Guémara
Si [le mavoï, la ruelle] a été brèché sur son côté — c'est-à-dire dans la paroi latérale de la ruelle —, il est interdit d'y porter si la brèche fait dix amot [coudées] de large. Mais s'il a été brèché sur sa face — c'est-à-dire dans la paroi qui fait face au domaine public —, il est interdit d'y porter même si la brèche ne fait que quatre tefa'him [largeurs de main].
מִצִּידּוֹ — בְּעֶשֶׂר, מֵרֹאשׁוֹ — בְּאַרְבָּעָה.
La Guemara pose une question : quelle est la différence, telle qu'une brèche sur le côté n'interdit de porter que si elle fait dix amot ? C'est parce que tu dis que jusqu'à dix amot [la brèche] est considérée comme une entrée [pèta'h]. Si la brèche est sur la face, disons elle aussi qu'elle est une entrée [et que porter devrait être permis tant que la brèche fait moins de dix amot] !
מַאי שְׁנָא מִצִּידּוֹ בְּעֶשֶׂר — דְּאָמַר פִּתְחָא הוּא, מֵרֹאשׁוֹ נָמֵי נֵימָא פִּתְחָא הוּא!
Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, dit : nous traitons d'un cas où la brèche se trouve dans un angle [kèren zavit, le coin]. Puisque les gens ne pratiquent pas d'entrée dans un angle, une brèche de ce genre ne peut être considérée comme une entrée, et si elle est plus large que quatre tefa'him, elle doit être bouchée.
אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: כְּגוֹן שֶׁנִּפְרַץ בְּקֶרֶן זָוִית, דְּפִתְחָא בְּקֶרֶן זָוִית לָא עָבְדִי אִינָשֵׁי.
Et Rav Houna [en désaccord avec Rav 'Hanin bar Rava] dit : aussi bien dans un cas que dans l'autre [sur le côté comme sur la face], [la brèche est interdite] dès quatre tefa'him. Et de même Rav Houna dit à Rav 'Hanan bar Rava : ne sois pas en désaccord avec moi, car Rav en personne est arrivé à un endroit nommé Dam'harya et y a accompli un acte [c'est-à-dire rendu une décision pratique] conforme à mon opinion. [Rav 'Hanan bar Rava] lui répondit : [on ne peut rien prouver de là, car] Rav a trouvé une vallée [bik'a] sans surveillance et l'a clôturée d'une clôture [c'est-à-dire que Rav a vu la nécessité d'ajouter une protection et s'est donc montré rigoureux dans ce cas précis ; sa décision ne s'applique pas de manière générale].
וְרַב הוּנָא אָמַר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה בְּאַרְבָּעָה. וְכֵן אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא לְרַב חָנָן בַּר רָבָא: לָא תִּפְלוֹג עִלַּאי דְּרַב אִיקְּלַע לְדַמְחַרְיָא וַעֲבַד עוֹבָדָא כְּווֹתִי. אֲמַר לֵיהּ: רַב בִּקְעָה מָצָא וְגָדַר בָּהּ גָּדֵר.
Rav Na'hman bar Yits'hak dit : l'opinion de Rav Houna est la plus logique, car il a été énoncé [que les amoraïm sont en désaccord sur le point suivant] : à propos d'une ruelle tordue [mavoï 'akom, en forme de L] qui débouche sur le domaine public à ses deux extrémités, Rav dit : sa loi est comme celle d'une ruelle ouverte aux deux extrémités opposées [et elle doit être traitée en conséquence : il faut une tsourat ha-pèta'h, une forme d'entrée, à chaque extrémité, ou bien une telle forme d'entrée à l'endroit où les deux bras de la ruelle se rejoignent, plus un montant (lè'hi) ou une poutre (kora) à chaque extrémité]. Et Chmouel dit : sa loi est comme celle d'une ruelle fermée sur un côté [et il suffit d'un montant ou d'une poutre à chaque extrémité].
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: כְּווֹתֵיהּ דְּרַב הוּנָא מִסְתַּבְּרָא, דְּאִיתְּמַר: מָבוֹי עָקוֹם — רַב אָמַר: תּוֹרָתוֹ כִּמְפוּלָּשׁ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: תּוֹרָתוֹ כְּסָתוּם.
La Guemara précise les circonstances particulières du cas : de quoi traitons-nous ? Si tu dis que la largeur de la ruelle au point du coude est de plus de dix amot, dans ce cas Chmouel dirait-il que sa loi est comme celle d'une ruelle fermée sur un côté ? [Avec une ouverture de cette taille, elle doit être considérée comme une ruelle ouverte aux deux extrémités.]
בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּיוֹתֵר מֵעֶשֶׂר — בְּהָא לֵימָא שְׁמוּאֵל תּוֹרָתוֹ כְּסָתוּם?
Plutôt, ne traitons-nous pas d'un cas où la largeur de la ruelle au point du coude est de dix amot ou moins, et Rav a néanmoins dit que la loi d'une telle ruelle est comme celle d'une ruelle ouverte aux deux extrémités ? Manifestement, une brèche dans la paroi latérale d'une ruelle rend interdit d'y porter même si elle ne fait que quatre tefa'him de large [conformément à l'opinion de Rav Houna] !
אֶלָּא לָאו בְּעֶשֶׂר, וְקָאָמַר רַב תּוֹרָתוֹ כִּמְפוּלָּשׁ, אַלְמָא פִּירְצַת מָבוֹי מִצִּידּוֹ בְּאַרְבָּעָה!
Et Rav 'Hanan bar Rava [soutient que les cas ne peuvent être comparés] : il en va autrement là-bas, dans le cas de la ruelle en forme de L, car beaucoup de gens traversent l'ouverture en passant d'un bras à l'autre. [Puisqu'en pratique la ruelle est ouverte à une circulation régulière, on est rigoureux même pour une petite brèche.]
וְרַב חָנָן בַּר רָבָא, שָׁאנֵי הָתָם דְּקָא בָּקְעִי בַּהּ רַבִּים.
La Guemara demande : peut-on en déduire que Rav Houna soutient que, même si beaucoup de gens ne traversent pas l'ouverture, une brèche de quatre tefa'him interdit tout de même de porter ? Quelle est la différence entre ce cas et celui de la décision de Rabbi Ami et Rabbi Assi citée plus haut [selon laquelle une planche dressée de quatre tefa'him suffit à autoriser une brèche allant jusqu'à dix amot] ?
מִכְּלָל דְּרַב הוּנָא סָבַר אַף עַל גַּב דְּלָא בָּקְעִי בַּהּ רַבִּים, מַאי שְׁנָא מִדְּרַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי?
La Guemara répond : là-bas, il subsiste des restes de mur [gidoudé] qui rendent le passage difficile à travers la brèche, et c'est pourquoi cette brèche n'annule pas les cloisons. Ici, en revanche, il ne subsiste aucun reste de mur.
הָתָם דְּאִיכָּא גִּידּוּדֵי, הָכָא דְּלֵיכָּא גִּידּוּדֵי.
Nos maîtres ont enseigné [dans une baraïta] : comment rend-on un passage public apte au transport au moyen d'un érouv ? On dresse une tsourat ha-pèta'h [forme d'entrée] d'un côté, et un montant [lè'hi] ou une poutre [kora] de l'autre. 'Hananya conteste et dit : ceci fait l'objet d'un désaccord ancien entre tannaïm, car Beit Chammaï disent : on dresse une porte d'un côté et une porte de l'autre, et lorsqu'il sort et entre, il doit la verrouiller [il ne suffit pas de dresser une porte symbolique ; il faut une porte qui ferme effectivement]. Et Beit Hillel disent : on dresse une porte d'un côté, et un montant ou une poutre de l'autre.
תָּנוּ רַבָּנַן: כֵּיצַד מְעָרְבִין דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים? עוֹשֶׂה צוּרַת הַפֶּתַח מִכָּאן, וְלֶחִי וְקוֹרָה מִכָּאן. חֲנַנְיָה אוֹמֵר: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: עוֹשֶׂה דֶּלֶת מִכָּאן וְדֶלֶת מִכָּאן וּכְשֶׁהוּא יוֹצֵא וְנִכְנָס נוֹעֵל. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: עוֹשֶׂה דֶּלֶת מִכָּאן, וְלֶחִי וְקוֹרָה מִכָּאן.
La Guemara soulève une question fondamentale : un domaine public peut-il être rendu apte au transport au moyen d'un érouv ? N'a-t-il pas été enseigné dans une baraïta : « De plus, Rabbi Yehouda a dit »
וּרְשׁוּת הָרַבִּים מִי מִיעָרְבָא?! וְהָתַנְיָא: יָתֵר עַל כֵּן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה,
Rachi
מצידו - בכותל ארכו ולא אצל ראשו אלא שיש ארבעה עומד מן הפתח עד הפרצה:,מראשו - שהיה מבוי רחב כ' אמה וסתמו עשר אמות כדתנן והרחב מעשר ימעט ונפרצה פירצה באותה סתימה:
לא תיפלוג עלאי - לומר דרב מכשר פירצת עשר בצידו דהא רב איקלע לדמחריא כו':,בקעה מצא - עמי הארצים היו ומזלזלי במצות והחמיר עליהן לעשות סייג להרחיקן מן העבירה כאדם הגודר בקעה פרוצה לשומרה:
מבוי עקום - ושני פתחיו לרשות הרבים כזה: ,תורתו כמפולש - ומבוי המפולש לרה"ר צריך צורת פתח מכאן ולחי או קורה מכאן כדלקמן אף זה צריך לשני פתחיו לצד רה"ר לחי לכל רוח ובעקמומיתו צריך צורת פתח דפילוש שהוא מפולש לחבירו הוי כמפולש לרה"ר:,תורתו כסתום - ואין צריך בעקמומיתו כלום אלא אלו עושין לחי לפתחן ואלו עושין לחי לפתחן דלא מצרכינן צורת הפתח אלא לפתחים מפולשין זה כנגד זה לרה"ר ל"א תורתו כסתום תורת מבוי סתום וצריך לעשות לחי לעקמומיתו והיינו לחי שעושים במבוי סתום וזה קבלתי ממורי הזקן ז"ל:
אילימא ביותר מעשר - שרוחב פתיחת עקמומיתו יותר מעשר:,בהא לימא שמואל כסתום - וניסגי בלחי אטו לחי ביותר מעשר במבוי סתום מי מהני וללישנא קמא כיון דיותר מעשר הוי כחד מבוי וכי האי גוונא לא לימא שמואל דלאו מפולש הוא:
אלא לאו בעשר - אלמא פירצת צדדין לרב בארבעה:
מכלל דרב הונא - אפילו בפירצה דלא בקעי רבים כגון שפרוצה למקום מטונף או למקום מקולקל בפתחים וטיט ואין דרך רבים מצויים לעבור באותה פירצה אסר נמי בארבעה:,מ"ש מדר' אמי ומדרב אסי - דאמרינן לעיל אם יש שם פס ארבעה מתיר פירצה עד עשר אלמא פירצת מבוי מצידו בעשר:
התם דאיכא גידודי - שנשתייר מן הכותל ביסוד ג' או ד' טפחים גובה על כל פני הפירצה שאינה נוחה לעבור בה:,הכא - דאסרנא אנא בדליכא גידודי גידוד לשון שפה:
רה"ר - משמע רחב שש עשרה אמה ועיר שמצויין בה ששים ריבוא ואין בה חומה (או) שהיה רה"ר שלה מכוון משער לשער שיהא מפולש דומה לדגלי מדבר:,צורת הפתח מכאן - בראשו אחד:,ולחי וקורה - בסוף העיר:
יתר על כן - לעיל מיניה איירי בבונה עלייה מבית לבית שבשני צידי רה"ר וכן גשרים המפולשין לרה"ר דשרי ר' יהודה לטלטולי תותיה משום פי תקרה יורד וסותם בפרק כל גגות העיר וקאמר בברייתא יתר על כן אפילו היכא דליכא פי תקרה הואיל ואיכא שתי מחיצות מעלייתא מחיצת הבית מכאן ומחיצת בית השני מכאן סגי בתקנתא פורתא:
Tossafot
מצידו בעשר מראשו בארבעה - עשר אין פירושו כארבע' דעשר כשל מטה וארבעה כשל מעלה:
דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי - מיהו אם עשא' כעין פתח במזוזות ומשקוף הוי שפיר פתח כדאמר לעיל (עירובין ד' ה.) דפתח ליה בקרן זוית:
אחד זה ואחד זה בד' - אם נפרץ בקרן זוית אבל אם נפרץ מראשו בלא קרן זוית לא הוי בד' דלא פליג אדרב יהודה דאמר לקמן (עירובין ד' י:) מבוי שהוא רחב ט"ו אמות מרחיק ב' אמות ועושה פס ג' אמות והשתא הוי פירצה ב' אמות ומצידו דהוי בד' היינו משום דקא ממעט בהילוכא אבל כשהפירצה בראשו לא ממעט בהילוכא דלא שבקי פתחא רבה ועיילי בפתחא זוטא:
רב אמר תורתו כמפולש - פי' בקונטרס דצריך לעשות צורת הפתח בעקמומיתו דפילוש מה שמפולש לחבירו הוי כמפולש לרה"ר ולשני פתחים לצד רה"ר יעשו לחי או קורה לכל אחד ובמילתא דשמואל נמי דאמר תורתו כסתום פי' בשם רבו הזקן תורת מבוי סתום צריך לעשות בעקמומיתו דהיינו לחי מיהו שם פי' פירוש אחר תורתו כסתום ואין צריך בעקמומיתו כלום והלשון דחקו דכיון דתורתו כסתום מה צריך לעשות בעקמומיתו וכפירושו משמע מדקאמר בסמוך אי ביתר מעשר בהא לימא שמואל תורתו כסתום משמע דלרב אתי שפיר ואי תורתו כמפולש קאי אפתחים דהיינו שצריך לעשות צורת הפתח באחד הפתחים ובשני לחי ולא בעקמומיתו א"כ לרב נמי קשה דאיך יועיל לחי מצד אחד או אפי' צורת הפתח ביותר מעשר הא אית ליה לרב אע"פ שיש לו צורת הפתח צריך למעט אבל אי אעקמומיתו קאי כדפירש רש"י אתי שפיר לרב דסגי בצורת הפתח אפי' ביותר מי' הואיל ופתחי מבוי הפתוחים לרה"ר לא הוו יותר מעשר. דהא צ"ה מהני מן התורה אפילו לרב ביותר מי' כדאמרינן לקמן (עירובין ד' יא.) גבי כלאים [ומיהו יש לדחות דהוי נמי מצי פריך לרב אלא דמקשה אליבא דשמואל טפי בפשיטות] ועוד יש ראיה מההוא מבוי עקום דהוה בנהרדעא כו' ואצרכוה דלתות ופירש"י עקום כמין ח' וצריך ב' דלתות לשני עקמומית דאי לאו הכי די בדלת אחת ומיהו ר"ח גריס ואצרכוה דלת וכן כתוב ברוב ספרים ואפילו גרסינן דלתות איכא למימר דמפולש גמור הוה ועקום באמצע כזה ופתוח בשלשה פתחים לרה"ר דממה נפשך צריך לעשות דלתות וגבי מבוי העשוי כנדל (לקמן עירובין ד' ח:) משמע נמי כפירוש הקונטרס דקאמר אלא עושה צ"ה לכולהו פי' לצד מבוי הגדול ואידך גיסא משתרי בלחי וקורה היינו לצד רה"ר וזה כפי' הקונט' אבל אי קאי הא דקאמר עושה צ"ה לכולהו היינו לצד רה"ר ואידך גיסא קאי אפתח מבוי גדול אז לשון אידך גיסא לא אתי שפיר ואין לתמוה למה יהיה מבוי עקום חמור ממפולש גמור דסגי בצ"ה ולחי אחד דבעינן שיראה צ"ה כל בני המבוי:
כיצד מערבין דרך רה"ר - פ"ה רה"ר רחב י"ו אמות ומפולש משני צדדים משער לשער ומצויין בה ששים רבוא וכן יש בה"ג דבעינן דריסת ס' רבוא וקשה לר"ת דבשבת בפ' הזורק (שבת ד' צח.) אמר דעגלות הוו תחתיהן וביניהן רה"ר ותחתיהן לא היו ס' רבוא ואומר ר"י דמ"מ דרכן היה לצאת ולבא באותו דרך ועוד הקשה דבדגלי מדבר הוו טף ונשים לאין מספר וכן קשה מערב רב ויש לומר דלא גמרי' ממשכן אלא מילתא דכתיבא במספרם:,ולחי וקורה מכאן - אף על גב דלחי לא מהני ביותר מעשרה יעשה לחי רחב עד שיתמעט האויר מעשרה:
יתר על כן אמר ר' יהודה - פירש הקונטרס לעיל מיניה איירי בבונה עלייה כו' דשרי ר' יהודה לטלטל תחתיה משום פי תקרה יורד וסותם וקאמר בברייתא יתר על כן אמר ר' יהודה אע"ג דליכא פי תקרה שרי ר' יהודה הואיל ואיכא ב' מחיצות מעלייתא והכי משמע בהדיא בתוספתא [במכילתין פ"ז] דאהא קאי יתר על כן:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.