Guémara
Et Rabbi Yehouda estime-t-il [vraiment] qu'elle demeure dans sa sainteté? Mais n'a-t-on pas enseigné dans une baraïta: Concernant la convertie qui s'est convertie et a vu du sang [le jour même], Rabbi Yehouda dit: il suffit de la considérer impure à partir du moment [où elle a vu l'écoulement]. Rabbi Yossi dit: elle a le même statut que toutes les femmes juives, et elle transmet donc l'impureté rétroactivement sur une période de vingt-quatre heures, ou d'un examen à l'autre.
וְסָבַר רַבִּי יְהוּדָה בִּקְדוּשְׁתַּהּ קָיְימָא? וְהָתַנְיָא: הַגִּיּוֹרֶת שֶׁנִּתְגַּיְּירָה וְרָאֲתָה דָּם, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הֲרֵי הִיא כְּכׇל הַנָּשִׁים, וּמְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת, וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה.
Et une convertie doit attendre trois mois après sa conversion avant d'épouser un Juif, par crainte qu'elle ne soit enceinte, ce qui créerait une confusion quant à savoir si l'enfant a été conçu avant ou après sa conversion; ce sont les paroles de Rabbi Yehouda. Rabbi Yossi permet de la fiancer et de l'épouser immédiatement. Il est donc clair que Rabbi Yehouda craint qu'elle n'ait eu des relations avant sa conversion. Rav Yossef dit à Rav Pappa bar Chmouel: Soulèves-tu une contradiction entre le cas de la convertie et celui de la captive? La convertie ne se protège pas des relations avant sa conversion, tandis que la captive se protège, car elle est consciente de la sainteté du peuple juif et ne veut pas être violée.
וּצְרִיכָה לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר לֵיאָרֵס וְלִינָּשֵׂא מִיָּד. אֲמַר לֵיהּ: גִּיּוֹרֶת אַשְּׁבוּיָהּ קָא רָמֵית? גִּיּוֹרֶת לָא מְנַטְּרָא נַפְשַׁהּ, שְׁבוּיָה מְנַטְּרָא נַפְשַׁהּ.
Et Rav Pappa bar Chmouel souleva une contradiction d'une halakha concernant une captive à une autre halakha concernant une captive, comme il est enseigné dans une baraïta: La convertie, la captive et la servante non juive qui ont été rachetées, converties ou affranchies alors qu'elles avaient plus de trois ans et un jour, doivent attendre trois mois avant de se marier; ce sont les paroles de Rabbi Yehouda. Rabbi Yossi permet de les fiancer et de les marier immédiatement. Il apparaît donc que Rabbi Yehouda craint qu'elle n'ait eu des relations avant son rachat, ce qui contredit son opinion ici. Rav Yossef resta silencieux, incapable de répondre.
וּרְמִי שְׁבוּיָה אַשְּׁבוּיָהּ, דְּתַנְיָא: הַגִּיּוֹרֶת וְהַשְּׁבוּיָה וְהַשִּׁפְחָה שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַּיְּירוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ יְתֵירוֹת עַל בְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד — צְרִיכוֹת לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר לֵיאָרֵס וְלִינָּשֵׂא מִיָּד. אִשְׁתִּיק.
Plus tard, Rav Yossef lui dit: As-tu entendu quelque chose à ce sujet? Rav Pappa bar Chmouel lui répondit: Voici ce qu'a dit Rav Cheshet: Rabbi Yehouda parle d'une captive que des témoins ont vue avoir une relation. La Guemara demande: Si c'est ainsi, quelle est la raison de la position de Rabbi Yossi selon laquelle elle peut se marier immédiatement? Ne devrait-il pas craindre qu'elle soit enceinte? Raba dit: Rabbi Yossi estime qu'une femme qui a des relations dissolues utilise un tampon résorbant [contraceptif] à l'entrée de son utérus, afin de ne pas tomber enceinte.
אֲמַר לֵיהּ: מִידֵּי שְׁמִיעַ לָךְ בְּהָא? אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַב שֵׁשֶׁת, שֶׁרָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה. אִי הָכִי מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי? אָמַר רַבָּה, קָסָבַר רַבִּי יוֹסֵי: אִשָּׁה מְזַנָּה מְשַׁמֶּשֶׁת בְּמוֹךְ, שֶׁלֹּא תִּתְעַבֵּר.
