כריתות י״ז במסכת כריתותכריתות י״ז ב
משנה אין בו, שומן וחלב לפניו, ואכל אחד מהן ואינו יודע איזה מהן אכל, אשתו ואחותו עמו בבית, שגג באחת מהן ואינו יודע באיזו מהן שגג, שבת ויום חול, ועשה מלאכה באחד מהן ואינו יודע באיזה מהן עשה – מביא אשם תלוי. כשם שאם אכל חלב וחלב בהעלם (אחת) [אחד] אינו חייב אלא חטאת אחת, כן על לא הודע שלהן אינו מביא אלא אשם תלוי אחד. אם היתה ידיעה בינתים, כשם שהוא מביא חטאת על כל אחת ואחת, כך מביא אשם תלוי על כל אחת ואחת. כשם שאכל חלב ודם ופיגול ונותר בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת, כך על לא הודע שלהן מביא אשם תלוי על כל אחת ואחת. גמרא גמ׳ איתמר, רב אסי אמר: חתיכה אחת שנינו, ספק של חלב ספק של שומן. חייא בר רב אמר: חתיכה משתי חתיכות שנינו. במאי קא מיפלגי? רב אסי סבר: יש אם למסורת, ״מצות״ כתיב. וחייא בר רב אמר: יש אם למקרא, ״מצוות״ קרינן. איתיביה רב הונא לרב אסי, ואמרי לה חייא בר רב לרב אסי: חלב ושומן לפניו ואכל אחת מהן מאי לאו מדסיפא שתי חתיכות, רישא נמי שתי חתיכות? אמר להו רב: לא תיזלו בתר איפכא, דיכול לשנויי לכו: סיפא בשתי חתיכות רישא בחתיכה אחת. אי הכי, יש לומר: חתיכה אחת מחייב, שתי חתיכות צריכא למימר? זו ואין צריך (למימר) [לומר] זו. ולחייא בר רב דאמר: מדסיפא בשתי חתיכות, רישא נמי בשתי חתיכות, מיתנא תרתי למה לי? פרושי קא מפרש: ספק אכל ספק לא אכל חלב – מביא אשם תלוי, כיצד? כגון שהיה חלב ושומן לפניו. אמר רב יהודה אמר רב: היו לפניו שתי חתיכות, אחת של שומן ואחת של חלב, אכל אחת מהן ואינו יודע איזו מהן אכל – חייב. חתיכה אחת, ספק של חלב ספק של שומן ואכלה – פטור. אמר רבא: מאי טעמא דרב? דאמר קרא: ״ועשה אחת מכל מצות ה׳ בשגגה״ – עד שישגוג בשתים, ״מצות״ כתיב, ״מצוות״ קרינן. איתיביה אביי, רבי אליעזר אומר: כוי – חייבין עליו אשם תלוי! אמר לו: רבי אליעזר סבר: יש אם למסורת, ״מצות״ כתיב. איתיביה: ספק בן תשעה לראשון או בן שבעה לאחרון – יוציא, והולד כשר, וחייב באשם תלוי. הא מני? רבי אליעזר היא. איתיביה: נמצא על שלו – טמאין, וחייבין בקרבן. על שלה אתיום – טמאין וחייבין בקרבן. נמצא על שלה לאחר זמן – טמאין מספק ופטורין מן הקרבן, ותני עלה: חייב משום אשם תלוי! הא מני? רבי אליעזר היא. אמר רבי חייא אמר רב: היו לפניו שתי חתיכות, אחת של חלב ואחת של שומן, ואכל אחת מהן ואינו יודע איזה מהן אכל – חייב. חתיכה, ספק של שומן ספק של חלב ואכלה – פטור. אמר רבי זירא: מאי טעמא דרב? קסבר: שתי חתיכות אפשר לברר איסורן, חתיכה אחת אי אפשר לברר איסורה. מאי איכא בין טעמא דרבא לטעמא דרבי זירא? איכא בינייהו כזית ומחצה. לרבא – ליכא ״מצוות״ ופטור, לרבי זירא – אפשר לברר איסורו. איתיביה רבי ירמיה לרבי זירא, רבי אליעזר אומר: כוי, חייבין על חלבו אשם תלוי! אמר ליה: רבי אליעזר סבר: לא בעינן לברר איסורו.