Guémara
Rav Dimi répondit à Abayé : Non [ce n'est pas soixante fois]. La michna veut dire que bien qu'il n'y ait pas cent-et-un fois autant de nourriture non-sacrée que de terouma, la terouma est néanmoins annulée parce qu'il y a cent fois son volume de nourriture non-sacrée.
לָא, בְּמֵאָה.
Abayé répondit : Mais puisque la première clause [de la michna pour le cas de min be'mino, même espèce dans même espèce] établit l'annulation dans cent fois [son volume], la dernière clause [pour le cas de min be'she'eino mino, espèce différente] doit parler d'un cas où il y a soixante fois [son volume] ! Car la michna (Orla 2:6) enseigne dans la première clause : Quand dit-on que la règle est d'être stringent si une espèce de terouma est mélangée avec de la nourriture non-sacrée de la même espèce ? Par exemple, dans le cas de levain de terouma fait de blé qui est tombé dans une pâte de blé non-sacré, et qu'il y a assez de levain de terouma pour faire lever [la pâte] : qu'il y ait ou non assez de blé non-sacré pour annuler la terouma dans cent-et-un fois son volume — toute la pâte est interdite à un non-kohen.
וְהָא מִדְּרֵישָׁא בְּמֵאָה הָוֵי, סֵיפָא בְּשִׁשִּׁים! דְּקָתָנֵי רֵישָׁא: לְהַחְמִיר מִין וּמִינוֹ כֵּיצַד? שְׂאוֹר שֶׁל חִטִּין שֶׁנָּפַל לְעִיסַּת חִטִּין, וְיֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְחַמֵּץ, בֵּין יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהַעֲלוֹת בְּמֵאָה וְאֶחָד, בֵּין אֵין בּוֹ כְּדֵי לְהַעֲלוֹת בְּמֵאָה וְאֶחָד – אָסוּר.
[La michna poursuit :] Mais s'il n'y a pas assez de blé non-sacré pour annuler la terouma dans cent-et-un fois son volume, alors qu'il y ait ou non assez de levain pour faire lever [la pâte] — toute la pâte est interdite. [Abayé demande avec étonnement :] Suggères-tu que la première clause et la dernière clause parlent toutes deux d'un seuil d'annulation dans cent fois [son volume] ?
אֵין בּוֹ לְהַעֲלוֹת בְּמֵאָה וְאֶחָד, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְחַמֵּץ, בֵּין אֵין בּוֹ כְּדֵי לְחַמֵּץ – אָסוּר. רֵישָׁא וְסֵיפָא בִּמְאָה?
Rav Dimi répondit : Non [ce n'est pas ce que je dis]. La première clause parle d'un cas où la terouma est mélangée avec cent-et-un fois son volume de nourriture non-sacrée, et la dernière clause parle d'un cas où elle est mélangée avec cent fois son volume de nourriture non-sacrée.
לָא, רֵישָׁא בִּמְאָה וְחַד, וְסֵיפָא בִּמְאָה.
Abayé demanda à Rav Dimi : S'il en est ainsi [si la première clause parle de cent-et-un fois], quand la michna dit que même s'il y a assez de levain pour faire lever [la pâte et qu'il y a cent-et-un fois], le mélange est interdit — pourquoi n'est-il pas annulé ? Si du levain est mélangé avec cent-et-un fois son volume de blé non-sacré, il n'aura aucun effet de fermentation — alors pourquoi ne serait-il pas annulé ? Rav Dimi ne trouva pas de réponse et garda le silence.
וְכִי יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְחַמֵּץ בִּמְאָה וְחַד, אַמַּאי לָא בְּטִיל? אִישְׁתִּיק.
Abayé lui dit : Peut-être que le levain [chéor] est différent, car son pouvoir fermentant est particulièrement puissant [et certains levains peuvent affecter une quantité aussi grande de pâte]. Rav Dimi lui dit : Tu m'as rappelé une chose que Rabbi Yossi, fils de Rabbi Hanina, a dite : Toutes les mesures [les seuils d'annulation] ne sont pas égaux, car la mesure requise pour annuler de la saumure [tsir] de poisson non-cachère est proche de deux cents fois son volume. Comme nous l'avons appris dans une michna (Troumot 10:8) : La saumure d'un poisson non-cachère [dag tamé] est interdite. Rabbi Yehouda dit : Un revi'it [environ 86 ml] de saumure de poisson non-cachère rend la nourriture cachère interdite même si elle est mélangée avec deux sea [environ 16 litres] de nourriture permise — ce qui représente cent quatre-vingt-douze fois autant que le revi'it.
אֲמַר לֵיהּ: דִּלְמָא שָׁאנֵי שְׂאוֹר דְּחִימּוּצוֹ קָשֶׁה. אֲמַר לֵיהּ: אַדְכַּרְתַּן מִילְּתָא דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: לֹא כׇּל הַשִּׁיעוּרִין שָׁוִין, שֶׁהֲרֵי צִיר שִׁיעוּרוֹ קָרוֹב לְמָאתַיִם. דִּתְנַן: דָּג טָמֵא צִירוֹ אָסוּר, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: רְבִיעִית בְּסָאתַיִם.
La Guemara demande : Comment Rabbi Yehouda peut-il dire que la saumure de poisson est annulée du tout ? Rabbi Yehouda ne dit-il pas qu'une nourriture mélangée avec une nourriture de sa propre espèce [min be'mino] n'est pas annulée ? La Guemara répond : La saumure [tsir] est différente car elle n'est que de la transpiration [zei'a], c'est-à-dire qu'elle n'a pas le statut halakhique du poisson lui-même [et n'est donc pas considérée comme la même espèce que le poisson].
וְהָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מִין בְּמִינוֹ לֹא בָּטֵיל? שָׁאנֵי צִיר, דְּזֵיעָה בְּעָלְמָא הוּא.
Comment mesure-t-on [si le guid hanacheh, le nerf sciatique, est en quantité suffisante pour communiquer son goût à la viande de la cuisse entière] ? Rav Houna dit : [On évalue] comme [si c'était] de la viande [le nerf] dans des têtes de navet. La michna n'est pas conforme à l'opinion de ce tanna, car il est enseigné dans une baraïta : Rabbi Ichmaël, fils de Rabbi Yo'hanan ben Beroqa, dit : Les nerfs [guidin] ne communiquent aucun goût [ein be'guidin be'notinat ta'am].
כֵּיצַד מְשַׁעֲרִינַן? אָמַר רַב הוּנָא: כְּבָשָׂר בְּרָאשֵׁי לְפָתוֹת. מַתְנִיתִין דְּלָא כְּהַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: אֵין בְּגִידִין בְּנוֹתֵן טַעַם.
Un homme se présenta devant Rabbi 'Hanina [pour lui demander le statut halakhique d'une cuisse d'animal cuite avec son nerf sciatique], et Rabbi Yehouda bar Zevina était assis à l'entrée [de sa maison]. Quand l'homme sortit, Rabbi Yehouda bar Zevina lui demanda : Qu'est-ce que Rabbi 'Hanina t'a dit ? L'homme lui répondit : Il me l'a permis [il a déclaré la cuisse permise]. Rabbi Yehouda bar Zevina lui dit : Fais-le rentrer [devant Rabbi 'Hanina] ; peut-être n'a-t-il pas bien compris la question. Quand l'homme retourna devant Rabbi 'Hanina, Rabbi 'Hanina dit : Qui est cette personne qui me dérange ? Va dire à celui qui est assis à l'entrée, c'est-à-dire Rabbi Yehouda bar Zevina : Les nerfs sciatiques ne communiquent aucun goût. En conséquence, [l'homme] n'a qu'à retirer le nerf sciatique et le reste de la viande est permis. Quand des questions de ce genre se présentaient devant Rabbi Ami, il les envoyait devant Rabbi Yits'haq ben 'Halov, qui statuait avec lenience sur ce sujet et déclarait [la cuisse] permise au nom de Rabbi Yehochoua ben Lévi. Rabbi Ami lui-même n'était pas de cet avis, mais il ne voulait pas imposer une stringence aux autres. Et la halakha est que les nerfs sciatiques ne communiquent aucun goût [ein be'guidin be'notinat ta'am].
הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא, הֲוָה יָתֵיב רַבִּי יְהוּדָה בַּר זְבִינָא אַבָּבָא. כִּי נְפַק, אֲמַר לֵיהּ: מַאי אֲמַר לָךְ? אֲמַר לֵיהּ: שַׁרְיָא נִיהֲלֵיהּ.
Traduction française en préparation — version anglaise (Steinsaltz) : Rabbi Yehuda bar Zevina said to him: Bring the animal before him again; perhaps he did not fully understand the question. When the man returned to Rabbi Ḥanina, Rabbi Ḥanina said: Who is this person who is bothering me? Go and say to the individual who is sitting at the gate, i.e., Rabbi Yehuda bar Zevina: Sciatic nerves do not impart flavor. Consequently, he can remove the sciatic nerve and the rest of the meat is permitted.
אֲמַר לֵיהּ הֲדַר עַיְּילַיהּ לְקַמֵּיהּ, אֲמַר: מַאן הַאי דְּקָא מְצַעַר לִי? זִיל אֵימָא לֵיהּ לְמַאן דְּיָתֵיב אַבָּבָא: אֵין בְּגִידִין בְּנוֹתֵן טַעַם.
Traduction française en préparation — version anglaise (Steinsaltz) : When people would come before Rabbi Ami to ask about the halakha of a thigh that was cooked with the sciatic nerve inside, he would send them before Rabbi Yitzḥak ben Ḥalov, who would rule leniently about this issue and say that is was permitted, in the name of Rabbi Yehoshua ben Levi. Rabbi Ami himself did not hold accordingly, but he did not wish to rule stringently for others. And the halakha is that sciatic nerves do not impart flavor at all.
כִּי אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי, מְשַׁדַּר לְהוּ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק בֶּן חֲלוּב, דְּמוֹרֵי בַּהּ לְהֶיתֵּירָא מִשּׁוּם דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, וְלֵיהּ לָא סְבִירָא לֵיהּ. וְהִלְכְתָא: אֵין בְּגִידִין בְּנוֹתֵן טַעַם.
Traduction française en préparation — version anglaise (Steinsaltz) : § The mishna states (96b): With regard to a sciatic nerve that was cooked with other sinews, when one identifies the sciatic nerve and removes it, the other sinews are forbidden if the sciatic nerve was large enough to impart flavor. And if he does not identify it, all the sinews are forbidden because each one could be the sciatic nerve. The Gemara challenges: Let the sciatic nerve be nullified by a simple majority.
גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל. וְלִיבְטוֹל בְּרוּבָּא!
