כריתות כ״ז אמסכת כריתותכריתות כ״ז א
גמרא סיפא קרי ליה ל״מעילתו״ איל אשם! רישא, דהוה ליה איל רובן קרן וחומשו – קרו ליה ל״מעילתו״ גזילו. סיפא, דלא הוי איל דזבן קרן וחומש – קרי ליה איל אשם ״מעילתו״, ויביא עמה סלע וחומשה. בעי רב מנשיא בר גדא: בכינוס חומשין מהו שיתכפר? מי אמרינן: אם תימצי לומר אדם מתכפר בשבח הקדש – משום דקטרח קמיה, אבל הכא דלא קטרח – לא מתכפר. או דלמא אם תימצי לומר אין אדם מתכפר בשבח הקדש – משום דלא אפרשיה, אבל הדין כינוס חומשין – דאפרשיה, איכא למימר מתכפר. דאיבעי להו: [אדם] מתכפר בשבח הקדש, או לא? תא שמע: המפריש שני סלעים לאשם, ולקח בהן שני אילים לאשם, היה אחד מהן יפה שתי סלעים – יקרב לאשמו, והשני ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה. מאי לאו, דזבן בארבעה איל, ושבח, דשוי תמניא? ושמע מינה אדם מתכפר בשבח הקדש! לא, הכא במאי עסקינן? דאוזיל רועה גביה. תא שמע: לקח איל בסלע, ופטמו והעמידו על שתים – כשר. שמע מינה אדם מתכפר בשבח הקדש! לא, פטמו שאני, דהא חסר ליה תמניא. תא שמע: לקח איל בסלע והרי הוא בשתים – כשר. הכא נמי כשפטמו. אי הכי היינו רישא! רישא דזבן בארבעה ואשבחיה בארבעה אחרינא, דחסר ליה תמניא. סיפא דזבן איל בארבעה ואשבחיה בתלתא, ושוי תמניא. אי הכי, אימא סיפא: ישלם סלע – הא חסר ליה שבעה! מאי ישלם? תשלום דסלע. ואי סבירא ליה דאין אדם מתכפר בשבח הקדש, כי יהיב תשלום דסלע מאי הוי? איל בן שתי סלעים בעינן, וליכא! לעולם קסבר: אדם מתכפר בשבח הקדש. אי הכי, תשלום דסלע לא יתן! היינו טעמא דקיהיב תשלומין דסלע – גזירה שמא יאמרו: איל פחות משתי סלעים מכפר. מאי הוי עלה? תא שמע: בשעת הפרשה יפה סלע, בשעת כפרה יפה שתי סלעים – לא יצא. בעי רבי אלעזר: אדם מתכפר בשבח הקדש, או לא? אמר רבי יוחנן: כמה שנים גדל זה בינינו, ולא שמע הלכה זו ממני! מכלל דאמרה רבי יוחנן? אין, ועל הדא אמרה, דתנן: ולד תודה ותמורתה, וכן המפריש תודתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה, אין טעונה לחם. [רב חנניה] משמיה דרבי יוחנן: לא שנו אלא לאחר כפרה, דולד אין טעון לחם. אבל לפני כפרה – טעון לחם, אלמא קסבר מתכפר בשבח הקדש. בעי רבי אלעזר: בעלי חיים נדחין או לא? אמר רבי יוחנן: הרי כמה שנים גדל זה בינינו, ולא שמע הלכה זו ממני! מכלל דרבי יוחנן אמרה? אין, דאמר רבי יוחנן: בהמה של שני שותפין, הקדיש חציה, וחזר ולקח חציה והקדישה – קדושה, ואינה קריבה, ועושה תמורה, ותמורתה כיוצא בה. שמע מינה תלת: שמע מינה בעלי חיים נדחין. ושמע מינה קדושת דמים מדחה. ושמע מינה יש דיחוי בדמים. בעי רבי אלעזר: הוזלו טלאים בעולם, מהו? מי אמרינן ״מבחר נדריכם״ בעינן, והא איכא, או דילמא ״כסף שקלים״ בעינן, וליכא? אמר רבי יוחנן: כמה שנים גדלנו בבית המדרש ולא שמענו הלכה זו. ולא? והאמר רבי יוחנן אמר רבי שמעון בן יוחאי: מפני מה לא נתנה תורה קצבה במחוסרי כפרה? שמא יוזלו טלאים, ואין להן תקנה לאכול בקדשים. אימא: לא לימדנו הלכה זו. והא רבי זירא בר אדא מהדר תלמודיה כל תלתין יומין קמיה! אימא: לא נתבקשה הלכה זו ממנו בבית המדרש. גופא, אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: מפני מה לא נתנה קצבה במחוסרי כפרה? שמא יוזלו טלאים, ואין להם תקנה לאכול בקדשים. מתקיף לה אביי: אלא מעתה, חטאת חלב, ינתן לה קצבה, דלכפרה אתיא ולאו לאישתרויי באכילת קדשים הוא! מתקיף לה רבא: אלא מעתה, אשם נזיר להוי ליה קצבה, דלבטלה הוא דאתי, דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: אין לך דבר שהוא בא לבטלה, אלא אשם נזיר בלבד! קשיא.