AccueilÉtudeTanakhBibliothèqueSujetsParachaDivrei TorahRabbanimSagesHistoireÀ proposMes favorisFaire un don
Retour

Traité Ketubot

29b

Étude de Ketubot 29b

Étude de la Guémara 29b

Guémara
Il y a même une amende là où il y a possibilité de vente. C'est-à-dire que non seulement une petite fille dès l'âge de trois ans peut être vendue [par son père] jusqu'à sa majorité, mais elle reçoit également le paiement de l'amende [si elle est violée].
אַף קְנָס בִּמְקוֹם מֶכֶר.
§ La guemara interroge la halakha de base selon laquelle celui qui viole des jeunes filles de lignée défectueuse est passible de l'amende: Et ces jeunes filles sont-elles concernées par l'amende? Et pourquoi le seraient-elles? Il est écrit ici, à propos du violeur: « Et elle sera pour lui une épouse » (Devarim 22, 29), d'où les Sages ont déduit que seule une épouse apte pour lui est éligible à recevoir le paiement d'une amende de la part d'un violeur. Rech Lakich dit: un verset énonce « Si un homme trouve une jeune fille » (Devarim 22, 28), et un autre énonce « et il donnera au père de la jeune fille » (Devarim 22, 29). Cela équivaut à trois mentions: jeune fille, jeune fille, la jeune fille, car l'article défini superflu est interprété comme une troisième mention du terme. Une mention est nécessaire pour enseigner la chose même, à savoir que celui qui viole une jeune fille est passible de l'amende; une autre pour inclure le paiement de l'amende pour les jeunes filles dont le viol constitue une violation d'interdits; et une autre pour inclure le paiement de l'amende pour les jeunes filles dont le viol rend passible de karet.
וְהָנֵי בְּנֵי קְנָסָא נִינְהוּ? וְאַמַּאי? אִיקְּרִי כָּאן: ״וְלוֹ תִּהְיֶה לְאִשָּׁה״, אִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ! אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: ״נַעֲרָה״, ״נַעֲרָה״, ״הַנַּעֲרָה״. חַד לְגוּפֵיהּ, וְחַד לְאֵתוֹיֵי חַיָּיבֵי לָאוִין, וְחַד לְאֵתוֹיֵי חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת.
Rav Pappa dit: cela se déduit de la halakha du séducteur, car les versets énoncent: « Et si un homme séduit une vierge... il pèsera de l'argent selon la dot des vierges » (Chemot 22, 15-16). Cela équivaut à trois mentions: vierge, vierges, les vierges. Une mention est nécessaire pour enseigner la chose même; une autre pour inclure les jeunes filles dont le viol constitue une violation d'interdits; et une autre pour inclure les jeunes filles dont le violeur est passible de karet.
רַב פָּפָּא אָמַר: ״בְּתוּלָה״, ״בְּתוּלוֹת״, ״הַבְּתוּלוֹת״. חַד לְגוּפֵיהּ, וְחַד לְאֵתוֹיֵי חַיָּיבֵי לָאוִין, וְחַד לְאֵתוֹיֵי חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת.
La guemara demande: Et Rav Pappa, pour quelle raison n'a-t-il pas dit comme Rech Lakich? La guemara répond: Cette déduction à partir des trois occurrences du terme jeune fille lui est nécessaire pour enseigner conformément à ce qu'a dit Abaye. Car Abaye a dit: si quelqu'un a eu un rapport forcé avec une jeune fille et qu'elle est morte avant qu'il ne soit jugé, il est exempté du paiement de l'amende, comme il est dit: « et il donnera au père de la jeune fille » (Devarim 22, 29). Du fait que le verset ne dit pas simplement « à son père », on déduit: au père de la jeune fille, et non au père d'une morte. Il n'est passible que si la jeune fille est encore en vie.
וְרַב פָּפָּא מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרֵישׁ לָקִישׁ? הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְאַבָּיֵי. דְּאָמַר אַבָּיֵי: בָּא עָלֶיהָ וּמֵתָה — פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנָתַן לַאֲבִי הַנַּעֲרָה״. לַאֲבִי נַעֲרָה, וְלֹא לַאֲבִי מֵתָה.
La guemara demande: Et Rech Lakich, pour quelle raison n'a-t-il pas dit comme Rav Pappa? La guemara répond: Cette déduction à partir des trois occurrences du terme vierge lui est nécessaire pour établir une analogie verbale [guezera chava]. Car il est enseigné dans une baraïta qu'il est écrit à propos du séducteur: « Il pèsera de l'argent [yichkol] selon la dot des vierges » (Chemot 22, 16), d'où l'on déduit que cette amende du séducteur doit être une somme de cinquante selas comme la dot des vierges spécifiée dans le cas du violeur; et la dot des vierges doit être payée en selas comme cette amende du séducteur. Rech Lakich estime donc qu'aucune autre chose ne peut être déduite du terme vierges. La guemara demande: Et pour Rech Lakich aussi, n'est-ce pas nécessaire pour lui d'enseigner conformément à ce qu'a dit Abaye? Et de même, pour Rav Pappa, n'est-ce pas nécessaire pour lui d'établir l'analogie verbale?
וְרֵישׁ לָקִישׁ מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַב פָּפָּא? הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לִגְזֵירָה שָׁוָה. דְּתַנְיָא: ״כֶּסֶף יִשְׁקוֹל כְּמוֹהַר הַבְּתוּלוֹת״, שֶׁיְּהֵא זֶה כְּמוֹהַר הַבְּתוּלוֹת, וּמוֹהַר הַבְּתוּלוֹת כָּזֶה. וְרֵישׁ לָקִישׁ נָמֵי, מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְאַבָּיֵי. וְרַב פָּפָּא נָמֵי, מִיבְּעֵי לֵיהּ לִגְזֵירָה שָׁוָה!
