הוריות י״א במסכת הוריותהוריות י״א ב
משנה מה להלן שאין על גביו אלא ה׳ אלהיו, אף נשיא שאין על גביו אלא ה׳ אלהיו. בעא מיניה רבי מרבי חייא: כגון אני, מהו בשעיר? אמר ליה: הרי צרתך בבבל. איתיביה: מלכי ישראל ומלכי בית דוד, אלו מביאים לעצמם, ואלו מביאים לעצמם! אמר ליה: התם לא כייפי אהדדי, הכא אנן כייפינן להו לדידהו. רב ספרא מתני הכי. בעא מיניה רבי מרבי חייא: כגון אני מהו בשעיר? אמר ליה: התם ״שבט״, הכא ״מחוקק״, ותניא: ״לא יסור שבט מיהודה״ – זה ראש גולה שבבבל, שרודה את ישראל במקל. ״ומחוקק מבין רגליו״ – אלו בני בניו של הלל שמלמדים תורה לישראל ברבים. מתני׳ ואיזהו המשיח? המשוח בשמן המשחה, לא המרובה בבגדים. אין בין כהן המשוח בשמן המשחה למרובה בגדים, אלא פר הבא על כל המצות. ואין בין כהן משמש לכהן שעבר אלא פר יום הכיפורים ועשירית האיפה. זה וזה שוים בעבודת יום הכיפורים, ומצווים על הבתולה, ואסורים על האלמנה, ואינם מטמאים בקרוביהם, ולא פורעים, ולא פורמים, ומחזירין הרוצח. גמרא גמ׳ תנו רבנן: שמן המשחה שעשה משה במדבר היו שולקים בו את העיקרים, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: והלא לסוך את העקרים אינו סופק?! אלא: שורין את העקרים במים, ומציף עליו שמן, וקולט את הריח וקופחו. אמר לו רבי יהודה: וכי נס אחד נעשה בשמן המשחה? והלא תחלתו שנים עשר לוגין, וממנו היה נמשח משכן וכליו אהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים, וכולו קיים לעתיד לבוא, שנאמר: ״שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם״. תניא אידך: ״ויקח משה את שמן המשחה וימשח [את] המשכן [ואת] כל אשר בו״, רבי יהודה אומר: שמן המשחה שעשה משה במדבר, כמה נסים נעשו בו מתחלה ועד סוף, תחלתו לא היה אלא שנים עשר לוגין, ראה כמה יורה בולעת, וכמה עקרים בולעים, וכמה האור שורף, ובו נמשח משכן וכליו ואהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים, ובו נמשחו כהנים גדולים ומלכים. ואפילו כהן גדול בן כהן גדול טעון משיחה, ואין מושחים מלך בן מלך. ואם תאמר: מפני מה משחו את שלמה? מפני מחלוקתו של אדוניה, ואת יואש מפני עתליה, ואת יהואחז מפני יהויקים, שהיה גדול ממנו שתי שנים. ואותו שמן קיים לעתיד לבוא, שנאמר: ״שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם״, ״זה״ – בגימטריא שנים עשר לוגין הוו. אמר מר: ואפילו כהן גדול בן כהן גדול טעון משיחה. מנלן? דכתיב: ״והכהן המשיח תחתיו מבניו״, נימא קרא ״והכהן מתחתיו מבניו״, מאי ״המשיח״? קא משמע לן דמבניו דכהן גדול, אי הוי משיח – הוי כהן גדול, ואי לא – לא הוי כהן גדול. אמר מר: ואין מושחין מלך בן מלך. מנלן? אמר רב אחא בר יעקב, דכתיב: ״למען יאריך ימים על ממלכתו וגו׳״, ירושה היא לכם. ומנלן דכי איכא מחלוקת בעי משיחה, ולאו כל דבעי מלכא מורית מלכותא לבניה, אמר רב פפא אמר קרא: ״הוא ובניו בקרב ישראל״. בזמן ששלום בישראל קרינא ביה ״הוא ובניו״, ואפילו בלא משיחה. תנא: אף יהוא בן נמשי לא נמשח אלא מפני מחלוקתו של יורם. ותיפוק ליה משום דראשון הוא! חסורי מחסרא והכי קתני: מלכי בית דוד משוחין, מלכי ישראל אין משוחין. מנלן? אמר רבא, אמר קרא: ״קום משחהו כי זה וגו׳״ – זה טעון משיחה, ואין אחר טעון משיחה. אמר מר: אף יהוא בן נמשי לא נמשח אלא מפני מחלוקתו של יורם. ומשום מחלוקתו של יורם בן אחאב נמעול בשמן? כדאמר רב פפא: באפרסמא דכיא, הכי נמי באפרסמא דכיא. ואת יהואחז מפני יהויקים, שהיה גדול ממנו שתי שנים. ומי קשיש מיניה? והכתיב: ״ובני יאשיהו הבכור יוחנן השני יהויקים השלישי צדקיהו הרביעי שלום״, ואמר רבי יוחנן: הוא שלום הוא צדקיהו, הוא יוחנן הוא יהואחז. לעולם יהויקים קשיש, ומאי ״בכור״? בכור למלכות. ומי מלכי זוטרי מקמי קשישי? והא כתיב: ״ואת הממלכה נתן ליהורם כי הוא הבכור״! יהורם ממלא מקום אבותיו הוה, יהויקים לאו ממלא מקום אבותיו הוה. אמר מר: הוא שלום הוא צדקיהו, הוא יוחנן הוא יהואחז. והא חד חד קא חשיב, דכתיב: ״השלישי הרביעי״! מאי ״שלישי״ – שלישי לבנים, ומאי ״רביעי״ – רביעי למלכות. דמעיקרא מלך יהואחז, ולבסוף יהויקים, ולבסוף יכניה, ולבסוף צדקיהו. תנו רבנן: הוא שלום הוא צדקיהו. ולמה נקרא שמו שלום? שהיה משולם במעשיו. איכא דאמרי: ״שלום״ – ששלמה מלכות בית דוד בימיו, ומה שמו? מתניה שמו, שנאמר: ״וימלך מלך בבל את מתניה דודו תחתיו ויסב את שמו צדקיהו״. אמר ליה: יה יצדיק עליך את הדין אם תמרוד בי, (שנאמר ויבאהו בבלה) וכתיב: ״וגם במלך נבוכדנצר מרד אשר השביעו באלהים״.