Guémara
On loue la mariée telle qu'elle est. Et Beit Hillel disent: on dit « une mariée belle et pleine de grâce ». Beit Shammaï dirent à Beit Hillel: si elle était boiteuse ou aveugle, dira-t-on d'elle « une mariée belle et pleine de grâce »? Or la Torah dit: « Tu t'éloigneras d'une parole mensongère » (Chemot 23, 7)! Beit Hillel répondirent à Beit Shammaï: selon vos propos, celui qui a fait une mauvaise acquisition au marché, doit-on la louer à ses yeux ou la déprécier à ses yeux? Il faut dire qu'on doit la louer à ses yeux [et lui épargner la peine]. C'est de là que les Sages ont dit: que la disposition de l'homme soit toujours en harmonie avec les autres créatures. Ici aussi, une fois que le marié a épousé sa mariée, on la loue comme étant belle et pleine de grâce.
כַּלָּה כְּמוֹת שֶׁהִיא. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: ״כַּלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה״. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי לְבֵית הִלֵּל: הֲרֵי שֶׁהָיְתָה חִיגֶּרֶת אוֹ סוֹמָא, אוֹמְרִים לָהּ: ״כַּלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה״? וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק״! אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: לְדִבְרֵיכֶם, מִי שֶׁלָּקַח מִקָּח רַע מִן הַשּׁוּק, יְשַׁבְּחֶנּוּ בְּעֵינָיו, אוֹ יְגַנֶּנּוּ בְּעֵינָיו? הֱוֵי אוֹמֵר: יְשַׁבְּחֶנּוּ בְּעֵינָיו. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: לְעוֹלָם תְּהֵא דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם מְעוֹרֶבֶת עִם הַבְּרִיּוֹת.
Quand Rav Dimi vint [de Terre d'Israël en Babylonie], il dit: voici ce que l'on chante devant la mariée en Occident, en Terre d'Israël: « Ni fard ni rouge ni tresses, et pourtant une gazelle pleine de grâce ». Quand les Sages ordonnèrent Rabbi Zeira, on chanta ainsi à son sujet: « Ni fard ni rouge ni tresses, et pourtant une gazelle pleine de grâce ».
כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר: הָכִי מְשָׁרוּ קַמֵּי כַּלְּתָא בְּמַעְרְבָא: ״לֹא כָּחָל וְלֹא שָׂרָק וְלֹא פִּירְכּוּס וְיַעֲלַת חֵן״. כִּי סָמְכוּ רַבָּנַן לְרַבִּי זֵירָא, שָׁרוּ לֵיהּ הָכִי: ״לָא כָּחָל וְלֹא שָׂרָק וְלֹא פִּירְכּוּס וְיַעֲלַת חֵן״.
Quand les Sages ordonnèrent Rabbi Ami et Rabbi Assi, on leur chanta ainsi: « De celui-ci et de celui-ci, ordonnez-en pour nous; n'en ordonnez pas pour nous ni des sarmissin ni des sarmitin » — et certains disent: « ni des 'hamissin ni des tourmissin ».
כִּי סְמַכוּ רַבָּנַן לְרַבִּי אַמֵּי וּלְרַבִּי אַסִּי שָׁרוּ לְהוּ הָכִי: ״כֹּל מִן דֵּין וְכֹל מִן דֵּין סְמוּכוּ לַנָא, לָא תִּסְמֻכוּ לַנָא לָא מִן סַרְמִיסִין וְלָא מִן סַרְמִיטִין״, וְאָמְרִי לַהּ: ״לָא מִן חֲמִיסִין וְלָא מִן טוּרְמִיסִין״.
Rabbi Abahou, lorsqu'il venait de l'académie chez l'empereur, les servantes de la maison de l'empereur sortaient à sa rencontre et chantaient ainsi à son sujet: « Maître de son peuple et guide de sa nation, flambeau de lumière, béni soit ton arrivée en paix ».
רַבִּי אֲבָהוּ כִּי הֲוָה אָתֵי מִמְּתִיבְתָּא לְבֵי קֵיסָר, נָפְקָן אַמְהָתָא דְּבֵי קֵיסָר לְאַפֵּיהּ וּמְשָׁרְיָן לֵיהּ הָכִי: ״רַבָּא דְעַמֵּיהּ וּמְדַבְּרָנָא דְאוּמְּתֵיהּ, בּוּצִינָא דִנְהוֹרָא, בְּרִיךְ מֵתְיָיךְ לִשְׁלָם״.
On a dit de Rabbi Yehouda bar Ila'i qu'il prenait une branche de myrte et dansait devant la mariée, en disant: « une mariée belle et pleine de grâce ». Rav Chmouel bar Rav Yits'hak dansait en jonglant avec trois branches de myrte. Rabbi Zeira dit: ce vieillard nous fait honte. Quand il rendit l'âme, une colonne de feu se dressa entre lui et tout le monde, et l'on a appris par tradition qu'une colonne de feu ne se dresse que pour un seul homme d'une génération, ou pour deux hommes d'une génération.
אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִילְעַאי שֶׁהָיָה נוֹטֵל בַּד שֶׁל הֲדַס, וּמְרַקֵּד לִפְנֵי הַכַּלָּה, וְאוֹמֵר: ״כַּלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה״. רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק מְרַקֵּד אַתְּלָת. אָמַר רַבִּי זֵירָא: קָא מַכְסֵיף לַן סָבָא: כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ, אִיפְּסִיק עַמּוּדָא דְנוּרָא בֵּין דִּידֵיהּ לְכוּלֵּי עָלְמָא, וּגְמִירִי דְּלָא אִפְּסִיק עַמּוּדָא דְנוּרָא אֶלָּא אִי לְחַד בְּדָרָא, אִי לִתְרֵי בְּדָרָא.
Rabbi Zeira dit: sa branche [chotitei] a été bénéfique pour le vieillard. Et certains disent: sa folie [chetoutei] a été bénéfique pour le vieillard. Et certains disent: sa méthode [chitatei] a été bénéfique pour le vieillard.
אָמַר רַבִּי זֵירָא: אַהַנְיָיה לֵיהּ שׁוֹטִיתֵיהּ לְסָבָא. וְאָמְרִי לַהּ: שְׁטוּתֵיהּ לְסָבָא. וְאָמְרִי לַהּ: שִׁיטְתֵיהּ לְסָבָא.
Rav A'ha portait la mariée sur ses épaules et dansait. Les Sages lui dirent: nous, avons-nous le droit de faire ainsi? Il leur répondit: si les mariées vous paraissent comme une poutre, alors très bien, mais sinon, non.
רַב אַחָא מַרְכֵּיב לַהּ אַכַּתְפֵּיהּ וּמְרַקֵּד. אָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן: אֲנַן מַהוּ לְמִיעְבַּד הָכִי? אֲמַר לְהוּ: אִי דָּמְיָין עֲלַיְיכוּ כִּכְשׁוּרָא — לְחַיֵּי, וְאִי לָא — לָא.
Rabbi Chmouel bar Na'hmani dit au nom de Rabbi Yonathan: il est permis de regarder le visage de la mariée pendant les sept jours [de la fête de mariage], afin de la rendre plus chère à son mari. Mais la halakha n'est pas ainsi tranchée.
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מוּתָּר לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי כַלָּה כׇּל שִׁבְעָה, כְּדֵי לְחַבְּבָהּ עַל בַּעְלָהּ. וְלֵית הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ.
Les Sages ont enseigné: on écarte le [cortège du] mort devant [le cortège d'] une mariée. Et l'un comme l'autre s'écartent devant un roi d'Israël. On a dit du roi Agrippa qu'il s'écarta devant une mariée, et les Sages l'en louèrent.
תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲבִירִין אֶת הַמֵּת מִלִּפְנֵי כַלָּה. וְזֶה וָזֶה מִלִּפְנֵי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. אָמְרוּ עָלָיו עַל אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ שֶׁעָבַר מִלִּפְנֵי כַּלָּה, וְשִׁבְּחוּהוּ חֲכָמִים.
On l'a loué — cela implique-t-il qu'il a bien agi? Mais Rav Achi n'a-t-il pas dit: même selon celui qui dit qu'un nassi qui renonce à son honneur, son honneur est effectivement renoncé, un roi qui renonce à son honneur, son honneur n'est pas renoncé! Car le Maître a dit: « Tu établiras sur toi un roi » (Devarim 17, 15) signifie que sa crainte doit être sur toi! [La Guemara répond:] c'était à un carrefour [que cela s'est produit].
שִׁבְּחוּהוּ — מִכְּלָל דְּשַׁפִּיר עֲבַד? וְהָא אָמַר רַב אָשֵׁי: אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר נָשִׂיא שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ — כְּבוֹדוֹ מָחוּל, מֶלֶךְ שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ — אֵין כְּבוֹדוֹ מָחוּל. דְּאָמַר מָר: ״שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ״, שֶׁתְּהֵא אֵימָתוֹ עָלֶיךָ! פָּרָשַׁת דְּרָכִים הֲוַאי.
Les Sages ont enseigné: on suspend l'étude de la Torah pour accompagner la sortie d'un mort [pour son enterrement] et pour l'entrée d'une mariée [sous la 'houpa]. On a dit de Rabbi Yehouda, fils de Rabbi Ila'i, qu'il suspendait l'étude de la Torah pour accompagner la sortie d'un mort et l'entrée d'une mariée. Dans quel cas cela s'applique-t-il? Lorsqu'il n'y a pas avec lui [le mort] tout ce dont il a besoin. Mais s'il y a avec lui tout ce dont il a besoin, on ne suspend pas [l'étude].
תָּנוּ רַבָּנַן: מְבַטְּלִין תַּלְמוּד תּוֹרָה לְהוֹצָאַת הַמֵּת וּלְהַכְנָסַת כַּלָּה. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעַאי שֶׁהָיָה מְבַטֵּל תַּלְמוּד תּוֹרָה לְהוֹצָאַת הַמֵּת וּלְהַכְנָסַת כַּלָּה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — כְּשֶׁאֵין עִמּוֹ כׇּל צָרְכּוֹ. אֲבָל יֵשׁ עִמּוֹ כׇּל צָרְכּוֹ — אֵין מְבַטְּלִין.
Et combien représente « tout ce dont il a besoin »? Rav Chmouel bar Ini dit au nom de Rav: douze mille hommes et six mille [autres] sonnant du chofar. Et certains disent: treize mille hommes, dont six mille sonnant du chofar. Oula dit: c'est-à-dire lorsque les hommes forment une haie depuis la porte de la ville jusqu'au cimetière. Rav Chechet, et certains disent Rabbi Yo'hanan, dit: la reprise [de la Torah, lors du décès d'un érudit] est comme son don: de même que son don eut lieu en présence de six cent mille hommes, de même sa reprise se fait en présence de six cent mille hommes. Et cela ne s'applique qu'à celui qui lisait [l'Écrit] et étudiait [la Michna].
וְכַמָּה כׇּל צָרְכּוֹ? אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אִינִי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: תְּרֵיסַר אַלְפֵי גַּבְרֵי, וְשִׁיתָּא אַלְפֵי שִׁיפּוּרֵי. וְאָמְרִי לַהּ: תְּלֵיסַר אַלְפֵי גַּבְרֵי, וּמִינַּיְיהוּ שִׁיתָּא אַלְפֵי שִׁיפּוּרֵי. עוּלָּא אָמַר: כְּגוֹן דְּחָיְיצִי גַּבְרֵי מֵאֲבוּלָּא וְעַד סִיכְרָא. רַב שֵׁשֶׁת, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: נְטִילָתָהּ — כִּנְתִינָתָהּ, מָה נְתִינָתָהּ בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא, אַף נְטִילָתָהּ בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא. וְהָנֵי מִילֵּי לְמַאן דְּקָרֵי וְתָנֵי,
Rachi
כמות שהיא - לפי יופיה וחשיבותה מקלסין אותה:,חסודה - חוט של חסד משוך עליה:,מכאן אמרו - מדברי ב"ה שאמרו ישבחנה:,תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות - לעשות לאיש ואיש כרצונו:
משרו - משוררים:,לא כחל - אינה צריכה כחל:,ולא שרק - צבע המאדים את הפנים:,פירכוס - קליעת שיער זו לא כחלה ולא שרקה ולא פירכסה והרי היא יעלת חן:
כל מן דין - כל כמות אלו הוו סומכין לנו לקרותן רבי ולמנותם דיינין:,סרמיסין - מסרסין הלכות בהיפך טעמיהן:,סרמיטין - לשון סמרטוטין:,חמיסין - אומרים חמישית הטעם:,טורמיסין - לא איתפרש: (טורמיסין כי ההיא דאמר בב"ר (פ' מ"א) על טורמיסין למיקרב למסאנא דמטרוניתא אנשים ריקנים):
ממתיבתא - מבית המדרש:,רבא דעמיה - נשיא בעמו:,מדברנא - מנהיג:,בריך מתייך לשלם - ברוך בואך לשלום:,בוצינא דנהורא - על שהיה קלסתר פניו מבהיק כדאמרינן בב"ב (דף נח.) שופריה דרבי אבהו מעין שופריה דרבי יוחנן דנפקי זיהרורית מיניה כדמפרש התם:
אתלת - שלש בדין זורק אחת ומקבל אחת:,מכסיף לן סבא - שמזלזל בכבוד תלמידי חכמים ונוהג קלות ראש בעצמו:
שוטיתיה - שוט של הדס שהיה מרקד בו:,שטותיה - שהיה מתנהג כשוטה:,שיטתיה - שיטתו ומנהגו:
מרכיב לה אכתפיה - את הכלה:,כי כשורא - כקורה בעלמא שאין אתם מהרהרין עליה:
לחבבה - כשרואה הכל מסתכלים בה נכנס יופיה בלבו:
מעבירין - כשכלה יוצאה מבית אביה לבית חתונתה ונושאי מת יוצאים ובזו ובזו אוכלוסים הרבה ואין רוצין להתערב מעבירין את המת (אפילו) דרך אחרת:
אפילו למ"ד - פלוגתא בפרק קמא דקדושין:,שום תשים עליך מלך - ישראל הוזהרו שישימו עליהם שימות הרבה כלומר שתהא אימתו עליהם הלכך אין כבודו מחול שלפיכך ריבה הכתוב שימות הרבה:,פרשת דרכים הוה - ולא ניכר שעבר מלפניה אלא כאילו הוא צריך לפנות לאותו הדרך:
שיפורי - מכריזין עליו שיבואו לכבדו:,דחייצי גברי מאבולא לסיכרא - משער העיר ההיא עד הקבר:,נטילתה - של תורה ממנו כנתינתה בסיני נטילתה היינו כשמת ותלמודו בטל:,למאן דקרי - מקרא:,ותני - משנה אבל עדיין לא שנה לתלמידים:
Tossafot
כלה כמות שהיא - ואם יש בה מום ישתקו ולא ישבחוה אי נמי ישבחוה בדבר נאה שיש בה כגון בעיניה או בידיה אם הם יפות וב"ה אומרים ישבחוה לגמרי דכשמזכירין מה שיש בה לשבח מכלל דשאר לגנאי:,ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו - וב"ש סברי אע"ג דישבחנו בעיניו אין להם לחכמים לתקן להזקיק לומר שקר דהתורה אמרה מדבר שקר תרחק:
שיטתיה לסבא - פר"ח לשון שיטה והדס (ישעיה מ"א) אע"ג דלא הוי ממש מין אחד מ"מ שניהם מין ארז וא"ת ומנא ליה דבשביל כן זכה וי"ל דעמוד דנורא היה כעין שיבשא דהדס כדאמרינן בבראשית רבה (פ' סא) נחת שיבשא דנורא ואיתעבידא כעין שיבשא דהדס ואפסקת בין דידיה לחברוהי אמרי חמית הדין סבא דקאי שיבשא דנורא קומיה משום דעביד קמוהי דכלתא:
מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול - אע"ג דלא היה מלך גמור כדמשמע באלו נאמרין (סוטה דף מא.) מ"מ היו נוהגין בו כבוד כמלך גמור:,פרשת דרכים הואי - הכא לא מצי לשנויי מצוה שאני כדמשני באלו נאמרין (ג"ז שם) גבי שקרא מעומד דהתם מצוה הוא שיש למלך לחלוק כבוד לתורה החשובה ממנו אבל הכא ליכא מצוה דכבודו עדיף מכבוד הכלה:
מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת - וקשה דבהלכות דרך ארץ אמר ר"ע תחלת תשמישי לפני חכמים פעם אחת הייתי מהלך בדרך ומצאתי מת מצוה ונטפלתי בו ד' מילין עד שהבאתיו לבית הקברות וקברתיו וכשבאתי והרציתי דברי לפני ר"א ור' יהושע אמרו לי על כל פסיעה ופסיעה כאילו שפכת דם נקי וי"ל דהתם לאו משום ביטול תורה אלא משום דמת מצוה קנה מקומו והיה לו לקוברו במקום שמצאו וכן משמע במס' שמחות (פ"ד) דקאמר מת מצוה קנה מקומו והעובר על דברי חכמים חייב מיתה וכן אמר ר' עקיבא תחלת תשמישי כו' והר"ר יהודה מקורבי"ל תירץ דהתם משום דביטל עצמו משימוש ת"ח קאמר דגדול שימושה יותר מלימודה:,להוצאת המת - לא במת מצוה איירי אלא בכל המתים ואע"ג דבפ"ק דמגילה (דף ג: ושם) אומר פשיטא דמת מצוה ותלמוד תורה מת מצוה עדיף דתניא מבטלין ת"ת להוצאת המת נקט מת מצוה אגב מילי אחריני דהתם דהוו דווקא מת מצוה והא דאמר באלו מגלחין (מו"ק דף כז:) מת בעיר כל בני העיר אסורים בעשיית מלאכה ומוקי לה בדליכא חברותא אבל אי איכא חברותא מותרין השאר פירוש חברותא שנחלקו בני העיר לחבורות שתעסוק כל אחת במת שלה בפני עצמה היינו שלא בשעת הוצאה אבל בשעת הוצאה כולם צריכין לבא:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.