Guémara
la raison de sa déclaration, elle est jugée digne de confiance. La Guemara raconte: Chmouel a appris cette halakha de lui quarante fois pour être sûr de ne pas l'oublier, et malgré cela, confronté à une situation semblable, Chmouel ne s'est pas appuyé sur cette décision indulgente et n'a pas agi ainsi pour lui-même et sa femme.
אַמַּתְלָא לִדְבָרֶיהָ — נֶאֱמֶנֶת. תְּנָא מִינֵּיהּ אַרְבָּעִים זִימְנִין, וַאֲפִילּוּ הָכִי לָא עֲבַד שְׁמוּאֵל עוֹבָדָא בְּנַפְשֵׁיהּ.
Les Sages ont enseigné: si deux témoins disent « il est mort » et deux témoins disent « il n'est pas mort »; ou si deux témoins disent « elle a été répudiée » et deux témoins disent « elle n'a pas été répudiée » — cette femme ne peut pas se remarier, [car il n'y a pas de témoignage univoque qu'elle est libre]. Et si elle s'est remariée, elle ne doit pas quitter [son second mari]. Rabbi Menahem bar Yossei dit: elle doit le quitter. Rabbi Menahem bar Yossei a dit: quand dis-je qu'elle doit le quitter? Lorsque les témoins sont venus [témoigner] et qu'ensuite elle s'est remariée. Mais si elle s'est remariée et qu'ensuite les témoins sont venus, elle ne doit pas le quitter.
תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁנַיִם אוֹמְרִים ״מֵת״, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים ״לֹא מֵת״. שְׁנַיִם אוֹמְרִים ״נִתְגָּרְשָׁה״, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים ״לֹא נִתְגָּרְשָׁה״ — הֲרֵי זוֹ לֹא תִּנָּשֵׂא, וְאִם נִשֵּׂאת — לֹא תֵּצֵא. רַבִּי מְנַחֵם בַּר יוֹסֵי אוֹמֵר: תֵּצֵא. אָמַר רַבִּי מְנַחֵם בַּר יוֹסֵי: אֵימָתַי אֲנִי אוֹמֵר תֵּצֵא, בִּזְמַן שֶׁבָּאוּ עֵדִים, וְאַחַר כָּךְ נִשֵּׂאת. אֲבָל נִשֵּׂאת וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים — לֹא תֵּצֵא.
Or ce sont deux [témoins] contre deux [témoins]: celui qui aurait des relations avec elle serait alors passible d'un sacrifice de culpabilité pour doute! Rav Chechet a dit: c'est le cas où elle s'est remariée avec l'un de ses [propres] témoins. Mais elle-même se trouve dans une situation de doute [passible d'un sacrifice de culpabilité]! Il s'agit d'un cas où elle dit: « Il m'est certain [qu'il est mort] ».
מִכְּדֵי תְּרֵי וּתְרֵי נִינְהוּ, הַבָּא עָלֶיהָ בְּאָשָׁם תָּלוּי קָאֵי! אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: כְּגוֹן שֶׁנִּשֵּׂאת לְאֶחָד מֵעֵדֶיהָ. הִיא גּוּפַהּ בְּאָשָׁם תָּלוּי קָיְימָא! בְּאוֹמֶרֶת: ״בָּרִי לִי״.
Rabbi Yohanan a dit: si deux témoins disent « il est mort » et deux témoins disent « il n'est pas mort » — cette femme ne peut pas se remarier, et si elle s'est remariée, elle ne doit pas quitter [son second mari]. Si deux témoins disent « elle a été répudiée » et deux témoins disent « elle n'a pas été répudiée » — cette femme ne peut pas se remarier, et si elle s'est remariée, elle doit le quitter.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, שְׁנַיִם אוֹמְרִים: ״מֵת״, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים: ״לֹא מֵת״ — הֲרֵי זוֹ לֹא תִּנָּשֵׂא, וְאִם נִשֵּׂאת — לֹא תֵּצֵא. שְׁנַיִם אוֹמְרִים ״נִתְגָּרְשָׁה״, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים ״לֹא נִתְגָּרְשָׁה״ — הֲרֵי זוֹ לֹא תִּנָּשֵׂא, וְאִם נִשֵּׂאת — תֵּצֵא.
En quoi la première partie diffère-t-elle de la seconde? Abaye a dit: explique-le à propos d'un témoin unique. Un témoin unique dit « il est mort » — les Sages lui ont accordé une crédibilité équivalente à celle de deux témoins, conformément à [l'enseignement] d'Oula. Car Oula a dit: partout où la Torah a accordé crédibilité à un témoin unique, il a le statut de deux témoins. Et celui qui dit « il n'est pas mort » n'a le statut que d'un seul [témoin], et la parole d'un seul ne prévaut pas face à celle de deux.
מַאי שְׁנָא רֵישָׁא וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא? אָמַר אַבָּיֵי: תַּרְגְּמַהּ בְּעֵד אֶחָד. עֵד אֶחָד אוֹמֵר ״מֵת״, הֵימְנוּהוּ רַבָּנַן כְּבֵי תְרֵי, וְכִדְעוּלָּא. דְּאָמַר עוּלָּא: כׇּל מָקוֹם שֶׁהֶאֱמִינָה תּוֹרָה עֵד אֶחָד — הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם, וְהַאי דְּקָאָמַר ״לֹא מֵת״ — הָוֵה לֵיהּ חַד, וְאֵין דְּבָרָיו שֶׁל אֶחָד בִּמְקוֹם שְׁנַיִם.
Si c'est ainsi, elle devrait même pouvoir se remarier a priori! [Ce n'est pas permis] à cause de [l'enseignement] de Rav Assi. Car Rav Assi a dit: « Écarte de toi la bouche perverse, éloigne de toi les lèvres tortueuses » (Michlé 4, 24) [s'applique à tout cas de doute].
אִי הָכִי, אֲפִילּוּ לְכַתְּחִלָּה נָמֵי! מִשּׁוּם דְּרַב אַסִּי. דְּאָמַר רַב אַסִּי: ״הָסֵר מִמְּךָ עִקְּשׁוּת פֶּה וּלְזוּת שְׂפָתַיִם הַרְחֵק מִמֶּךָּ״.
Dans la seconde partie, un témoin unique dit « elle a été répudiée » et un témoin unique dit « elle n'a pas été répudiée » — tous deux témoignent qu'elle était une femme mariée, et celui qui dit « elle a été répudiée » n'a le statut que d'un seul [témoin], et la parole d'un seul ne prévaut pas face à celle de deux. Par conséquent, même si elle s'est remariée, elle doit quitter [son second mari].
סֵיפָא, עֵד אֶחָד אוֹמֵר ״נִתְגָּרְשָׁה״, וְעֵד אֶחָד אוֹמֵר ״לֹא נִתְגָּרְשָׁה״, תַּרְוַיְיהוּ בְּאֵשֶׁת אִישׁ קָמַסְהֲדִי. וְהַאי דְּקָאָמַר נִתְגָּרְשָׁה — הָוֵה לֵיהּ חַד, וְאֵין דְּבָרָיו שֶׁל אֶחָד בִּמְקוֹם שְׁנַיִם.
Rava a dit: en réalité, ce sont bien deux [témoins] contre deux [témoins dans les deux cas]. Et Rabbi Yohanan a vu que la parole de Rabbi Menahem bar Yossei était juste concernant la répudiation, mais ne l'a pas vue juste concernant la mort. Pour quelle raison? Concernant la mort, elle ne peut pas le démentir [si le mari revient vivant]; concernant la répudiation, elle peut le démentir.
רָבָא אָמַר: לְעוֹלָם תְּרֵי וּתְרֵי נִינְהוּ. וְרָאָה רַבִּי יוֹחָנָן דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי מְנַחֵם בַּר יוֹסֵי בְּגֵרוּשִׁין, וְלֹא רָאָה בְּמִיתָה. מַאי טַעְמָא? מִיתָה — אֵינָהּ יְכוֹלָה מַכְחַשְׁתּוֹ, גֵּרוּשִׁין — יְכוֹלָה מַכְחַשְׁתּוֹ.
Mais est-elle à ce point effrontée? Rav Hamnouna n'a-t-il pas dit: une femme qui dit à son mari « tu m'as répudiée » est digne de confiance, car il existe une présomption qu'une femme n'est pas effrontée devant son mari! Ces propos s'appliquent uniquement là où il n'y a pas de témoins qui la soutiennent; mais là où il y a des témoins qui la soutiennent, elle serait effrontée, et effrontée encore.
וּמִי חֲצִיפָה כּוּלֵּי הַאי? וְהָאָמַר רַב הַמְנוּנָא: הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה לְבַעְלָהּ ״גֵּרַשְׁתַּנִי״ — נֶאֱמֶנֶת. חֲזָקָה אֵין אִשָּׁה מְעִיזָּה פָּנֶיהָ בִּפְנֵי בַּעְלָהּ! הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלֵיכָּא עֵדִים דְּקָא מְסַיְּיעִי לַהּ, אֲבָל הֵיכָא דְּאִיכָּא עֵדִים דְּקָא מְסַיְּיעִי לַהּ — מְעִיזָּה וּמְעִיזָּה.
Rav Assi a dit: c'est le cas où les témoins disent « il vient de mourir » ou « il vient de la répudier ». Pour la mort, il n'y a pas moyen de clarifier [immédiatement les faits]. Pour la répudiation, il y a moyen de clarifier, car on lui dit: si c'est vrai que cela s'est passé ainsi, montre-nous ton acte de répudiation.
רַב אַסִּי אָמַר: כְּגוֹן דְּאָמְרִי עֵדִים ״עַכְשָׁיו מֵת״, ״עַכְשָׁיו גֵּירְשָׁהּ״. מִיתָה לֵיכָּא לְבָרוּרַהּ. גֵּירוּשִׁין אִיכָּא לְבָרוּרַהּ, דְּאָמְרִינַן לָהּ: אִם אִיתָא דְּהָכִי הֲוָה, אַחֲזִי לַן גִּיטִּיךְ.
Les Sages ont enseigné: si deux témoins disent « elle a été fiancée » et deux témoins disent « elle n'a pas été fiancée » — cette femme ne peut pas se marier [à un autre], et si elle s'est mariée, elle ne doit pas [le] quitter. Si deux témoins disent « elle a été répudiée » et deux témoins disent « elle n'a pas été répudiée » — cette femme ne peut pas se remarier, et si elle s'est remariée, elle doit [le] quitter.
תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁנַיִם אוֹמְרִים ״נִתְקַדְּשָׁה״, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים ״לֹא נִתְקַדְּשָׁה״ — הֲרֵי זוֹ לֹא תִּנָּשֵׂא, וְאִם נִשֵּׂאת לֹא תֵּצֵא. שְׁנַיִם אוֹמְרִים ״נִתְגָּרְשָׁה״, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים ״לֹא נִתְגָּרְשָׁה״ — הֲרֵי זו לֹא תִּנָּשֵׂא, וְאִם נִשֵּׂאת — תֵּצֵא.
Rachi
לא עבד שמואל עובדא בנפשיה - פעם אחת אמרה לו אשתו כן ונתנה אמתלא לדבריה ופירש הימנה עד שטבלה:
לא תצא - ולקמיה פריך תרי ותרי נינהו:,שבאו עדים - שאמרו לא מת:
באשם תלוי - בא על ספק כרת:,לאחד מעדיה - שאמרו מת דאין אשם תלוי אלא למי שלבו נוקפו וזה אומר ברי לי:,באומרת ברי לי - אין לבי נוקפי שברי לי אילו היה קיים היה בא:
תרגמה - להא דר' יוחנן:,בעד אחד - ולאו שנים איתמר אלא עד אומר כו' ועד אומר כו':,הימנוהו רבנן כבתרי - לומר מת כדאמרינן ביבמות בהאשה מתוך חומר שהחמרת עליה בסופה הקלתה עליה בתחלתה:
אפי' לכתחלה נמי - תינשא:,דרב אסי - ביבמות בפ' שני:
תרוייהו באשת איש קא מסהדי - שניהן מעידין שאשת איש היתה:
מיתה אינה יכולה מכחשתו - אם יבא בעלה אינה יכולה לומר מת אתה הלכך אי לאו דברי לה שמת מירתתא ולא מינסבא:,גירושין יכולה מכחשתו - אם יבא ויאמר לא גירשתיך היא תאמר גירשתני הלכך אי שרית לה סמכה אהכחשה ומינסבא על פי עדים הללו מספק ולא מירתתא למידק שפיר:
עכשיו מת - היום:,ליכא לברורה - אם אמרו טבע במים או אכלו ארי אין אנו יכולין לברר הדברים הלכך לכתחלה לא תינשא ואם ניסת לא תצא כרבנן וכשניסת לאחד מעדיה:,אחזי גיטיך - דבשעתא פורתא לא מהימנא למימר אירכס לי:
הרי זו לא תנשא - לאחר:
Tossafot
ואפילו הכי לא עבד שמואל עובדא בנפשיה - ר"ח הביא ירושלמי שמואל בעא לאזדקוקי לאתתיה אמרה ליה טמאה אני ולמחר אמרה טהורה אני אמר לה אתמול טמאה יומא דין טהורה אמרה ליה אתמול לא הוות בי חילא כי ההיא שעתא אתא שאיל לרב אמר ליה אם נתנה אמתלא לדבריה נאמנת:
הבא עליה באשם תלוי קאי - תימה דבחטאת קאי דהא מסקינן בפרק ד' אחים (יבמות דף לא. ושם) דתרי ותרי ספיקא דרבנן ומדאורייתא אוקמה אחזקה ומאי משני נמי כשניסת לאחד מעדיה הא עד נמי בחנק קאי דאוקמה אחזקה ואומר ר"ת דחזקה דאשה דייקא ומנסבא מרעה לה להך חזקה דמהאי טעמא נמי שרינן לה כי ליכא עדים כלל אע"פ שהיא בחזקת אשת איש:,באשם תלוי - אפי' למאן דבעי חתיכה אחת משתי חתיכות הכא לא בעינן שתי חתיכות דמאן דמפרש בפרק ספק אכל (כריתות דף יז: ושם) טעמא דבעינן חתיכה משתי חתיכות משום דאפשר לברר איסורו פי' אפשר לברר על ידי בקי שיכיר חתיכה הנשארת אם חלב היא אם שומן היא הכא נמי אפשר לברר ע"י הזמה ולמאן דמפרש משום דבשתי חתיכות אחת של חלב ואחת של שומן איקבע איסורא ה"נ איקבע איסורא שהיתה בחזקת אשת איש אי נמי לאו אשם תלוי ממש קאמר אלא כלומר באיסור אשם תלוי:,כגון שניסת לאחד מעדיה - והא דתנן בפ' שני דיבמות (דף כה. ושם) הרגנוהו לא ישא את אשתו לא ששנים מעידין כן דבשום מקום אין שנים חשודין כדמוכח לקמן דאפילו למאן דחייש לגומלין אם שנים מעידין על זה ושנים על זה נאמנין וכן מוכח נמי בפ"ב דיבמות (ג"ז שם:) דתנן התם מיאנה או שחלצה בפניו ישאנה מפני שהוא ב"ד ודייק בגמרא טעמא דב"ד הא בתרי לא מאי שנא מהא דתנן עדים החתומים על שדה מקח או על גט אשה לא חשו חכמים לדבר זה היא גופה קמשמע לן לאפוקי ממ"ד מיאון בשנים אלא כלומר שהרגו עם אנשים הרבה:
אי הכי לכתחלה נמי - ומהא דתנן בהאשה שלום (יבמות דף קיז: ושם) עד אחד אומר מת ועד אחד אומר לא מת הרי זו לא תנשא ליכא לאקשויי לעולא דהתם איירי בבת אחת ואפילו אם ניסת תצא ועולא איירי בזה אחר זה כשבא עד אחד ואמר מת התירוה ואח"כ בא אחר ואמר לא מת אם נשאת לא תצא אבל לכתחלה לא תנשא משום דרב אסי כדמסיק ומרישא דהתם יש להוכיח שיש חילוק בין בבת אחת בין בזה אחר זה דקתני עד אחד אומר מת וניסת ובא אחר ואמר לא מת לא תצא ומפרש בגמרא דלא ניסת ממש אלא התירוה לינשא אע"פ שלא ניסת ולא תצא היינו מהתירה הראשון משמע דווקא התירוה קודם שבא העד ואמר לא מת הא בא קודם שהתירוה לא וצ"ע בפ' מי שקינא (סוטה דף לא:) דמשמע דאיירי עולא בכל ענין בין בב"א בין בזה אחר זה דתנן התם עד אחד אומר נטמאת ועד אחד אומר לא נטמאת היתה שותה ודייק בגמ' טעמא דהאי מכחיש אבל לא מכחיש עד אחד נאמן מנא ה"מ כו' ופריך כיון דמדאורייתא עד אחד נאמן אידך היכי מצי מכחיש ליה והאמר עולא כל מקום שהאמינה כו' אלא אמר עולא תני לא היתה שותה ור' חייא אומר היתה שותה לר' חייא קשיא דעולא לא קשיא כאן בבת אחת כאן בזה אחר זה משמע דעולא נמי איירי בבת אחת ולכך צריך להגיה ולא משני כדמשני ר' חייא ומיהו איכא למימר דעולא לא מיירי אלא בזה אחר זה אלא שנראה לו דוחק להעמיד המשנה בבת אחת משום דמשמע ליה דמיירי בזה אחר זה ועוד אומר ר"י דאפילו איירי לעולא בכל ענין הני מילי התם דמדאורייתא עד אחד מהימן בסוטה כדנפקא ליה התם מועד אין בה אבל הכא גבי אשה דלא מהימן אלא מדרבנן לא חשיב כשנים אלא בזה אחר זה ואע"ג דיש חילוק בין דאורייתא לרבנן מייתי מדעולא דנראה לו דחשיב כשנים בזה אחר זה בדרבנן כמו בבת אחת בדאורייתא:,משום דרב אסי הסר ממך עקשות פה - פסוק הוא אלא דרב אסי רגיל להביאו וא"ת והא דתנן בהאשה שלום (יבמות דף קיז: ושם) עד אחד אומר מת וניסת ובא עד אחד ואמר לא מת לא תצא ופריך בגמרא טעמא דניסת הא לא ניסת לא תנשא והאמר עולא כל מקום כו' ומאי פריך והא עולא לא קאמר אלא בדיעבד אבל לכתחלה מודה דלא תנשא משום דרב אסי ואומר ר"י דהתם דייק טעמא דניסת הא אם לא נשאת לא תנשא ואם נשאת תצא דהכי משמע מתניתין דוקא נשאת ואחר כך בא העד לא תצא הא בא העד קודם שנשאת ואחר כך ניסת תצא משום הכי פריך מדעולא ואם תאמר והיכי משני התם דה"ק עד אחד אומר מת והתירוה לינשא ובא אחר ואמר לא מת לא תצא מהתירה הראשון משמע ותנשא לכתחלה וי"ל דודאי לכתחלה לא תנשא ולא תצא מהתירה הראשון לענין דאם נישאת לא תצא:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.