouve, ni à ses gains, ni au droit d'annuler ses vœux?
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן עֲקַבְיָא: לֹא כָּךְ הֱשִׁיבָן רַבָּן גַּמְלִיאֵל לַחֲכָמִים, אֶלָּא כָּךְ הֱשִׁיבָן: לֹא אִם אֲמַרְתֶּם בִּנְשׂוּאָה — שֶׁכֵּן בַּעְלָהּ זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּבַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ, תֹּאמְרוּ בַּאֲרוּסָה שֶׁאֵין בַּעְלָהּ זַכַּאי לֹא בִּמְצִיאָתָהּ וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וְלֹא בַּהֲפָרַת נְדָרֶיהָ!
Ils lui dirent: Maître, [ce raisonnement vaut] si elle a vendu [le bien] avant d'être mariée; mais si elle s'est mariée puis a vendu par la suite [un bien hérité auparavant], quelle est la halakha? Il leur dit: Même celle-ci peut vendre et donner, et [son acte] est valide. Ils lui dirent: Puisqu'il a acquis la femme, n'acquerrait-il pas les biens? Il leur dit: Concernant les biens nouveaux nous sommes honteux, et vous voulez encore nous imposer les biens anciens?
אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, מָכְרָה לָהּ עַד שֶׁלֹּא נִשֵּׂאת, נִשֵּׂאת וְאַחַר כָּךְ מָכְרָה, מַהוּ? אֲמַר לְהוּ: אַף זוֹ מוֹכֶרֶת וְנוֹתֶנֶת וְקַיָּים. אָמְרוּ לוֹ: הוֹאִיל וְזָכָה בָּאִשָּׁה, לֹא יִזְכֶּה בַּנְּכָסִים?! אָמַר לָהֶם: עַל הַחֲדָשִׁים אָנוּ בּוֹשִׁין, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם מְגַלְגְּלִין עָלֵינוּ אֶת הַיְּשָׁנִים?!
La Guemara soulève une difficulté: Mais n'avons-nous pas appris dans la MICHNA : Si elle a hérité de biens avant d'être mariée, puis s'est mariée, Rabban Gamliel dit: Si elle a vendu ou donné, [la transaction] est valide. Or la formulation de la baraïta indique au contraire qu'elle peut vendre ou donner d'emblée.
וְהָאֲנַן תְּנַן: עַד שֶׁלֹּא נִשֵּׂאת וְנִשֵּׂאת, רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אִם מָכְרָה וְנָתְנָה — קַיָּים.
Rav Zevid dit: Enseigne le texte ainsi: Elle vend et donne, et [la transaction] est valide. Rav Papa dit une autre réponse: Ce n'est pas difficile: cette Michna suit l'opinion de Rabbi Yehouda selon Rabban Gamliel, tandis que cette baraïta suit l'opinion de Rabbi 'Hanina ben Akavya selon Rabban Gamliel. La Guemara demande: Si c'est ainsi, il apparaît que Rabbi 'Hanina ben Akavya est d'accord avec Beit Chammaï, puisque Beit Hillel soutient qu'elle ne peut pas vendre d'emblée même pendant ses fiançailles; or il est connu que la halakha suit Beit Hillel. La Guemara répond: Voici ce que veut dire Rabbi 'Hanina: Beit Chammaï et Beit Hillel ne sont pas en désaccord sur ce point, concernant les biens qu'une femme a hérités avant le mariage, car ils s'accordent à dire qu'elle peut les vendre d'emblée.
אָמַר רַב זְבִיד, תְּנִי: מוֹכֶרֶת וְנוֹתֶנֶת וְקַיָּים. רַב פָּפָּא אָמַר, לָא קַשְׁיָא: הָא רַבִּי יְהוּדָה אַלִּיבָּא דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, הָא רַבִּי חֲנִינָא בֶּן עֲקַבְיָא אַלִּיבָּא דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל. וְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן עֲקַבְיָא כְּבֵית שַׁמַּאי? הָכִי קָאָמַר: לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל דָּבָר זֶה.
La Guemara cite les opinions de Rav et de Chmouel, qui disent tous deux: Que les biens lui soient échus avant qu'elle ne soit fiancée, ou que les biens lui soient échus après qu'elle a été fiancée, et qu'elle se soit ensuite mariée [et ait vendu ou donné le bien après son mariage] — le mari peut reprendre le bien des mains des acheteurs.
רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: בֵּין שֶׁנָּפְלוּ לָהּ נְכָסִים עַד שֶׁלֹּא נִתְאָרְסָה, בֵּין שֶׁנָּפְלוּ לָהּ נְכָסִים מִשֶּׁנִּתְאָרְסָה, וְנִיסֵּת — הַבַּעַל מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת.
La Guemara demande: Selon qui cela a-t-il été dit? Ce n'est ni selon l'opinion de Rabbi Yehouda ni selon celle de Rabbi 'Hanina ben Akavya, qui soutiennent tous deux que la vente est valide. La Guemara répond: Eux, c'est-à-dire Rav et Chmouel, parlent selon l'opinion de nos Maîtres. Comme il est enseigné dans une baraïta: Nos Maîtres sont revenus et ont voté après discussion, décidant que, que les biens lui soient échus avant d'être fiancée ou après avoir été fiancée puis mariée, le mari peut les reprendre des mains des acheteurs.
כְּמַאן? דְּלֹא כְּרַבִּי יְהוּדָה וְלֹא כְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן עֲקַבְיָא! אִינְהוּ דְּאָמְרִי כְּרַבּוֹתֵינוּ. דְּתַנְיָא, רַבּוֹתֵינוּ חָזְרוּ וְנִמְנוּ: בֵּין שֶׁנָּפְלוּ לָהּ עַד שֶׁלֹּא תִּתְאָרֵס, וּבֵין שֶׁנָּפְלוּ לָהּ מִשֶּׁנִּתְאָרְסָה וְנִיסֵּת — הַבַּעַל מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת.
[Il est enseigné dans la Michna que] si elle a hérité des biens après son mariage, ceux-ci et ceux-là [Beit Chammaï et Beit Hillel] s'accordent à dire que le mari peut les reprendre des mains des acheteurs. Disons que nous avons déjà appris dans la Michna l'ordonnance rabbinique instituée à Ousha? Comme l'a dit Rabbi Yossi fils de Rabbi 'Hanina: À Ousha, on a institué qu'une femme ayant vendu ses biens de moulog du vivant de son mari, puis étant morte — le mari les reprend des mains des acheteurs.
מִשֶּׁנִּיסֵּת אֵלּוּ וְאֵלּוּ מוֹדִים. לֵימָא תְּנֵינָא לְתַקָּנַת אוּשָׁא? דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, בְּאוּשָׁא הִתְקִינוּ: הָאִשָּׁה שֶׁמָּכְרָה בְּנִכְסֵי מְלוֹג בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ וּמֵתָה — הַבַּעַל מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת.
La Guemara répond: Il n'en est rien, car la Michna traite de la réclamation du mari durant la vie de la femme, et elle ne concerne que la valeur des fruits que le mari perçoit des acheteurs si elle a vendu la terre pendant leur mariage, puisque les fruits des biens de moulog lui appartiennent, mais la terre elle-même reste pleinement en possession de l'acheteur. L'ordonnance d'Ousha, elle, s'applique même au fond de la terre, et même après la mort de son épouse il peut la reprendre, car il en hérite.
מַתְנִיתִין — בְּחַיֶּיהָ וּלְפֵירוֹת, תַּקָּנַת אוּשָׁא — בְּגוּפָהּ שֶׁל קַרְקַע וּלְאַחַר מִיתָה.
Rabbi Chimon distingue entre les biens [connus et inconnus]. Lesquels sont connus et lesquels sont inconnus? Rabbi Yossi fils de Rabbi 'Hanina dit: Les biens connus, ce sont les terres, [car elles ne peuvent être dissimulées, et le mari savait qu'elle en hériterait, et l'a épousée avec l'intention de profiter de leurs fruits]. Les biens inconnus, ce sont les biens mobiliers. Et Rabbi Yo'hanan dit: Ceux-ci et ceux-là, [terres et biens mobiliers], sont des biens connus. Et voici les biens inconnus: tout cas où elle réside ici et où des biens lui sont échus outre-mer, [puisque le mari n'en tenait pas compte en l'épousant, la vente est valable après coup].
רַבִּי שִׁמְעוֹן חוֹלֵק בֵּין נְכָסִים. אֵלּוּ הֵן יְדוּעִין וְאֵלּוּ הֵן שֶׁאֵינָן יְדוּעִין? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: יְדוּעִין — מְקַרְקְעֵי. שֶׁאֵינָן יְדוּעִין — מִטַּלְטְלִין. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵלּוּ וָאֵלּוּ יְדוּעִין הֵן. וְאֵלּוּ הֵן שֶׁאֵינָן יְדוּעִין — כֹּל שֶׁיּוֹשֶׁבֶת כָּאן וְנָפְלוּ לָהּ נְכָסִים בִּמְדִינַת הַיָּם.
Cela est également enseigné dans une baraïta: Voici les biens inconnus: tout cas où elle réside ici et où des biens lui sont échus outre-mer.
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אֵלּוּ הֵן שֶׁאֵינָן יְדוּעִין — כֹּל שֶׁיּוֹשֶׁבֶת כָּאן וְנָפְלוּ לָהּ נְכָסִים בִּמְדִינַת הַיָּם.
La Guemara relate: Il y avait une certaine femme qui, sur le point de se remarier après avoir été divorcée ou veuve, cherchait à éloigner les droits sur ses biens de son futur mari. Elle rédigea donc un document stipulant que ses biens seraient donnés en cadeau à sa fille avant le mariage. Finalement, la mère se maria puis divorça. Elle voulut que sa fille lui restitue les biens, mais la fille prétendit qu'ils lui avaient été donnés en cadeau.
הָהִיא אִיתְּתָא דְּבָעֲיָא דְּתַבְרְחִינְהוּ לְנִכְסַהּ מִגַּבְרַהּ, כְּתַבְתִּינְהוּ לִבְרַתַּהּ. אִינְּסִיבָה וְאִיגָּרַשָׁה.
Rachi
תא שמע אמר רבי יהודה כו' הואיל וזו אשתו - נשואה:,וזו אשתו - ארוסה מה נשואה נפלו לה משנשאת מכרה בטל כדקתני במתניתין הבעל מוציא כו':,אף זו - שנפלו לה כשהיא ארוסה יהא מכרה בטל ואפי' כשהיא עודה ארוסה:,אמר להם על החדשים - שאתם אומרים עליהם מה זו מכרה בטל אנו בושים על מה שאמרנו בטל אלא שאתם אומרים לי עליהם מה זו מכרה בטל כו' ולא גרסינן אמר להם אף זו לא תמכור וכן מצאתי בתוספתא:,שמע מינה - מדקאמרי ליה אף זו מכרה בטל שמע מינה דיעבד נמי קשיא להו:
לא כך השיבן - בעוד שדנו לפניו במוכרת בעודה ארוסה לא כך הוצרך להשיבם על החדשים אנו בושים שהרי תשובה נצחת יש כאן שיש להפריש בין ארוסה לנשואה וכן השיבן עליה לא אם אמרתם כו':,ולא בהפרת נדריה - לבדו אלא אם כן אביה עמו דתנן אביה ובעלה מפירין נדריה:
אמרו לו רבי מכרה עד שלא ניסת - נראין דבריך במוכרת בעודה ארוסה:,ניסת ואחר כך מכרה - נכסים שנפלו לה קודם נישואין מהו:,אמר להן אף זו מוכרת וקיים אמרו לו הואיל וזכה באשה - למציאתה ולמעשה ידיה והפרת נדריה לא יזכה בנכסים שתיקנו לאכול פירותיהן בחייה והיאך מכרה קיים:
ה"ג והא אנן תנן עד שלא נשאת ונשאת רבן גמליאל אומר אם מכרה ונתנה קיים אמר רב זביד תני מוכרת ונותנת וקיים:
ורב פפא אמר לא קשיא כו' - מתני' [דקתני אם מכרה] רבי יהודה היא דאיהו מסיק ואמר לה [דסבירא ליה אליבא דרבן גמליאל אפי' בעודה ארוסה לא תמכור לכתחילה וכל שכן בנשאת קודם מכירה] ואף על גב דאיירי רבי חנינא בסיפא לאו דמודה לרבי יהודה דרבן גמליאל אם מכרה אית ליה אלא מוכרת לכתחילה ומאי דלא פריש רבי חנינא במתניתין פריש בברייתא:,ה"ג ורבי חנינא בן עקביא דאמר כמאן כבית שמאי - בתמיה דהא בית הלל אפילו במוכרת באירוסין אמרי לכתחילה לא ואם בא לוקח לבית דין לימלך אמרינן ליה לא תיזבון כ"ש משנישאת:,לא נחלקו - אלא לכתחילה תמכור:
וניסת - ואחר כך מכרה:
מתני' בחייה - קאמר הבעל מוציא כדי לאכול פירות בחייה ולאחר מותה יחזיר הקרקע ללוקח ואפי' מתה בחייו לא ירשנה הבעל ואתו באושא ותקון דאפילו גופה של קרקע יורש הבעל:
רבי שמעון חולק כו' - יש נכסים שמכרה קיים ויש נכסים שמכרה בטל:,ידועין מקרקעי - ועל מנת אותן נכסים נשאה לפיכך מכרה בטל שהיה מצפה שתפול לה אותה ירושה:
דבעיא דתברחינהו לנכסה - אלמנה היתה ובאת להנשא והיתה מקדמת ונותנתן לבתה כדי להבריח זכות בעלה מהם שלא יזכה בהם והודיעה לעדים שאין מתנה זו מתנה אלא להבריח ולא שתזכה בהם הבת אם תתאלמן היא או תתגרש:
Tossafot
לא כך השיב ר"ג לחכמים - פירוש על הארוסה ששאלו לא הוצרך להשיבם כדאמרינן דתשובה מעולה ונצחת השיבם על הארוסה:
תני מוכרת ונותנת וקיים - זו היא גירסת הקונטרס ופירש תני במתני' וקשה לרבינו יצחק בן רבינו מאיר דאדרבה היה לו להגיה הברייתא מקמי מתני' ועוד דאם היה מגיה הברייתא הוי ר"ג שפיר כב"ה והשתא דמגיה מתני' הוי ר"ג כב"ש דלב"ה אפי' באירוסין לא תמכור לכתחילה ועוד כי היכי דפריך בסמוך לרב פפא ור' חנינא בן עקביא כב"ש טפי ה"ל למיפרך לרב זביד דלדידיה ליכא לשנויי לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה דאם ר' חנינא בן עקביא ור"י שניהם לא שנו פלוגתא דב"ש וב"ה אם כן מי שנאה ונראה דגרסינן תני אם מכרה ונתנה קיים ומגיה הברייתא ורבינו חננאל גריס במתני' מוכרת ונותנת ובברייתא אם מכרה ונתנה ומשני רב זביד תני אם מכרה כו' ומגיה מתניתין מקמי ברייתא כדי שלא להעמיד ר"ג כב"ש ובתר הכי פריך לרב פפא דלא מגיה מתניתין ור"י כב"ש ולא גרסינן רבי חנינא בן עקביא כב"ש ולגירסא זו לא גרסינן בברייתא דלעיל אף זו לא תמכור דהא מתני' קתני מוכרת לכתחילה ולרב פפא דלא מגיה מתני' תיקשי ומיהו קשה קצת דהיכי משלי דלר"י לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה הא משמע מתני' דר"י שנה פלוגתא דב"ש וב"ה דעלייהו קאי:
לא כר"י ולא כר' חנינא בן עקביא - פי' לא כאמרו לפניו דר"י ולא כאמרו לפניו דרבי חנינא דתרוייהו מודו בעד שלא נתארסה וניסת דמכרה קיים ולא פליגי אלא כשנתארסה וניסת והא דמשמע לקמן בהכותב (כתובות דף פג.) דעד שלא ניסת וניסת מכרה בטל דתנן א"כ למה כתב לה דין ודברים שאם מכרה ונתנה קיים ומוקי לה בגמרא בכותב לה ועודה ארוסה א"כ אותם נכסים נפלו לה עד שלא ניסת ובניסת איירי דהא משמע דאם לא כתב לה דין ודברים כו' מכרה בטל היינו כאמרו לפני ר"ג דלר"ג מכרה קיים ואין סברא לומר דאתיא כרבותינו דחזרו ונמנו:
לימא תנינא לתקנת אושא - תימה לרבינו יצחק והא תקנת אושא הואי אפי' בנפלו לה מן האירוסין או קודם כדמשמע בהחובל (ב"ק פט: ושם) דקאמר התם תני חדא עבדי מלוג יוצאים בשן ועין לאשה אבל לא לאיש ותניא אידך לא לאיש ולא לאשה מאי לאו מר אית ליה תקנת אושא ומר לית ליה לא דכ"ע אית להו תקנת אושא כאן קודם תקנה כו' ואמאי לא אמר כאן שנפלו לה באירוסין כאן שנפלו לה אחר נישואין אלא שמע מינה דאפי' נפלו לה באירוסין איתא לתקנת אושא ויש לומר דבלאו הכי משני לה שפיר:
כתבתינהו לברתה - פי' בקונטרס והודיעה לעדים שלהבריח מתכוונת ואין נראה לרבינו יצחק דא"כ אמאי פליגי רב ענן ורבא אדרב נחמן פשיטא דלא קנתה ונראה לרבינו יצחק דלא אמרה מידי אלא גילוי מילתא בעלמא איכא ולא הוי דברים שבלב שאינם דברים דהכא ודאי הדבר ניכר שלא נתכוונה אלא להבריח דנפשה עדיפא לה כדאמרינן בסמוך (וע' תוס' לקמן (כתובות צז.) ד"ה זבין):
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.