Guémara
[La réponse est] qu'il a construit l'étage supérieur pour protéger le jardin [tarbitza], et non pour accéder aux toits.
לְנַטּוֹרֵי תַּרְבִּיצָא הוּא דַּעֲבִידָא.
Rami bar 'Hama souleva un dilemme : Selon Rav, qui soutient qu'on ne peut transporter qu'à l'intérieur de quatre coudées sur chaque toit, si quelqu'un transporte un objet deux coudées sur un toit et encore deux coudées sur un pilier [amoud] haut de dix téfa'him et large de quatre téfa'him attenant au toit, quelle est la halakha ? Rabba dit : À propos de quoi soulève-t-il un dilemme ? Est-ce à propos d'un karmélit et d'un domaine privé [réchout haya'hid] qu'il soulève un dilemme ? Le toit est un karmélit et le pilier est un domaine privé ; il est certain que transporter de l'un à l'autre est interdit.
בְּעַי רָמֵי בַּר חָמָא: שְׁתֵּי אַמּוֹת בְּגַג וּשְׁתֵּי אַמּוֹת בְּעַמּוּד מַהוּ? אָמַר רַבָּה: מַאי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ, כַּרְמְלִית וּרְשׁוּת הַיָּחִיד קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ?
La Guemara explique que tel n'était en réalité pas le dilemme, et que Rami bar 'Hama, en raison de son esprit pénétrant [a'hav 'hourpé], n'a pas analysé le dilemme avec soin et fut imprécis dans sa formulation. En vérité, voici le dilemme qu'il soulève : Si quelqu'un transporte un objet deux coudées sur le toit d'une maison, et encore deux coudées sur le toit en pente d'un portique [akhsadra], une structure couverte mais sans murs, devant la maison appartenant à quelqu'un d'autre, quelle est la halakha ?
וְרָמֵי בַּר חָמָא אַגַּב חוּרְפֵּיהּ לָא עַיֵּין בַּהּ, אֶלָּא הָכִי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ: שְׁתֵּי אַמּוֹת בְּגַג וּשְׁתֵּי אַמּוֹת בְּאַכְסַדְרָה, מַהוּ?
La Guemara développe le dilemme de Rami bar 'Hama : Disons-nous que, puisque ni ce toit-ci n'est apte à l'habitation, ni ce toit de portique-là n'est apte à l'habitation, ils sont considérés comme un seul et même domaine, et qu'il est donc permis de transporter entre eux ? Ou bien faut-il dire que, puisque transporter d'un toit vers un autre toit est interdit, transporter d'un toit vers un portique est pareillement interdit, le portique étant lui aussi un domaine à part entière ?
מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּלָא הַאי חֲזֵי לְדִירָה וְלָא הַאי חֲזֵי לְדִירָה — חֲדָא רְשׁוּתָא הִיא. אוֹ דִילְמָא: כֵּיוָן דְּמִגַּג לְגַג אֲסִיר, מִגַּג לְאַכְסַדְרָה נָמֵי אֲסִיר.
Rav Beivaï bar Abayé souleva un dilemme similaire : Si quelqu'un transporte deux coudées sur le toit d'une maison et encore deux coudées sur le toit d'une ruine ['hourba] appartenant à quelqu'un d'autre, dont l'un des côtés était entièrement ouvert sur un domaine public, quelle est la halakha ?
בָּעֵי רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי: שְׁתֵּי אַמּוֹת בְּגַג וּשְׁתֵּי אַמּוֹת בְּחוּרְבָּה, מַהוּ?
Rav Kahana dit : N'est-ce pas précisément le même dilemme que celui soulevé par Rami bar 'Hama à propos d'un portique ?! Rav Beivaï bar Abayé répliqua : Suis-je donc venu après [un autre] pour chercher querelle [méa'her atavé outsavé], et me mêler des questions d'autrui ? Tel n'est pas le cas, car les deux dilemmes ne sont pas identiques : un portique n'est pas apte à l'habitation, tandis qu'une ruine est apte à l'habitation. La halakha pourrait donc différer dans chaque cas.
אָמַר רַב כָּהֲנָא: לָאו הַיְינוּ דְּרָמֵי בַּר חָמָא?! אָמַר רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי: וְכִי מֵאַחֵר אֲתַאי וּנְצַאי? אַכְסַדְרָה לָא חַזְיָא לְדִירָה, וְחוּרְבָּה חַזְיָא לְדִירָה.
La Guemara s'étonne de cette explication : Et dès lors qu'elle est apte à l'habitation, quel dilemme soulève-t-il donc ?! [La ruine ressemble à un toit ordinaire, et la chose va de soi.] La Guemara répond : [Rav Beivaï ignorait la résolution du dilemme de Rami bar 'Hama, c'est pourquoi] il énonce son dilemme sous la forme « si tu veux dire » [im timtsé lomar] : Si tu veux dire qu'un portique n'est pas apte à l'habitation [et qu'il est donc permis d'y transporter], peut-être qu'une ruine, étant apte à l'habitation, a le statut d'un toit ordinaire ? Ou bien faut-il dire que tel n'est pas le cas, car maintenant, en tout état de cause, il n'y a pas d'habitants dans la ruine [et son toit n'est donc pas comparable à un toit ordinaire] ? Aucune résolution ne fut trouvée pour ces dilemmes, et ils demeurent en suspens [téïkou].
וְכִי מֵאַחַר דְּחַזְיָא לְדִירָה מַאי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ! ״אִם תִּימְצֵי לוֹמַר״ קָאָמַר: אִם תִּימְצֵי לוֹמַר אַכְסַדְרָה לָא חַזְיָא לְדִירָה — חוּרְבָּה חַזְיָא לְדִירָה? אוֹ דִילְמָא: הַשְׁתָּא מִיהָא לֵית בַּהּ דָּיוֹרִין. תֵּיקוּ.
La Guemara aborde une question différente. À propos de toits qui sont de même niveau, c'est-à-dire dont l'écart de hauteur est inférieur à dix téfa'him, selon l'avis de Rabbi Méïr, ou bien d'un toit isolé qui ne jouxte pas d'autres toits, selon l'avis des Sages [Rabbanan], Rav dit : Il est permis de déplacer un objet sur la totalité du toit ; et Chmouel dit : On ne peut y déplacer un objet qu'à l'intérieur de quatre coudées.
גַּגִּין הַשָּׁוִין לְרַבִּי מֵאִיר, וְגַג יְחִידִי לְרַבָּנַן, רַב אָמַר: מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בְּאַרְבַּע.
La Guemara cherche à clarifier les avis contradictoires. Rav dit qu'il est permis de déplacer des objets sur la totalité du toit. Cela fait difficulté, car il y a une contradiction apparente entre une affirmation de Rav et une autre affirmation de Rav : à propos de toits de même niveau, Rav a dit que, selon les Sages, on ne peut transporter sur chaque toit qu'à l'intérieur de quatre coudées. La Guemara répond : Là-bas, dans le cas d'un toit parmi des toits, les cloisons intérieures [séparant les maisons] ne sont pas apparentes [et l'on ne dit donc pas « étends et fais monter » (goud assik) à leur sujet]. Ici, en revanche, les cloisons extérieures d'une seule maison, ou d'un groupe de maisons, sont apparentes [et l'on dit goud assik : elles sont réputées s'élever et délimiter le bord du toit].
רַב אָמַר: מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ, קַשְׁיָא דְּרַב אַדְּרַב! הָתָם לָא מִינַּכְרָא מְחִיצְתָּא. הָכָא מִינַּכְרָא מְחִיצְתָּא.
