Et est-il possible qu'elle conçoive [étant mineure]? Mais Rav Beivai n'a-t-il pas enseigné devant Rav Nahman: Trois femmes doivent avoir des relations avec un tampon contraceptif. Ce sont: la mineure, la femme enceinte, et la femme allaitante. La mineure — de peur qu'elle ne tombe enceinte et n'en meure; la femme enceinte — de peur que son fœtus ne soit écrasé par un second fœtus et ne prenne la forme d'un poisson-sandale si elle conçoit à nouveau; la femme allaitante — de peur qu'elle ne conçoive, ce qui gâterait son lait et l'amènerait à sevrer prématurément son fils, mettant sa santé en danger.
וּמִי מִעַבְּרָא? וְהָתָנֵי רַב בִּיבִי קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן: שָׁלֹשׁ נָשִׁים מְשַׁמְּשׁוֹת בְּמוֹךְ, אֵלּוּ הֵן: קְטַנָּה, וּמְעוּבֶּרֶת, וּמְנִיקָה. קְטַנָּה — שֶׁמָּא תִּתְעַבֵּר וְתָמוּת, מְעוּבֶּרֶת — שֶׁמָּא תַּעֲשֶׂה עוּבָּרָהּ סַנְדָּל, מְנִיקָה — שֶׁמָּא תִּגְמוֹל אֶת בְּנָהּ.
Et qui est considérée comme mineure? Celle qui a entre onze ans et un jour et douze ans et un jour. En deçà ou au-delà de cet âge, elle continue d'avoir des relations de manière habituelle [sans tampon]; ce sont les paroles de Rabbi Meïr. Mais les Sages disent: dans un cas comme dans l'autre, elle continue d'avoir des relations de manière habituelle, et le Ciel aura pitié [et évitera tout accident], car il est dit: « L'Éternel garde les simples » (Tehilim 116, 6). Il apparaît donc qu'une mineure ne peut pas concevoir.
וְאֵיזוֹהִי קְטַנָּה — מִבַּת אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד עַד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד. פָּחוֹת מִיכֵּן וְיָתֵר עַל כֵּן מְשַׁמֶּשֶׁת כְּדַרְכָּהּ וְהוֹלֶכֶת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ מְשַׁמֶּשֶׁת כְּדַרְכָּהּ וְהוֹלֶכֶת, וּמִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֵמוּ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוֹמֵר פְּתָאִים ה׳״!
Et si tu dis qu'elle a conçu alors qu'elle était jeune fille [nearah] et qu'elle a accouché alors qu'elle était encore jeune fille [avant de devenir femme adulte]: peut-on accoucher six mois après la conception? Mais Chmouel n'a-t-il pas dit: il n'y a que six mois entre le statut de jeune fille et celui de femme adulte? Et si tu dis que Chmouel veut dire qu'il n'y a pas de transition en moins de six mois, mais qu'au-delà de six mois il pourrait y en avoir [selon le développement de chaque femme], et qu'ainsi elle aurait pu concevoir et accoucher tout en restant jeune fille — cela n'est pas exact, car Chmouel a dit « seulement », ce qui indique que la période n'est ni moins ni plus de six mois.
וְכִי תֵּימָא דְּאִיעַבַּרָא כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה, וְאוֹלִידָה כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה. וּבְשִׁיתָּא יַרְחֵי מִי קָא יָלְדָה? וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין בֵּין נַעֲרוּת לְבַגְרוּת אֶלָּא שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים. וְכִי תֵּימָא: בְּצִיר הוּא דְּלֵיכָּא, הָא טְפֵי — אִיכָּא, הָא ״אֶלָּא״ קָאָמַר!
Mais voici en réalité sa question: y a-t-il accession au statut de femme adulte dans la tombe, de sorte que le droit du père [à l'amende] s'éteint [faute de réclamant, et le violeur serait dispensé de payer]; ou bien n'y a-t-il pas d'accession au statut de femme adulte dans la tombe, et le droit du père ne s'éteint pas? Mar bar Rav Achi a formulé la question ainsi: la mort produit-elle le statut de femme adulte, ou ne le produit-elle pas? Aucune résolution n'a été trouvée à cette question, et elle demeure non résolue.
אֶלָּא, הָכִי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ: יֵשׁ בֶּגֶר בַּקֶּבֶר וּפָקַע אָב, אוֹ דִלְמָא: אֵין בֶּגֶר בַּקֶּבֶר, וְלָא פָּקַע אָב? מָר בַּר רַב אָשֵׁי בָּעֵי לַהּ הָכִי: מִיתָה עוֹשָׂה בַּגְרוּת, אוֹ אֵין עוֹשָׂה בַּגְרוּת? תֵּיקוּ.
Rava demanda à Abaye: s'il a eu des relations avec elle [par viol] et qu'elle a ensuite été fiancée, quelle est la halakha [concernant le paiement de l'amende]? Il lui répondit: est-il écrit « et il donnera au père de la jeune fille qui n'est pas fiancée »? [Non, c'est le moment du viol qui compte, non celui du paiement.] Et selon ton raisonnement, que dire de ce qui est enseigné dans une baraïta: s'il a eu des relations avec elle et qu'elle s'est ensuite mariée, [l'amende est versée] à elle-même — là aussi, faudrait-il demander: est-il écrit « et il donnera au père de la jeune fille qui n'est pas mariée »? [Pourtant, si elle s'est mariée, l'amende lui est versée à elle.]
בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵאַבָּיֵי: בָּא עָלֶיהָ וְנִתְאָרְסָה, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ, מִי כְּתִיב: ״וְנָתַן לַאֲבִי הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר לֹא אֲרוּסָה״? וּלְטַעְמָיךְ, הָא דְּתַנְיָא: בָּא עָלֶיהָ וְנִשֵּׂאת, לְעַצְמָהּ: מִי כְּתִיב ״וְנָתַן לַאֲבִי הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר לֹא נְשׂוּאָה״?
[Abaye répondit:] Comment peux-tu comparer ces cas?! Là-bas, [dans le cas du mariage,] puisque le statut de femme adulte fait sortir de l'autorité du père, et que le mariage fait sortir de l'autorité du père, [on peut inférer:] de même que pour le statut de femme adulte, s'il a eu des relations avec elle et qu'elle est devenue femme adulte [entretemps], [l'amende est versée] à elle-même, de même pour le mariage, s'il a eu des relations avec elle et qu'elle s'est mariée, [l'amende est versée] à elle-même. Mais les fiançailles font-elles sortir totalement de l'autorité du père? N'avons-nous pas appris dans une michna: concernant une jeune fille fiancée, son père et son mari annulent ensemble ses vœux? [Les fiançailles ne la retirent donc pas entièrement de l'autorité paternelle, et l'on ne peut donc pas déduire la halakha des fiançailles de celle du statut de femme adulte. La question de Rava reste donc pertinente.]
הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם, הוֹאִיל וּבַגְרוּת מוֹצִיאָה מֵרְשׁוּת אָב, וְנִישּׂוּאִין מוֹצִיאִין מֵרְשׁוּת אָב, מָה בַּגְרוּת בָּא עָלֶיהָ וּבָגְרָה — לְעַצְמָהּ, אַף נִישּׂוּאִין בָּא עָלֶיהָ וְנִשֵּׂאת — לְעַצְמָהּ. אֶלָּא אֵירוּסִין, מִי קָא מַפְּקִי מֵרְשׁוּתָא דְּאָב לִגְמָרֵי? הָא תְּנַן: נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה אָבִיהָ וּבַעְלָהּ מְפִירִין לָהּ נְדָרֶיהָ.
Mishna 1
MICHNA: Le séducteur verse trois choses [au père de sa victime], et le violeur en verse quatre. Le séducteur verse [le dédommagement pour] la honte, la dépréciation et l'amende; le violeur y ajoute le paiement de la souffrance. Quelle est la différence entre le violeur et le séducteur? Le violeur verse [le dédommagement pour] la souffrance, et le séducteur ne le verse pas. Le violeur paie immédiatement, et le séducteur seulement lorsqu'il la répudie. Le violeur boit dans son propre pot [c'est-à-dire qu'il doit l'épouser], et le séducteur, s'il souhaite la répudier, peut la répudier.
מַתְנִי׳ הַמְפַתֶּה נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, וְהָאוֹנֵס אַרְבָּעָה. הַמְפַתֶּה נוֹתֵן בּוֹשֶׁת וּפְגָם וּקְנָס, מוֹסִיף עָלָיו אוֹנֵס שֶׁנּוֹתֵן אֶת הַצַּעַר. מָה בֵּין אוֹנֵס לִמְפַתֶּה: הָאוֹנֵס נוֹתֵן אֶת הַצַּעַר, וְהַמְפַתֶּה אֵינוֹ נוֹתֵן אֶת הַצַּעַר. הָאוֹנֵס נוֹתֵן מִיָּד, וְהַמְפַתֶּה לִכְשֶׁיּוֹצִיא. הָאוֹנֵס שׁוֹתֶה בַּעֲצִיצוֹ, וְהַמְפַתֶּה, אִם רָצָה לְהוֹצִיא — מוֹצִיא.(משנה)
Comment [se comprend le fait qu'] il boit dans son propre pot? Même si elle est boiteuse, même si elle est aveugle, et même si elle est couverte de plaies, [il doit l'épouser et ne peut la répudier]. Mais si l'on trouve en elle un motif de nature intime [comme l'adultère], ou si elle n'est pas apte à entrer dans le peuple d'Israël [par exemple, une mamzérette], il ne lui est pas permis de la garder pour épouse, comme il est dit: « et elle sera à lui pour épouse » (Devarim 22, 29) — une épouse qui lui convient légalement.
כֵּיצַד שׁוֹתֶה בַּעֲצִיצוֹ: אֲפִילּוּ הִיא חִיגֶּרֶת, אֲפִילּוּ הִיא סוֹמָא, וַאֲפִילּוּ הִיא מוּכַּת שְׁחִין. נִמְצָא בָּהּ דְּבַר עֶרְוָה, אוֹ שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לָבֹא בְּיִשְׂרָאֵל — אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַיְּימָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה״, אִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ.
Guémara
GUEMARA: La michna a enseigné que le violeur paie pour la souffrance causée. La Guemara demande: de quelle souffrance s'agit-il? Le père de Chmouel dit: c'est la souffrance causée en la plaquant au sol [pendant le viol]. Rabbi Zeira s'y oppose fortement: mais s'il en est ainsi, s'il l'a plaquée sur des tissus de soie, serait-il également exempté du paiement? Et si tu dis que oui, effectivement — mais n'est-il pas enseigné dans une baraïta que Rabbi Chimon ben Yehouda dit au nom de Rabbi Chimon: le violeur ne paie pas pour la souffrance, parce que...
גְּמָ׳ צַעַר דְּמַאי? אָמַר אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל: צַעַר שֶׁחֲבָטָהּ עַל גַּבֵּי קַרְקַע. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי זֵירָא: אֶלָּא מֵעַתָּה, חֲבָטָהּ עַל גַּבֵּי שִׁירָאִין, הָכִי נָמֵי דְּפָטוּר? וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי — וְהָתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: אוֹנֵס אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַצַּעַר — מִפְּנֵי
Rachi
ומי מעברא - בקטנות או בנערות כשהיא בת קנס שתלד בנערות:,משמשות במוך - מותר להן לשמש במוך ואינן כמשחיתות זרע:,שמא יעשה עוברה סנדל - שאם תתעבר עובר שני פוחת השני את צורת הראשון ודומה לסנדל שהוא דג שבים:,שמא תגמול את בנה - מפני שהחלב נעכר כשמתעברת ואינו טוב ליונק ותצטרך להעתיקו משדים וימות:
פחות מכאן - מבת אחת עשרה שנה משמשת כדרכה לפי שלא תתעבר:,ויתר על כן - על בת שתים עשרה שנה משמשת כדרכה שאם תתעבר לא תמות אלמא בקטנות לא מיעברא שיבא לכלל לידה דהא ותמות קתני:
וכי תימא - מבת שתים עשרה ויום אחד שהגיעו ימי הנעורים נתעברה וילדה בנערות ומתה בנערות הא נמי ליתא דאמר שמואל אין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים משתביא שתי שערות הויא נערה באותן שתביא משתים עשרה שנה והלאה ומשתביאם עד שתבגור ששה חדשים ותו לא ומתניתא דקתני מבת שתים עשרה ואילך אי מעברא לא מתה במביאה שתי שערות קודם שתתעבר קאמר אבל כל זמן שלא הביאה קטנה היא והאי דנקט מנין שנים משום דבבציר משתים עשרה ויום אחד אפילו הביאה שערות אינו אלא שומא כדאמרינן במסכת נדה ובקדושין:
ופקע אב - פקעה תביעת אב וזכה הלה במה שבידו שאין בעל דינו קיים וקנס לאו ממון הוא להורישו לאביה בתורת ירושה כל כמה דלא גבתיה:,או אין בגר בקבר - לאפקועי תביעת אב:,מר בר רב אשי - לא בעי לה בעיא דרבא משום בגר בקבר אלא אם מתה בנערותה מי פקעה כי בגרות דמחיים או לא ולהאי לישנא דמר בר רב אשי אליבא דרבא אמרו לעיל מילתא דפשיטא ליה לאביי מיבעיא ליה לרבא דאילו ללישנא קמא מפשט פשיטא ליה לרבא דמיתה לא מפקעא ודלא כאביי כל זמן שלא בגרה וכי קא מיבעיא ליה בבגר בקבר קמבעיא ליה אבל במיתה כל זמן שלא בגרה פליג אדאביי ואמר לא מפקעא וחייב:,מיתה עושה בגרות - עושה דין בגרות דמפקעא כח אב כי בגרות:
מהו - מי הוי לאביה או לעצמה:
בגרות מוציאה מרשות אב - דלא מצינו שזיכתה לו תורה בבתו אלא מכר בקטנות ושאר שבח כגון קנסה ומעשה ידיה בנערות כדילפינן בפרק נערה (לקמן כתובות דף מו:) אבל בבגרות לא אשכחן וכיון דלא זיכתה לו תורה אנן מהיכא תיתי לן לזכותו בשלה:,ונשואין מוציאין מרשות אב - כדאשכחן בהפרת נדרים דכל זמן דלא ניסת אביה מיפר ומשניסת אין יכול להפר:,בא עליה - כשהיא נערה ובגרה:,לעצמה - דכתיב ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה אם נערה היא בשעת נתינה:,אביה ובעלה - ואינו מופר עד שיפרו שניהם:
מתני' בושת ופגם - במתני' לקמן [כתובות לט ע"ב] מפרש להו:,האונס נותן מיד - לאביה אע"פ שכונסה:,לכשיוציא - בגמרא פריך [ע"ב] אטו אשתו היא ומפרש לה לכשלא יכנוס דאם כנסה אינו נותן קנס כדכתיב מהר ימהרנה לו ואם מאן ימאן וגו' כסף ישקול אבל אונס כתיב ונתן חמשים כסף ולו תהיה לאשה:,שותה בעציצו - בכלי שבחר לו לשתות בו כלומר על כרחו ישאנה כדכתיב לא יוכל לשלחה (דברים כ״ב:י״ט):
Tossafot
שלש נשים משמשות במוך - פי' בקונטרס מותרות לשמש במוך אע"ג דשאר נשים אסורות משום השחתת זרע ואין נראה לר"ת דהא קטנה ואילונית מותר לשמש בהדייהו ולא הוי השחתת זרע כיון שהוא דרך תשמיש ומפרש ר"ת משמשות צריכות לשמש במוך אחר תשמיש ועצה טובה קמ"ל ולר"י נראה לקיים פי' הקונט' דבריש נדה (דף ג.) משמע שהמוך הוא במעיה כל שעה והוי כמשמש על האבנים ועל העצים ולא דמי למשמש קטנה ואילונית ועוד אפילו היתה נותנת מוך אחר תשמיש אסורה דאף על פי שאינה מצווה על פריה ורביה מ"מ אסורה היא להשחית זרע כדמשמע בנדה (דף יג.) דתנן כל היד המרבה לבדוק בנשים משובחת באנשים תיקצץ ומפרש בגמרא משום דנשים לאו בנות הרגשה נינהו משמע דאם היו בנות הרגשה הוו אסירי ויש לדחות דלאו בנות איסור הרגשה נינהו קאמר:
וכי תימא בציר הוא כו' והא בלבד קאמר - בקונטרס (בקדושין דף עט.) ל"ג ליה דבלאו בלבד משמע טפי לא:
בא עליה ונתארסה מהו - לרבי עקיבא דמתני' קא מיבעיא ליה דאמר נתארסה ונתגרשה קנסה לעצמה דמי אמרינן כיון שיצאה מרשות האב לענין קנס יהא קנסה לעצמה או דלמא כיון דלענין שאר מילי לא נפקא מרשות האב יהא קנסה לאביה אבל לרבי עקיבא דברייתא פשיטא דקנסה לאביה ולר' יוסי הגלילי נהי דאמר אין לה קנס נמי לא מיבעיא ליה דהא דאין לה קנס לאו משום מיפק מרשותא דאב היא אלא גזירת הכתוב הוא דאין לה קנס ולא נפקא באירוסין כלל מרשות אביה דאב זכאי בקדושיה ובמעשה ידיה אע"ג דנתארסה והא דקא בעי לה סתם ולא קאמר לרבי עקיבא בהדיא מהו משום דהלכה כר' עקיבא מחבירו:
הואיל ונישואין מוציאין מרשות אב - פי' בקונט' דילפינן מהפרת נדרים ואע"ג דקי"ל דממונא מאיסורא לא ילפינן ה"מ לאוקמה ברשות אב הוא דלא ילפינן ממונא מאיסורא אבל לאפוקי מרשות אב ילפינן שפיר מהפרת נדרים דבסברא מועטת יש להוציאה מרשות אב ור"י ב"ר אברהם פי' כיון דגלי לן קרא דלאוקמה ברשות אב איסורא וממונא שוין ה"ה לאפוקה [ור"י מפרש דנישואין מוציאין מרשות אב מדדרשינן איש אמו ואביו תיראו איש סיפק כו' אשה אין סיפק בידה לעשות ולא נהירא דמעשה ידיה אינו לבעל מן התורה]:,מה בוגרת בא עליה ובגרה לעצמה - פירוש דהא מצינו בוגרת שיוצאה מרשות אב לענין ממון וקשה דה"נ נישואין מוציאין מרשות אב לענין ממון ואמאי צריך למילף מבוגרת ונראה דבא עליה ובגרה לעצמה נפקא לן מונתן לאבי הנערה דדרשינן לאבי הנערה ולא לאבי בוגרת:
צער דמאי - קשה לר"י דמאי קא מיבעיא ליה וכי לא ידע הש"ס שיש צער גדול לבתולה בביאה ראשונה וכמה קטנות חולות מזה וכ"ת דמאותו צער פשיטא ליה להש"ס דפטור שהרי סופה להצטער בכך תחת בעלה והא איכא כמה תנאי בהכונס (ב"ק דף נט. ושם) דלא חיישי לכחש גופנא פירוש דבר שסופו להיות כן ונראה לר"י דצער בעילה משום תאות תשמיש אינו בא בשעת תשמיש אלא אחר כך וכל צער החבלה דמחייב היינו אותו צער הבא לו בשעת חבלה אבל מה שבא לו אחר כך מיפטר דגרמא בעלמא הוא הלכך בעי צער דמאי ורשב"א מפרש דפשיטא דצער של בתולים ליכא למימר דע"כ תנא דמתני' חייש לכחש גופנא מדמפתה פטור:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.