Guémara
« Untel et untel, les juges, en tel et tel lieu », afin que je puisse recouvrer toute dette qui me est due par untel, quand je le voudrai. Bien que le prosbol ne mentionne que deux personnes, il les désigne néanmoins comme juges, conformément à la déclaration de Rav Naḥman.
פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי הַדַּיָּינִין שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי״.
Et Rav Sheshet répondrait à cela : le tanna aurait-il dû continuer à compter les juges comme un colporteur ? Le tanna a employé deux fois l'expression « untel » parce qu'il voulait indiquer qu'il faut mentionner les noms des juges ; il n'avait pas l'intention d'enseigner quoi que ce soit sur le nombre de juges.
וְרַב שֵׁשֶׁת – אַטּוּ תַּנָּא כִּי רוֹכְלָא לִיחְשֹׁיב וְלֵיזִיל?!
Rav Naḥman dit : d'où dis-je que deux juges constituent aussi un tribunal ? Comme nous avons appris dans une michna à propos d'un prosbol (Shevi'it 10, 4) : les juges signent au bas du texte du prosbol, ou les témoins le font. Quoi — ne peut-on pas déduire que les juges sont comparables aux témoins ? Comme il y a deux témoins, il y a aussi deux juges. Et Rav Sheshet répondrait à cela : les cas sont-ils comparables ? Ce cas des juges est ce qu'il est, et ce cas des témoins est ce qu'il est — chacun avec son exigence respective de trois ou de deux membres.
אָמַר רַב נַחְמָן: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דִּתְנַן: הַדַּיָּינִים חוֹתְמִין לְמַטָּה, אוֹ הָעֵדִים. מַאי, לָאו דַּיָּינִים דֻּומְיָא דְּעֵדִים – מָה עֵדִים שְׁנַיִם, אַף דַּיָּינִים נָמֵי שְׁנַיִם? וְרַב שֵׁשֶׁת – מִידֵּי אִירְיָא?! הָא כִּדְאִיתָא, וְהָא כִּדְאִיתָא.
La Guemara demande à propos de la michna dans Shevi'it : pourquoi le tanna a-t-il besoin d'enseigner que le document peut être signé par des juges, et pourquoi a-t-il besoin d'enseigner qu'il peut l'être par des témoins ? Pourquoi mentionner les deux ? La Guemara répond : cela nous enseigne qu'il n'y a pas de différence si le prosbol est rédigé dans la terminologie des juges et que des témoins signent, ou s'il est rédigé dans la terminologie des témoins et que des juges signent. Ce qui importe, c'est que le prosbol ait été rédigé puis signé par le tribunal ; la formulation précise n'a pas d'importance.
לְמָה לִי לְמִיתְנֵא דַּיָּינִים, לְמָה לִי לְמִיתְנֵא עֵדִים? הָא קָא מַשְׁמַע לַן, דְּלָא שְׁנָא כָּתוּב בִּלְשׁוֹן דַּיָּינִים וְחָתְמִי עֵדִים, וְלָא שְׁנָא כָּתוּב בִּלְשׁוֹן עֵדִים וְחָתְמִי דַּיָּינִים.
§ La michna enseignait que Rabban Gamliel l'Ancien a institué qu'on ne peut pas annuler un acte de divorce dans un tribunal ailleurs, pour le bien du monde [tikun ha'olam]. La Guemara demande : quel problème Rabban Gamliel a-t-il amélioré pour que cela soit considéré comme un bien du monde ? Rabbi Yohanan dit : c'est pour le bien des enfants potentiellement illégitimes [mamzerim], car le mari pourrait annuler un acte de divorce à l'insu de son épouse. Elle pourrait se remarier après avoir reçu l'acte annulé, alors qu'en réalité elle est encore mariée à son premier mari, et les enfants nés du second mariage seraient des mamzerim. Pour prévenir cela, Rabban Gamliel a institué qu'on ne peut pas annuler l'acte de divorce lorsqu'on n'est pas au lieu où se trouve l'épouse. Reish Lakish dit : pour le bien des femmes abandonnées [agunot], de crainte que celles qui ont reçu leur acte de divorce par l'intermédiaire de l'agent du mari hésitent à se remarier, dans l'inquiétude que leur mari ait annulé l'acte de divorce.
מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם: מַאי ״מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם״? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מִפְּנֵי תַּקָּנַת מַמְזֵרִים. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מִפְּנֵי תַּקָּנַת עֲגוּנוֹת.
La Guemara explique les deux opinions : Rabbi Yohanan, qui dit que la raison de cette ordonnance est le bien des mamzerim potentiels, se range à l'avis de Rav Naḥman, qui dit que le mari peut annuler l'acte de divorce même en présence de deux personnes. Et comme ce qui se passe en présence de deux personnes ne fait pas de bruit, il est possible qu'elle n'apprenne pas que l'acte de divorce a été annulé. Ne sachant pas que son mari a annulé l'acte, elle ira se marier, et il en résultera des mamzerim à la suite de tels seconds mariages.
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מִפְּנֵי תַּקָּנַת מַמְזֵרִים – סָבַר לַהּ כְּרַב נַחְמָן, דְּאָמַר בִּפְנֵי שְׁנַיִם; וּבֵי תְרֵי לֵית לְהוּ קָלָא; וְהִיא לָא שָׁמְעָה וְלָא יָדְעָה וְאָזְלָה וּמִינַּסְבָא, וְאִיכָּא מַמְזֵרִים.
Et Reish Lakish, qui dit que la raison est le bien des femmes abandonnées, se range à l'avis de Rav Sheshet, qui dit : on ne peut annuler un acte de divorce qu'en présence de trois personnes. Et comme ce qui se passe en présence de trois personnes fait du bruit, elle entend et sait que son mari a annulé l'acte de divorce, et ne se remarierait pas. Il n'y a donc pas de crainte que cela produise des mamzerim ; mais il faut instituer cette ordonnance pour le bien des femmes abandonnées, comme expliqué ci-dessus.
וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מִפְּנֵי תַּקָּנַת עֲגוּנוֹת – סָבַר לַהּ כְּרַב שֵׁשֶׁת, דְּאָמַר בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה; וּבֵי תְלָתָא אִית לְהוּ קָלָא; וְשָׁמְעָה וְיָדְעָה וְלָא מִינַּסְבָא; וְתַקָּנַת עֲגוּנוֹת הוּא דְּאִיכָּא.
§ Les Sages enseignèrent : même après que Rabban Gamliel l'Ancien a institué qu'un mari ne peut pas annuler un acte de divorce en l'absence de l'épouse ou de l'agent, s'il l'a néanmoins annulé, l'acte de divorce est annulé — telle est la déclaration de Rabbi Yehouda haNassi. Rabban Shimon ben Gamliel dit : il ne peut pas l'annuler, et il ne peut pas non plus ajouter à sa condition si l'acte de divorce contenait une condition, car si tel était le cas — s'il pouvait l'annuler —, quel avantage le tribunal aurait-il, si une ordonnance du tribunal de Rabban Gamliel peut être ignorée ?
תָּנוּ רַבָּנַן: בִּטְּלוֹ – מְבוּטָּל, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֵינוֹ יָכוֹל לֹא לְבַטְּלוֹ וְלֹא לְהוֹסִיף עַל תְּנָאוֹ, שֶׁאִם כֵּן, מָה כֹּחַ בֵּית דִּין יָפֶה?
La Guemara demande : existe-t-il une chose qui, de droit toraïque, annule l'acte de divorce et laisse l'épouse mariée, et que, en raison du raisonnement « quel avantage le tribunal aurait-il », nous ne reconnaîtrions pas l'annulation et permettrions à une femme mariée d'épouser n'importe qui ? La Guemara répond : oui. Quiconque fiancée une femme le fait sous réserve de la volonté des Sages ; et lorsque l'on ne se conforme pas à leur volonté en matière de mariage et de divorce, les Sages ont exproprié rétroactivement ses fiançailles.
וּמִי אִיכָּא מִידֵּי דְּמִדְּאוֹרָיְיתָא בָּטֵל גִּיטָּא, וּמִשּׁוּם ״מָה כֹּחַ בֵּית דִּין יָפֶה״, שָׁרֵינַן אֵשֶׁת אִישׁ לְעָלְמָא? אִין, כׇּל דִּמְקַדֵּשׁ – אַדַּעְתָּא דְּרַבָּנַן מְקַדֵּשׁ, וְאַפְקְעִינְהוּ רַבָּנַן לְקִידּוּשִׁין מִינֵּיהּ.
Ravina dit à Rav Ashi : cela se comprend bien lorsqu'il a fiancé sa femme avec de l'argent, car l'on peut dire que les Sages ont exproprié l'argent utilisé pour les fiançailles de la possession de son propriétaire, entraînant une annulation rétroactive des fiançailles. Mais s'il l'a fiancée par rapport sexuel [bia], que dire ? La Guemara répond : les Sages ont déclaré son rapport sexuel être un rapport licencieux [be'ilat zenut], qui ne crée pas de lien de fiançailles.
אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: תִּינַח דְּקַדֵּישׁ בְּכַסְפָּא, קַדֵּישׁ בְּבִיאָה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? שַׁוְּיוּהָ רַבָּנַן לִבְעִילָתוֹ בְּעִילַת זְנוּת.
§ Les Sages enseignèrent : si un mari a dit à dix personnes : « Rédigez un acte de divorce pour mon épouse » — auquel cas n'importe lequel d'entre eux peut rédiger l'acte et deux autres servir de témoins —, il peut annuler ses instructions devant l'un d'eux, en déclarant : « Ne rédigez pas l'acte de divorce », même si ce n'est pas en présence des autres ; telle est la déclaration de Rabbi Yehouda haNassi. Rabban Shimon ben Gamliel dit : il ne peut annuler ses instructions que lorsque celui-ci est devant celui-là — c'est-à-dire que les dix personnes doivent toutes être présentes.
תָּנוּ רַבָּנַן, אָמַר לַעֲשָׂרָה: ״כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי״, יָכוֹל לְבַטֵּל זֶה שֶׁלֹּא בִּפְנֵי זֶה, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֵינוֹ יָכוֹל לְבַטֵּל אֶלָּא זֶה בִּפְנֵי זֶה.
La Guemara demande : sur quel principe divergent-ils ? La Guemara répond : ils divergent sur la question de savoir si un témoignage partiellement invalidé est entièrement invalidé. Rabbi Yehouda haNassi estime : un témoignage partiellement invalidé
בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? בְּעֵדוּת שֶׁבָּטְלָה מִקְצָתָהּ בָּטְלָה כּוּלָּהּ קָמִיפַּלְגִי; רַבִּי סָבַר: עֵדוּת שֶׁבָּטְלָה מִקְצָתָהּ
Rachi
פלוני ופלוני - תרי משמע וקרי להו דיינים:
רוכל - מוכר צרורות של בשמים:
חותמין למטה - גבי פרוזבול תנן לה במסכת שביעית (פ"י מ"ד):
למה לי למיתני דיינים או עדים - פשיטא דסגי בהני או בהני וליתני עדים והוא הדין אי חתמי דיינין:,בלשון דיינים - כגון בי דינא הוינא ואתא פלוני ואמר לנא מוסרני לכם פלוני ופלוני כו':,וחתמי עדים - בלשון עדות כגון איש פלוני עד:,ול"ש כתוב בלשון עדות - כגון דוכרן סהדותא דהוה באנפנא כו' וחתמי למטה אני פלוני דיין: ,ה"ג ל"ש כתוב בלשון עדים וחתמי דיינים ול"ש כתוב בלשון דיינים וחתמי עדים:
תקנת ממזרים - כלומר שלא יהו ממזרים בישראל:
בפני שנים - היה מבטלו קודם תקנה:,ה"ג ובי תרי לית להו קלא ולא ידעה דבטליה ואזלה ומינסבא:
תקנת עגונות הוא דאיכא - דאצרכיניה לילך אחריו או לשלוח שליח והוא לא יטרח בכל אלה בשביל לעגנה:
בטלו - לאחר תקנת ר"ג בפני ב"ד:,מבוטל - דאף ע"ג דעבר אתקנתא בטל שליחותא:,להוסיף על תנאו - אם היה בו שום תנאי:,מה כח ב"ד - של תקנת ר"ג יפה אם דבריהן בטלים ע"י זה:
דמדאורייתא בטל גיטא - שהרי לא בא לידה וזה ביטל את השליח מהיות שלוחו לגירושין:,אדעתא דרבנן מקדש - להיות קדושין חלין כדת משה וישראל שהנהיגו חכמי ישראל והרי הם אמרו שיפקיעו כל קדושין שבישראל על ידי גט כזה הילכך פקעי שעל מנת כן קידשה:
תינח דקדיש בכספא - איכא למימר אפקעינהו לקידושין בגט דדבריהן ואמרו ליהוי מעות למפרע מתנה וממילא פקעו שהרי כשקידש ע"מ כן קידש:,קדיש בביאה - דקיימא לן בקידושין (דף ד:) מכי יקח איש אשה ובעלה דאשה מתקדשת נמי בביאה:,מאי - אפקעתא איכא למימר בהא ביאה:,שויוה רבנן - לההיא ביאה למפרע ע"י גט זה:,בעילת זנות - דאפקעו שם קידושין מינה ויש בהן כח לכך שהרי כשקידש על מנהג חוק דתם קידש כך אני מפרש בכל מקום מלבי ומרבותי קבלתי כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש דקדושי כסף דרבנן דלא כתיב בהדיא אלא גמרינן קיחה קיחה משדה עפרון והיינו דקפריך תינח דקדיש בכספא קדיש בביאה דכתיב בהדיא (דברים כ״ד:א׳) כי יקח איש אשה ובעלה מאי איכא למימר היאך יכלו לעקור דבר מן התורה ומשני שויוה רבנן לבעילתו בעילת זנות של כל מקדש בביאה כדאמר התם (קידושין דף יב:) רב מנגיד אמאן דמקדש בביאה משום פריצותא ותשובות קשות יש בדבר חדא דגזירה שוה גופה תורה היא שהרי לא למדו נסקלין אלא בגזירה שוה ונותר שהוא בכרת מגזירה שוה למדנו ונערה המאורסה נהרגת בקדושי כסף ואי דרבנן מי מיקטלא ועוד דקמשני שויוה רבנן לבעילתו בעילתו זנות היכי מצי לשוייה בעילת זנות הא דאורייתא היא וכי אמרן רב מנגיד אמאן דמקדש בביאה קידושין מיהא לא בטלי אלא הא והא דאורייתא והא דאית ברבנן כח לבטל מפני שבשעת קידושין תלה בדעתם לקדש כדת שהנהיגו חכמים בישראל:
אמר לעשרה כתבו גט לאשתי - וקיימא לן (לקמן גיטין סו:) כל כמה דלא אמר כולכם אחד כותב ושנים חותמין:,יכול לבטל - מותר לבטל ולומר לשנים מהם אל תכתבוהו ואין זה לעקור תקנת רבן גמליאל:,אינו יכול - שאף זו מן התקנה ואם בטלו אינו מבוטל דאם כן מה כח בית דין יפה:
Tossafot
לא שנא כתוב בלשון דיינים וחתימי עדים - כמו שכתוב בפרוזבול בי דינא הוינא אנא פלוני בר פלוני ונזכרין שם הדיינים בתוך התורף ולמטה חותמים עדים להעיד על הפרוזבול שהוא אמת וקמשמע לן דחשיב פרוזבול אע"פ שלא חתמו בו הדיינים עצמם לא שנא כתוב בלשון עדים שאין דיינין נזכרים בתוך התורף של פרוזבול דכתיב ביה הכי בי דינא הוינא ואתא פלוני ואמר לנא מוסרני לכם כל חוב שיש לי ביד פלוני ופלוני ופלוני עדים וחתומים למטה הדיינים ובקונטרס פי' בענין אחר:
ובי תרי לית להו קלא - וא"ת ולתקנו שיבטל בפני ג' וי"ל מפני תקנת עגונות:
ובי תלתא אית להו קלא - ואע"ג דמלוה על פה לא גבי ממשעבדי אפילו הלווהו בפני כמה עדים היינו משום דמאן דיזיף בצנעא יזיף כדאמרינן בחזקת הבתים (ב"ב דף מב.) ואין רגילות להודות לבני אדם אלא כופר לכל השואלים ממנו והא דאמר הכא דבי תרי לית להו קלא וגבי מוכר שדהו בעדים אמרינן בחזקת הבתים (שם דף מא:) דגובה מנכסים משועבדים הכא בעינן גילוי מילתא טפי:,ושמעה וידעה ולא מינסבא ותקנת עגונות הוא דאיכא - אע"ג דבדין לא מינסבא חשיב עגון דהכי נמי אמרינן בפ' כל הגט (לעיל גיטין דף כו:) ובדין הוא אפי' טופס לא לכתוב אלא זימנין דבעי למיזל למדינת הים ולא משכח ספרא שביק לה ואזיל ומיעגנה ויתבה:
כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש - ולכך אומר בשעת קידושין כדת משה וישראל:,ואפקעינהו רבנן לקידושין מיניה - הקשה ה"ר שמואל אם כן יחפה על בת אחותו וכשיבואו עדים שזינתה ישלח לה גט ויבטל שלא בפני שליח ופקעי קידושין ונמצא שהיא פנויה ואומר ר"י דלא קשה דאין לחוש אלא כשמחפה עליה שלא כדין אבל הכא כדין מחפה ומן התורה פטורה ועוד הקשה רבי' שמואל דהיכי מחייבינן לעולם מיתה אשת איש שזינתה והא התראת ספק היא דשמא ישלח לה גט ויבטלנו ועוד יכולין ממזרים ליטהר ואומר ר"ת דכי האי גוונא לא הוי התראת ספק דאזלינן בתר רובא ורוב אין מגרשין נשותיהן וכששולחין גט אין מבטלין ועוד דאוקמינן אחזקתה שהיא עכשיו נשואה דאם לא כן נזיר שהיה שותה יין או מטמא למתים אמאי לוקה דאם אמרו לו אל תשתה אל תשתה חייב על כל אחת ואחת (נזיר דף מב.) והא התראת ספק היא שמא ישאל על נזירותו ומה שהקשה אם כן יחפה על בת אחותו ויכולין ממזרין ליטהר אי ידעינן שלכך מתכוין לא מפקעינן קדושין מיניה דלתקנה עשו חכמים ולא לתקלה שמתוך כך יהיו בנות ישראל פרוצות בעריות אבל אם ברור לנו שלא נתכוין לכך לא חיישינן אם יכולים ליטהר:
רבי סבר עדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה - וא"ת מנא ליה להש"ס דסבר לא בטלה כולה ויכול לבטל היינו אפי' לכתחילה דלמא סבר בטלה כולה ואפילו הכי יכול לבטל בדיעבד דהא לעיל אית ליה בטלו מבוטל דמלשון יכול לא מצי למידק שיהא מותר לבטל לכתחילה כדמוכח בפרק הזהב (ב"מ דף מט.) דאמר האומר לחבירו מתנה אני נותן לך יכול לחזור בו ופריך יכול פשיטא אלא אימא מותר לחזור בו וי"ל דמשמע ליה מילתא דרבי דיכול לבטל אפי' בפני אחד אע"ג דאין דבר שבערוה פחות משנים כיון שלשליח עצמו אומר שהוא מבטלו הוא מבוטל א"נ אפי' לא מהני בלא שנים מ"מ יכול לבטל בפני ב' זה שלא בפני זה ואי בטלה כולה אפילו רבי מודה דאינו מבוטל אפילו בדיעבד כדפרישי' לעיל דדוקא בפני ג' לרב ששת או בפני שנים ביחד לרב נחמן הוא דמבוטל א"נ אע"ג דביטלו בב"ד אומר [רבי] דמבוטל היינו משום דהתם ליכא למיחש כולי האי לממזרות שאם יוודע לשליח קודם הנתינה לא יתננו לה או לאשה קודם שתנשא לא תנשא אבל כאן אפי' כשידעו כולם וגם האשה שביטל הבעל מקצת מן העשרה פעמים יטעו ויהיו סבורים שאחרים לא נתבטלו ותנשא ע"י גיטה ולכך אם היה סובר בטלה כולה היה מודה דאינו מבוטל ולפ"ז אתי שפיר מה שמסתפק הש"ס הי כרבי והי כרשב"ג אפילו למאי דמוקמינן פלוגתייהו בעדות שבטלה מקצתה דאפי' קי"ל כרבי בביטלו מבוטל בזה שלא בפני זה מצי שפיר לפסוק כרשב"ג דאינו מבוטל דאפילו רבי אי הוה סבר בטלה כולה הוה מודה באומר לעשרה שאינו מבוטל אבל מתוך פירוש הקונטרס משמע דלרשב"ג דבטלה כולה אף זה מתקנת רבן גמליאל ועל כרחך למ"ד מפני תקנת עגונות לא דמו אהדדי ולפירושו שמשוה אותם מה שמסתפק הש"ס הי כרבי והי כרשב"ג היינו דוקא לפי מה דמוקי פלוגתייהו בצריכי בי עשרה למשלפה אבל למאי דמוקי פלוגתייהו בעדות שבטלה מקצתה אין להסתפק דאי קי"ל בביטלו מבוטל כרבי תו לא מצי למיפסק באומר לעשרה לגמרי כרבן שמעון בן גמליאל דאפי' קי"ל כוותיה דבטלה כולה במאי דקאמר שאין הביטול מועיל אפי' דיעבד לא קי"ל כוותיה ומיהו אם משמעות דאינו יכול דקאמר רשב"ג לא משמע דיעבד אלא דאתא לאפוקי מדרבי דשרי אפי' לכתחילה אתי שפיר דמסתפק אפי' ללישנא דפליגי בעדות שבטלה מקצתה ומ"מ לרשב"ג אפי' בדיעבד אינו מבוטל כדפירש בקונטרס מכח ההיא דלעיל דקאמר א"כ מה כח ב"ד יפה:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.