Guémara
qu'elle finira par souffrir de la même façon sous l'autorité de son mari? Ils lui répondirent: celle qui est violée contre son gré n'est pas comparable à celle qui se donne de son plein gré. En réalité, Rav Nahman dit au nom de Rabba bar Avouh: [la douleur mentionnée dans le verset] fait référence à la douleur d'écarter les jambes lors du rapport. Et de même il est dit: « Et tu as écarté tes jambes pour tout passant » (Yehezkel 16, 25).
שֶׁסּוֹפָהּ לְהִצְטַעֵר תַּחַת בַּעֲלָהּ. אָמְרוּ לוֹ: אֵינוֹ דּוֹמֶה נִבְעֶלֶת בְּאוֹנֶס לְנִבְעֶלֶת בְּרָצוֹן. אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: צַעַר שֶׁל פִּיסּוּק הָרַגְלַיִם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וַתְּפַשְּׂקִי אֶת רַגְלַיִךְ לְכׇל עוֹבֵר״.
Si c'est ainsi, la femme séduite aussi [devrait recevoir ce paiement]! Rav Nahman dit au nom de Rabba bar Avouh une parabole: à quoi ressemble le cas de celui qui séduit? À un homme qui dit à un autre: déchire ma soie et sois exempté [de payer]. [On objecte:] « ma soie »? N'appartient-elle pas à son père, [puisque l'amende et les autres paiements lui sont versés]? Plutôt, Rav Nahman dit au nom de Rabba bar Avouh que les femmes avisées parmi elles disent: la femme séduite n'a pas de douleur [lors du rapport, puisqu'elle y consent].
אִי הָכִי, מְפוּתָּה נָמֵי! אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: מָשָׁל דִּמְפוּתָּה לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁאָמַר לַחֲבֵירוֹ: קְרַע שִׁירָאִין שֶׁלִּי וְהִפָּטֵר. שֶׁלִּי?! דַּאֲבוּהּ נִינְהוּ? אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: פִּקְּחוֹת שֶׁבָּהֶן אוֹמְרוֹת: מְפוּתָּה אֵין לָהּ צַעַר.
Mais ne voyons-nous pas qu'elle en a [de la douleur, même la première fois, dans le mariage]? Abaye dit: ma mère nourricière m'a dit que c'est comme de l'eau chaude sur la tête d'un chauve. Rava dit: la fille de Rav 'Hisda [mon épouse] m'a dit que c'est comme la piqûre d'une lancette de saignée. Rav Papa dit: la fille d'Abba Soura'a [mon épouse] m'a dit que c'est comme du pain dur sur les gencives. [Cette douleur, minime, existe même dans les relations consenties, mais elle est négligeable; c'est pourquoi le séducteur n'est pas tenu de payer pour la douleur.]
וְהָא קָא חָזֵינַן דְּאִית לַהּ? אָמַר אַבָּיֵי: אֲמַרָה לִי אֵם, כְּמַיָּא חַמִּימֵי עַל רֵישֵׁיהּ דְּקַרְחָא. רָבָא אָמַר: אֲמַרָה לִי בַּת רַב חִסְדָּא: כִּי רִיבְדָּא דְכוּסִילְתָּא. רַב פָּפָּא אָמַר: אֲמַרָה לִי בַּת אַבָּא סוּרָאָה: כִּי נַהֲמָא אַקּוּשָׁא בְּחִינְכֵי.
MICHNA [rappel]: Celui qui viole paie immédiatement, celui qui séduit [paie] quand il la répudiera, etc. GUEMARA: « Quand il la répudiera »? Est-elle donc sa femme [pour qu'on parle de répudiation]? Abaye dit: dis plutôt « quand il n'épousera pas ». On l'enseigne aussi dans une baraïta: bien qu'on ait dit que le séducteur paie [l'amende] quand il n'épouse pas, la compensation pour la honte et le préjudice, il la paie immédiatement. La baraïta poursuit: que ce soit celui qui viole ou celui qui séduit, tant elle que son père peuvent empêcher [le mariage].
הָאוֹנֵס נוֹתֵן מִיָּד הַמְפַתֶּה לִכְשֶׁיּוֹצִיא וְכוּ׳. לִכְשֶׁיּוֹצִיא?! אִשְׁתּוֹ הִיא? אָמַר אַבָּיֵי: אֵימָא לִכְשֶׁלֹּא יִכְנוֹס. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ הַמְפַתֶּה נוֹתֵן לִכְשֶׁלֹּא יִכְנוֹס, בּוֹשֶׁת וּפְגָם נוֹתֵן מִיָּד. וְאֶחָד הָאוֹנֵס וְאֶחָד הַמְפַתֶּה, בֵּין הִיא וּבֵין אָבִיהָ יְכוֹלִין לְעַכֵּב.
Cela va de soi pour la femme séduite — il est écrit: « Si son père refuse absolument [maen yemaen] de la lui donner » (Chemot 22, 16). Je n'ai appris [par ce verset] que le père [peut empêcher le mariage]; d'où sait-on qu'elle-même [le peut]? Le texte dit « yemaen », [doublant le verbe pour indiquer que cela vaut] en tout cas, [c'est-à-dire qu'elle aussi peut le faire].
בִּשְׁלָמָא מְפוּתָּה — כְּתִיב: ״אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ״. אֵין לִי אֶלָּא אָבִיהָ, הִיא עַצְמָהּ מִנַּיִן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יְמָאֵן״, מִכׇּל מָקוֹם.
Mais pour celui qui viole? Cela va de soi qu'elle-même [peut empêcher le mariage], car il est écrit: « et elle sera sa femme » (Devarim 22, 29), [ce qui indique] avec son consentement. Mais d'où savons-nous que son père [peut l'empêcher]?
אֶלָּא אוֹנֵס? בִּשְׁלָמָא אִיהִי — כְּתִיב: ״וְלוֹ תִהְיֶה״, מִדַּעְתָּהּ. אֶלָּא אָבִיהָ מְנָלַן?
Abaye dit: afin que le fauteur ne profite pas de sa faute. Rava dit: [cela se déduit] a fortiori: si pour le séducteur, qui n'a transgressé que la volonté du père seul [puisqu'elle a consenti], tant elle que son père peuvent empêcher [le mariage] — pour celui qui viole, qui a transgressé et la volonté du père et la sienne propre, n'est-ce pas d'autant plus [évident qu'ils peuvent l'empêcher]?
אָמַר אַבָּיֵי: שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר. רָבָא אָמַר: קַל וָחוֹמֶר, וּמָה מְפַתֶּה שֶׁלֹּא עָבַר אֶלָּא עַל דַּעַת אָבִיהָ בִּלְבַד, בֵּין הִיא וּבֵין אָבִיהָ יְכוֹלִין לְעַכֵּב — אוֹנֵס שֶׁעָבַר עַל דַּעַת אָבִיהָ וְעַל דַּעַת עַצְמָהּ, לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?!
Rava ne dit pas comme Abaye: puisqu'il paie l'amende, il n'est pas un fauteur qui profite [de sa faute]. Abaye ne dit pas comme Rava: pour le séducteur, où lui-même peut empêcher [le mariage], le père aussi peut l'empêcher; pour celui qui viole, où lui-même ne peut pas empêcher [le mariage], le père non plus ne peut pas l'empêcher.
רָבָא לָא אָמַר כְּאַבַּיֵּי. כֵּיוָן דְּקָא מְשַׁלֵּם קְנָס, לָאו חוֹטֵא נִשְׂכָּר הוּא. אַבָּיֵי לָא אָמַר כְּרָבָא: מְפַתֶּה דְּאִיהוּ מָצֵי מְעַכֵּב — אָבִיהָ נָמֵי מָצֵי מְעַכֵּב, אוֹנֵס דְּאִיהוּ לָא מָצֵי מְעַכֵּב — אָבִיהָ נָמֵי לָא מָצֵי מְעַכֵּב.
On enseigne dans une autre baraïta: bien qu'on ait dit que celui qui viole paie immédiatement, quand il la répudiera, elle n'aura plus aucune créance sur lui. [On objecte:] « quand il la répudiera »? Peut-il donc la répudier [puisque la Torah le lui interdit]? Dis plutôt: quand elle sortira [de son propre chef, en demandant le divorce], elle n'aura plus aucune créance sur lui. S'il meurt, l'argent de son amende se déduit de sa ketouba. Rabbi Yossei fils de Rabbi Yehouda dit: elle a [malgré tout] une ketouba de cent [dinars, comme toute femme non vierge].
תַּנְיָא אִידַּךְ: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אוֹנֵס נוֹתֵן מִיָּד, כְּשֶׁיּוֹצִיא הוּא אֵין לָהּ עָלָיו כְּלוּם. כְּשֶׁיּוֹצִיא?! מִי מָצֵי מַפֵּיק לַהּ?! אֵימָא: כְּשֶׁתֵּצֵא הִיא, אֵין לָהּ עָלָיו כְּלוּם. מֵת — יָצָא כֶּסֶף קְנָסָהּ בִּכְתוּבָּתָהּ. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה מָנֶה.
Sur quoi portent-ils leur désaccord? Les Sages estiment: pour quelle raison les Sages ont-ils institué la ketouba? Afin qu'[la femme] ne soit pas insignifiante à ses yeux, [ce qui l'inciterait] à la répudier facilement. Or celui-ci ne peut pas la répudier [par la loi de la Torah, donc la ketouba est superflue]. Et Rabbi Yossei fils de Rabbi Yehouda estime: même dans ce cas, il peut la tourmenter jusqu'à ce qu'elle dise elle-même: je ne te veux plus. [C'est pourquoi les Sages ont institué qu'elle reçoive la ketouba d'une non-vierge, pour l'en dissuader.]
בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי. רַבָּנַן סָבְרִי: טַעְמָא מַאי תַּקִּינוּ רַבָּנַן כְּתוּבָּה — כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא קַלָּה בְּעֵינָיו לְהוֹצִיאָהּ, וְהָא לָא מָצֵי מַפֵּיק לַהּ. וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: הָא נָמֵי מְצַעַר לַהּ עַד דְּאָמְרָה הִיא ״לָא בָּעֵינָא לָךְ״.
MICHNA [rappel]: Celui qui viole boit dans son propre pot [c'est-à-dire doit épouser sa victime même si elle a un défaut, et le séducteur n'est pas tenu de l'épouser]. GUEMARA: Rava de Parzakya dit à Rav Achi: puisque [les lois du violeur et du séducteur] se déduisent l'une de l'autre [quant au montant de l'amende],
אוֹנֵס שׁוֹתֶה בַּעֲצִיצוֹ. אֲמַר לֵיהּ רָבָא מִפַּרְזִקְיָא לְרַב אָשֵׁי: מִכְּדֵי מִיגְמָר גָּמְרִי מֵהֲדָדֵי,
Rachi
שסופה להצטער כו' - ואי חיבוט על גבי קרקע הוא וכי סופה ליחבט על גבי קרקע תחת בעלה:
שלי – בתמיה:,דאבוה הוא - דהא כל שבח נעורים ילפינן לקמן (כתובות דף מו:) לאביה והיאך היא יכולה למחול:
אמרה לי אם - אומנתו היתה:,בת רב חסדא - אשתו של רבא:,ריבדא דכוסילתא - פוצטוייר"א דפלמוא"ה בלע"ז:,ריבדא - ניקור:,כוסילתא - כלי אומן מקיז ואית דגרסי כי תרפתא דסיכורי והיא היא:,בת אבא סוראה - דביתהו דרב פפא:,נהמא אקושא בחינכי - כלחם קשה שגורר את החיך:
אשתו היא - וכי אשתו היא כבר דקאמר לכשיוציא:,לכשלא יכנוס - שתמאן היא או אביה או המפתה עצמו:,יכולין לעכב - שלא יכניסנה:
תהיה - משמע היא מהוה את עצמה לו:
מצי מעכב - שאם רצה אינו כונס כדאמרינן לקמן ימהרנה לו מדעתו:,אביה נמי לא מצי מעכב - אי לאו שלא יהא חוטא נשכר:
אע"פ שאמרו אונס נותן מיד כשיוציאנה אין לה עליו כלום - ולא אמרינן אין קנסה תחת כתובתה שהרי לאביה נותן מיד אלא כסף קנסה הוא כתובתה וכן אם מת יצא כסף קנסה בכתובתה:,מי מצי מפיק לה - לא יוכל לשלחה כתיב:,כשתצא היא - אם יצתה מאליה ותבעה הימנו גט:
טעמא מאי תקינו רבנן כתובה - לשאר נשים:
מיגמר גמרי מהדדי - אונס ממפתה לשקלים ומפתה מאונס לחמשים:
Tossafot
אי הכי מפותה נמי - יש לה צער פיסוק רגלים כמו אנוסה ואמאי קאמר אין דומה נבעלת באונס לנבעלת ברצון ואמר מורי הרב דודי ז"ל דאמתני' לא ה"מ למיפרך אמאי אונס חייב כיון שסופה להצטער בכך תחת בעלה דהא אפילו בעולה מצטערת בכך ואע"ג דבא עליה עתה סופה נמי להצטער ולא תרויח כלום [קצת נראה דאמתני' פריך אמאי מפותה פטור]:,קרא שיראין שלי והפטר - ואע"ג דלא אמרה על מנת לפטור איכא למימר דמחמת הנאת בעילה מחלה לגמרי:
[לכשיוציא אשתו היא - אפי' פיתה לשם אישות מ"מ פריך אשתו היא כיון דאינה צריכה גט]:,בושת ופגם נותן מיד - אע"ג דאיתקש לקנס היינו לענין שניתן זה למי שזה ניתן אבל יש מקומות שפטור מקנס לגמרי וחייב בבושת ופגם:
אין לי אלא אביה היא עצמה מנין כו' - תימה לר"י במאי מיירי אי בקטנה או בנערה היאך היא יכולה למאן כיון שהאב רוצה והוא יכול לקדשה בעל כרחה למי שירצה וה"ה לזה ואי בשאין לה אב או שבגרה אחר כך מה צריך קרא תיפוק ליה שיכולה לעכב שלא יהא חוטא נשכר כדקאמר אביי בסמוך וכן אביה אמאי צריך קרא לאביי ואומר ר"י דנהי שאינה יכולה לעכב על אביה שלא יקדשנה לו מ"מ מועיל מיאונה לענין שישלם קנס וכן במיאון אביה והא דתניא הכא המפתה לכשלא יכנוס צריך לפרש לכשלא יכנוס מדעתה ומיהו קשה דהכא דרשינן מאם מאן ימאן מ"מ שהיא יכולה לעכב ובפרק נערה (לקמן כתובות מד:) דרשינן מינה לרבות יתומה לקנס וי"ל דליכתוב או מאן מאן או ימאן ימאן מאי מאן ימאן ש"מ תרתי ובכה"ג אמרינן במרובה (ב"ק דף סה. ושם) גבי אם המצא תמצא ובהחובל (שם דף פה.) גבי ורפא ירפא ועוד נראה דלאו מיתורא דקרא דריש לה התם דאם כן מאי פריך