הוריות ט׳ אמסכת הוריותהוריות ט׳ א
משנה ״לא תגיע ידו״, ונאמר ״לא תשיג ידו״ – מי שבא לידי עניות ועשירות. יצא נשיא ומשיח, שאין באין לידי עניות, נשיא – דכתיב: ״ועשה אחת מכל מצות ה׳ אלהיו״. מי שאין על גביו אלא ה׳ אלהיו. משיח – דכתיב: ״והכהן הגדול מאחיו״, שהוא גדול מאחיו בנוי, בכח, בחכמה ובעושר. אחרים אומרים: מנין שאם אין לו גדלהו משל אחיו? תלמוד לומר: ״והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו״ – גדלהו מאחיו. בעא מיניה רבינא מרב נחמן בר יצחק: נשיא שנצטרע, מהו? מידחא דחי, או מיפטר פטיר? אמר ליה: דילך, או דגזא? תניא, רבי עקיבא אומר: משיח פטור מכולן. אמר רבא: מאי טעמא דרבי עקיבא? אמר קרא: ״זה קרבן אהרן ובניו״. זו באה חובה לו, ואין אחרת באה חובה לו. ואימא: כי ממעט ליה רחמנא – מדלי דלות, ומאי ניהו? עשירית האיפה. אבל עניות ועשירות, לא מעטיה רחמנא! לא סלקא דעתך, דכתיב: ״וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא מאחת מאלה״. המתכפר באחת – מתכפר בכולן, ושאין מתכפר באחת – אין מתכפר בכולן. אלא מעתה, דכתיב: ״והיה כי יאשם לאחת מאלה״, הכי נמי: דכל המתחייב באחת – מתחייב בכולן, ושאין מתחייב באחת – אין מתחייב בכולן. אלמה תנן, רבי עקיבא אומר: נשיא חייב חוץ משמיעת קול! אביי ורבא דאמרי תרוייהו: ״מאחת״ משמע ליה, ״לאחת״ לא משמע ליה. ומאי שנא ״מאחת״ דמשמע ליה? דכתביה רחמנא לבסוף גבי עשירית האיפה, למימרא דכל דמחייב בעשירית האיפה – מחייב בכולן, דאי סלקא דעתך מתחייב באחת אף על פי שאין מתחייב בכולן, נכתביה להאי ״מאחת מאלה״ בדלות, אי נמי בעשירות. מתני׳ כל המצות שבתורה שחייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת – היחיד מביא כשבה ושעירה, והנשיא שעיר, ומשיח ובית דין מביאין פר. ובעבודה זרה – היחיד והנשיא והמשיח מביאין שעירה, ובית דין פר ושעיר; פר לעולה ושעיר לחטאת. אשם תלוי – היחיד והנשיא חייבין, ומשיח ובית דין פטורין. אשם ודאי – היחיד והנשיא והמשיח חייבין, ובית דין פטורין. על שמיעת הקול, ועל בטוי שפתים, ועל טומאת מקדש וקדשיו – בית דין פטורין, והיחיד והנשיא והמשיח חייבין, אלא שאין כהן גדול משיח חייב על טומאת מקדש וקדשיו, דברי רבי שמעון. ומה הן מביאין? קרבן עולה ויורד. רבי אליעזר אומר: הנשיא מביא שעיר. גמרא גמ׳ תניא, רבי שמעון היה נותן כלל: כל שהיחיד באשם תלוי – הנשיא כיוצא בו, משיח ובית דין פטורין. וכל שהוא באשם ודאי – נשיא ומשיח כיוצא בהן, ובית דין פטורין. שמיעת הקול, ובטוי שפתים, וטומאת מקדש וקדשיו – בית דין פטורין, נשיא ומשיח חייבין, אלא שאין הנשיא חייב בשמיעת הקול, ולא משיח בטומאת מקדש וקדשיו. כל שהוא בעולה ויורד – נשיא כיוצא בו, משיח ובית דין פטורין. הא גופה קשיא, אמרת: שאין משיח חייב בטומאת מקדש וקדשיו, בטומאת מקדש וקדשיו – הוא דפטור, אבל בשמיעת הקול ובטוי שפתים – חייב. אימא סיפא: כל שהוא בעולה ויורד – נשיא כיוצא בו, משיח ובית דין פטורין, קתני: משיח ובית דין פטורין, מה בית דין פטורין מכולהון – אף משיח פטור מכולהון.