Traité Keritot

Keritot 16a

Choisissez un passage pour l’étudier — sa source, sa traduction et ses commentaires s’ouvriront ici.

Mishna 1
Guémara

Keritot 16a

100%

כריתות ט״ז אמסכת כריתות

משנה ואילו על ספיקו, מביא אשם תלוי לא קתני. מני הא? אילימא רבי עקיבא, ליתני נמי סיפא: ״ועל ספיקן מביא אשם תלוי״, דהתנן: רבי עקיבא מחייב על ספק מעילה אשם תלוי! אלא לאו רבי יהושע היא, וקתני: ״בחמשה העלמות – מביא חמש חטאות״, ושמע מינה: קיבלה מיניה! אלא אדרבה, מסיפא, דקתני: מחמשה זבחים אפילו בהעלם (אחת) [אחד] – חייב על כל אחת ואחת, שמע מינה: לא קיבלה מיניה! ואלא מאי אית [לך] למימר, תנאי היא, דאיכא תנא דקיבלה ואיכא תנא דלא קיבלה? אפילו תימא רבי עקיבא היא, והאי תנא סבר לה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא, סבר לה כותיה בהעלמה, ופליג עליה במעילות. היכי דמי חמש מעילות? אמר שמואל: כאותה ששנינו: חמשה דברים בעולה מצטרפין: הבשר, והחלב, והיין, והסלת, והשמן. חזקיה אמר: כגון שאכל מחמשה אברים. ריש לקיש אמר: אפילו תימא באבר אחד, משכחת לה בכתף. רבי יצחק נפחא אמר: כגון שאכל בחמשה מיני קדירה. רבי יוחנן אמר: כגון שאכל בחמשה טעמים. מתני׳ אמר רבי עקיבא: שאלתי את רבי אליעזר בעושה מלאכות הרבה בשבתות הרבה מעין מלאכה אחת בהעלם (אחת) [אחד], מהו? חייב אחת על כולן, או חייב על כל אחת ואחת? אמר לו: חייב על כל אחת ואחת, מקל וחומר, ומה נדה שאין בה תוצאות הרבה וחטאות הרבה – חייב על כל אחת ואחת, שבת שיש בה תוצאות הרבה ומיתות הרבה – אינו דין שיהא חייב על כל אחת ואחת? אמרתי לו: אם אמרת בנדה שיש בה שתי אזהרות, שהוא מוזהר על הנדה והנדה מוזהרת עליו, תאמר בשבת, שאין בה אלא אזהרה אחת! אמר לי: הבא על הקטנות יוכיח, שאין בה אלא אזהרה אחת, וחייב על כל אחת ואחת! אמרתי לו: אם אמרת בקטנות, שאף על פי שאין בהן עכשיו – יש בהן לאחר זמן, תאמר בשבת, שאין בה עכשיו ולא לאחר זמן? אמר לי: הבא על הבהמה יוכיח! אמרתי לו: הבהמה כשבת. גמרא גמ׳ מאי קבעי מיניה? אי שבתות כגופין דמיין ואי לא בעי מיניה, ניבעי: העושה מלאכה אחת בשבתות הרבה! אלא: ולדי מלאכות אי כאבות דמיין ואי לא בעי מיניה, ניבעי מיניה: העושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת בשבת! אמר רבא: אמרי בי רב, תרתי בעא מיניה: שבתות כגופין דמיין ואי לא בעא מיניה, ולדי מלאכות כמלאכות דמיין אי לא. ושבתות, היכי מיבעי ליה? שגגת שבת וזדון מלאכות – פשיטא ליה דימים שבינתיים הויין ידיעה לחלק, וזדון שבת ושגגת מלאכות הוא דבעי מיניה, אי כגופין דמיין אי לא, או דלמא, זדון שבת ושגגת מלאכות – פשיטא ליה דכגופין דמיין, ושגגת שבת וזדון מלאכות הוא דבעי מיניה, דימים שבינתים אי הויין ידיעה לחלק אי לא? אמר רבה:

רש״י ואילו על הספקות כו' לא קתני - בסיפא גבי מעילה:מני - כלומר ת"ק מני:ר"ע מחייב על ספק מעילה כו' - בפרק דם שחיטה (לקמן כריתות כב.):וקתני בה' העלמות כו' - העלמות הוא דמחלקין אבל זבחים לא וש"מ הדר ביה ר' יהושע:אלא מאי אית לך למימר מיהא ברייתא תנאי היא בתמיה. כלומר מאי בעית למשמע מהך ברייתא תנאי היא ת"ק דקתני העלמות דמשמע דהעלמות מחלקין ולא זבחים אית ליה דקיבלה ר' יהושע והדר ביה והאי דקתני ה' זבחים בהעלם אחד חייב על כל אחד ואחד תנא אחרינא הוא ואית ליה דלא קיבלה אפילו הא לא פשטת מינה דתנאי היא דאפילו תימא ר' עקיבא היא ות"ק אליבא דר"ע קאי מדקתני העלמות דמשמע העלמות ולא זבחים. ודקא קשיא לך דלא תניא אשם תלוי אספק מעילות:האי תנא סבר לה כו' והאי דקתני מה' זבחים בהעלם אחד חייב על כל אחד תנא אחרינא הוא ור' יהושע היא:ה' דברים בעולה מצטרפין לענין כזית להעלותן בחוץ שאם העלן חייב כרת ולהכי נקט עולה דבשאר זבחים לא מצטרף בשר לפי שאינן כליל. כאותה ששנינו כו' ה"נ שאכל מה' דברים הללו:בכתף יש ה' אברים הפרסה והעצם התחתון עד הארכובה ושני עצמות לבד מן הכתף:ה' מיני קדירה כגון כרישין ובצלים וכרוב ודלעת ולפת ואכלן כזה עצמו וכזה עצמו:ה' מיני טעמים - צלי ומבושל כבוש שלוק וצלי קדר:מתני' מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת - תולדות הרבה של אב אחד בשבתות הרבה אותן שעשה בשבת זו עשה בשבתות אחריני וכולן בהעלם אחת. ובגמרא פריך מאי קמבעיא ליה דנקט תרי מילי שבתות הרבה ותולדות הרבה ואמאי נקט תולדות ולא אבות:תוצאות הרבה עניינים הרבה כגון שבת דאיכא אבות מלאכות ותולדותיהן:נדה אין בה תוצאות הרבה - דאין חיובה אלא ביאה וחייב על כל ביאה וביאה בהעלם אחת כדאמר ר"א לעיל בגמרא בא עליה וחזר ובא עליה כו':והנדה מוזהרת עליו דכתיב (ויקרא כ׳:י״ח) ונכרתו שניהם מקרב עמם:על הקטנות כמו על הקטנה ומאי קטנות דעלמא. כלומר הבא על אחת מן הקטנות ביאות הרבה בנדתה יוכיח שאינה מוזהרת עליו וחייב על כל ביאה וביאה:הבא על הבהמה יוכיח שחייב על כל ביאה כדאמרן לעיל טעמא שא"א לערב הביאות:בהמה כשבת פלוגתא היא בגמרא איכא למאן דאמר קבל ר"ע מר"א והכי קאמר ליה בהמה כשבת מה בהמה חייב על כל אחת ואחת אף שבת חייב על כל אחת דאינו יודע להשיב כלום ולמאן דאמר לא קיבלה מיניה ה"ק ליה אף בהמה מיבעי לי כשבת:גמ' מאי קבעי מיניה דנקט שבתות הרבה ועושה בזו אותה מלאכה שעשה בזו ונקט תולדות ולא אבות:אי קבעי מיניה שבתות כגופין דמיין אי לא - אי האי דעבד בכמה שבתות אותן מלאכות שעשה בזו עשה בזו ובהעלם אחד דלא הודע לו בינתיים מי אמרינן כיון דבתרי שבתות עשאן הויין הני תרתי שבתות כשני גופי עבירות כאילו קצר וזרע בהעלם אחת וחייב על כל אחת או לא דאמרינן דהוי כעושה מלאכה אחת כמה פעמים בהעלם אחת דחייב חדא אי הא קמיבעיא ליה אמאי נקט תולדות ליבעי הכי אעשה אב מלאכה אחת בשבתות הרבה מהו:אי בולדי מלאכות קבעי מיניה - אם עושה תולדות הרבה מאב אחד אי חייב אחת או על כל אחת ואחת ולהכי נקט תולדות אם כן אמאי נקט שבתות הרבה ליבעי הכי העושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת בשבת אחת:תרתי בעא מיניה ופשיט תרוייהו לחומרא מדקתני חייב על כל אחת ואחת ואע"ג דמנדה לא מצי למיפשט ליה אלא חדא דהא בנדה ליכא תולדות:ושבתות היכא - איזו מהן כלומר ה"ד דקעביד לה להא (אב) מלאכה בכמה שבתות בשגגת שבתות וזדון מלאכות פשיטא ליה לר"ע דחייב על כל אחת דלא אמרינן חדא שגגה אלא אמרינן ימים שבינתיים הויין ידיעה דדמי כמי שנודע לו בינתיים דשבת הוי והוי כעושה מלאכה אחת בכמה העלמות:וזדון שבת יודע שהוא שבת ושגגת מלאכות דסבור שמלאכה זו מותרת היא דבעי מיניה דהא ליכא למימר ימים שבינתיים הויין ידיעה לחלק דלהכי הויין ידיעה לידע ששבת היתה אבל לענין שגגת מלאכות ליכא ידיעה עד שילמוד והכי קמיבעיא ליה האי דעבד חדא מלאכה בב' שבתות מי אמרינן כיון דבב' ימים הם אף על גב דהעלם אחד הוא לגבי מלאכות הויין הנך שבתות כגופין של מלאכה שאינן דומין זה לזה כגון זרע וקצר בהעלם אחד בזדון שבת ושגגת מלאכות דחייב על כל אחת כדאמרינן שבת (דף ע.) אחת שהיא הנה זדון שבת ושגגת מלאכות:או לאו - כגופין דמיין והרי עשה בהעלם אחד מלאכה אחת י' פעמים שאינו חייב אלא אחת:או דלמא זדון שבת ושגגת מלאכות פשיטא ליה דשבתות - כגופי מלאכות שאין דומות זו לזו שהעושן בשגגת מלאכות וזדון שבת חייב שתים דהיינו אחת שהיא הנה ובשגגת שבת וזדון מלאכות קמבעיא ליה דאפילו אמרי' כגופין דמיין לא מחייב אלא חדא דהיינו הנה שהיא אחד שהעושה ב' אבות בשגגת שבת וזדון מלאכות בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת אלא אי איכא ידיעה בינתיים דשבת היא מהניא לחלק דהעלמות מחלקין והכי קמיבעיא ליה מי אמרינן ימים שבנתיים הויין ידיעה כמו שנודע לו ששבת היא אי לא: