הוריות י׳ אמסכת הוריותהוריות י׳ א
משנה ואחר כך חטא מביא פר, חטא ואחר כך עבר ממשיחותו צריכא למימר? משום דקתני גבי נשיא, דכי עבר מנשיאותו ואחר כך חטא – כהדיוט מייתי, אהכי תני גבי משיח [חטא ואחר כך עבר] מביא פר. מנא הני מילי? דתנו רבנן: ״והקריב על חטאתו״, מלמד שמביא חטאתו משעבר, שיכול, והלא דין הוא: ומה נשיא שמביא בשגגת מעשה – אין מביא חטאתו משעבר, משיח שאין מביא בשגגת מעשה אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה – [לא] כל שכן! תלמוד לומר: ״והקריב על חטאתו״, מלמד שמביא על חטאתו משעבר. ונייתי נמי נשיא מקל וחומר: ומה משיח שאין מביא בשגגת מעשה – מביא חטאת משעבר, נשיא שמביא חטאת בשגגת מעשה – אינו דין שמביא חטאתו משעבר! תלמוד לומר: ״אשר נשיא יחטא״, כשהוא נשיא – אין, כשהוא הדיוט – לא. מתני׳ חטאו עד שלא נתמנו, ואחר כך נתמנו – הרי אלו כהדיוטות. רבי שמעון אומר: אם נודע להם עד שלא נתמנו – חייבים, ומשנתמנו – פטורים. איזהו נשיא? זה מלך, שנאמר: ״מכל מצות ה׳ אלהיו״, שאין על גביו אלא ה׳ אלהיו. גמרא גמ׳ מנא הני מילי? דתנו רבנן: ״אם הכהן המשיח יחטא (לאשמת)״ – פרט לקודמות, שיכול, והלא דין הוא: ומה נשיא שמביא בשגגת מעשה – אין מביא על הקודמות, משיח שאין מביא אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה – אינו דין שלא יביא על הקודמות! לא, אם אמרת בנשיא – שכן אין מביא חטאתו משעבר, תאמר במשיח – שמביא חטאתו משעבר, הואיל ומביא חטאתו משעבר – יביא על הקודמות? תלמוד לומר: ״המשיח יחטא״, חטא כשהוא משיח – מביא, כשהוא הדיוט – אינו מביא. ותניא נמי גבי נשיא כהאי גוונא: ״אשר נשיא יחטא״ – פרט לקודמות, שיכול והלא דין הוא: ומה משיח שמביא חטאתו משעבר – אינו מביא על הקודמות, נשיא שאין מביא חטאתו משעבר – אינו דין שלא יביא על הקודמות? מה למשיח שכן אין מביא בשגגת מעשה, תאמר בנשיא שמביא בשגגת מעשה? הואיל ומביא בשגגת מעשה – יביא על הקודמות? תלמוד לומר: ״אשר נשיא יחטא״ – שחטא והרי הוא נשיא, ולא שחטא ועודהו הדיוט. תנו רבנן: ״אשר נשיא יחטא״, יכול גזרה? תלמוד לומר: ״אם הכהן המשיח יחטא״, מה להלן לכשיחטא – אף כאן לכשיחטא. אמר מר: יכול גזרה, גזרה מהיכא תיתי? אמרי אין, אשכחן, דכתיב: ״ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם״, בשורה היא להם שנגעים באים עליהם, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר: פרט לנגעי אונסין. לאו אמר רבי יהודה בשורה? הכא נמי אימא גזרה היא! הלכך כתיב: ״אם״. ולרבי שמעון, נגעי אונסין מי לא מטמו? והא תניא: ״אדם כי יהיה״ – מן הדבור ואילך. והלא דין הוא: טמא בזב וטמא בנגעים, מה זב – מן הדבור ואילך, אף נגעים – מן הדבור ואילך? לא, אם אמרת בזב שכן אין מטמא באונס, תאמר בנגעים שמטמאין באונס? תלמוד לומר: ״אדם כי יהיה״, מן הדבור ואילך. רבא אמר: פרט לנגעי רוחות. רב פפא אמר: פרט לנגעי כשפים. תנו רבנן: ״אשר נשיא יחטא״ – פרט לחולה. משום דהוה ליה חולה, אידחי ליה מנשיאותיה? אמר רב אבדימי בר חמא: פרט לנשיא שנצטרע, שנאמר: ״וינגע ה׳ את המלך ויהי מצרע עד יום מתו וישב בבית החפשית ויותם בן המלך על הבית״. מדקאמר ״בבית החפשית״, מכלל דעד השתא עבד הוה. כי הא דרבן גמליאל ורבי יהושע הוו אזלי בספינתא, בהדי דרבן גמליאל הוה פיתא, בהדי רבי יהושע הוה פיתא וסולתא. שלים פיתיה דרבן גמליאל, סמך אסולתיה דרבי יהושע. אמר ליה: מי הוה ידעת דהוה לן עכובא כולי האי דאיתית סולתא? אמר ליה: כוכב אחד לשבעים שנה עולה ומתעה את (הספינות) [הספנים], ואמרתי: שמא יעלה ויתעה [אותנו]. אמר ליה: כל כך בידך, ואתה עולה בספינה? אמר ליה: עד שאתה תמה עלי, תמה על שני תלמידים שיש לך ביבשה, רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגדא, שיודעין לשער כמה טפות יש בים, ואין להם פת לאכול ולא בגד ללבוש! נתן דעתו להושיבם בראש. כשעלה, שלח להם ולא באו, חזר ושלח ובאו. אמר להם: כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם?