כריתות כ״ה במסכת כריתותכריתות כ״ה ב
גמרא אשם תלוי בא על הנבלה. אמר ליה: והאנן תנן, וחכמים אומרים: אינו מביא אשם תלוי אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת! ואי רבי אליעזר, בנדבה נמי אתי! אמר ליה: מאי טעמא לא מתנית? זימנין סגיאין תניתה קמי מר, ומנו – רבה, ואמר לי: הא מני? רבי אליעזר היא דאמרו לו, דתנן: אלא אומרים לו המתן עד שתכנס לבית הספק. אמר רבא: מאי טעמא דאמרו לו? אמר קרא: ״אשר לא תעשינה (בשגגה) ואשם״. אמר רבא: מאי טעמא דרבנן, דאמרי: אין מביאין אשם תלוי אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת? ״מצות״ ״מצות״, מחטאת חלב, מה להלן, שזדונו כרת ושגגתו חטאת, אף כאן, דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת. תנו רבנן: חמשה אשמות מכפרין, אשם תלוי אין מכפר כפרה גמורה. מאי קאמר? אמר רב יוסף, הכי קאמר: חמשה אשמות מכפרין כפרה גמורה, ואשם תלוי אין מכפר כפרה גמורה. ודלא כרבי אליעזר, דאמר: אשם תלוי בא על הנבלה. רבינא אמר: הכי קתני: חמשה אשמות – אין אחר מכפר כפרתן, דכי מתיידע ליה מייתי. אשם תלוי – אחר מכפר כפרתו, דלכי מתיידע [ליה] לא מייתי, כדתנן: חייבי חטאות ואשמות ודאין שעבר עליהן יום הכפורים – חייבין להביא אחר יום הכפורים. חייבי אשמות תלויין – פטורין. חייבי חטאות ואשמות ודאין כו׳. קתני: חייבי חטאות ואשמות ודאין שעבר עליהן יום הכפורים – חייבין להביא לאחר יום הכפורים, חייבי אשמות תלויין – פטורין. מנהני מילי? כי אתא רב דימי אמר רבי אמי אמר רבי חנינא: אמר קרא: ״וכפר על הקדש מטומאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם״, חטאים דומיא דפשעים, מה פשעים דלאו בני קרבן – אף חטאים דלאו בני קרבן – מכפר, אבל חטאים בני קרבן – לא מכפר. אמר ליה אביי: והא כי כתיב הדין קרא בשעיר הנעשה בפנים הוא דכתיב, דלא מכפר על עבירות דמצוה ידועה, אבל שעיר המשתלח, דמכפר על עבירות דמצוה ידועה, אימא לך: אפילו על חטאים דבני קרבן נינהו מכפר! אלא אמר אביי, מהכא: ״והתודה עליו [את] כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם״, חטאים דומיא דפשעים, מה פשעים דלאו בני קרבן – אף חטאים דלאו בני קרבן, אבל חטאים דבני קרבן נינהו – לא מכפר. ומיעטיה קרא בשעיר המשתלח, למימרא דעל חטאים דבני קרבן נינהו לא מכפר. אמר ליה רב דימי: ממאי דהני פשעים לאו בני קרבן נינהו? דלמא הני דבני קרבן נינהו, כדתנן: ארבעה מביאין על הזדון כשגגה. איתמר נמי: כי אתא רבין, אמר רבי יוסי אמר ריש לקיש: ״והתודה עליו את כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם״, חטאים דומיא דפשעים, מה פשעים דלאו בני קרבן מכפר, אף חטאים דלאו בני קרבן מכפר, אבל חטאים דבני קרבן – לא מכפר. אמר אביי: אנא נמי מהדין קרא אמרי, ואקשי לי רב דימי: ממאי דהני פשעים דלאו בני קרבן נינהו? דלמא הנך דבני קרבן נינהו, כדתנן: ארבעה מביאין על הזדון כשגגה! אמר ליה רבין: רוב פשעים לאו בני קרבן. אמר ליה: מידי רוב כתיב? אלא אמר אביי: מרישיה דקרא: ״והתודה עליו את כל עונות בני ישראל״, ותניא: ״עונות״ – אלו זדונות. וכן הוא אומר: ״עונה בה״. ״ואת כל פשעיהם לכל חטאתם״ – ״כל״ למה לי? לאקשויי לפשעים, מה פשעים דלאו בני קרבן, אף חטאים דלאו בני קרבן, אבל חטאים דבני קרבן נינהו – לא מכפר. חייבי אשמות תלויין כו׳. מנהני מילי? אמר רבי אלעזר, אמר קרא: ״מכל חטאתיכם לפני ה׳ וגו׳״ – חטא שאין מכיר בו אלא המקום – יום הכפורים מכפר. אמר רב תחליפא אבוה דרב הונא בר תחליפא משמיה דרבא: קדמייתא נמי לא תיתי