Traité Ketubot

78a

Étude de Ketubot 78a

Étude de la Mishna & Guémara 78a

Mishna 1

MICHNA: Concernant une femme à qui des biens sont échus avant qu'elle ne soit fiancée, puis elle s'est fiancée, Beit Shammaï et Beit Hillel s'accordent à dire qu'elle peut les vendre ou les donner, et [la transaction] est valable. Mais si les biens lui sont échus après qu'elle se soit fiancée, Beit Shammaï disent: elle peut les vendre [tant qu'elle est fiancée], et Beit Hillel disent: elle ne peut pas les vendre. Ceux-ci [Beit Shammaï] et ceux-là [Beit Hillel] s'accordent cependant à dire que si elle les a vendus ou donnés, [la transaction] est valable.

הָאִשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ לָהּ נְכָסִים עַד שֶׁלֹּא תִּתְאָרֵס — מוֹדִים בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל שֶׁמּוֹכֶרֶת וְנוֹתֶנֶת וְקַיָּים. נָפְלוּ לָהּ מִשֶּׁנִּתְאָרְסָה — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: תִּמְכּוֹר, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: לֹא תִּמְכּוֹר. אֵלּוּ וָאֵלּוּ מוֹדִים שֶׁאִם מָכְרָה וְנָתְנָה קַיָּים.(משנה)

Rabbi Yehouda a dit: les Sages ont dit devant Rabban Gamliel: puisqu'il a acquis la femme elle-même, n'acquerrait-il pas aussi les biens? Il leur a répondu: c'est des biens nouveaux que nous avons honte [de discuter, car il n'est pas clair pourquoi elle ne pourrait pas les vendre puisqu'ils sont à elle] — et vous voulez encore nous imposer [une interdiction concernant] les biens anciens?!

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אָמְרוּ חֲכָמִים לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל: הוֹאִיל וְזָכָה בָּאִשָּׁה, לֹא יִזְכֶּה בַּנְּכָסִים? אָמַר לָהֶם: עַל הַחֲדָשִׁים אָנוּ בּוֹשִׁים, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם מְגַלְגְּלִין עָלֵינוּ אֶת הַיְּשָׁנִים?!

Si les biens lui sont échus après son mariage, ceux-ci et ceux-là s'accordent à dire que si elle les a vendus ou donnés, le mari peut les reprendre des mains des acheteurs. [Si les biens lui sont échus] avant son mariage et qu'elle s'est ensuite mariée, Rabban Gamliel dit: si elle les a vendus ou donnés, [la transaction] est valable. Rabbi Hanina ben Akavia a dit: on a dit devant Rabban Gamliel: puisqu'il a acquis la femme par le mariage, n'acquerrait-il pas aussi les biens? Il leur a répondu: c'est des biens nouveaux que nous avons honte [de discuter] — et vous voulez encore nous imposer [une interdiction concernant] les biens anciens?!

נָפְלוּ לָהּ מִשֶּׁנִּשֵּׂאת, אֵלּוּ וְאֵלּוּ מוֹדִים שֶׁאִם מָכְרָה וְנָתְנָה, שֶׁהַבַּעַל מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת. עַד שֶׁלֹּא נִשֵּׂאת וְנִשֵּׂאת, רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אִם מָכְרָה וְנָתְנָה — קַיָּים. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן עֲקַבְיָא, אָמְרוּ לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל: הוֹאִיל וְזָכָה בָּאִשָּׁה, לֹא יִזְכֶּה בַּנְּכָסִים? אָמַר לָהֶם: עַל הַחֲדָשִׁים אָנוּ בּוֹשִׁים, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם מְגַלְגְּלִין עָלֵינוּ הַיְּשָׁנִים?!

Rabbi Chimon distingue entre un type de biens et un autre type de biens: les biens connus du mari — elle ne peut pas les vendre [une fois mariée], et si elle les a vendus ou donnés, [la transaction] est nulle. Les biens inconnus du mari — elle ne peut pas [non plus] les vendre, mais si elle les a vendus ou donnés, [la transaction] est valable.