La Guemara demande: Soit, pour la convertie, puisqu'elle a l'intention de se convertir, elle se protège elle-même [en utilisant le tampon]. Pour la captive aussi, [elle se protège] car elle ne sait pas où on l'emmène [et ne veut pas être enceinte]. Pour la servante aussi, [elle se protège] car elle a entendu de la bouche de son maître [qu'il compte l'affranchir]. Mais pour celle qui sort de l'esclavage par l'extraction d'une dent ou d'un œil [que son maître lui a infligé], que peut-on dire? Elle n'a aucune connaissance préalable qu'elle sera affranchie, et ne prendrait donc pas de précautions contre la grossesse — or Rav Cheshet a expliqué qu'il s'agit d'un cas où elle a été vue en train d'avoir une relation.
בִּשְׁלָמָא גִּיּוֹרֶת, כֵּיוָן דְּדַעְתַּהּ לְאִיגַּיּוֹרֵי מְנַטְּרָא נַפְשַׁהּ. שְׁבוּיָה נָמֵי, דְּלָא יָדְעָה הֵיכָא מַמְטוּ לָהּ. שִׁפְחָה נָמֵי, דְּשָׁמְעָה מִפִּי מָרַהּ. אֶלָּא יוֹצְאָה בְּשֵׁן וָעַיִן, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?
Et si tu dis que pour toute situation qui survient d'elle-même, sans connaissance préalable, Rabbi Yossi concède à Rabbi Yehouda et n'a pas permis qu'elle se marie immédiatement, cela ne peut être ainsi. Il y a le cas de la femme violée ou séduite, qui survient de lui-même sans connaissance préalable, et il est enseigné dans une baraïta: La femme violée et la femme séduite doivent attendre trois mois avant de se marier; ce sont les paroles de Rabbi Yehouda. Rabbi Yossi permet de les fiancer et de les marier immédiatement!
וְכִי תֵּימָא כֹּל מִמֵּילָא לָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, הֲרֵי אֲנוּסָה וּמְפוּתָּה, דְּמִמֵּילָא, וְתַנְיָא: אֲנוּסָה וּמְפוּתָּה צְרִיכוֹת לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר לֵיאָרֵס וְלִינָּשֵׂא מִיָּד!
Mais Raba dit: Rabbi Yossi estime plutôt qu'une femme qui a des relations dissolues se retourne [après l'acte] afin de ne pas tomber enceinte. Ainsi, même si elle a eu des relations imprévues, elle peut prendre des mesures après coup pour empêcher une grossesse indésirée. Et l'autre [Rabbi Yehouda], que répond-il à cela? Nous craignons que la semence ne soit pas restée dans son utérus car elle ne se serait pas bien retournée, et qu'elle tombe enceinte.
אֶלָּא אָמַר רַבָּה: קָסָבַר רַבִּי יוֹסֵי: אִשָּׁה מְזַנָּה מִתְהַפֶּכֶת כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְעַבֵּר. וְאִידַּךְ? חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא לֹא נֶהֶפְכָה יָפֶה יָפֶה.
§ La Michna énonce que celui qui est passible de la peine de mort est exempté du paiement, comme il est dit: « Et s'il n'y a pas de malheur, il sera puni [d'une amende] etc. » (Chemot 21, 22). La Guemara demande: Et ce principe est-il dérivé d'ici? En réalité, il est dérivé de là-bas: « selon la mesure de son iniquité » (Devarim 25, 2). De ce terme, « son iniquité », on déduit: tu peux rendre quelqu'un responsable d'une iniquité, c'est-à-dire punir pour la transgression d'un seul interdit, mais tu ne peux pas le rendre responsable de deux iniquités, c'est-à-dire le punir pour la transgression de deux interdits.
שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ וְכוּ׳. וְהָא מֵהָכָא נָפְקָא? מֵהָתָם נָפְקָא: ״כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ״, מִשּׁוּם רִשְׁעָה אַחַת אַתָּה מְחַיְּיבוֹ, וְאִי אַתָּה מְחַיְּיבוֹ מִשּׁוּם שְׁתֵּי רִשְׁעָיוֹת!
L'une de ces dérivations, tirée du verset « et s'il n'y a pas de malheur », concerne celui qui a accompli un acte le rendant passible de la peine de mort et d'un paiement, et la responsabilité d'être exécuté l'exempte du paiement. Et l'une de ces dérivations, tirée du verset « selon la mesure de son iniquité », concerne celui qui a accompli un acte le rendant passible de coups et d'un paiement, et il ne reçoit qu'une seule punition. La Guemara précise: Et les deux dérivations sont nécessaires, car si la Torah nous avait enseigné cette halakha seulement à propos de la mort et de l'argent, on aurait pu affirmer que l'exemption de paiement est due au fait qu'il y a perte de vie, la punition ultime, ne laissant pas de place pour une punition supplémentaire; cependant, dans le cas des coups et de l'argent, où il n'y a pas de perte de vie, dis qu'il n'y a pas d'exemption et qu'il est fouetté et paie.
חֲדָא בְּמִיתָה וּמָמוֹן, וַחֲדָא בְּמַלְקוֹת וּמָמוֹן. וּצְרִיכָא: דְּאִי אַשְׁמְעִינַן מִיתָה וּמָמוֹן, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא אִיבּוּד נְשָׁמָה, אֲבָל מַלְקוֹת וּמָמוֹן, דְּלֵיכָּא אִיבּוּד נְשָׁמָה, אֵימָא לָא.
Et si la Torah nous avait enseigné cette halakha seulement à propos des coups et de l'argent, on aurait pu affirmer que l'exemption de paiement est due au fait que l'interdit transgressé n'est pas grave, puisqu'il est puni par des coups, et que pour la transgression d'un interdit non grave on ne reçoit pas deux punitions. Cependant, à propos de la mort et de l'argent, où l'interdit transgressé est grave, dis qu'il n'est pas exempté de recevoir deux punitions. Il était donc nécessaire que la Torah enseigne les deux dérivations.
וְאִי אַשְׁמְעִינַן מַלְקוֹת וּמָמוֹן, מִשּׁוּם דְּלָא חֲמִיר אִיסּוּרֵיהּ. אֲבָל מִיתָה וּמָמוֹן, דַּחֲמִיר אִיסּוּרֵיהּ, אֵימָא לָא. צְרִיכָא.
Et selon Rabbi Meïr, qui dit qu'on est fouetté et qu'on paie dans les cas où l'on a transgressé un interdit passible des deux, pourquoi ai-je besoin de deux dérivations enseignant qu'on ne reçoit pas la peine de mort et qu'on paie? La Guemara répond: L'une des dérivations concerne la mort et l'argent, exemptant du paiement celui qui est passible d'exécution,
וּלְרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם, תַּרְתֵּי לְמָה לִי? חֲדָא בְּמִיתָה וּמָמוֹן,
Rachi
וראתה דם - בו ביום:,דיה שעתה - ולא גזרו בה טומאת מעת לעת לטמא טהרות שנגעה בהן משעת טבילה עד שעת ראייה דהא אפי' יצא דם זה מאתמול והעמידוהו כותלי בית הרחם שזהו הטעם של מעת לעת בבנות ישראל הלא דם כנענית כדם בהמה ואם תאמר ניחוש שמא משטבלה נעקר ויצא מיד טומאה למפרע דרבנן היא והיכא דאיכא למיגזר מעת לעת שלם גזור מפקידה לפקידה והיכא דלא גזור מעת לעת לא גזור מפקידה לפקידה:
וצריכה להמתין ג' חדשים - שלא תנשא להבחין בין זרע הנזרע בקדושה לזרע הנזרע שלא בקדושה:,רבי יוסי מתיר - לקמיה מפרש טעמא:
צריכות להמתין - ואף על פי שקטנה אינה מתעברת גזירה קטנה אטו גדולה:
משמשת במוך - נותנת מוך לאחר בעילה ושואבת הזרע:
מנטרא נפשה - ומזמנת לה מוך:,דלא ידעה היכא ממטו לה - שבאים למוכרה וסברה דלמא ממטו לה לגבי ישראל ופרקו לה ומנטרא נפשה לשמש במוך:,אלא יוצאה בשן ועין - שפחה שסימא אדוניה את עינה ויצאה לחירות מנא הות ידעה מעיקרא דתיפוק לחירות דמנטרא נפשה לזמן מוך לשימושה:
כל ממילא - מידי דליכא לאיזדהורי ביה מעיקרא דתיפוק לחירות מודה רבי יוסי:,הרי אנוסה דממילא - דלא הות ידעה דליסליק בה הכי ותזמן לה מוך:
מתהפכת - שיצא הזרע ולא יקלוט והא אפילו במידי דממילא מצו למיעבד וכולן עושות כן:
משום דאיכא איבוד נשמה - יש כאן עונש חמור ודיו בכך אם ענשתו לאבד נשמה ליהרג:,אימא לא - אין זה עונש יתירה וליעביד ביה תרתי:
דלא חמיר איסוריה - לא עבר עבירה חמורה ודיו שתענשנו עונש אחד:
Tossafot
וסבר רבי יהודה בקדושתה קיימא והתניא הגיורת כו' - קשה דהשתא דמדמה גיורת לשבויה א"כ תיקשי ליה מתניתין גופה דר' יהודה לא משוה גיורת לשבויה דתנן ר' יהודה אומר שבויה שנפדית הרי היא בקדושתה משמע דבהנך מודה לתנא קמא ואמר ר"י דמתני' אתי ליה שפיר דמודה בגיורת שאין לה קנס דודאי היא בחזקת בעולה שנבעלה בעוד שלא היה דעתה להתגייר ואפילו אם היה דעתה להתגייר משהיתה בת שלש שנים ויום אחד מ"מ לא מנטרא נפשה כיון דאינה ראויה להתעבר אבל מהך דצריכה להמתין שלשה חדשים אף על גב דדעתה לאיגיורי ומנטרא נפשה אפילו הכי קאמר צריכה להמתין ג' חדשים דאי אפשר לשמור עצמה מן העובדי כוכבים כ"ש שבויה שהיא מסורה בידם:,רבי יהודה אומר דיה שעתה - פירש הקונטרס כיון דליכא מעת לעת מפקידה לפקידה נמי לא גזור רבנן ורבי יוסי דקאמר ומטמאה מעת לעת לאו דוקא מעת לעת אלא כלומר בתורת מעת לעת מטמאה משנתגיירה:
רבי יוסי מתיר - לקמיה מפרש טעמא:,שבויה מנטרא נפשה - וא"ת והא בקטנה נמי מיירי דלא מנטרא נפשה דהא אינה יודעת לשמור עצמה וקאמר ר"י דבקדושתה קיימא דקתני במתני' יתירה מבת ג' שנים ויום אחד וי"ל דקטנה לגמרי אינה מוסרת עצמה לביאה וכשהיא מוסרת עצמה לביאה קצת היא בת דעת ויודעת לשמור עצמה:
צריכות להמתין שלשה חדשים דברי ר' יהודה - משמע דאפי' בקטנה שאינה ראויה להתעבר קאמר רבי יהודה דצריכה להמתין מדקאמר יתירות מבנות ג' ויום אחד דגזר קטנה אטו גדולה וקשה לר"י ולרבינו תם דתניא בהחולץ (יבמות דף מב: ושם) הרי שהיתה רדופה לילך לבית אביה או קטנה כו' צריכה להמתין ג' חדשים דברי ר"מ ר' יהודה מתיר ליארס ולינשא מיד אלמא לא גזר רבי יהודה קטנה אטו גדולה וכ"ת דוקא בגיורת ומשוחררת ושבויה גזר טפי כדי להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לשנזרע שלא בקדושה זה אין נראה דהא לרבא דמפרש התם לעיל טעם דצריכות להמתין גזירה שמא ישא אחותו מאביו וייבם אשת אחיו מן אמו כו' טפי אית לן למיגזר בקטנה בת ישראל דשייך בה כל הנהו דמפרש התם אבל בגיורת ושבויה ומשוחררת לא שייך שמא ישא אחותו מאביו ועוד דשמואל אית ליה סברא איפכא מדר' יהודה דהא שמואל קאמר בס"פ ד' אחין (יבמות דף לד: ושם) דכולן צריכות להמתין ג' חדשים חוץ מגיורת ומשוחררת קטנה אבל קטנה בת ישראל צריכה להמתין אלמא בקטנה בת ישראל גזר קטנה אטו גדולה ובגיורת ומשוחררת לא גזר והיינו איפכא מדרבי יהודה ועוד לשמואל בשלמא בקטנה בת ישראל סבר כר"מ אלא בגיורת כמאן לא כרבי יהודה ולא כר' יוסי דלרבי יהודה בין קטנה בין גדולה צריכה להמתין ולרבי יוסי אפי' גדולה אינה צריכה להמתין ומיהו למאי דמוקי להך דהכא בשראוה שנבעלה אתי שפיר כר' יהודה ומצינן למימר דדוקא בראוה שנבעלה קאמר ר' יהודה דגזרי' קטנה אטו גדולה אבל אותה שאינה ודאי בעולה לא ולפי לשון אחרון דהתם לא קשה כלל אע"ג דשמואל איפכא מדרבי יהודה כיון דאין הטעם משום דגזרינן קטנה אטו גדולה דאפילו בגדולה נמי שרי לפי שמתהפכת ואור"י דבס"פ ד' אחין (ג"ז שם לה.) מייתי הך ברייתא דהכא ול"ג בה יתירות מבנות ג' ויום אחד ובתוספתא נמי ל"ג ליה ולפי זה ניחא דמיירי בגדולה אבל בקטנה מודה דאין צריכה להמתין כדקאמר בברייתא דרדופה והשתא שמואל בגיורת כר' יהודה ובבת ישראל כרבי מאיר ואפשר דבגיורת קטנה מודה ר' מאיר דאין צריכה להמתין וללשון אחרון דהתם דאמר שמואל כולן צריכות להמתין חוץ מגיורת ומשוחררת גדולה וקטנה בת ישראל אינה צריכה להמתין בזנות משום דזנות דקטנה לא שכיח אבל בנשואין גזר קטנה אטו גדולה וסבר בגיורת כרבי יוסי ובבת ישראל כר"מ דגזר קטנה אטו גדולה וס"ל דדוקא בנשואין גזר ר"מ ושמא בנשואין מודה ר' יוסי לר"מ ומיהו בזנות ודאי פליג דהא שרי אנוסה ומפותה אפילו גדולה ואית דגרסי בברייתא דרדופה ר' יוסי במקום ר' יהודה ושם פירשנו:
אי הכי מ"ט דר' יוסי - תימה לר"י דמשמע דמשום דאוקימנא בראוה שנבעלה הוא דקשיא ליה מאי טעמא בלאו הכי נמי תיקשי ליה ברייתא דרבי יוסי דמייתי לקמן דאנוסה ומפותה ולפי הסוגיא נראה דזה המקשה עצמו הוא דמייתי לה ומיהו י"ס דגרסי בסמוך א"ל אביי בשלמא גיורת כיון דדעתה לאיגיורי כו' ולפי גירסא זו אתי שפיר שזה המקשה לא ידע ברייתא דמייתי לקמן דאביי הוא דמייתי לה וכן הוא גירסא בשילהי ד' אחין (ג"ז שם):,הבא על בתו. למאי דמוקי מתני' בפרק בן סורר (סנהדרין דף עג: ושם) במפותה צריך לאוקמה בשבא עליה ובגרה כדפרישית לעיל:,ועל בת אשתו. הוה מצי למיתני אשת אביו וכלתו דהא חשיב נמי עריות דעל ידי קדושין אלא תנא ושייר:,אמר רבה קסבר רבי יוסי כו' - אליבא דרבי יוחנן משני דלדידיה דמפרש טעמא דר' יהודה שלא יהא חוטא נשכר לא קשיא מידי [ומיהו רבה לא קאמר אלא דלמא]:
אשה מזנה מתהפכת - ומהשתא לא קשה אנוסה ומפותה ומיהו יוצאה בשן ועין מודה רבי יוסי דצריכה להמתין דאותה למה תתהפך:
חדא במלקות וממון - לעיל פירשתי למה לא יליף רשע רשע תימה דבריש החובל (ב"ק דף פג:) פריך הא מיבעי ליה קרא דלא תקחו כופר דלא תשקול מיניה ממונא ותקטליה ומשני ההוא מכדי רשעתו נפקא הוה ליה למימר ההוא מלא יהיה אסון נפקא דכדי רשעתו אתא למלקות וממון וי"ל דהתם טעי כי היכי דטעי הכא מעיקרא לומר דמכדי רשעתו נפקא מיתה וממון [והא דלא פריך האי במלקות וממון כתיב לא חש להקשות משום דהוי מצי לשנויי מלא יהיה אסון נפקא] אי נמי לסימנא בעלמא נקטיה התם:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.