Mais en réalité, six versets sont écrits? Jeune fille, jeune fille, la jeune fille; vierge, vierges, les vierges. Deux mentions sont nécessaires pour enseigner les choses mêmes, les halakhot de base du violeur et du séducteur; une mention est nécessaire pour enseigner conformément à ce qu'a dit Abaye; et une mention est nécessaire pour établir l'analogie verbale concernant la dot des vierges. Il reste deux mentions du terme; une pour inclure les jeunes filles dont le viol constitue une violation d'interdits, et une pour inclure les jeunes filles dont le violeur est passible de karet. Rech Lakich et Rav Pappa ne sont pas en désaccord; la déduction de chacun complète celle de l'autre.
אֶלָּא: שִׁיתָּא קְרָאֵי כְּתִיבִי? ״נַעֲרָה״ ״נַעֲרָה״ ״הַנַּעֲרָה״. ״בְּתוּלָה״ ״בְּתוּלוֹת״ ״הַבְּתוּלוֹת״, תְּרֵי לְגוּפַיְיהוּ, חַד לְכִדְאַבָּיֵי, וְחַד לִגְזֵירָה שָׁוָה. אִיַּיתַּרוּ לֵיהּ תְּרֵי. חַד — לְאֵתוֹיֵי חַיָּיבֵי לָאוִין, וְחַד — לְאֵתוֹיֵי חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת.
§ La guemara commente: Et la Michna vient exclure l'opinion de ce Tana, comme il est enseigné dans une baraïta qu'il est écrit: « Et elle sera pour lui une épouse [tihyé] » (Devarim 22, 29). Chimon HaTeimani dit: cela concerne une femme pour laquelle il existe une possibilité de constitution [havaya] de mariage. Si l'on marie une femme avec laquelle les relations sont punissables de karet, le mariage ne prend pas effet. Rabbi Chimon ben Menassia dit: cela concerne une femme apte pour lui à être maintenue [en mariage], qu'il n'est pas tenu de répudier en raison de sa lignée défectueuse.
וּלְאַפּוֹקֵי מֵהַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: ״וְלוֹ תִּהְיֶה לְאִשָּׁה״, שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר: אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הֲוָיָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אִשָּׁה הָרְאוּיָה לְקַיְּימָהּ.
Quelle est la différence entre eux? Rabbi Zeira dit: la différence entre eux se trouve dans le cas d'une mamzérète ou d'une Guivonite. Selon celui qui dit que le critère est l'existence d'une possibilité de mariage, pour celle-ci aussi il y a possibilité de mariage. Selon celui qui dit que le critère est d'être apte à être maintenue, celle-ci n'est pas apte à être maintenue, puisqu'en raison de l'interdit il est tenu de la répudier.
מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רַבִּי זֵירָא: מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. לְמַאן דְּאָמַר יֵשׁ בָּהּ הֲוָיָה, הָא נָמֵי יֵשׁ בָּהּ הֲוָיָה. לְמַאן דְּאָמַר רְאוּיָה לְקַיְּימָהּ, הָא אֵינָהּ רְאוּיָה לְקַיְּימָהּ.
La guemara demande: Et selon Rabbi Akiva, qui dit que le mariage ne prend pas effet pour les femmes dont le viol constitue une violation d'interdits, quelle est la différence entre eux? Selon son opinion, le mariage d'une mamzérète non plus ne prend pas effet. La guemara répond: la différence entre leurs propos se trouve dans le cas d'une veuve violée par le Grand Cohen, conformément à l'opinion de Rabbi Simaï, comme il est enseigné dans une baraïta que Rabbi Simaï dit: Rabbi Akiva déclare mamzerim les enfants issus de toutes les unions illicites, sauf l'enfant né d'une veuve avec le Grand Cohen, car la Torah a dit: « Une veuve et une répudiée, il ne prendra pas... et il ne profanera pas [ye'halel] sa semence parmi son peuple » (Vayikra 21, 14-15), d'où l'on déduit: s'il a un enfant avec une veuve, il produit des 'hilloulin, c'est-à-dire que le fils issu de cette union est un 'halal, disqualifié pour la prêtrise, et la fille est une 'halala, inapte à épouser un cohen, mais il ne produit pas de mamzerim. Il apparaît donc que dans ce cas, le mariage prend bien effet.
וּלְרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר: אֵין קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּחַיָּיבֵי לָאוִין, מַאי בֵּינַיְיהוּ! אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, כְּרַבִּי סִימַאי, דְּתַנְיָא: רַבִּי סִימַאי אוֹמֵר: מִן הַכֹּל עוֹשֶׂה רַבִּי עֲקִיבָא מַמְזֵרִין, חוּץ מֵאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל. שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה: ״לֹא יִקַּח ... וְלֹא יְחַלֵּל״ — חִילּוּלִין הוּא עוֹשֶׂה, וְאֵין עוֹשֶׂה מַמְזֵרִין.
La guemara demande: Et selon Rabbi Yechevav, qui a dit: Venez, crions contre Akiva ben Yossef, qui multipliait les mamzerim, car il disait: quiconque n'a aucune possibilité de relation permise en Israël — y compris une veuve avec le Grand Cohen — l'enfant est mamzer, quelle est la différence entre leurs opinions, entre celui qui a dit que l'amende est versée aux femmes pour lesquelles le mariage prend effet et celui qui a dit qu'elle est versée aux femmes aptes à être maintenues? Rabbi Yechevav soutient que le mariage ne prend pas effet même dans le cas d'une veuve avec le Grand Cohen. La guemara répond: il existe une différence entre eux concernant
וּלְרַבִּי יְשֵׁבָב, דְּאָמַר: בּוֹאוּ וְנִצְוַח עַל עֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף, שֶׁהָיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁאֵין לוֹ בִּיאָה בְּיִשְׂרָאֵל — הַוָּלָד מַמְזֵר. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ

Rachi

אף קנס במקום מכר - ומשום קנס נקט בת שלש אבל למכר מבת יום אחד ועד שתביא שתי שערות:

ואמאי - יש להן קנס לנערות פסולות:,איקרי כאן כו' - אמתני' מקשי:,ה"ג נערה נערה הנערה - באונס כתיב כי ימצא איש נערה בתולה וגו' וכתיב בתריה ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה ודרשינן נערה יתירה וה"א יתירה דהנערה דמצי למיכתב ונתן לאביה:,חד לגופיה - לכשרה:

בתולה בתולות הבתולות - במפתה כתיב וכי יפתה איש בתולה וקרא אחרינא בתריה כסף ישקול כמוהר הבתולות ומצי למיכתב כמוהר בתולות הא תלת דדרשינן ה' יתירה ובתולות דמצי למיכתב כמוהר ולשתוק:

ההוא מיבעי ליה - ההוא הנערה הא דלא כתיב ונתן לאביה מיבעי ליה לכדאביי שאם לא הספיק האב להעמידו בדין עד שמתה פטור:,לאבי הנערה - משמע שהיא קיימת:

מיבעי ליה לג"ש - בתולה דכתיב גבי מפתה מיבעי ליה לג"ש בתולה בתולה לג"ש מה כסף האמור באונס חמשים אף מפתה חמשים ומה מפתה שקלים דכתיב ביה ישקול אף חמשים של אונס שקלים קאמר:,כמוהר הבתולות - חמשים כסף המפורשים במאנס את הבתולה:,שיהא זה - חמשים כמוהר הבתולות:,ומוהר הבתולות - יהיו שקלים כזה:

וחד לג"ש - ותהי מופנה מצד אחד ולמידים הימנה:

ולאפוקי מהאי תנא - מתני' דקתני יש קנס לממזרת ולאחותו לאפוקי מהאי תנא:,שיש בה הויה - שקדושין תופסין לו בה פרט לאחותו ולכל חייבי כריתות דילפינן בקדושין שאין קדושין תופסין בהן בפרק שלישי (דף סז:) ומשמע ליה תהיה לשון הוית קדושין ור"ש בן מנסיא משמע ליה תהיה לשון קיום:

הא נמי אית בה הויה - דקדושין תופסין בחייבי לאוין והתם יליף לה:

ולר"ע דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין - ביבמות בהחולץ (יבמות דף מד:) בברייתא המחזיר גרושתו ר"ע אומר אין לו בה קדושין:,מאי בינייהו - משום ר"ש בן מנסיא קא פריך לה דאילו שמעון התימני שמעינן ליה ביבמות (דף מט.) דפליג עליה דר"ע בהא דתנן איזהו ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבא דברי ר"ע שמעון התימני אומר כל שחייבין עליו כרת בידי שמים אלא לר"ש בן מנסיא קא בעינן לה אי ס"ל כר"ע מאי איכא בין משמעותא דתהיה לשון קיום למשמעות דשמעון התימני אי נמי משמע ליה לר"ש בן מנסיא לשון הויה אימעיטא לה ממזר ומה בין ראויה לקיימה ליש בה הויה:,אלמנה לכהן גדול - דמודה בה ר"ע שקדושין תופסין לו בה ואע"פ שהיא בלאו וכרבי סימאי והוא הדין גרושה להדיוט:,מן הכל - כל הנולדים מחייבי לאוין:,לא יקח - וסמיך ליה ולא יחלל זרעו מדין כהונה הוא מחללו ולא שם ממזרים עליהם:

בואו ונצוח על עקיבא בן יוסף - שמרבה ממזרים בישראל חנם:,שהוא אומר כל שאין לו ביאה בישראל - הבא על אשה שאין לו בה היתר ביאה הולד ממזר אפי' אלמנה לכ"ג נמי:

Tossafot

נערה נערה הנערה - פי' רבינו חננאל דמחד נערה דריש כולה מלתא נער נערה הנערה ואין נראה לר"ת דלא כתיב נערה מלא בה"א אלא ההוא דמוציא שם רע לחודיה כדמוכח בסוף פרקין ועוד הקשה רבינו יצחק מה צריך חד לגופה הא איכא נערה אחרינא בפרשה אלא פי' הקונטרס עיקר:

בתולה בתולות הבתולות - כאן נמי פר"ח דמחד קרא נפקי כולהו ואין נראה דלא צריך חד לגופיה דבתולה אחרינא כתיב:,וחד לאיתויי חייבי לאוין - הקשה ר"י בן רבינו מאיר אכתי נימא חד לאתויי חייבי עשה וחד לאתויי חייבי לאוין ואכתי חייבי כריתות מנא לן ותירץ דלחייבי לאוין ועשה לא צריך אלא חד קרא דהא אי לאו דכתיב ולו תהיה לאשה דמשמע שיש בה הויה וראויה לקיימה לא הוה צריך קרא לרבויינהו הלכך מחד ריבויא מרבינן אין ראויה לקיימה דהיינו חייבי עשה וחייבי לאוין כיון דאית בהו הויה ואידך ריבויא לחייבי כריתות ולמאן דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין הוי חד ריבויא לחייבי עשה ואידך לחייבי לאוין וחייבי כריתות וא"ת ולשתוק מלו תהיה לאשה ולא יצטרך להנך ריבויי וי"ל דאיצטריך למידרש ולו תהיה לאשה מדעתה:

אייתרו להו תרי כו' - וחד ריבויא כתב באונס וחד במפתה וא"ת ומנא לן דחד לאתויי חייבי כריתות אימא דתרוייהו אתו לרבויי חייבי לאוין וחד לאונס וחד למפתה וי"ל דלהא לא צריך דמגזרה שוה ילפינן אונס ומפתה מהדדי:

ת"י [ולאפוקי מהאי תנא - פי' תנא דברייתא אבל מפיק מתרוייהו תנאי שמוזכרים בברייתא]:

ולרבי עקיבא דאמר כו' - ואף ע"ג דר"ש התימני פליג בהדיא אר' עקיבא בהחולץ (יבמות דף מד. ודף מט.) הכא לר"ש בן מנסיא פריך דאי סבר כר"ע מאי בינייהו פי' בינו לר"ש התימני דמדנקט ראויה לקיימה ולא נקט שיש בה הויה משמע דיש שאין ראויה לקיימה ויש בה הויה:,חילולין הוא עושה ואינו עושה ממזרים - משמע דהא בהא תליא דכיון דלא הוי ממזר קדושין תופסין וכן משמע בפרק החולץ (יבמות דף מה:) מה אשת אב דלא תפסי בה קדושין והוולד ממזר כו' [ור"ע נמי משום דיליף בהחולץ דיש ממזר מחייבי לאוין קאמר דאין קדושין תופסין בחייבי לאוין] ותימה דלרבי יהושע אע"ג דאין ממזר מחייבי כריתות כדיליף בשילהי החולץ (יבמות דף מט.) מודה דאין קדושין תופסין בחייבי כריתות כדפריך ס"פ ר"ג ביבמות (דף נג. ושם) איצטריך לאשמעינן דאין קדושין תופסין בחייבי כריתות ובפ' החולץ (יבמות דף מד: ושם) קאמר דלרבי יהושע פגום מיהא הוי מחייבי כריתות משום דעשאה זונה וזונה לא הויא אלא מהנהו דלא תפסי בה קדושין כדמוכח בתמורה (דף כט: ושם) וקאמרינן נמי בהחולץ (יבמות דף מד: ושם) הכל מודים בכותי ועבד הבא על בת ישראל הוולד ממזר מאן הכל מודים שמעון התימני דאע"ג דאמר אין ממזר מחייבי לאוין ה"מ חייבי לאוין דתפסי בהו קדושין אבל כותי ועבד כו' ולא קאמר מאן הכל מודים ר' יהושע דאע"ג דאמר אין ממזר מחייבי כריתות ה"מ חייבי כריתות דתפסי בהו קדושין כו' אלמא דלר' יהושע אין קדושין תופסין בחייבי כריתות ואפ"ה לא הוי ממזר ולהכי לא מצי למימר דמודה בכותי ועבד ויש לומר דלר"ש התימני ולר"ע ודאי הא בהא תליא דליכא מידי דלא תפסי בה קדושין והוולד כשר רק שהוא דומה לאשת אב אבל לר' יהושע אע"ג דאין קדושין תופסין בחייבי כריתות כדילפי' בסוף האומר (קדושין סח. ושם) לא הוי ממזר אלא מחייבי מיתות ב"ד כדיליף ר' יהושע בסוף החולץ (יבמות מט. ושם) אבל קשה דא"כ לר' יהושע אין קדושין תופסין באלמנה לכ"ג לרבא דאמר בפ"ק דתמורה (דף ד: ושם) כל דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני דהתם פריך ליה והרי אלמנה לכ"ג דקאמר רחמנא לא יקח ותנן כל מקום שיש קדושין ויש עבירה כגון אלמנה לכ"ג כו' ומשני אמר לך רבא שאני התם דא"ק לא יחלל חלולין הוא עושה ואינו עושה ממזרים ולר' יהושע ליכא לשנויי הכי וא"ת בקדושין בסוף האומר (דף סז: ושם) כי משכח דלא תפסי קדושין באשת אב מאי פריך התם ואימא תרוייהו באשת אב הא לכתחלה הא דיעבד אמאי לא יליף מינה דכל היכא דהוי ממזר לא תפסי בה קדושין כיון דהא בהא תליא כדפירשנו וי"ל דאכתי לא שמעינן ממזרות בשאר חייבי כריתות כל כמה דלא מייתי התם היקישא דר' יונה דמלא יקח ולא יגלה דאיירי באשת אב ובשומרת יבם של אביו לא שמעינן מינה ממזרות באשת איש ובאחות אשה דיש היתר לאיסורן וכל דכוותייהו אבל לבסוף דמייתי היקישא דרבי יונה התם איכא למילף בעלמא כדפירשנו: (וכן משמע בפרק ד' מיתות דליכא מאן דפליג דבחייבי כריתות לא תפסי קדושין וט"ו נשים דפוטרות צרותיהן מן החליצה ואי קדושין תופסין בחייבי כריתות א"כ היו עולין לחליצה כמו חייבי לאוין כדאמר התם בפ"ב מסתברא חייבי לאוין תפסי בהו קדושין ולכך עולין לחליצה וההיא מתני' אתיא ככ"ע דהא קאמר עלה דבפלוגתא לא קא מיירי:,מאי בינייהו - תימה אמאי לא קאמר איכא בינייהו סוטה שאירסה וזינתה תחתיו שלא כדרכה וגירשה דאית בה הויה לכ"ע כדאמרינן בסוף החולץ הכל מודים בבא על הסוטה שאין הוולד ממזר):

Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.

Ketubot 29b
100%
כתובות כ״ט במַסֶּכֶת כְּתוּבּוֹת