רַבִּי שִׁמְעוֹן חוֹלֵק בֵּין נְכָסִים לִנְכָסִים, נְכָסִים הַיְּדוּעִין לַבַּעַל — לֹא תִּמְכּוֹר, וְאִם מָכְרָה וְנָתְנָה — בָּטֵל. שֶׁאֵינָן יְדוּעִין לַבַּעַל — לֹא תִּמְכּוֹר, וְאִם מָכְרָה וְנָתְנָה — קַיָּים.

Guémara

GUEMARA: En quoi la première clause de la michna, [où les biens lui échoient] avant qu'elle ne soit fiancée, est-elle différente, puisqu'il n'y a pas de désaccord, et en quoi la dernière clause, [où les biens lui échoient] après les fiançailles, est-elle différente, puisqu'il y a désaccord? [Si le débat porte sur le droit à ses biens une fois fiancée, quelle différence cela fait-il que la propriété ait commencé avant ou après les fiançailles?]

גְּמָ׳ מַאי שְׁנָא רֵישָׁא דְּלָא פְּלִיגִי, וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא דִּפְלִיגִי?

Les [Sages] de l'école de Rabbi Yannaï disent: dans la première clause, [les biens] lui sont échus alors qu'elle avait droit à ses biens [en propre]; dans la dernière clause, [les biens] lui sont échus alors que c'était lui [le fiancé] qui avait droit à ses biens.

אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: רֵישָׁא — בִּזְכוּתָהּ נָפְלוּ. סֵיפָא — בִּזְכוּתוֹ נָפְלוּ.

[La Guemara objecte:] Si [dans la dernière clause] les biens lui sont échus alors que c'était lui qui y avait droit, pourquoi, quand elle les vend ou les donne, [la transaction] est-elle valable? Il faut plutôt dire: dans la première clause, [les biens] lui sont échus certainement alors qu'elle avait droit [en propre] à ses biens. Dans la dernière clause, on peut dire soit qu'elle y avait droit, soit que c'était lui qui y avait droit. [Puisque c'est incertain,] à première vue elle ne doit pas vendre, mais si elle a vendu ou donné, [la transaction] est valable.

אִם בִּזְכוּתוֹ נָפְלוּ, כִּי מָכְרָה וְנָתְנָה אַמַּאי קַיָּים? אֶלָּא: רֵישָׁא — וַדַּאי בִּזְכוּתָהּ נָפְלוּ. סֵיפָא — אֵימַר בִּזְכוּתָהּ, אֵימַר בִּזְכוּתוֹ. לְכַתְּחִלָּה לֹא תִּמְכּוֹר, אִם מָכְרָה וְנָתְנָה — קַיָּים.

§ Rabbi Yehouda a dit: on a dit devant Rabban Gamliel [que puisqu'il a acquis la femme par les fiançailles, ne devrait-il pas acquérir aussi les biens dès ce moment]. Il fut demandé: Rabbi Yehouda parlait-il d'une vente à première vue [permise seulement selon Beit Shammaï], ou d'une vente après coup [valable même selon Beit Hillel]?

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אָמְרוּ לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל. אִיבַּעְיָא לְהוּ, רַבִּי יְהוּדָה אַלְּכַתְּחִלָּה, אוֹ אַדִּיעֲבַד?

Rachi

מתני' האשה עד שלא תתארס - ונתארסה:,ב"ש אומרים תמכור - בעודה ארוסה אבל משתנשא לא כדתני לקמן עד שלא ניסת וניסת וכו':

הואיל וזכה באשה - שהיא ארוסתו:,לא יזכה בנכסים - בגמרא מפרש אהי מינייהו קיימי אלכתחלה דב"ש או אדיעבד דב"ה:,על החדשים - שנפלו לה משנשאת:,אנו בושים - מה ראו חכמים לומר אם מכרה ונתנה הבעל מוציא מיד הלקוחות כדתנן לקמן במתני':

עד שלא נשאת - כגון משנתארסה או קודם לכך ואחר כך נשאת:,ה"ג ר"ג אומר אם מכרה ונתנה קיים:,הואיל וזכה באשה - שנשאה:

הידועים לבעל - בגמרא מפרש:

גמ' מאי שנא רישא דלא פליגי - הרי נתארסה ומשום דנפלו לה קודם לכן הורע כוחו:

בזכותה נפלו - עדיין לא היה זכאי בשלה ולא בה אלא היא עצמה:,בזכותו - כבר זכה בה ובנכסיה:

אימר בזכותו כו' - דאירוסין עושה ספק נישואין שמא תבא לידי נישואין שמא לא תבא:

איבעיא להו - הנך רבנן דאמרו לו:,אלכתחלה - פליגי ואמרי אמאי מוכרת לכתחלה לב"ש הואיל וזכה באשה שאירסה לא יזכה בנכסיה אבל אדיעבד מודו כב"ה: ,או דלמא אדיעבד נמי פליגי ובעי למימר מכרה בטל:

Tossafot

מתני' האשה שנפלו עד שלא תתארס - פי' בקונטרס ונתארסה אבל נישאת לא והביא ראיה מדתנן עד שלא נישאת ונישאת ר"ג אומר אם מכרה ונתנה קיים אבל לכתחילה משמע דלא תמכור ומשמע לרש"י דעד שלא נישאת משמע אפי' קודם אירוסין וקשה לר"י דאמרינן בגמ' רב ושמואל דאמרי תרוייהו בין נפלו לה נכסים עד שלא תתארס בין משתתארס ונישאת הבעל מוציא מיד הלקוחות ופריך כמאן דלא כר' חנינא בן עקביא ולא כר"י ואמאי והא הוי כר' חנינא בן עקביא דבעי למימר דהבעל מוציא מיד הלקוחת אפי' בנפלו לה עד שלא נתארסה ונישאת דהא אעד שלא נישאת ונישאת קיימי אלא ודאי משמע ליה להש"ס דעד שלא נישאת לא מיירי בנפלו לה קודם אירוסין והיינו טעמא דעד שלא נישאת משמע שנפלו לפני נישואין דאין דבר מפסיק בין נפילת נכסים לנישואין ואע"פ דהשתא אין ראיה משם לפירוש הקונטרס מ"מ יכול רש"י לפרש כן בלא ראיה ואין להקשות לפירושו משם לדקדק דוקא עד שלא נישאת דהיינו משנתארסה כדפירש הא נפלו קודם אירוסין וניסת מוכרת לכתחילה דאיכא למימר דה"ה אפילו נפלו לה קודם אירוסין דלא תמכור אלא הא דנקט עד שלא ניסת דמשמע משנתארסה לאשמועינן דאפ"ה אם מכרה ונתנה קיים. רשב"א:,נפלו לה משנתארסה ב"ש אומרים תמכור - במסכת פאה דירושלמי בפרק ב"ש בעי ר' תנחום קמי ר' יוסף אמאי לא תני לה גבי דברים שהם מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה א"ל לא תני אלא דבר שהוא חומר משני צדדין וקל משני צדדין והכא קל לאשה וחומר לבעל והתניא בית שמאי אומרים הפקר לעניים הפקר והרי קל לעניים וחומר לבעל הבית א"ל אינו חומר לבעל הבית שמדעתו הוא מפקיר וקשה לר"י והא קתני התם ב"ש אומרים ב' שבתות דהוי קל לאיש וחומר לאשה שאינה נוטלת כתובתה בהדרת שבת אחת כב"ה וי"ל שאין זה קולא אלא חומרא שמוזהר לגרשה בהדרת שבת אחת אע"פ שרצונה בכך לאחר מיכן שמא תחזור בה:

סיפא אימר בזכותו נפלו כו' - תימה א"כ לב"ה נמי תמכור לכתחילה דכיון שהיא מוחזקת הוי ספק שלה ודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי כדאשכחן גבי שומרת יבם שנפלו לה נכסים דתנן התם מודים ב"ש וב"ה שמוכרת ונותנת וקיים ומפרש בגמרא דנפלו לה כשהיא ארוסה וזיקת ארוסה עושה ספק ארוסה והואיל והיא מוחזקת הויא איהי ודאי ויבם ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי וי"ל דהכא בודאי לינשא קיימא דכל המארס דעתו לישא הילכך לכתחילה לא תמכור אע"פ שהיא ודאי אבל התם כך עומדת לחליצה כמו לייבום והואיל והיא ודאי אמרו חכמים דתמכור לכתחילה:

