Et l'un [des Amoraïm] a dit : dans le cas du vin, tout le monde s'accorde [koulei alma lo pligui] à dire qu'il en faut deux, à la fois un mélange des ruelles [chitouf mevoot] et une jonction des cours [eirouv 'hatzerot]. Là où ils divergent, c'est dans le cas où l'on a établi un eirouv avec du pain : Rabbi Méïr soutient qu'il faut à la fois un mélange des ruelles et une jonction des cours, tandis que les Sages disent que l'un des deux suffit.
וְחַד אָמַר: בְּיַיִן דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּבָעֵינַן תַּרְתֵּי, כִּי פְּלִיגִי בְּפַת.
La Guemara soulève une objection à partir de la baraïta elle-même. Et les Sages disent : on établit ou bien un eirouv [des cours], ou bien un mélange des ruelles [chitouf]. Or, cela ne signifie-t-il pas : ou bien on établit un eirouv dans la cour avec du pain, ou bien on établit un mélange dans la ruelle avec du vin ? Ce qui indiquerait qu'ils divergeaient aussi dans un cas où le mélange des ruelles a été établi avec du vin [contredisant celui qui affirmait que, pour le vin, il n'y a pas de divergence].
מֵיתִיבִי: וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אוֹ מְעָרְבִין אוֹ מִשְׁתַּתְּפִין. מַאי לָאו: אוֹ מְעָרְבִין בְּחָצֵר בְּפַת, אוֹ מִשְׁתַּתְּפִין בְּמָבוֹי בְּיַיִן.
Rav Guidel a dit au nom de Rav : voici ce que [les Sages] voulaient dire : ou bien on établit un eirouv dans la cour avec du pain — et il sera alors permis de transporter et ici, dans la cour, et là, dans la ruelle ; ou bien on établit un mélange des ruelles dans la ruelle avec du pain — et il sera alors permis de transporter et ici, dans la cour, et là, dans la ruelle.
אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב, הָכִי קָאָמַר: אוֹ מְעָרְבִין בְּחָצֵר בְּפַת — וּמוּתָּרִין כָּאן וְכָאן, אוֹ מִשְׁתַּתְּפִין בְּמָבוֹי בְּפַת — וּמוּתָּרִין כָּאן וְכָאן.
Rav Yehouda a dit au nom de Rav : la halakha est conforme à l'avis de Rabbi Méïr. Et Rav Houna a dit : aucune décision halakhique tranchée n'a été rendue en sa faveur, mais l'usage [minhag] est conforme à l'avis de Rabbi Méïr ; aussi, si quelqu'un vient demander, on l'instruit d'agir en conséquence. Et Rabbi Yo'hanan a dit : ce n'est même pas un usage établi par les Sages, mais le peuple a pris l'habitude [nahagou ha'am] d'agir selon l'avis de Rabbi Méïr, et nous ne leur disons pas qu'ils ont mal agi.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר. וְרַב הוּנָא אָמַר: מִנְהָג כְּרַבִּי מֵאִיר. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: נָהֲגוּ הָעָם כְּרַבִּי מֵאִיר.
Mishna 1
MICHNA. Au sujet de cinq groupes [de personnes] qui ont passé Chabbat dans une même salle [teraklin] subdivisée par des cloisons en pièces séparées — chacune ayant une entrée propre donnant sur une cour partagée avec d'autres maisons — Beit Chammaï disent : il faut un eirouv pour chaque groupe, c'est-à-dire que chaque groupe doit contribuer séparément à l'eirouv de la cour, car chacun est considéré comme une maison distincte. Et Beit Hillel disent : un seul eirouv suffit pour tous, car les cloisons ne font pas des différentes sections des maisons distinctes.
מַתְנִי׳ חֲמִשָּׁה חֲבוּרוֹת שֶׁשָּׁבְתוּ בִּטְרַקְלִין אֶחָד, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: עֵירוּב לְכׇל חֲבוּרָה וַחֲבוּרָה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: עֵירוּב אֶחָד לְכוּלָּן.(משנה)
Et Beit Hillel concèdent que, lorsqu'une partie d'entre eux occupe des pièces [séparées] [‘hadarim] ou des étages supérieurs [aliyot], il faut un eirouv séparé pour chaque groupe ; le fait qu'ils se trouvent dans un même bâtiment n'en fait pas un seul groupe unifié.
וּמוֹדִים בִּזְמַן שֶׁמִּקְצָתָן שְׁרוּיִין בַּחֲדָרִים אוֹ בַּעֲלִיּוֹת, שֶׁהֵן צְרִיכִין עֵירוּב לְכׇל חֲבוּרָה וַחֲבוּרָה.
Guémara
GUEMARA. Rav Na'hman a dit : le différend [entre Beit Chammaï et Beit Hillel] ne porte que sur le cas où ils ont divisé la salle par une cloison de piquets [mesifas]. Mais s'ils l'ont divisée par une cloison solide de dix téfa'him de haut, tous s'accordent à dire qu'une contribution séparée à l'eirouv est requise pour chaque groupe, car cela partage assurément la salle en logements distincts. Certains rapportent une autre version du propos précédent, selon laquelle Rav Na'hman a dit ceci : même là où ils n'ont divisé la pièce que par une cloison de piquets, il y a différend [pour savoir si cela vaut une cloison à part entière].
גְּמָ׳ אָמַר רַב נַחְמָן: מַחְלוֹקֶת בִּמְסִיפָס, אֲבָל בִּמְחִיצָה עֲשָׂרָה — דִּבְרֵי הַכֹּל עֵירוּב לְכׇל חֲבוּרָה וַחֲבוּרָה. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב נַחְמָן: אַף בִּמְסִיפָס מַחְלוֹקֶת.
Rabbi 'Hiyya et Rabbi Chimon, fils de Rabbi [Yehouda HaNassi], ont divergé à ce sujet. L'un a dit : ce différend porte sur des cloisons qui atteignent le plafond [maguiot la-tikra], mais pour des cloisons qui n'atteignent pas le plafond, tous s'accordent à dire qu'un seul eirouv suffit pour tous, car les cloisons ne transforment pas les compartiments en maisons distinctes. Et l'autre a dit : ce différend porte sur des cloisons qui n'atteignent pas le plafond, mais pour des cloisons qui atteignent le plafond, tous s'accordent à dire que les compartiments sont considérés comme des logements distincts, et qu'il faut une contribution séparée à l'eirouv pour chaque groupe.
פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי. חַד אָמַר: מַחְלוֹקֶת בִּמְחִיצוֹת הַמַּגִּיעוֹת לַתִּקְרָה, אֲבָל מְחִיצוֹת שֶׁאֵין מַגִּיעוֹת לַתִּקְרָה — דִּבְרֵי הַכֹּל עֵירוּב אֶחָד לְכוּלָּן. וְחַד אָמַר: מַחְלוֹקֶת בִּמְחִיצוֹת שֶׁאֵין מַגִּיעוֹת לַתִּקְרָה, אֲבָל מְחִיצוֹת הַמַּגִּיעוֹת לַתִּקְרָה — דִּבְרֵי הַכֹּל צְרִיכִין עֵירוּב לְכׇל חֲבוּרָה וַחֲבוּרָה.
Rachi
וחד אמר ביין - אפי' רבנן מודו דלא סמכינן עליה בחצר דלא אמרי' מגו:,כי פליגי בפת - ופליגי בין בשיתוף בין בעירוב דלר' מאיר אין סומכין על זה במקום זה:
מאי לאו כו' - וקשיא למאן דאמר ביין לא פליגי:
או משתתפין במבוי בפת - דמשתתפין דומיא דמערבין קתני:
הלכתא ומנהג ונהגו בפרק בתרא דתענית (דף כו:) מפורש הלכה דרשינן בפירקא הלכה כרבי מאיר מנהג מדרש לא דרשינן אורויי מורינן ליחיד הבא לימלך נהגו אורויי נמי לא מורינן ואי עבוד לא מחינן בהו:
מתני' בטרקלין אחד - וחלקוהו לחמשה וכולן יש להן פתח מן הטרקלין לחצר וצריך לערב עם שאר בני חצר:,ב"ש אומרים - רשויותיהן חלוקין וצריך לכל חבורה ליתן פת בעירוב החצר דהוו להו כה' בתים וה"ה דאם באו להוציא מרשות זו לזו צריכין עירוב ביניהן:,וב"ה אומרים - אין מחיצה זו חילוק רשות דמחיצה שפלה היא כדמפרש בגמ' הלכך עירוב אחד לכולן ובתוך הטרקלין נמי מוציאין מזו לזו בלא עירוב שהטרקלין מחברן וכיון דביניהן א"צ עירוב נעשה אחד מהן שליח לכולן דאמרי' לקמן חמשה שגבו את עירובן כלומר ששרויין בחמשה בתים בחצר ועירבו ביניהן והוו להו חדא ואם באין לערב עם אחרים עירוב אחד לכולן:
ומודין כשמקצתן שרויין כו' - דהוו להו כה' בתים ולא דמו לה' שגבו את עירובן שהרי לא עירבו ביניהן:
גמ' מחלוקת - בשרשויותיהן חלוקות במסיפס מחיצה נמוכה של חתיכות עצים דהתם לבית הלל בית אחד הוא ודמו לה' שגבו את עירובן דהני נמי כמי שעירבו דמי:,אף במסיפס מחלוקת - דלא תימא בית שמאי במחיצה עשרה הוא דאסרי ובמסיפס מודו אלא אפילו במסיפס נמי אסרי:
פליגי בה - אמתניתין קאי:,מחלוקת - בית שמאי ובית הלל כו':,אבל מחיצות שאין מגיעות לתקרה - אפילו הן עשרה דברי הכל עירוב אחד לכולן ופליגי אתרוייהו לישני דרב נחמן דהא לישנא קמא קאמר דבמחיצה עשרה מודו דחלוק הוי והכא אמרינן אפילו במגיעות לתקרה פליגי וללישנא בתרא קאמר דבמסיפס נמי פליגי ואסרי בית שמאי והכא אמרי דאפילו במחיצות עשרה לא אסרו אלא במחיצות המגיעות לתקרה:
Tossafot
נהגו העם כר' מאיר - בפרק בתרא דתענית (דף כו:) מפרש דאורויי לא מורינן כוותיה ואי עבדינן לא מחינן בידייהו וא"ת מה מחאה שייך כאן אם מחמירין כר"מ לעשות עירוב ושיתוף וי"ל דלא הוי ברכה לבטלה אי נמי אם נמנעים על כך להביא סכין וחמין לצורך מילה אי נמי לכי הא דאמר במי שהוציאוהו (לעיל עירובין דף מט.) גבי חצר שבין שני מבואות והיא רגילה באחד אם עירב רגיל לעצמו וזה שאינו רגיל לא עירב והיא נמי לא עירבה דוחה אותה אצל מי שאינה רגילה דכופין על מדת סדום והשתא אם עירב מי שאינו רגיל ולא שיתף והם דוחין אותה אצל מי שאינו רגיל כר"מ דבעי שיתוף לא מחינן בהו אי נמי אם עירבה עם שניהם ולא שיתפה אלא עם האחד דלרבנן הוו להו עירבה עם שניהם אסורה עם שניהם ולר"מ עם אותו ששיתפה עמו מותרת דעם האחר לא נשתתפה ואין עירוב מועיל במקום שיתוף:
ומודין כשמקצתן שרויין בחדרים ועליות שהן צריכין עירוב לכל חבורה וחבורה - והני חדרים ועליות איירי כגון שכל אחד פתוח לחצר כדפירש בקונט' דהנך ה' חבורות ששבתו בטרקלין כולהו יש להן פתח מן הטרקלין לחצר דאם לא היה לכל אחד פתח לחצר הוה אמרינן פנימי נותן עירובו ודיו או שני הפנימיים לר' יוחנן דסוף פרקין גבי עשרה בתים זה לפנים מזה ומיהו אם יש לאדם סופר או מלמד בביתו או כעין אותן [הבחורים] הבאין ללמוד תורה ושרויין כל א' בחדר או בעלייה בפני עצמו אע"פ שחלוקין מבעל הבית בפתו אין אוסרין עליו ולא בעו עירוב בין יש להם פתח לרה"ר בין אין להם פתח לרה"ר דלא מיבעיא אם כולם אוכלין במקום אחד אף ע"פ שכל אחד ישן בחדרו קי"ל כמאן דאמר לקמן (עירובין דף עג.) מקום פיתא גורם אלא אפילו לשמואל דאמר מקום לינה גורם או אפילו אוכלין וישנים כל אחד בחדרו אין אוסרין זה על זה כיון שכולם משתמשין בתוך הבית בכל עיסקי תשמישתיה באפייה ובבישול ובכל דבר חשיבי כולהו כאילו אוכלים וישנים במקום אחד אע"פ שיש להם פתח לצד רה"ר הכל נקראים על שם בעל הבית ועוד דאין משאיל להם רשותו לאסור עליו ולא זה על זה ומצי לסלוקינהו והוה ליה כה' שכירים וה' לקיטים דלא אמרי' להחמיר כדאמרינן לעיל (עירובין דף סו.) דאחד נותן עירובו ודיו ואפי' שרויין בחדרים ובעליות דאם בשרויין כולם בבית בזה לא הוה מסתפק אביי דקאמר מהו דאפילו היה הבית שלהם לא היו אוסרין זה על זה וכיון דגבי נכרי דדירתו לא שמה דירה לא אסרי אלא חשיבי כולהו כחד כל שכן גבי ישראל דדירתו שמה דירה דבטלה דירתם גבי דירתו של בע"ה ולא דמי למקצתן שרויין בחדרים ובעליות דהכא שיש כח לזה כמו לזה ואע"פ שהקילו בנכרי טפי מבישראל דכי מושיל דוכתא לישראל אחר דישראל נותן עירובו ודיו ואע"פ שאין הנכרי רוצה להשכיר ובע"כ של נכרי וכה"ג בביתו של ישראל לא שרי התם נמי טעמא משום דדירת נכרי לא חשיב כ"כ אבל מכל מקום יש ללמוד מדלא אסרי חמשה שכירים זה על זה גבי נכרי כל שכן גבי ישראל כדפרישית:
במחיצות המגיעות לתקרה - והא דקתני מתני' דמודים היכא דמקצתן שרויין בחדרים ובעליות לא דמי דהכא איירי במחיצות עראי כגון יריעות שמפסיקין עד התקרה:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.