Traité Eruvin

Étude de Eruvin 5b

Étude de la Guémara 5b

Guémara

[Si une saillie du mur fait irruption dans la largeur du passage (mavoï), on distingue selon son ampleur :] si sa saillie est inférieure à quatre coudées, elle est considérée comme un montant latéral (le'hi) qui rend permis de porter dans le passage, et aucun autre montant latéral n'est requis pour le rendre permis. Mais si elle fait saillie de quatre coudées, cette portion-là est considérée comme un [nouveau] passage (mavoï), et un autre montant latéral est requis pour rendre permis d'y porter.

פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת — נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי, וְאֵין צָרִיךְ לֶחִי אַחֵר לְהַתִּירוֹ. אַרְבַּע אַמּוֹת — נִידּוֹן מִשּׁוּם מָבוֹי, וְצָרִיךְ לֶחִי אַחֵר לְהַתִּירוֹ.

La Guemara pose une question : ce montant latéral [supplémentaire], que l'on ajoute afin de permettre de porter à l'intérieur du passage formé par la saillie de quatre coudées, où le place-t-on pour qu'il soit permis de porter dans le passage ? La Guemara précise sa difficulté : si on le dresse à côté du premier montant latéral, comme un ajout à celui-ci, cela donne l'impression qu'il ne fait que prolonger le montant latéral d'origine, et l'on ne remarque pas qu'un montant supplémentaire est présent.

אוֹתוֹ לֶחִי, הֵיכָן מַעֲמִידוֹ? אִי דְּמוֹקֵי לֵיהּ בַּהֲדֵיהּ, אוֹסֹפֵי הוּא דְּקָא מוֹסִיף עֲלֵיהּ.

Rav Papa dit : il le dresse de l'autre côté du passage, près de la paroi opposée. Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, dit : même si tu dis qu'il le dresse à côté du premier montant latéral, c'est valable, à condition qu'il l'augmente ou le diminue [par rapport au premier] en épaisseur ou en hauteur, de sorte que l'on remarque qu'il s'agit d'un montant latéral à part entière.

אָמַר רַב פָּפָּא: דְּמוֹקֵי לֵיהּ לְאִידַּךְ גִּיסָא. רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא דְּמוֹקֵי לֵהּ בַּהֲדֵיהּ דִּמְטַפֵּי בֵּיהּ, אוֹ דִּמְבַצַּר בֵּיהּ.

La Guemara limite la portée de l'enseignement de Rami bar 'Hama : Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, dit : nous n'avons énoncé cette règle — concernant une saillie de quatre coudées à l'intérieur du passage — que dans le cas d'un passage large d'au moins huit coudées. Mais dans le cas d'un passage large de sept coudées seulement, il est permis d'y porter sans montant latéral supplémentaire, non pas parce que le montant d'origine fonctionne comme montant latéral, mais parce qu'il obstrue suffisamment l'entrée du passage pour que la portion pleine (omed) l'emporte sur la portion ouverte (parouts). Le passage se trouve alors clos de ses quatre côtés, et l'ouverture restante vers le domaine public est considérée comme une entrée (péta'h), puisque la plus grande partie de ce côté est fermée et qu'une petite partie seulement reste ouverte.

אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: לָא אֲמַרַן, אֶלָּא בְּמָבוֹי שְׁמוֹנָה. אֲבָל בְּמָבוֹי שִׁבְעָה — נִיתָּר בְּעוֹמֵד מְרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ.

Et cela se déduit par un raisonnement a fortiori (qal va'homer) à partir d'une cour ('hatser) : de même qu'une cour, qui n'est pas rendue permise par un montant latéral ou une poutre [transversale] (kora) — car il y faut de véritables cloisons — est néanmoins rendue permise même s'il y a des brèches dans ses cloisons, tant que la portion pleine l'emporte sur la portion ouverte, alors un passage, à l'égard duquel les Sages se sont montrés indulgents puisqu'il est rendu permis par un montant latéral ou une poutre, n'est-il pas juste qu'il soit rendu permis lorsque la portion pleine de la cloison l'emporte sur la portion ouverte ?

וְקַל וָחוֹמֶר מֵחָצֵר: וּמָה חָצֵר שֶׁאֵינָהּ נִיתֶּרֶת בְּלֶחִי וְקוֹרָה — נִיתֶּרֶת בְּעוֹמֵד מְרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ, מָבוֹי שֶׁנִּיתָּר בְּלֶחִי וְקוֹרָה — אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּיתָּר בְּעוֹמֵד מְרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ?

La Guemara réfute ce raisonnement a fortiori — qui se fondait sur le fait que le statut de la cour serait plus indulgent que celui du passage —, car en réalité la cour est plus sévère que le passage sur au moins un point. Ce qui vaut pour une cour — à savoir que tant que sa brèche est inférieure à dix coudées elle demeure un domaine permis — peux-tu le dire d'un passage, qui est plus sévère, puisque dans un cas où sa brèche est de quatre paumes (téfa'him) seulement il n'est plus permis d'y porter ? Dès lors, la loi du passage ne peut se déduire de la loi de la cour.

מָה לֶחָצֵר שֶׁכֵּן פִּרְצָתָהּ בְּעֶשֶׂר, תֹּאמַר בְּמָבוֹי שֶׁפִּרְצָתוֹ בְּאַרְבַּע!

La Guemara répond : Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, tient que la brèche d'un passage est elle aussi [admise jusqu'à] dix coudées. La Guemara soulève une difficulté : mais selon l'opinion de qui avons-nous énoncé ce raisonnement a fortiori ? C'est selon l'opinion de Rav Houna. Or Rav Houna lui-même ne tient-il pas que la brèche d'un passage [n'est admise que jusqu'à] quatre paumes ?!

קָסָבַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: מָבוֹי נָמֵי, פִּרְצָתוֹ בְּעֶשֶׂר. לְמַאן קָאָמְרִינַן? לְרַב הוּנָא, וְהָא רַב הוּנָא פִּרְצָתוֹ בְּאַרְבַּע סְבִירָא לֵיהּ?!

La Guemara répond : Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, n'est pas venu expliquer la position de Rav Houna. Il a plutôt énoncé son propre avis, et il n'admet pas l'opinion de Rav Houna concernant la loi de la brèche dans un passage.

רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ טַעְמָא דְנַפְשֵׁיהּ קָאָמַר.

Rav Achi alla plus loin que Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, et dit : même si tu dis que la règle — concernant une saillie de quatre coudées à l'intérieur du passage — s'applique dans le cas d'un passage large d'exactement huit coudées, lui non plus ne requiert pas de montant latéral supplémentaire. De quelque manière que tu l'envisages (ma nafchakh), tu es contraint d'aboutir à cette conclusion : si tu dis que la portion pleine l'emporte, alors le passage est permis, car sa portion pleine l'emporte sur la portion ouverte ; et si tu dis que la portion ouverte l'emporte, alors la saillie est considérée comme un montant latéral, car sa largeur doit nécessairement être inférieure à quatre coudées.

רַב אָשֵׁי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא בְּמָבוֹי שְׁמוֹנֶה נָמֵי לָא צְרִיךְ לֶחִי, מָה נַפְשָׁךְ: אִי עוֹמֵד נְפִישׁ נִיתָּר בְּעוֹמֵד מְרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ, וְאִי פָּרוּץ נְפִישׁ נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי.

Que pourrais-tu dire qui exigerait un montant latéral supplémentaire ? Suggérerais-tu qu'il existe encore une autre possibilité, à savoir que les deux soient exactement égaux, la portion pleine et la brèche ? [Même alors,] c'est là une incertitude portant sur une loi rabbinique — car porter dans un passage n'est interdit que par décret rabbinique — et le principe est que dans une incertitude portant sur une loi rabbinique (sféq divréhem) on adopte la position indulgente, à la différence d'une incertitude survenant à propos d'une loi de la Torah, où l'on adopte la position sévère.

מַאי אָמְרַתְּ, דְּשָׁווּ תַּרְוַיְיהוּ כִּי הֲדָדֵי — הָוֵה לֵיהּ סְפֵק דִּבְרֵיהֶן, וּסְפֵק דִּבְרֵיהֶן לְהָקֵל.