La Guemara revient discuter de l'enseignement de Chmouel. Et Chmouel dit : On ne peut y transporter qu'à l'intérieur de quatre coudées. À nouveau, cela fait difficulté, car il y a une contradiction apparente entre une affirmation de Chmouel et une autre affirmation de Chmouel, qui a dit que, dans le cas de toits de même niveau, on peut transporter sur la totalité de chaque toit selon les Sages. La Guemara répond : Là-bas, l'aire du toit n'excède pas deux beit séa, tandis qu'ici, l'aire excède deux beit séa. Et ces cloisons de la maison furent érigées pour servir en bas, comme cloisons de l'habitation elle-même ; elles ne furent pas érigées pour servir de cloisons en haut, sur le toit. Par conséquent, même si l'on considère les murs comme se prolongeant vers le haut au point de constituer des cloisons enveloppant le toit, le statut légal du toit est comme celui d'un enclos [karpef] de plus de deux beit séa qui n'a pas été clôturé dès l'origine en vue de l'habitation ; et le principe est que, pour tout enclos de plus de deux beit séa qui n'a pas été clôturé en vue de l'habitation, on ne peut y déplacer un objet qu'à l'intérieur de quatre coudées.
וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, קַשְׁיָא דִּשְׁמוּאֵל אַדִּשְׁמוּאֵל! הָתָם, לָא הָוֵי יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם. הָכָא, הָוֵי יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם, וְהָנֵי מְחִיצוֹת לְמַטָּה עֲבִידָן, לְמַעְלָה לָא עֲבִידָן, וְהָוֵה כְּקַרְפֵּף יָתֵר מִבֵּית סָאתַיִם שֶׁלֹּא הוּקַּף לְדִירָה, וְכׇל קַרְפֵּף יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם שֶׁלֹּא הוּקַּף לְדִירָה — אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בְּאַרְבַּע.
Il fut [encore] énoncé que ces mêmes Amoraïm étaient en désaccord à propos d'un grand bateau [séfina]. Rav dit : Il est permis de déplacer un objet sur la totalité du bateau, car il forme un seul domaine ; et Chmouel dit : On ne peut y déplacer un objet qu'à l'intérieur de quatre coudées. La Guemara entreprend de clarifier leurs avis respectifs. Rav dit : Il est permis de déplacer un objet sur la totalité du bateau —
אִיתְּמַר, סְפִינָה. רַב אָמַר: מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלָּהּ, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין מְטַלְטְלִין בָּהּ אֶלָּא בְּאַרְבַּע. רַב אָמַר: מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלָּהּ —
Rachi
לנטורי תרביצא עבידא - וסילק עצמו מן הגגין:
ב' אמות בגג זה - כרב סבירא ליה דאמר גג שבין הגגין אין מטלטלין בו אלא בד' דאסרי אהדדי:,מהו - לטלטל מאחת מהן לעמוד העומד ברה"ר סמוך לו גבוה י' ורחב ד':,כרמלית ורה"י קא מיבעיא ליה - בתמיה כלומר פשיטא דאסיר דהא גג כרמלית הוא כדאמר' אין מטלטלין בו אלא בד' ועמוד רשות היחיד:
ורמי בר חמא אגב חורפיה כו' - התלמוד קאמר ורמי בר חמא נמי ודאי לא איבעי ליה למיבעי הכי אלא אגב חורפיה מיהר בשאילתו ולא עיין בה יפה:,והכי הוא דמיבעיא ליה ב' אמות בגג - שבין הגגין:,וב' אמות באכסדרה - של בעלים אחרים ע"ג תקרה של אכסדרה יותר מבית סאתים ואין לה מחיצה ואין לה פי תקרה דנימא יורד וסותם דעבידא כי אורזילא בשפוע כגגין שלנו וכדאמרן בעושין פסין (לעיל עירובין כה:) דהשתא הויא לה נמי כרמלית מהו לטלטל מזה לזה:
חדא רשותא הוא - ואף ע"פ שאינן של איש אחד אין בהם חלוק רשותא ואפי' לרבנן דלא דמו לשני גגין דהתם איכא דיורין למטה בשניהם וי"ל כשם שיש חלוק רשות למטה בבתים כך יש חלוק למעלה דחלוק למטה סליק ואזיל לעיל אבל באכסדרה ליכא למימר הכי:,או דילמא כיון דמגג לגג אסיר - טעמייהו דרבנן משום דקפדי אשינוי בעלים הוא ומגג לאכסדרה נמי:
בחורבה - של אחרים ופרוצה לרה"ר דהויא נמי כרמלית כגג בין הגגין:
לאו היינו דרמי - מה בין חורבה לאכסדרה:,וכי מאחר אתאי ונצאי - מפי אחר באתי וחלקתי בשאלה ששאלה אחר באתי לקנתר בתמיה:
מאי קא מיבעיא ליה - הא לא דמי לגג ואסיר:,אם תימצי לומר קאמר - כלומר לא פשיטא לרב ביבי דתיהוי חורבה חזיא לדירה ולא פשיטא ליה נמי דתיהוי כי אכסדרה דהא עדיפא מינה פורתא ובא להוסיף על שאילתו של רמי בר חמא על ידי את"ל והכי קאמר אם פשיטא לרמי בר חמא דשרי הכא מאי התם הוא דאכסדרה לא חזיא מידי לדירה אבל חורבה חזיא לדירה בתיקון מועט או דילמא כו':
גגין השוין - שאין בהן גג גבוה מחבירו עשרה ויש הרבה סמוכין יחד:,לר"מ - דמשוי להו כולהו חדא רשותא ולא אסרי אהדדי:,וגג יחידי לרבנן - שאינו סמוך לאחרים דאפילו לרבנן ליכא דליסר עליה:,ושמואל אמר אין מטלטלין בו אלא בד' - והא דקאמר ר' מאיר רשות אחת הן לטלטל ב' אמות בזה וב' אמות בזה וטעמייהו דרב ושמואל מפרשא ואזלא:
קשיא דרב אדרב - דא"ר לעיל (עירובין פט.) בגגין השוין לרבנן דאסרי אהדדי אלמא לא אמר גוד אסיק מחיצות שביניהם להיות מובדלת ה"נ בגגין השוין לר"מ נהי נמי דהאי לא אסר אחבריה דחדא רשותא משוי להו מיהו בני רה"ר העוברת לפניהם ולאחריהם ולצידי החיצונות אמאי לא אסרי עלייהו הא ליכא מחיצות לגגין ומחיצות תחתונות אמר רב דלא מהני להו וכן בגג יחידי לרבנן ליתסרו עליה בני רה"ר וחצירות שסביבותיו: ,ומשני התם בין גג לגג לא אמרינן גוד אסיק דלא מינכרן מחיצתא שהן מכוסות בגגין הלכך כיון דאמרו רבנן יש חלוק רשויות למעלה וגוד אסיק נמי בכי הני לא אמרי הרי הן פרוצים כל אחד לרשות האסורה לו לפיכך אסור לטלטל בו:,אבל הכא מחיצות מינכרן - וקאמרינן בהו גוד אסיק הלכך לר' מאיר דמשוי להו חדא רשותא ליכא דליסר דהא מחיצות חיצונות אית להו והוו כולהו כחד גג מוקף מחיצות וכן גג יחידי לרבנן:,הכי גרסינן התם לא מינכרא מחיצתא הכא מינכרא מחיצתא:
התם ליכא יותר מבית סאתים - כיון דאית ליה לשמואל גוד אסיק אף במחיצות שבינתים ואע"פ שאינן ניכרים ופלוגתייהו קמייתא אליבא דרבנן היא דמשוו לכל חד רשותא באנפי נפשיה הוי כל גג וגג מוקף בפני עצמו ובכל חדא ליכא יותר מבית סאתים אבל הכא דפלגינן אליבא דר' מאיר דמשוי לכולהו כחד וכולן ניתרין במחיצות חיצונות יש כאן יותר מבית סאתים והיקף זה דגוד אסיק אינו היקף לדירה דהנך מחיצות של מטה אף על פי שנעשו לדירה למטה עבידן לדור בחללו למטה ולא לדירת גג הלכך כי מסקינן להו הוי מוקף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה וגג יחידי לרבנן נמי בדאיכא טפי מבית סאתים דומיא דגגין השוין לרבי מאיר:
מותר לטלטל בכולה - ואפילו ישנה יותר מבית סאתים דהוקף לדירה הוא:
Tossafot
כרמלית ורה"י קמבעיא ליה - וכגון שהעמוד מופלג מן הגג ד' דאי בסמוך לו לא הוי עמוד רה"י דנפרץ במילואו לגג וכגג דמי אבל כשהוא מופלג אסור אע"ג דדרך למעלה מעשרה משתמש דהוי מקום פטור מ"מ אסור להחליף ואפילו מאן דשרי לעיל הכא מודה כיון דאין נח במקום פטור:
אלא ב' אמות בגג ושתי אמות באכסדרה מהו - פירש בקונטרס ע"ג תקרה של אכסדרה של בעלים אחרים יותר מבית סאתים דהשתא הוי ליה כרמלית אבל תוך אכסדרה לא רצה לפרש דכיון דמקורה לא הוי כרמלית במה שהוא יותר מבית סאתים כדמוכח בפרק עושין פסין (לעיל עירובין דף כה.) דאמר קרפף יותר מבית סאתים וקירה בו בית סאה כו' ומיבעיא ליה באכסדרה דלא שייך בה כל כך. כשם שדיורין חלוקין למטה דלית בה דיורין כל כך כדפי' בקונטרס ובתר הכי בעי בחורבה דחזי' לדירה טפי ובעי נמי בגג דחורבה כמו באכסדרה ומלשון הקונטרס משמע דבחורבה לא בעי בגג אלא בקרקע החורבה ור"ת פי' ב' אמות בגג דהוי רה"י וב' אמות בעמוד שהוא כרמלית שאינו גבוה י' והוא רחב ד' וחשיבא לגג כרה"י משום דמהני ביה עירוב לטלטל בכולו ולא הוי כשאר כרמלית:
או דילמא כיון דמגג לגג אסיר - פי' בקונטרס וטעמא דרבנן משום דקפדי אשינוי בעלים קצת קשה דלקמן (עירובין צא:) אמרינן גג וחצר ומרפסת רשות אחת לרבנן משמע אע"פ שהן של בעלים הרבה:
ושמואל אמר אין מטלטלין בו אלא בד' - פי' בקונטרס והא דקאמר ר"מ רשות אחת היינו לטלטל ב' אמות בזה וב' אמות בזה אע"ג דלפי המסקנא דמוקי שמואל ביתר מב' סאתים אתי שפיר דאיכא לאוקומי מתני' דלא הוי יותר מבית סאתים מ"מ הוצרך לפרש הקונטרס למאי דסלקא דעתיה השתא:
קשיא דרב אדרב - דס"ד דבלא מינכר מחיצה איירי דאי מינכר מחיצתא לא היה שמואל אומר אין מטלטלין בו אלא בארבע:
הכא דהוי יותר מבית סאתים - ולא אמרינן גוד אסיק לר' מאיר בגגין הרבה אלא במחיצות החיצונות כיון דכולן רשות אחת הן אע"ג דלענין כלים ששבתו בבית אינו רשות אחת ואמרינן גוד אסיק לשמואל ואם תאמר כיון דשמואל חשיב גג כקרפף לאסור ביתר מבית סאתים אם כן בבית סאתים או בפחות נמי יחשב כקרפף בית סאתים שלא הוקף לדירה ויאסר לטלטל מגג לחצר לרבנן כמו מקרפף לחצר ולקמן (עירובין צא.) אמרי' דלרבנן גג וחצר רשות אחת וקרפיפות רשות אחת וי"ל דדירת גג הויא טפי דירה מבקרפף לענין כשאינו יותר מבית סאתים:
איתמר ספינה - ביתירה מבית סאתים איירי כדפי' בקונטרס ופליגי אי חשיבי מחיצה דספינה כמוקפת לדירה אי לא אבל בפחות מבית סאתים לכולי עלמא הויא מחיצה ומטלטל בה דהא נעשה כולה כד"א דפסקי רב ושמואל כרבן גמליאל בספינה בפ' מי שהוציאוהו (לעיל עירובין דף מב:) ואי אפילו בפחות מבית סאתים אין מטלטלין בה אלא בד' לא היתה נחשבת כד"א כמו בשבת בתל ונקע דדוקא מד' אמות ועד בית סאתים אבל יותר מבית סאתים לא:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.