איבעיא להו ר"י לכתחילה קאמר או דיעבד -בפירוש רש"י מכתיבת ידו כתב שני לשונות בלשון אחד פי' דקאי ארישא דקתני עד שלא תתארס מודים ב"ש וב"ה שמוכרת ונותנת וקיים וקא מבעיא ליה השתא הנך אמרו לו אי בעו למימר דלכתחילה לא תמכור אבל בדיעבד מודו דמכרה קיים או דיעבד דאפי' בדיעבד בעו למימר דמכרה בטל ולפ"ז הדין עמו דגריס בההיא ברייתא דמייתי מה זו מכרה בטל אף זו מכרה בטל אמר להם על החדשים אנו בושים כו' ולא גריס מה שכתוב בסיפא בתר אף זו מכרה בטל אמר להן אף זו לא תמכור ואם מכרה ונתנה קיים אמרו לו הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים אמר להם על החדשים כו' דודאי לא גרסינן ליה דהיכי קאמר אף זו לא תמכור והא תנן בהדיא דמודים ב"ש וב"ה שמוכרת לכתחילה ובתוספתא נמי לא גרסינן ליה ולשון אחר פירש לכתחילה אב"ש או דיעבד אב"ה ולפ"ז בחנם מחקו רש"י אלא לפי שאינו כתוב בתוספתא ואין נראה לר"ת פירוש זה דהא היכי בעי אי אמרו לפניו דר"ג שקלו וטרו אליבא דב"ש והא פריך בכולי הש"ס אטו טעמא דב"ש אתא לאשמועינן ונראה לר"ת דהכי פירושו לכתחילה וקאי ארישא דנפלו לה עד שלא תתארס דמוכרת לכתחילה וקאמרי אינהו הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים ולא תמכור לכתחילה כמו בנפלו לה משתתארס וקא מהדר להו על החדשים אנו בושים כלומר נפלו לה משתתארס שהם חדשים שנפלו לה מיד אנו בושים למה לא תמכור אפי' לכתחילה ואתם מגלגלין עלינו את הישנים שנפלו לה קודם אירוסין שלא תמכור לכתחילה או דלמא דיעבד אסיפא דנפלו לה באירוסין קאי דאמרי ב"ה מכרה קיים וקאמרי אינהו מכרה בטל כמו נפלו לה משניסת והשיב להם על החדשים אנו בושים על אותם שנפלו משנשאת שהם חדשים למה מכרה בטל ואתם מגלגלין את הישנים פי' לא שהן ישנים בשעת מכירה דהא בנפלו לה משנתארסה ומכרה באירוסין איירי דחדשים הם אלא כלומר שהם ישנים כשניסת והא דלא נקט הבעיא ארישא קאי או אסיפא אלא לכתחילה או דיעבד אומר ר"ת שכן דרך הש"ס דבעי בלשון שפושט לבסוף דפשיט ש"מ דיעבד ולא הוה שייך למימר ש"מ אסיפא שאין נזכר בברייתא לא רישא ולא סיפא ת"ש דתניא כו' אמר להם אף זו לא תמכור כלומר בזה אני מודה שהיא כאשתו לענין שלא תמכור לכתחילה והשתא פשיט שפיר דמדקאמר אף זו מכרה בטל ש"מ דאסיפא קאי דארישא לא הוו אמרי מכרה בטל ועוד מדקמהדר להם אף זו לא תמכור לכתחילה ש"מ דאסיפא קאי ועוד יש ליישב אף לפי' הקונטרס קמא גרסי' שפיר אמר להם אף זו לא תמכור כמ"ש בספרים דה"ק הואיל וזו אשתו פירוש נפלו לה משנתארסה ונישאת וזו אשתו נפלו לה עד שלא נתארסה ונתארסה מה זו מכרה בטל דמדנקט אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה קיים במכרה באירוסין משמע דמודים שאם מכרה משנשאת דמכרה בטל אע"פ שנפלו לה משנתארסה אף זו מכרה בטל עד שלא תתארס ונתארסה אמר להם אף זו לא תמכור פירוש אף זו שנפלו לה משנתארסה ונשאת דוקא לכתחילה לא תמכור אבל בדיעבד מכרה קיים אבל קשה קצת לרשב"א דה"ל נמי לר"ג להדורי להו אמאי עד שלא תתארס מוכרת לכתחילה:

Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.

Ketubot 78a

100%

כתובות ע״ח אמַסֶּכֶת כְּתוּבּוֹת