La Guemara examine un cas nouveau : Rav 'Hanin bar Rava dit au nom de Rav : concernant un passage (mavoï) qui a subi une brèche [du côté de…]

אָמַר רַב חָנִין בַּר רָבָא אָמַר רַב: מָבוֹי שֶׁנִּפְרַץ

Rachi

פחות מד' אמות - ברוחב המבוי נידון משום לחי וסמכינן עליה ואע"ג דלאו לשם לחי איקבע דקיימא לן הלכתא כאביי בלחי העומד מאליו דכשר:,ד' אמות - אם היה בולט לתוך רוחב המבוי ד' אמות נידון משום מבוי כלומר כיון דאורך הכשר מבוי ניתר בכך בעלמא ומיקרי מבוי הכא נמי נפיק מתורת לחי דלא סמכינן עליה אע"ג דאי עבדיה משום לחי הוי כשר דמשום דריבה בסתימתו לא גרע מלחי משהו הכא כיון דלאו להכי איקבע אנן במחשבה לא מצינן לאפוקיה מתורת כותל ולשווייה לחי דכיון דנפק ליה מתורת לחי ונמצא שאין תיקון למבוי זה וצריך לחי אחר להתיר המבוי אלמא מדקתני דבציר מד' אמות לא הוי מבוי לאפוקי מתורת לחי שמע מינה הכשר מבוי בד' אמות:

בהדיה - אצלו ברוחב המבוי:

באידך גיסא - אצל כותל האחר כנגדו:,דמטפי ביה או דמבצר ביה - גבוה ממנו או נמוך ממנו א"נ או עב ממנו או דק ממנו כדי שימשך ממנו ולחוץ או הימנו ולפנים:

במבוי שמונה - שרחב שמונה אמות וכל שכן אם יותר:,אבל במבוי שבעה ניתר - המבוי ואע"פ שאין זה לחי הואיל וסתימת הפתח מרובה על הפרוץ:

ומה חצר - מרובעת או רחבה יותר על אורכה שאינה ניתרת בלחי וקורה אם נפרץ כותל שעל פני רשות הרבים על פני כולו והעמיד בו לחי משהו אינו מתיר אא"כ יש בו פס ד' כדאמרינן לקמן בפרקין (עירובין ד' יב.) פסי חצר צריכין שיהא בהן ארבעה:,ניתרת בעומד מרובה על הפרוץ - אפילו נפרצו בה פרצות הרבה בד' מחיצותיה סביב ונשתייר שם מן העומד עד שרבו עומדים על הפרוצות מותרות בלא שום תיקון:,מבוי שניתר - פתיחת כותלו הסמוך לרשות הרבים בלחי משהו:,אינו דין שיהא ניתר בעומד מרובה על הפרוץ - בלא שום סימן אחר ומיהו מבוי שמונה אע"ג דבהאי קל וחומר נמי מצי למישרייה דהא יותר מד' טפחים הוי האי פס וחצר משתרייא בפס ד' כיון דלאו לשם לחי הוקבע שם ולא לשם תיקון פס הוקבע שם כי היכי דיצא מתורת לחי יצא מתורת פס ולא מנכרא מילתא ואמרינן זהו פתחו ולא נעשה בו תיקון להתירו: חצר אין פירצת י' אוסרת בה אא"כ הוי מלואו בכותל או יותר מעשר והכי קיימא לן במתניתין (לקמן עירובין ד' טו:) כל פירצה שהיא בעשר אמות מותרת:

תאמר במבוי - דאמר רב הונא בארבע לקמן (עירובין ד' ו.):

למאן קאמרינן לרב הונא - האי ק"ו אליבא דמאן קאמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע אליבא דרב הונא רביה תלמידיה דרב דהא הך שמעתין דלחי הבולט רב הונא אמרה ומילתיה דרב הונא קא מפרש רב הונא בריה דרב יהושע:,פירצתו בד' סבירא ליה - לקמן בשמעתין:

טעמא דנפשיה קאמר - והכי קאמר במבוי שמונה קא מסתברא מילתיה דרב הונא אבל במבוי שבעה לא מסתברא כוותיה דאיכא למישריה בקל וחומר:

אי עומד מרובה על הפרוץ - שהיו ארבע אמותיו של לחי שוחקות ונמצא פרוץ חסר מארבע הרי ניתר בכך:,ואי פרוץ מרובה - נמצא שאין ד' שלימות בלחי ונידון משום לחי דהא רוב בני אדם אין יכולין לצמצם:

מאי אמרת - לאוסרו דילמא צמצם וכי הדדי נינהו ואין כאן לחי שהרי יש בו ארבע אמות ולא עומד מרובה:,הוי ספק דבריהם - שמא צמצם ואסור ושמא לא צמצם ומותר דטלטול מבוי מדרבנן הוא וספק דבריהם להקל:

Tossafot

פחות מארבע אמות נידון משום לחי - וסמכינן עליה ואע"ג דלאו לשם לחי הוקבע משום דקיימא לן כאביי בלחי העומד מאיליו ואפילו לר"ת דפסק כרבא מ"מ הכא איירי אליבא דרב הונא ואביי מרב הונא דייק לה לקמן בפירקין (עירובין ד' טו.) ונראה דרש"י מדקדק דמיירי הכא בלא הוקבע לשם לחי מדמפליג בין ד' לפחות מד' דאילו עבדיה לשם לחי הוי כשר בכל ענין דמשום דריבה בסתימתו לא גרע מלחי משהו כדפי' רש"י בסמוך אבל ההיא דלקמן (עירובין דף י.) דלחי המושך הואיל והוי לאורך המבוי ואינו סותמו דנידון משום מבוי אפילו הוקבע לשם לחי ולהכי כי דייק מיניה לקמן (עירובין ד' י.) שמע מיניה תלת לא קאמר שמע מינה ד' דלחי העומד מאליו הוי לחי ולקמן (עירובין דף ט.) פרש"י ולרשב"ג ליהוי כנראה מבחוץ ושוה מבפנים שכן דרך מעמידי לחי שמושכין קימע' כלפי חוץ א"כ משמע דר"ל אע"ג דהוקבע לשם לחי נידון משום מבוי:,ארבע אמות נידון משום מבוי - אפילו למ"ד (לקמן עירובין ד' טו.) לחי משום מחיצה דהיה לו להועיל יותר אם סותמו מ"מ היכר קצת בעינן ואע"ג דהיכא דהעמידהו לשם לחי לפי' הקונטרס מועיל אע"ג דאין היכירא מ"מ י"ל כשהועמד לשם לחי יש קול ואיכא היכירא:

אותו לחי היכן מעמידו - במבוי רחב יותר משמונה קא בעי דברוחב ח' היכן שיעמידנו הוי עומד מרובה:

קל וחומר מחצר - אע"ג דחצר ומבוי שוין דכשהן מרובעין צריכין פס ד' ואם ארכן יותר על רחבן ניתרין בלחי וקורה מכל מקום עביד קל וחומר שפיר דבמקום דלא מהני לחי וקורה דהיינו במרובעים מהני עומד מרובה ואמחיצה רביעית הוא דעביד קל וחומר דליהני עומד מרובה אבל שיועיל עומד מרובה בכל ד' מחיצות ליכא למילף דדיו לבא מן הדין להיות כנדון כמו לחי:,אינו דין שיהא ניתר בעומד מרובה - פירש בקונט' ומיהו במבוי ח' אע"ג דבהאי ק"ו נמי מצי למשרייה דהא יותר מד' הוי האי פס וחצר משתריא בפס ד' כיון דלאו לשם לחי הוקבע ולא לשם תיקון פס הוקבע כי היכי דאפקינן מתורת לחי אפקינן נמי מתורת פס ור"י פי' דאין סברא ללמוד לענין תורת פס מחצר דבחצר הפס מהני משום מחיצה משום הכי כל שכן דמהני היכא דסותמו טפי אבל במבוי שהקילו חכמים בלחי אפי' למ"ד משום מחיצה צריך שיהא שם לחי עליו אבל לענין עומד מרובה הוי ק"ו טוב משום דהוי מחיצה גמורה שמועיל בכל ד' דפנות אבל לחי ופס לא מהני אלא במחיצה רביעית וליכא למימר פס ד' אמות יוכיח דמהני בחצר ולא מהני במבוי אף אני אביא עומד מרובה דכיון שאין יכול ללומדו מק"ו הכא נמי ליכא למימר תוכיח ועוד מה לפס ד' אמות שכן לא מהני אלא במחיצה רביעית תאמר בעומד מרובה דמהני בכל ד':

