Traité Eruvin

24b

Étude de Eruvin 24b

Étude de la Guémara 24b

Guémara

Améimar dit : cette règle [selon laquelle l'eau qui se trouve dans un karpef ne lui fait pas perdre son statut d'enclos pour l'habitation, à l'instar d'arbres plantés] ne s'applique que si l'eau est propre à son usage habituel, c'est-à-dire à la boisson, car dans ce cas elle pourvoit aux besoins de la résidence. En revanche, si l'eau n'est pas propre à l'usage, alors elle n'est pas considérée comme des arbres plantés. Le karpef n'est dès lors plus tenu pour clôturé en vue de l'habitation, et il est interdit d'y porter.

אָמַר אַמֵּימָר: וְהוּא דְּחַזְיִין לְתַשְׁמִישְׁתָּא, אֲבָל לָא חַזְיִין לְתַשְׁמִישְׁתָּא — לָא.

Rav Achi dit : et même là où l'eau est propre à l'usage, nous n'avons énoncé cette règle [permettant de porter] que dans le cas où l'eau n'est pas profonde de dix téfa'him sur une étendue supérieure à deux beit séa ; mais si l'eau est profonde de dix téfa'him sur une étendue supérieure à deux beit séa, il est interdit d'y porter, car en pareil cas le karpef n'est plus considéré comme clôturé en vue de la demeure.

אָמַר רַב אָשֵׁי: וּדְחַזְיִין לְתַשְׁמִישְׁתָּא נָמֵי לָא אֲמַרַן אֶלָּא שֶׁאֵין בְּעוֹמְקוֹ יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם, אֲבָל אִם יֵשׁ בְּעוֹמְקוֹ יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם — אָסוּר.

La Guemara observe : et il n'en est rien [la distinction de Rav Achi n'est pas retenue], car il en va comme dans le cas d'un tas de fruits (karya déféré) : même si le tas de fruits est très grand, le karpef ne perd pas son statut d'enclos clôturé en vue de l'habitation.

וְלָאו מִילְּתָא הִיא, מִידֵּי דְּהָוֵה אַכַּרְיָא דְפֵירֵי.

La Guemara rapporte : il y avait une certaine cour (re'hava) dans la ville de Poum Nahara, qui était plus grande que deux beit séa et qui n'avait pas été clôturée en vue de l'habitation. L'un de ses côtés s'ouvrait sur une ruelle (mavoï) de la ville, et l'autre s'ouvrait sur un sentier muré entre les vignes (chevil chel kéramim), et ce sentier des vignes montait jusqu'à la berge d'un fleuve haute de dix téfa'him, laquelle est considérée comme une séparation.

הָהִיא רְחָבָה דַּהֲוַאי בְּפוּם נַהֲרָא, דְּחַד גִּיסָא הֲוָה פְּתִיחַ לְמָתָא, וְחַד גִּיסָא הֲוָה פְּתִיחַ לִשְׁבִיל שֶׁל כְּרָמִים, וּשְׁבִיל שֶׁל כְּרָמִים הֲוָה סָלֵיק לְגוּדָּא דְנַהֲרָא.

Abayé dit : que ferons-nous [pour permettre de porter dans la cour, qui a statut de karmélit, sans avoir à percer dans l'une de ses parois une brèche de plus de dix amot puis à la reclôturer] ? Construirons-nous pour elle une séparation (mé'hitsa) sur la berge du fleuve, de sorte que le sentier des vignes soit entouré de séparations de tous côtés ? Ce n'est pas là une solution viable, car on ne fait pas une séparation par-dessus une séparation déjà existante, et la berge du fleuve est déjà tenue pour une séparation à l'égard du fleuve.

אָמַר אַבָּיֵי: הֵיכִי נַעֲבֵיד? לַעֲבֵיד לֵיהּ מְחִיצָה אַגּוּדָּא דְנַהֲרָא — אֵין עוֹשִׂין מְחִיצָה עַל גַּבֵּי מְחִיצָה.

Disposerons-nous une forme de porte (tsourat hapéta'h) à l'entrée du sentier des vignes ? Cela non plus n'est pas une solution efficace en l'occurrence, car les chameaux qui descendent ce sentier pour aller boire l'eau du fleuve viendront la renverser.

וְלַעֲבֵיד לֵיהּ צוּרַת הַפֶּתַח אַפּוּמָּא דִּשְׁבִיל שֶׁל כְּרָמִים — אָתוּ גַּמְלֵי שָׁדְיָין לֵיהּ.

Abayé dit plutôt : disposons un montant latéral (lé'hi) à l'ouverture du sentier des vignes [donnant] sur la cour, car du fait qu'il est efficace pour le sentier des vignes — en permettant d'y porter, puisque celui-ci n'est plus ouvert sur une karmélit — il est aussi efficace pour la cour, et le montant latéral sera tenu pour une séparation supplémentaire qui rend permis d'y porter.

אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: לֶיעְבֵּיד לֶחִי אַפִּיתְחָא דִּשְׁבִיל שֶׁל כְּרָמִים, דְּמִגּוֹ דְּמַהְנְיָא לִשְׁבִיל שֶׁל כְּרָמִים, מְהַנֵּי נָמֵי לִרְחָבָה.

Rava lui dit : s'il en est ainsi, les gens diront qu'un montant latéral est efficace pour permettre de porter dans un sentier des vignes en général ; et cela induira le public en erreur, car les sentiers des vignes sont d'ordinaire ouverts aux deux extrémités et ne débouchent pas sur un fleuve ou autre [séparation].

אֲמַר לֵיהּ רָבָא: יֹאמְרוּ לֶחִי מוֹעִיל לִשְׁבִיל שֶׁל כְּרָמִים דְּעָלְמָא.

Rava dit plutôt : que l'on dispose un montant latéral (lé'hi) à l'ouverture de la cour [donnant] sur la ville, car du fait que ce montant latéral est efficace et tenu pour une séparation à l'égard de la ville, il est aussi efficace pour la cour, en permettant d'y porter.

אֶלָּא אָמַר רָבָא: עָבְדִינַן לֵיהּ לֶחִי לְפִיתְחָא דְמָתָא, דְּמִגּוֹ דְּמַהְנֵי לֵיהּ לֶחִי לְמָתָא, מַהְנֵי נָמֵי לִרְחָבָה.

Par conséquent, en résumé : il est permis de porter à l'intérieur de la ville elle-même, et il est permis de porter à l'intérieur de la cour elle-même. En revanche, quant à porter de la ville vers la cour ou de la cour vers la ville, Rav A'ha et Ravina divergent : l'un l'interdit et l'autre le permet.

הִלְכָּךְ: טַלְטוֹלֵי בְּמָתָא גּוּפַהּ — שְׁרֵי. טַלְטוֹלֵי בִּרְחָבָה גּוּפַהּ — שְׁרֵי. מִמָּתָא לִרְחָבָה וּמֵרְחָבָה לְמָתָא, פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא: חַד אָסַר וְחַד שָׁרֵי.

Rachi

דחזו לתשמישתא - לשתיה דאין לך דירה מעולה מזו:

שאין בעומקו יותר על בית סאתים - כלומר שאין עומקו של מים נפשט ברוחב יותר על בית סאתים ועומקו של סתם מים לבטל מקומו מדין קרקע י' טפחים כדאמרינן במסכת שבת (דף ק:) ואם היה רקק מים וכו' כמה רקק מים פחות מי' טפחים:

כריא דפירי - כרי של פירות גבוה עשרה ורוחב כרוחב בית כור לא בטלה תורת דירה משם ומים הראוין לשתיה כפירות דמי ל"א מידי דהוה אכריא דפירי שוחה עמוקה שמצניעין שם פירות שאע"פ שעמוקין שם הרבה נוטלים מהן בשבת:

ההיא רחבה - יותר מבית סאתים הוה ולא הוקפה לדירה:,פום נהרא - שם מקום:,חד גיסא פתוח למתא - למבוי שבעיר שכלה לרחבה זו:,שביל של כרמים - דיורין היו בו:

היכי ניעביד - למשרינהו לכולהו שהרי רחבה זו כרמלית היא ואוסרת כל המבוי ואת השביל שיש לו שלש מחיצות דהא גודא דנהרא מחיצה מעלייתא היא שגובהה עשרה אבל הרחבה אוסרתן לפי שפרוצין הן במילואן לכרמלית והא דאמרינן בפ"ק (ד' ז.) אם היה מבוי כלה לרחבה אין צריך כלום במוקפת לדירה והיו בה דיורין קאמר כדמפליג התם בין עירבו ללא עירבו אבל רחבה כרמלית אסור כדאמרינן בההיא שמעתא בקעה מכאן ובקעה מכאן כו':,היכי ניעביד - להתיר את כולם שהיו רוצין מעכשיו להשתמש בהם בני העיר ולהיותה מוקפת לדירה ושוב לא תיהוי כרמלית ותהא היא בכולן מותרת ואמרינן לעיל הוקף ולבסוף פתח לא מהני וגדר של אבנים היתה רחבה זו מוקפת וקשה להם לפרוץ פירצה יותר מעשר ולגדרה לדירה אדעתא דלישתמשו בה בני מבוי ושביל מהשתא וליהוי כפתח ולבסוף הוקף כדשמואל:,ניעביד ליה מחיצה - של קנים:,אגודא דנהרא - כלומר להו שביל כמוסף על הרחבה דניהוי רחבה ושביל חד וניהוי הך מחיצה דעבדינן בשביל אדעתא דדירה דלישתמשו מהשתא בני שביל ברחבה כאילו עבדינן לה ברחבה גופה לדירה דהוי פתח ולבסוף הוקף:,אין עושין מחיצה על גבי מחיצה - כיון דגודא גבוהה עשרה כל מה שמוסיפין עליה הגבהת אותה מחיצה עצמה הויא שהרי אם היה מגביה כל מחיצת הרחבה לדירה לא מהני עד שיפרוץ בה פירצה האוסרתה ויחזור ויגדור לדירה:

ליעביד ליה צורת הפתח אפומא דשביל של כרמים - דפתוח לרחבה דמגו דמהני לשביל שלא יהא פרוץ לרחבה שאפילו היה פתוח לרה"ר מועיל לו ליהני נמי לרחבה להיות לה תוספת זה היקף לדירה:,אתו גמלי - הבאין לשתות מן העיר דרך מבוי לרחבה ומשם לשביל ולנהר:,שדיין ליה - שהיה פתח השביל צר להן ועכשיו הוא דוחקן:

לחי - הנעוץ בארץ ועביו משהו ואין גמלין נוגעין בו:,דמיגו דמהני לשביל - לטלטל בו דלא הוי השתא פרוץ לכרמלית:,מהני נמי לרחבה - להיות לה היקף לדירה ויתירנה לטלטל בה ובלאו מיגו לא מישתריא דהא פתח שבין רחבה לשביל לא היה יותר מי' וכל כמה דסתים ליה לדירה לאו כלום היא דהא כל פתח סתימה מעלייתא היא וסתום ועומד הוא:

לשביל של כרמים דעלמא - דלא סליק לגודא דנהרא והוי ליה כמבוי מפולש ויאמרו שאין צריך תיקון אלא בראשו אחד כי האי:

דמיגו דמהני למתא - לטלטל במבוי כדאמרינן בפרק קמא (דף ז.) סרטיא מכאן ובקעה מכאן עושה צורת הפתח מכאן ולחי או קורה מכאן והכא נמי ליעבדו בראש המבוי הפתוח לרשות הרבים צורת פתח והאי לחי דלצד הרחבה שרי ליה:

טלטולי במתא גופה שרי - דהא שרינן לה בהאי לחי ואפילו היא והרחבה אסורים זה עם זה שניהן משתמשין לעצמן כשתי חצירות ופתח ביניהן וכן ברחבה גופה:

Tossafot

לא אמרן אלא שאין בעומקו יותר מבית סאתים - פי' שאין בעומקו עשרה ביתר מבית סאתים ברוחב דהנך דעמוקין עשרה הוו כזרעים ואתיא כרבי שמעון דקיימא לן כוותיה דלרבנן אפילו בית סאתים אסור כדאמרינן לעיל ומיירי כגון דהוי מיעוט מים העמוקים י' דאי הוו רובא הנך שאין עמוקין עשרה הוי מיעוט ובטלים לגבי רוב ואסור כדאמרינן לעיל ור"י מפרש דאפילו רוב מים עמוקין נמי שרו כיון דליכא אלא בית סאתים בין עמוקים ובין שאינם עמוקים לא חשיבי כזרעים אלא דמו לנטעים דדמו לבור ומיהו ביתר מבית סאתים אסור שאין דרך שוחה מליאה מים לעשות יותר מבית סאתים וחשיבי כזרעים אע"ג דגבי בור אפי' רבי יהודה לא אסר ביתר מבית סאתים במחיצות גמורות אלא דווקא בפסין כדקאמר לעיל (עירובין דף יט:) זו מחיצה ואלו פסין היינו דווקא בבור המתוקן כהלכתו אבל שוחה לא:

ההיא רחבה דהוה בפום נהרא דחד גיסא פתוח למתא וחד גיסא פתוח לשביל - פירש הקונטרס דרחבה זו כרמלית והיתה אוסרת המבוי ואע"פ שבראשו האחד היה לו צורת הפתח או היה סתום וגם את השביל שהיו לו שלש מחיצות דגודא דנהרא מחיצה מעליא היא ואף ע"ג דלרחבה היו גפופין כדמוכח הסוגיא לא מהניא למבוי ולשביל משום דנראה מבחוץ ושוה מבפנים נידון משום לחי דכיון דלא מהני לרחבה גופה כל שכן דלא מהני למבוי ולשביל ושביל פירש הקונטרס דאית ביה דיורין ואתי שפיר הא דקאמרינן בסמוך דמהני לחי לשביל ואי אין בתים וחצירות פתוחים לתוכו לא הוה משתרי בלחי וכאן חזר בו רש"י ממה שפירש בפ"ק (דף ז:) דרחבה דהתם לית בה דיורין:

ליעביד מחיצה אגודא דנהרא - וניהוי שביל כמוסיף על הרחבה ותיהוי שביל ורחבה חד ותיהוי הך מחיצה כאילו עבדינן לה ברחבה ונראה דהיה שם רוחב יותר מעשר ולכך על ידי המחיצה נחשב מוקף לדירה דאי בעשר בלאו הכי הוי סתום ועומד אפילו אם היה פרוץ במלואו לנהרא היה די בלחי משהו אלא היה יותר מעשר ולכך לא היה מהני אפי' צורת הפתח לרב:,אין עושין מחיצה על גבי מחיצה - וא"ת הא אמרי' לקמן (עירובין דף כה.) שאם עשה מחיצה ע"ג התל הועיל שבאויר מחיצות העליונות הוא דר וי"ל שהיה שם תל גבוה עשר מן השביל ולפי זה אתי שפיר הא דלא חיישינן שמא יעלה הנהר שרטון אפילו אם לא נחלק בין ים לשאר נהרות וא"ת ויעשו מחיצות ברחוק ד' טפחים דאמר לקמן דמועיל וי"ל דלא רצו לקצר השביל:

ליעביד צורת הפתח אפומא דשביל - פירש רש"י דפתוח לרחבה מיגו דמהני לשביל מהני נמי לרחבה וקשה דמשמע דלא צריך למיגו עד לקמן ועוד דמה לו להזכיר צורת הפתח כלל כיון דסגי בלחי כדאמר אביי גופיה ועוד למה שינה הלשון דמעיקרא קאמר אפומא דשביל וגבי לחי קאמר אפיתחא ועוד דפריך יאמרו לחי מהני לשביל של כרמים היכא דהוי מפולש ואיך יטעו בין שביל זה דאית ליה גדודי לשביל דעלמא ועוד שצריך לפרש שיש שם תל גבוה עשרה כל שכן שלא יטעו לכך נראה לפרש דשביל של כרמים אין בו דיורין כדמוכח בהדר (לקמן עירובין דף עד.) דקאמר א"ר יוחנן אפילו בשביל של כרמים א"ל לא אמר ר' יוחנן אלא בחורבה דחזיא לדירה אבל בשביל של כרמים לא אמר ואפי' הכי מהניא ליה לחי דבני מבוי היו משתמשין שם ובמבוי הרבה בתים וחצירות היו וליעבד מחיצה אגודא דנהרא היינו מעבר הנהר וה"ה צורת הפתח דהוי כמחיצה והנהר לא היה רחב יותר מעשר ומעבר הנהר היו גידודין גבוהים עשרה [ומצד השביל היה נמוך] והשתא אתי שפיר הא דקאמר אין עושין מחיצה על גבי מחיצה כו' כי מצד השביל היה נמוך והשתא נמי לא חיישינן לשרטון דלעולם יהיה מתלקט י' מתוך ד':,וליעביד צורת הפתח אפומא דשביל - פירוש אגודא דנהרא בנמוך ושם לא רצו לעשות מחיצה ולסתום השביל שדרך שם משקין הגמלים:

ולעביד לחי אפיתחא דשביל לצד הרחבה כו' מיגו דמהני - פירוש השתא ודאי בלא מיגו לא מהני:

יאמרו לחי מהני בשביל של כרמים דעלמא - שאין בני מבוי משתמשין שם שלא יעלו על דעתם דהכא מהני משום מבוי אי נמי י"ל יאמרו דלחי מהני בשביל של כרמים דעלמא שהוא מפולש דלא יסיקו אדעתייהו דגדודין שמעבר הנהר מהני:

טלטולי ברחבה גופיה שרי - פירוש הכלים ששבתו בתוכה וכן בשביל:

Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.

Eruvin 24b

100%

עירובין כ״ד במַסֶּכֶת עֵירוּבִין