Traité Eruvin

90b

Étude de Eruvin 90b

Étude de la Guémara 90b

Guémara

[Selon Rav, on peut déplacer un objet dans toute la longueur du bateau] car il y a des cloisons (me'hitsot). Et Chmouel dit : on n'y déplace un objet que dans un rayon de quatre coudées (arba amot), car les cloisons du bateau ne sont pas considérées comme des cloisons à part entière ; elles ne sont dressées que pour empêcher l'eau d'entrer (lehavria'h mayim), et non pour en faire un lieu d'habitation.

דְּהָא אִיכָּא מְחִיצָתָא. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין מְטַלְטְלִין בָּהּ אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת — מְחִיצוֹת לְהַבְרִיחַ מַיִם עֲשׂוּיוֹת.

Rav 'Hiyya bar Yossef dit à Chmouel : la halakha est-elle conforme à ton opinion ou conforme à l'opinion de Rav ? Chmouel lui répondit : la halakha est conforme à l'opinion de Rav — car son raisonnement est plus convaincant.

אֲמַר לֵיהּ רַב חִיָּיא בַּר יוֹסֵף לִשְׁמוּאֵל: הִילְכְתָא כְּווֹתָךְ אוֹ הִילְכְתָא כְּרַב? אֲמַר לֵיהּ: הִילְכְתָא כְּרַב.

Rav Guidel dit au nom de Rav 'Hiyya bar Yossef : et Rav concède que si l'on a retourné le bateau sur sa bouche [renversé, coque en l'air], et qu'il a plus de dix téfa'him de haut, on n'y déplace un objet que dans un rayon de quatre coudées. La Guemara demande : dans quel but l'a-t-on renversé ? Si tu dis que c'était pour habiter dessous, en quoi cela diffère-t-il d'un toit isolé (gag ye'hidi) ? [Le bateau renversé devrait alors avoir en tout point le statut d'une maison, et il devrait donc être permis d'y porter dans toute sa surface.]

אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב חִיָּיא בַּר יוֹסֵף: וּמוֹדֶה רַב שֶׁאִם כְּפָאָהּ עַל פִּיהָ, שֶׁאֵין מְטַלְטְלִין בָּהּ אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת. כְּפָאָהּ, לְמַאי? אִילֵימָא לָדוּר תַּחְתֶּיהָ, מַאי שְׁנָא מִגַּג יְחִידִי?

Il faut donc plutôt dire qu'on l'a renversé pour le goudronner (lezoftah), c'est-à-dire pour enduire d'une couche fraîche de poix le dessous de sa coque. Dans ce cas, le bateau ne sert assurément pas d'habitation, et ses parois ne sont pas considérées comme des cloisons à part entière.

אֶלָּא שֶׁכְּפָאָהּ לְזוֹפְתָהּ.

Rav Achi enseigne l'acceptation par Chmouel de l'opinion opposée de Rav (Ritva) à propos d'un bateau, comme cela a été rapporté ci-dessus ; tandis que Rav A'ha, fils de Rava, l'enseigne à propos d'un portique (akhsadra). Car il a été énoncé que des amoraïm divergèrent au sujet d'un portique situé en plein champ. Un portique a un toit, mais des parois incomplètes ou pas de parois du tout. Par conséquent, s'agissant d'un portique situé dans une vallée — laquelle est une karmelit —, il reste à déterminer s'il est permis ou non d'y porter. Rav dit : il est permis de déplacer un objet dans tout le portique, car c'est un domaine privé (rechout hayya'hid). Et Chmouel dit : on n'y déplace un objet que dans un rayon de quatre coudées.

רַב אָשֵׁי מַתְנֵי לַהּ אַסְּפִינָה, וְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מַתְנֵי לַהּ אַאַכְסַדְרָא. דְּאִיתְּמַר, אַכְסַדְרָה בְּבִקְעָה. רַב אָמַר: מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלָּהּ, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין מְטַלְטְלִין בָּהּ אֶלָּא בְּאַרְבַּע.

La Guemara développe. Rav dit : il est permis de déplacer un objet dans tout le portique, car nous disons : le bord du plafond descend et obture (pi tikra yored vesotem) — l'arête du toit est réputée descendre jusqu'au sol et clore le portique de tous côtés, en faisant un domaine privé. Et Chmouel dit : on n'y déplace un objet que dans un rayon de quatre coudées, car nous ne disons pas : le bord du plafond descend et obture le portique.

רַב אָמַר: מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלָּהּ — אָמְרִינַן פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין מְטַלְטְלִין בָּהּ אֶלָּא בְּאַרְבַּע — לָא אָמְרִינַן פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם.

La Guemara demande : mais selon l'affirmation de Rav, conforme à l'opinion de Rabbi Méir — selon laquelle il est permis de porter d'un toit à un autre s'ils sont de même niveau —, il devrait aussi être permis de porter d'un toit vers une cour (gag le'hatser). Pourquoi donc Rabbi Méir décrète-t-il que toits et cours sont des domaines distincts et que porter de l'un à l'autre est interdit ? La Guemara répond : c'est interdit parce que Rabbi Méir a édicté un décret, à cause de l'opinion de Rav Yits'hak bar Avdimi.

וְרַב אַלִּיבָּא דְּרַבִּי מֵאִיר, לִיטַּלְטְלֵי מִגַּג לְחָצֵר?! גְּזֵירָה מִשּׁוּם דְּרַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי.

La Guemara poursuit : et selon l'affirmation de Chmouel, conforme à l'opinion des Sages (Rabbanan) — selon laquelle le statut d'un toit isolé de plus de deux beit sé'a est celui d'une karmelit —, il devrait être permis de déplacer un objet d'un toit isolé vers un enclos (karpef), dans un rayon de quatre coudées du toit, puisque le statut de l'enclos est lui aussi celui d'une karmelit. Pourquoi donc les Sages décrètent-ils que toits et enclos sont des domaines distincts et que porter de l'un à l'autre est interdit ? Rava bar Oulla dit : c'est interdit parce que les Sages ont édicté un décret, de crainte que la surface du toit ne se réduise à moins de deux beit sé'a — auquel cas il prendrait le statut de domaine privé —, car il est interdit de porter entre un domaine privé et un enclos.

וּשְׁמוּאֵל אַלִּיבָּא דְרַבָּנַן, נִיטַּלְטֵל מִגַּג לְקַרְפֵּף. אָמַר רָבָא בַּר עוּלָּא: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִפָּחֵת הַגָּג.

La Guemara demande : s'il en est ainsi, on ne devrait pas non plus être autorisé à déplacer un objet d'un enclos vers un autre enclos, par crainte que la surface de l'un des enclos ne se réduise et ne devienne un domaine privé, et qu'il n'en vienne à déplacer un objet de l'un à l'autre comme auparavant. La Guemara répond : là-bas [pour les enclos], si l'enclos est diminué, la chose est apparente (minakra milta), car ses parois sont bien visibles. Ici [pour le toit], en revanche, si le toit est diminué, la chose n'est pas apparente, car le toit n'a pas de parois.

אִי הָכִי, מִקַּרְפֵּף לְקַרְפֵּף נָמֵי לָא יְטַלְטֵל, דִּילְמָא מִיפְּחִית וְאָתֵי לְטַלְטוֹלֵי? הָתָם, אִי מִיפְּחִית מִינַּכְרָא לֵיהּ מִילְּתָא. הָכָא, אִי מִיפְּחִית לָא מִינַּכְרָא מִילְּתָא.

Rav Yehouda dit : après mûre analyse, tu trouveras que tu peux dire que, selon l'affirmation de Rabbi Méir, les toits sont un domaine à part entière (rechout le'atsman) — et l'on peut porter d'un toit à un autre ; et de même les cours sont considérées comme un domaine à part entière — et l'on peut de même porter d'une cour à une autre,

אָמַר רַב יְהוּדָה: כְּשֶׁתִּמְצָא לוֹמַר, לְדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר גַּגִּין רְשׁוּת לְעַצְמָן, חֲצֵירוֹת רְשׁוּת לְעַצְמָן,

Rachi

להבריח מים - ולא לדירה:

ומודה רב שאם כפאה על פיה - וגובהה יותר מעשרה אין מטלטלין בה אלא בארבע:,מאי שנא מגג יחידי - דאמר רב אפילו לרבנן מותר לטלטל בכולו ואפילו יותר מבית סאתים דכיון דמחיצות לדירה נעשו אע"פ שלא לדירת מעלה עשאום כי אמרינן בהו גוד אסיק הוי כהיקף לדירה ה"נ כיון דכפאה לדור כפייתה זו היא עשיית מחיצתה לדירת מטן כי אמרת בהו גוד אסיק הוי היקף לדירה:

שכפאה לזפתה - שבטל מחיצותיה מתורת דירה דאינן עומדות כל זמן כפייתה לא לדירת מעלן ולא לדירת מטן והוו כעמוד בעלמא וכי אמרת בהו גוד אסיק הוי היקף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה וכרמלית היא:

מתני לה - להא דרב חייא בר יוסף אאכסדרה:,אכסדרה בבקעה - הבקעה כרמלית כדאמרינן ביציאות השבת (שבת ו:) ואכסדרה זו פרוצה מד' רוחותיה ועומד קירויה על ד' יתידות ונותנין ד' קורות מיתד ליתד ועליהן מסדרין הנסרין ואותן הקורות קרי פי תקרה והאי דנקט בקעה משום דבעיר סתם אכסדראות סמוכות להקיף בית או חצר ואיכא מחיצה אחת או שתים ומודה שמואל התם דמטלטלין כדאמרינן לקמן:

ורב אליבא דר"מ - כיון דאמר בגגין השוין מטלטלין בכולן אלמא לאו כרמלית נינהו ליטלטל מגג לחצר אלמה אמרינן לקמן לדברי ר"מ גגין רשות לעצמן חצירות רשות לעצמן דאין מטלטלין מגג לחצר ואליבא דרבנן בגג יחידי ליכא למיפרך ליה לרב ליטלטל מיניה לחצר דלרבנן הכי נמי שרי דאמרי' לקמן (עירובין צא.) לדברי חכמים גגין וחצירות רשות אחת ומטלטלין מגג יחידי לחצר של רבים שיש לו רשות בה ולשמואל לא מצי למיפרך אליבא דר' מאיר ליטלטל מגג לחצר דהא שמואל גגין השוין לר' מאיר כרמלית משוי להו לפיכך אין מטלטלין מהן לחצר של רבים דהויא רשות היחיד דאפילו לא עירבה קי"ל במס' שבת בפ' אם לא הביא כלי (דף קל:) דמטלטלין בכולה והא דאמר לקמן לדברי חכמים גגין וחצירות רשות אחת שמואל מוקי לה בגג בין הגגין דלשמואל דאית ליה גוד אסיק במחיצות שביניהן ליכא לכל אחד יותר מבית סאתים א"נ בגג יחידי דליכא יותר מבית סאתים ואשמעינן אע"ג דגג לרבנן רשות מיוחדת וחצר הוא רשות שותפות מטלטלין דלא גזור רבנן מרה"י לרשות שותפין אלא בבתים כגון מבית לחצר:,משום דרב יצחק - בריש פירקין גזירה משום תל ברה"ר:

ושמואל אליבא דרבנן - בגג יחידי יותר מבית סאתים כיון דאמר דהאי גוד אסיק לא הוי היקף לדירה וכרמלית היא ליטלטל מיניה לקרפף יותר מבית סאתים שתי אמות בזה וב' אמות בזה אלמה אמרי' לקמן לדברי חכמים גגין וחצירות רשות אחת וקרפיפות רשות אחת דאין מטלטלין מהן לקרפף ואליבא דר"מ ליכא למיפרך ליטלטל מגג לקרפף דהא תרוייהו כרמלית נינהו דהא גג יחידי יותר מבית סאתים אוקימנא גזירה משום תל ברה"ר ולרב נמי אליבא דרבנן ליכא למיפרך דהא רב גג יחידי יותר מבית סאתים רה"י משוי ליה ובגגין השוין לרב אליבא דרבי מאיר דמותר לטלטל בכולן ליכא למיפרך ליטלטל מינייהו לקרפף פחות מסאתים גזירה משום תל ולרבנן מגג יחידי אליבא דרב דמשוי ליה רה"י נמי לא פרכינן ליטלטל מיניה לקרפף פחות מבית סאתים וכן מחצר לקרפף בין לר"מ בין לרבנן משום דקרפף חלוק מחצר דקרפף מוקצה לתשמיש שאינו תדיר אבל חצר וגגין שוה תשמישן ולרב לא פרכינן בגגין השוין לרבנן דמשוי להו רב אליבייהו כרמלית ליטלטל מינייהו לקרפף יותר מבית סאתים דאע"ג דמשוי להו רב כרמלית מפני שפרוצין זה לזה ה"מ להחמיר לאסור טלטול של כל אחד ואחד ביותר מד' אבל לא משוי ליה כרמלית גמורה להקל לטלטל מתוכן לכרמלית גמורה דאמרן לעיל לגבי גג בין הגגין לרב דאסור לטלטל ממנו לחורבה ולאכסדרה ואע"ג דשניהן אסורין לטלטל בתוכן אלא בד' אמות מ"מ הואיל ואין רשותייהו דומות דגג חזי לדירה טפי מחצר ואכסדרה לטלטל ממנו לחורבה ולאכסדרה וכ"ש הכא דגג חזי לדירה טפי מקרפף אבל לשמואל דמשוי גג יחידי כרמלית גמור דיותר מבית סאתים הוא פרכינן:,גזירה שמא יפחת הגג - ויחסר מבית סאתים ויקצרו גם את הבית למדת הגג מלמטה ויתנו המחיצה כנגד שפת הגג דהשתא ליכא יותר מבית סאתים והוי רה"י ואתי לטלטולי מיניה לקרפף כמעיקרא:

א"ה מקרפף - יותר מבית סאתים לקרפף יותר מבית סאתים נמי לא ליטלטל אפילו בתוך ד' דילמא מפחית חד מינייהו והוי רה"י מעלייתא ואתי לטלטולי כמעיקרא מיני לחורבה והוי כרמלית:,אי מיפחית לא מינכרא מילתא - כיון דליכא מחיצות על הגג לא מינכרא מילתא ולא מיחזי כפחות מבית סאתים דבר שאין לו מחיצות לא סליק ליה אומדנא שפיר וסברי אכתי טפי מבית סאתים הוא:

כשתמצא לומר - כשתעמוד על סוף דעתן זהו גמר דבריהן:,לדברי ר"מ גגין רשו לעצמן - ומטלטלין מגגו של ראובן לגגו של שמעון:,וחצירות רשות לעצמן - ומטלטלין מחצירו של ראובן לחצירו של שמעון כלים ששבתו בחצר וכן מחצר של רבים לחצר של רבים:

Tossafot

דהא איכא מחיצתא - ואפילו לר' זירא דאמר בריש מי שהוציאוהו (לעיל עירובין דף מג.) מחיצות להבריח מים עשויות היינו דוקא לענין יוצא חוץ לתחום דלא שרי להלך את כולה:

ורב אליבא דר"מ ליטלטל מגג לחצר - לשמואל אליבא דר' מאיר לא מצי למיפרך כדפי' בקונטרס דלשמואל גגין השוין לר"מ הוי כרמלית לפיכך אין מטלטלין מהן לחצר ופחות מבית סאתים נמי אע"ג דלא הוי כרמלית מ"מ כיון דחשיב ליה לשמואל אין מוקף לדירה ליכא למיפרך דליטלטל מגג לחצר אע"ג דלרבנן בגג יתר מבית סאתים אסור לטלטל ממנו לחצר לשמואל בפחות מבית סאתים שרי מ"מ יאמר שמואל דלר"מ יש לגג תורת קרפף בין ביתר מבית סאתים בין בפחות:,ליטלטל מגג לחצר - אע"ג דידע טעמא דר"מ דגג גבוה ונמוך דהוי משום דרב יצחק בר אבדימי מגג לחצר עניניהם חלוקים ס"ד דלא דמו לתל ברה"ר:

לשמואל אליבא דרבנן לטלטל מגג לקרפף - פירש בקונטרס בגג יתר מבית סאתים לקרפף יתר מבית סאתים כיון דחשיב ליה אין מוקף לדירה והוו תרווייהו כרמלית וא"ת ומנא ליה דאסור דאי משום דאמרי רבנן לקמן דגגין וחצירות רשות אחת וקרפיפות רשות אחת התם ע"כ באין יתירים מבית סאתים כדפירש בסמוך בקונטרס דביתירים לא יאמר ר"ש דחצר וקרפף רשות אחת דבהדיא מוכח בפ' עושין פסין (לעיל עירובין דף כג:) גבי נזרע רובו דקרפף יתר מבית סאתים לר"ש הוי כרמלית ונראה לר"י דבגג דלא הוי יתר מבית סאתים פריך דליטלטל לקרפף שאינו יתר מבית סאתים לרבנן אע"ג דדירת גג חשיב טפי משל קרפף שמותר לטלטל מגג לחצר ומקרפף לחצר אסור מ"מ הוי לן למישרי מגג לקרפף דטפי דמי לקרפף מלחצר דכשהוא יתר מבית סאתים הוי כרמלית כמו קרפף וחצר אפילו בית עשרה כורים שריא ומשני גזירה שמא יפחת פי' שמא יפחת הגג באמצעיתו וישתמשו בני הבית על הגג דרך הפחת ואז הוי הגג חשוב מוקף לדירה ואסור לטלטל ממנו לקרפף כמו מחצר אע"ג דהוי מוקף ולבסוף פתח דלא חשיב מוקף לדירה דדוקא בקרפף שלא הוקף לדירה לא מהני הוקף ולבסוף פתח אבל בגג דבלאו הכי חשיב קצת מוקף לדירה דהא מותר לטלטל ממנו לחצר מהני ליה הפחת לשוויה מוקף לדירה לגמרי כחצר ופריך א"ה מקרפף בית סאתים לקרפף בית סאתים נמי לא ליטלטל שמא יפחת פירוש יפרוץ האחד יתר מעשר במילואו לרה"ר או לבקעה ומשום דנקט לשון פחת גבי גג נקט נמי האי לישנא גבי פירצת קרפף ומשני התם אי פחות מינכר אבל הכא גג לא מינכרא מילתא לעומד בקרפף ולעומד על הגג נמי לא מינכרא שיהא אסור לטלטל ממנו לקרפף מחמת פחת זה:

לדברי ר"מ גגין רשות אחת הן כו' - גגין הוא בפירוש במתני' וה"ה חצירות או קרפיפות הואיל ותשמישן שוה כמו גגין אבל בתים לא דתשמישן תדיר ועוד דכי היכי דלרבנן הוי קרפיפות או חצירות רשות אחת דהא אפילו גג וחצר הוי רשות אחת כ"ש חצר וחצר ה"נ לר"מ דר"מ לא פליג ארבנן אלא בגג וחצר משום דרב יצחק בר אבדימי:

Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.

Eruvin 90b

100%

עירובין צ׳ במַסֶּכֶת עֵירוּבִין