Guémara
Combien de temps dure la manière habituelle de la chose? Rav dit: un mois ici [dans la maison d'étude], et un mois à la maison, comme il est dit: « Pour toute affaire des divisions, celle qui entrait et celle qui sortait, mois par mois, pour tous les mois de l'année » (I Divré HaYamim 27, 1). Et Rabbi Yohanan dit: un mois ici et deux mois chez lui, comme il est dit: « Un mois ils étaient au Levanon, et deux mois à la maison » (I Mélakhim 5, 28).
אוֹרְחָא דְמִילְּתָא כַּמָּה? אָמַר רַב: חֹדֶשׁ כָּאן, וְחֹדֶשׁ בַּבַּיִת. שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְכׇל דְּבַר הַמַּחְלְקוֹת הַבָּאָה וְהַיּוֹצֵאת חֹדֶשׁ בְּחֹדֶשׁ לְכֹל חׇדְשֵׁי הַשָּׁנָה״. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חֹדֶשׁ כָּאן וּשְׁנַיִם בְּבֵיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חֹדֶשׁ יִהְיוּ בַלְּבָנוֹן שְׁנַיִם חֳדָשִׁים בְּבֵיתוֹ״.
Et Rav aussi, pour quelle raison n'a-t-il pas tiré la preuve de cette source-là [citée par Rabbi Yohanan]? La construction du Temple est différente, car elle pouvait être accomplie par d'autres. Et Rabbi Yohanan, pour quelle raison n'a-t-il pas tiré la preuve de cette source-là [citée par Rav]? Là-bas, c'est différent, car il en tirait un profit.
וְרַב נָמֵי, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר מֵהַהִיא? שָׁאנֵי בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, דְּאֶפְשָׁר עַל יְדֵי אֲחֵרִים: וְרַבִּי יוֹחָנָן מַאי טַעְמָא לָא אָמַר מֵהַהִיא? שָׁאנֵי הָתָם, דְּאִית לֵיהּ הַרְוָוחָה.
Rav dit: le gémissement brise la moitié du corps de l'homme, comme il est dit: « Et toi, fils d'homme, gémis avec la brisure des reins, et gémis amèrement » (Yehezkel 21, 11). Et Rabbi Yohanan dit: il brise même tout le corps de l'homme, comme il est dit: « Et il adviendra, quand ils te diront: Pourquoi gémis-tu? que tu diras: À cause de la nouvelle, car elle vient, et tout cœur fondra, et toutes les mains faibliront, et tout esprit s'affaiblira, et tous les genoux ruisselleront d'eau » (Yehezkel 21, 12).
אָמַר רַב: אֲנָחָה שׁוֹבֶרֶת חֲצִי גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתָּה בֶן אָדָם הֵאָנַח בְּשִׁבְרוֹן מׇתְנַיִם וּבִמְרִירוּת תֵּאָנַח״. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אַף כׇּל גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ עַל מָה אַתָּה נֶאֱנָח וְאָמַרְתָּ אֶל שְׁמוּעָה כִי בָאָה וְנָמֵס כׇּל לֵב וְרָפוּ כׇל יָדַיִם וְכִהֲתָה כׇל רוּחַ וְכׇל בִּרְכַּיִם תֵּלַכְנָה מַּיִם״.
Et Rabbi Yohanan aussi, n'est-il pas écrit: « avec la brisure des reins »? Cela signifie que lorsque [le gémissement] commence à affecter l'homme, il commence à partir des reins. Et Rav aussi, n'est-il pas écrit: « et tout cœur fondra, et toutes les mains faibliront, et tout esprit s'affaiblira »? La nouvelle de la destruction du Temple est différente, car elle est extrêmement accablante.