מינה לרבי יוסי בר' חנינא דפטר מוציא שם רע על היתומה דשאני מפתה דרבי קרא אלא כן הוא עיקר כמו שפירש בקונטרס לקמן דלאו מריבוי דריש אלא ה"פ לרבות יתומה לקנס דדרשינן שיש קנס כשהיא מעכבת והוא הדין דה"מ למימר לרבות בוגרת לקנס כשהיא מעכבת דדוקא בבוגרת או ביתומה יש קנס בעיכוב שלהן אבל כל זמן שלא בגרה תלוי באב והשתא דייק התם שפיר דשמעינן דסבר האי תנא שיש קנס ביתומה ולא ממעטינן ליה מדכתיב לאבי הנערה אע"ג דליכא ריבוי ליתומה כדפירשתי דאיכא לאוקמי קרא לבוגרת:
אלא אונס בשלמא איהי כו' - תימה כיון דאונס ומפתה מיגמר גמירי מהדדי להא מילתא נמי ליגמרו מהדדי כדפריך בסמוך ומאי קאמר אלא אביה מנלן וי"ל דלהאי מילתא לא גמרינן מהדדי דהא מפתה יכול לעכב ואונס שותה בעציצו וה"ה ה"נ אין אביה יכול לעכב וה"נ קאמר אביי בסמוך ורבא לא מסתבר ליה למימר הכי כיון דאיכא ק"ו וא"ת ואיהי גבי אונס אמאי איצטריך למיכתב נילף לאביי מסברא שלא יהא חוטא נשכר ולרבא מק"ו ויש לומר דלו תהיה לאשה אינו מיותר [דאיצטריך לעשה ולדרשות דלעיל. מהר"ם. א"נ אביי ורבא לא הוו משנו הכי אלא בתר דגלי קרא בהדיא]:
מפתה דאיהו מצי מעכב - ואפי' פיתה לשם אישות יכול הוא לגרשה:
טעמא מאי תקינו לה רבנן כתובה שלא תהא קלה בעיניו להוציאה - אע"ג דבתולה יש לה כתובה מן התורה זאת בעולה היא ומיהו תימה דקא פסיק ותני דבכל ענין אין לה כתובה אפילו בא עליה שלא כדרכה ובתולה גמורה היא ויש לה כתובה מן התורה דהא אם בא עליה שני יש לה קנס ולא הוי טעמא שלא תהא קלה בעיניו להוציאה תימה לר"י כיון דטעמא שלא תהא קלה בעיניו להוציאה אלמנה אמאי תקינו לה רבנן כתובה לא היה להם לתקן אלא לגרושה בלבד ואומר ר"י דמתוך שהוצרכו לתקן בגרושה שלא תהא קלה בעיניו להוציאה תקינו נמי לאלמנה משום חינא ומיהו לכתחילה לא היו מתקנים משום חינא קשה לרשב"א הא דתניא בהחובל (ב"ק דף פט. ושם) וכן היא שחבלה בבעלה לא הפסידה כתובתה ופריך אמאי תזבין לכתובתה בטובת הנאה ותיתיב ליה בהאי חבלה ומשני הא מני רבי מאיר היא דאמר אסור לאדם שישהא את אשתו בלא כתובה אפילו שעה אחת והשתא כיון דטעמא שלא תהא קלה בעיניו להוציאה תזבין כתובתה על מנת שאם תתאלמן אבל אם יגרשנה יהא לה כתובה דהתם לא שייך משום חינא ואומר ר"י כיון דבשאר נשים שייך חינא אף על גב דבזאת לא שייך לא פלוג רבנן ואסור להשהותה בלא כתובה לר"מ וא"ת ואמאי תני הכא יצא כסף קנסה בכתובתה ליתני מת אין לה עליו כלום דהא לא תקינו רבנן לאלמנה אלא משום גרושה והכא מכח גרושה אין לתקן לזאת דהא לא מצי לגרשה ואור"י דה"נ כיון דשייך בה חינא כמו בשאר אלמנות אין לנו לשנותה משאר אלמנות להכי איצטריך טעמא דיצא כסף קנסה בכתובתה ולא חשו במה דאין לה כתובה:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.