תאמר במבוי שפירצתו בארבע - וא"ת והיא גופיה נילף מק"ו מחצר שיהא פרצתו בעשר ומאי טעמא דרב הונא דאמר בארבע וי"ל דלא שייך ק"ו אפרצת עשר משום דהיא הנותנת דבשביל שמבוי ניתר אפי' בלחי משהו הוי פרצתו בד' ואפילו לאידך לישנא דאמר לקמן (עירובין ד' י.) גבי פסי ביראות כיון דאקילו בהו חד קולא אקילו בהו קולא אחריתי התם משום עולי רגלים הקילו קולא יתירא מפני דוחקן וא"ת א"כ מאי פריך מה לחצר שכן פרצתו בי' מה פירכא היא זו נימא היא הנותנת משום דלא התרתיו אלא בעומד מרובה שרי עד עשר וי"ל דהיא הנותנת לא אמרי' אלא לסתור הק"ו אבל לסתור הפירכא כדי לקיים הק"ו לא אמר:

שפרצתו בד' - וא"ת ונעשה ק"ו מלחי וקורה שאין מועיל בחצר מהני במבוי עומד מרובה כו' וי"ל דאיכא למימר פירצ' עשר תוכיח וליכא למימר דנילף שלא יועיל לחי וקורה למבוי ועומד מרובה לחצר דגמירי לה מסיני דמהני וכן שיועיל לחי וקורה לחצר ליכא למילף דגמירי דבעי פס ארבעה ועוד דמעומד מרובה ליכא למילף דמה לעומד מרובה דמהני בכל ד' דפנות וממבוי נמי ליכא למילף דמה למבוי שכן פרצתו בארבעה לרב הונא:

וספק דבריהם להקל - וא"ת תיפוק ליה דקיימא לן בפירקין (ד' טז:) דפרוץ כעומד מותר וי"ל דהכא קיימא לן אליבא דרב הונא בריה דרב יהושע דאית ליה לקמן (עירובין ד' טו:) פרוץ כעומד אסור וא"ת ואמאי הוי ספק דבריהם הא קיימא לן דבידי אדם אפשר לצמצם דקיימא לן כרב פפא דאמר פרוץ כעומד מותר ואי לא אפשר לצמצם ליחוש דילמא פרוץ מרובה וכן בפרק ב' דחולין (ד' כח:) דפליגי במחצה על מחצה אי הוה כרוב משמע דאפשר לצמצם והא דאמרינן בפרק ג' דיבמות (ד' כח.) לא סתם לן תנא כר"י הגלילי דאמר אפשר לצמצם היינו בידי שמים ובהזורק (גיטין ד' עח.) גבי ספק קרוב לו ספק קרוב לה דאמר וניחזי הי מינייהו קדים וכ"ת כשבאו שניהן בבתאחת והא אי אפשר לצמצם התם נמי הואיל ולאו אדעתייהו לבא בבת אחת הוי כבידי שמים וי"ל הואיל ואי אפשר לצמצם אלא ע"י טורח גדול לא הטריחו לצמצם ולמדוד בספק דבריהם וכן משמע מלשון הקונטרס דפי' דרוב בני אדם אין יכולים לצמצם והוי ספק צמצם ואסור או לא צמצם ומותר וה"ר שמעיה פי' דמצי למימר דבידי אדם נמי אי אפשר לצמצם והא דפרוץ כעומד מותר משום דהוי כעין ספק ספיקא שמא עומד מרובה ואפי' כי לא נפיש ושוו כי הדדי מותר והשתא שפיר קרי ליה ספק דבריהם אך קשה מאי איריא ספק דבריהם אפי' בדאורייתא נמי שרי כיון דההיתר קרוב מן האיסור דמטעם זה בעי למישרי בשחיטה במחצה על מחצה וי"ל דהא דשרי הכא אי פרוץ נפיש היינו בח' אמות מצומצמות אבל שמא יש מעט יותר ואפי' אי פרוץ נפיש איכא ד' אמות ולכך לא שרי אלא בספק דבריהם ואם תאמר דבפרק ב' דבכורות (ד' יז:) אמר נמצא מכוון בין שתי עיירות לרבנן יביאו עגלה אחת ויתנו והשתא כל אחת תביא עגלה לעצמה דשמא קרובה היא ואפי' מצומצמות הא אמר הקרובה אפילו קרובות וי"ל דממה נפשך סגי באחת אם רחוקה היא פטורה ואי קרובה היא יוצאה בשל תנאי מאי אמרת דילמא מצומצמות היא זה אינו מצוי:

Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.

Eruvin 5b

100%

עירובין ה׳ במַסֶּכֶת עֵירוּבִין