וְרַבִּי יוֹחָנָן נָמֵי, הָכְתִיב ״בְּשִׁבְרוֹן מׇתְנַיִם״! הָהִיא דְּכִי מַתְחֲלָא — מִמׇּתְנַיִם מַתְחֲלָא. וְרַב נָמֵי, הָכְתִיב: ״וְנָמֵס כׇּל לֵב וְרָפוּ כׇל יָדַיִם וְכִהֲתָה כׇל רוּחַ״! שָׁאנֵי שְׁמוּעָה דְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, דְּתַקִּיפָא טוּבָא.
Il y avait un certain Juif et un non-juif qui marchaient ensemble sur la route. Le non-juif ne pouvait pas suivre le rythme du Juif [qui marchait plus vite]. Il lui rappela la destruction du Temple; [le Juif] soupira et gémit, et malgré cela le non-juif ne put toujours pas suivre son rythme. [Le non-juif] lui dit: Ne dites-vous pas que le gémissement brise la moitié du corps de l'homme? Il lui répondit: Cela ne s'applique qu'à une affaire nouvelle et douloureuse, mais pas à celle à laquelle nous nous sommes habitués, comme on dit: celle qui a l'habitude de perdre ses enfants ne panique pas [outre mesure quand cela se reproduit].
הָהוּא יִשְׂרָאֵל וְגוֹי דַּהֲווֹ קָאָזְלִי בְּאוֹרְחָא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי. לָא אִימְּצִי גּוֹי לְסַגּוֹיֵי בַּהֲדֵי יִשְׂרָאֵל. אַדְכְּרֵיהּ חוּרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נְגִיד וְאִיתְּנַח, וַאֲפִילּוּ הָכִי לָא אִימְּצִי גּוֹי לְסַגּוֹיֵי בַּהֲדֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: לָאו אָמְרִיתוּ ״אֲנָחָה שׁוֹבֶרֶת חֲצִי גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם״? אֲמַר לֵיהּ: הָנֵי מִילֵּי מִילְּתָא חַדְתִּי, אֲבָל הָא דַּשְׁנַן בָּהּ — לָא. דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: (דְּמַלְּפִי) [דְּמַלְּפָא] תִּכְלֵי — לָא בָּהֲתָה.
MICHNA: Les hommes de loisir [doivent avoir des relations conjugales] chaque jour. Qu'est-ce que « hommes de loisir »? Rava dit: ce sont les étudiants qui vont réviser leurs leçons [à la maison d'étude locale]. Abaye lui dit: Mais ce sont les épouses des érudits de la Torah dont il est écrit: « C'est en vain que vous vous levez tôt et vous couchez tard, vous qui mangez le pain de labeur, ainsi Il donne à Son bien-aimé pendant le sommeil » (Tehilim 127, 2), et Rav Yitzhak dit: ce sont les épouses des érudits de la Torah, qui chassent le sommeil de leurs yeux dans ce monde-ci et parviennent à la vie du monde à venir. Et toi tu dis que ce sont les étudiants qui révisent leurs leçons?!
הַטַּיָּילִין בְּכׇל יוֹם. מַאי ״טַיָּילִין״? אָמַר רָבָא: בְּנֵי פִירְקֵי. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מַאן דִּכְתִיב בְּהוּ ״שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת אוֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא״, וְאָמַר רַב יִצְחָק: אֵלּוּ נְשׁוֹתֵיהֶן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁמְּנַדְּדוֹת שֵׁינָה מֵעֵינֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבָאוֹת לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְאַתְּ אָמְרַתְּ בְּנֵי פִירְקֵי?!
GUEMARA: Plutôt, Abaye dit: c'est comme l'a dit Rav, car Rav a dit: par exemple comme Rav Chmouel bar Chilat, qui mangeait de son propre bien, buvait de son propre bien, dormait à l'ombre de son propre palais, et devant la porte duquel ne passait pas le percepteur d'impôts du roi. Quand Ravin vint [d'Eretz Israël], il dit: par exemple comme les gens choyés de l'Ouest [Eretz Israël].
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: כִּדְרַב, דְּאָמַר רַב: כְּגוֹן רַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת, דְּאָכֵיל מִדִּידֵיהּ, וְשָׁתֵי מִדִּידֵיהּ, וְגָנֵי בְּטוּלָּא דְאַפַּדְנֵיהּ, וְלָא חָלֵיף פְּרִיסְתְּקָא דְמַלְכָּא אַבָּבֵיהּ. כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר: כְּגוֹן מְפַנְּקִי דְמַעְרְבָא.
Rabbi Abahou se tenait dans les bains publics, soutenu par deux serviteurs. Les bains s'effondrèrent sous lui; il trouva une colonne, monta dessus et sortit, et les fit remonter tous les deux avec lui. Rabbi Yohanan montait un escalier, soutenu par Rav Ami et Rav Assi. L'escalier s'effondra sous lui; il monta et les fit remonter tous les deux avec lui. Les Sages lui dirent: Puisqu'il en est ainsi, pourquoi as-tu besoin d'être soutenu? Il leur répondit: Si c'était le cas, que me resterait-il pour ma vieillesse?
רַבִּי אֲבָהוּ הֲוָה קָאֵי בֵּי בָאנֵי. הֲווֹ סָמְכִי לֵיהּ תְּרֵי עַבְדֵי. אִיפְּחִית בֵּי בָאנֵי מִתּוּתֵיהּ, אִיתְרְמִי לֵיהּ עַמּוּדָא, סְלֵיק וְאַסְּקִינְהוּ. רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה קָסָלֵיק בְּדַרְגָּא, הֲווֹ סָמְכִי לֵיהּ רַב אַמֵּי וְרַב אַסִּי. אִיפְּחִתָא דַּרְגָּא תּוּתֵיהּ, סְלֵיק וְאַסְּקִינְהוּ. אָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן: וְכִי מֵאַחַר דְּהָכִי, לְמָה לֵיהּ לְמִיסְמְכֵיהּ? אֲמַר לְהוּ: אִם כֵּן מָה אַנִּיחַ לְעֵת זִקְנָה?
Et les ouvriers, deux fois par semaine. Mais n'est-il pas enseigné dans une baraïta: les ouvriers, une fois par semaine! Rabbi Yossi fils de Rabbi Hanina dit: ce n'est pas difficile: ici, il s'agit de ceux qui travaillent dans leur propre ville; là, il s'agit de ceux qui travaillent dans une autre ville. Cela est également enseigné ainsi: les ouvriers, deux fois par semaine — à quoi cela s'applique-t-il? À ceux qui travaillent dans leur propre ville; mais ceux qui travaillent dans une autre ville, une fois par semaine.
וְהַפּוֹעֲלִים שְׁתַּיִם בַּשַּׁבָּת. וְהָתַנְיָא: הַפּוֹעֲלִים אַחַת בַּשַּׁבָּת! אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, לָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּעוֹשִׂין מְלָאכָה בְּעִירָן, כָּאן בְּעוֹשִׂין מְלָאכָה בְּעִיר אַחֶרֶת. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הַפּוֹעֲלִים שְׁתַּיִם בַּשַּׁבָּת, בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּעוֹשִׂין מְלָאכָה בְּעִירָן, אֲבָל בְּעוֹשִׂין מְלָאכָה בְּעִיר אַחֶרֶת — אַחַת בַּשַּׁבָּת.
Les ânniers, une fois par semaine. Raba bar Rav Hanan dit à Abaye: le tanna s'est-il donné tant de peine pour nous enseigner [seulement le cas de] l'homme de loisir et de l'ouvrier? Il lui répondit: Non,
הַחַמָּרִים אַחַת בַּשַּׁבָּת. אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בַּר רַב חָנָן לְאַבָּיֵי: אִיכְּפַל תַּנָּא לְאַשְׁמוֹעִינַן טַיָּיל וּפוֹעֵל? אֲמַר לֵיהּ: לָא,
Rachi
אורחא דמילתא - דרך ארץ שלא ישא עליו חטא ואפי' הוא יכול לפתותה שתתן לו רשות:,לכל דבר המחלקות הבאה והיוצאת חדש בחדש - בדברי הימים במחלקות שהיו עובדים את דוד כל מחלקות חדש ואע"ג דמשמעותא דעניינא משמע שלא היה פורש מביתו אלא חדש אחד בשנה ואין ללמוד משם אלא חדש כאן וי"א חדשים בביתו רב קרא יתירא דהבאה והיוצאת דריש דהוה ליה למכתב המשרתים את המלך לכל דבר מחלקות חדשי השנה וכתב דבר המחלקות הבאה והיוצאת חדש בחדש לכל חדשי השנה משמע שהיו שתי מחלקות נצבים ומשרתים שמשרתים עם השאר זו ו' חדשים בדילוג וזו ו' חדשים בדילוג זו באה וזו יוצאה מדי חדש בחדש הרי חדש בבית המלך וחדש בביתו ואף כאן חדש בבית רבו וחדש בביתו:,ושנים חדשים בביתו - האיש בביתו שהרי ל' אלף איש היה המס וישלחם לבנונה עשרת אלפים בחדש כשמחליפין אלו הולכין עשרת אלפים אחרים ובחדש השלישי עשרת אלפים שלישי' נמצא שעמדו הראשוני' בביתם ב' חדשים וכן כולם בחלופיהם כך:
שאפשר ע"י אחרים - לפי מנין החליפות כך היו עולים:,שאני התם דאית ליה הרווחה - שהיו נהנים מבית המלך ואיכא רווח ביתא לפיכך מקבלת עליה שיהי' בבית המלך [חדש] אחד משני חדשים שכיון שיש לו שכר יש לה מזונות מרווחים ותכשיטין אבל ת"ת מצוה דיליה הוא:
אנחה שוברת כו' - איידי דאיפלגו בה רב ורבי יוחנן בדרשא דקרא נקט לה נמי הכא:,מתנים - באמצע הגוף:
דשנן בה - הורגלנו בה כמו כיון דדש דש (גיטין דף נו:):,דמלפא תכלי לא בהתה - אשה הלימודת לשכל בניה לקוברם אינה תמיהא ומפחדת במות א' מהם שכבר לימודת:
בני פירקי - תלמידים שהרב מצוי להם בעירן ושונים פרקם ולנים בביתם:,מאן דכתיב בהן - בשבילם נאמר לבעלי אומניות:,שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת - למלאכת הרשות אוכלי לחמם בעצב כן יתן הקב"ה לידידו שנא למי שמנדד לכבודו ולמצותו שינה:,מנדדות שינה - ממתינות את בעליהן שהן בבית רבם ושונים פירקם אלמא בשעת שינה עודן בבית רבן ואת אמרת יש להן פנאי לעונה בכל לילה:
רב שמואל בר שילת - מלמד תינוקות היה ומתפרנס מהן כדאמרי' בנערה שנתפתתה (לעיל כתובות נ.):,ולא חליף פריסתקא דמלכא אבביה - אין שליח מלך פרס עובר על פתחו לשאול לו עבודת המלך שאין עין המלך עליו שאינו עשיר בעיניהם:,מפנקי דמערבא - בני ארץ ישראל מעונגים במאכל ומשתה לכך הם בריאים ובעלי כח לתשמיש:
איפחית בי באני - תחת המרחצאות יש חלל שהמים נופלים שם:,אסקינהו - העלה את העבדים בידו אחת ובשניה היה מטפס ועולה בעמוד:,מאחר דהכי - שבעל כח אתה:,אם כן - שאתיש את כחי ולא יסמכוני:,מה אניח - כח בעצמי להשתמש בו לעת זקנה:
בעירם - שתים בשבת:
איכפל תנא לאשמועינן טייל ופועל - תנא דסתם לעיל המדיר את אשתו בית הלל אומרים שבת אחת אין לו לומר זאת לא בספן ולא בגמל ולא בחמר ולא בתלמידי חכמים שהרי [אף החמר] עונתו אחת בשבת ובשביל יום אחד יוציא ויתן כתובה הרי עונתו משבעה לשבעה וכ"ש גמל וספן אין בכלל הזה אלא טייל ופועל העושה מלאכה בעירו שדרכו לשמש שתים בשבת:
Tossafot
אלא אורחא דמילתא כמה - פי' בקונטרס שלא ישא עליו חטא ואפי' הוא יכול לפתותה וא"ת והיאך יצא ר"ע וכל הנהו דלקמן וי"ל דהתם בלא פתוי היו שמחות שהיו בעליהן הולכין ללמוד תורה ולהיות תלמידי חכמים ואדרבה אדעתא דהכי נשאו שילכו ללמוד תורה ונראה לר"י דאפועלים קאי ולא אתלמידים דהא אפי' שלא ברשות יוצאין לעולם ל' יום ויחזור לביתו יום אחד והכא קרא קאמר חדש בביתו או ב' חדשים למ"ד דאע"פ שהוא ברשות אלא אפועלים קאי וקרא נמי דמייתי בפועלים איירי וא"ת והיכי קאמר בסמוך שאני התם דאית להו רווחא פועלים דמתני' נמי אית להו רווחא וי"ל רווחא דהתם דמלאכת המלך נפיש:
שאני שמועת בית המקדש דתקיפא טובא - וא"ת והא האי קרא דואתה בן אדם האנח בשברון מתנים גבי בהמ"ק כתיב דכתיב בתרי' והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת (להם) אל שמועה כי באה ונמס כל לב וי"ל דההוא קרא קודם חורבן כתיב וכן היה אומר נביא לישראל שהיה נאנח על שמועת בהמ"ק שעתיד ליחרב ואז ונמס כל לב מתוך האנחה שתהי' אחר החורבן על שמועת בית המקדש:
טיילין - על שם שדרכם בטולא דאפדנייהו:,מנדדות שינה מעיניהם - בתלמידים הלומדים בעירם קאי דאי בעיר אחרת אמאי מנדדות שינה הא אין דרך ליכנס בעיר בלילה:
והתניא הפועלים אחת בשבת - מרישא דקתני הפועלים שבת אחת לא מצי למיפרך דרישא לאו בדין עונה מיירי אלא אדרבה אשמועינן דשרי לשנות ולבטל עונה ממה שהיה מנהגם תחלה אבל מברייתא פריך שפיר דאיירי בדין עונה האמורה בתורה ולא ביציאה שלא ברשות מדקתני אחת בשבת ולא קתני שבת אחת כמו במתני' ומשני דבעושה מלאכה בעיר אחרת איירי והיה דרכם ומנהגם כך וא"ת מאי איריא כשמנהגם כך אפי' לשנות יכולין שבת אחת כדפרישית במתני' וי"ל דבברייתא קמ"ל דאע"פ שמנהגם כך לעשות מלאכה בעיר אחרת אם רוצי' לשנות ולשהות יותר אין הרשות בידם ור"י בר' ברוך היה אומר דג' מדות בפועלי' דהעושין מלאכה בעירן שתים בשבת כדתנן במתני' וברייתא בעושין מלאכה בעיר אחרת וחוזרין בכל יום לביתם אחת בשבת לפי שיש להם טורח הדרך אבל אותם שאין חוזרין לביתם בין היה מנהגם בין לא היה כמו רישא דמתני' דקתני יוצאין שבת אחת משמע שהן כל ז' בחוץ וחוזרין בכל יום שמיני אבל ר"י לא פירש אלא ב' מדות שתים בשבת ואחת בשבת כדפרישנא:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.