Rachi
לא במאה - והכי קאמר אין בהן אחד ומאה של היתר אלא מאה של היתר לבד האיסור מותר:
והא מדרישא - שאתה הולך בו כל שעה להחמיר במין ומינו אפ"ה בטיל במאה כי ליכא נותן טעם מכלל דסיפא במין ושאינו מינו בששים שהרי זה חילוק שביניהם שזה אינו צריך מאה ואחד כשאינו נותן טעם וזה צריך:,דקתני רישא שאור של חטים כו' - דהיינו מין ומינו:,יש בו כדי לחמץ - דהיינו נותן טעם לעולם אסור:,אין בו אחד ומאה - אפילו אין בו כדי לחמץ אסור והיינו להחמיר דהא במין ושאינו מינו אמרו כי ליכא טעמא לא בעי ק"א והכא בעינן ק"א אלמא בהא דקא חמיר מינה אי איכא ק"א שרי וקא סלקא דעתך בק"א בהדי איסורא קאמר אלמא במאה בטיל:
רישא וסיפא במאה - בתמיה:
לא רישא במאה וחד - לבד מאיסורא:,וסיפא במאה - לבד מאיסורא:
ופרכינן אי רישא במאה וחד דהיתר קאמר אמאי קתני יש בו כדי לחמץ אע"פ שיש מאה ואחד אסור וכי איכא דיהיב טעמא כולי האי:,אישתיק - רב דימי:
אמר ליה - אביי:,דלמא שאני שאור שחימוצו קשה - ויש שקשה מחבירו:,לא כל השיעורים שוים - ליתן טעם:,רביעית - של ציר טמא אוסר סאתים של ציר טהור או של דבר אחר וסאתים הוו מאתן רביעיות נכי תמני. קב ארבעה לוגין ולוג ד' רביעיות שש עשרה לקב וסאה ששת קבין לשלשה קבין מ"ח רביעיות וכן ארבעה זימנין:
בראשי לפתות - ירק של לפת. ולי נראה שראש הלפת מתוק מזנבו וטעם הבשר ניכר בזנבות הלפת בשיעור מועט אבל בראשי לפתות אינו ניכר אלא בשיעור גמור:,מתניתין - דקתני גיד אף ע"פ שמכירו אוסר את התבשיל מפני טעמו דלא כי האי תנא:,אין בגידים בנותן טעם - ומשליכו והשאר מותר:
וליה לא סבירא ליה - לרבי אמי לאכשורינהו ומיהו כיון דמשמיה דרבי יהושע בן לוי שרי ליה לא מחי בידייהו:,והילכתא אין בגידים בנותן טעם - ובין נתבשל ובין נמלח ובין נצלה משליכו ומותר. ודוקא בו אבל שמנו יש בו בנ"ט ואם לא נטל שמנו אוסר:
וליבטול ברובא - כי אין מכירו:
Tossafot
לא במאה - פי' בקונטרס והכי קאמר אין בהן להעלות בק"א של היתר אלא מאה של היתר לבד האיסור מותר ופריך והא מדרישא מין במינו שאתה הולך בו כל שעה להחמיר אפ"ה בטיל במאה כי ליכא נותן טעם דקתני אין בהן להעלות כו' בין אין בו כדי להחמיץ אסור וס"ד מאה ואחד בהדי איסור קאמר אלמא במאה בטיל מכלל דסיפא בששים דחילוק זה ביניהם דזה אינו צריך ק"א כשאין נותן טעם וזה צריך וזה הפירוש דחוק מאד דמאי ס"ד דמסדר הש"ס שיהא לשון המשנה משונה סיפא מרישא דכיון שפירש ק"א דסיפא היינו מאה ואחד של היתר למה לא יהיה מאה ואחד דרישא דמין במינו מאה ואחד של היתר כמו שמתרץ לבסוף ולא היה לו לטעות בכך ועוד דפריך במאה ואחד אמאי לא בטיל מי דחקו להצריך מאה ואחד של היתר ונראה דמשום האי פירכא דחקו בקונטרס לפרש בק"א של היתר מדפריך עליה כיון דמוקמת בק"א של היתר אמאי לא בטיל ונראה לפרש לא במאה כלומר מאה עם האיסור והמקשה סלקא דעתיה דמאה בלא איסור קאמר לכך פריך מדרישא בק"א ואין להעלות בק"א אסור היינו במאה של היתר וחד של איסור כמו בכל דוכתין דתרומה עולה בק"א היינו עם האיסור כדדרשינן ממנו שנפל בתוכו הרי הוא מקדשו הוי סיפא בששים דאי בק"א מאי חומרא במין במינו ממין בשאינו מינו דתרוייהו בק"א של היתר בטלי בפחות לא בטלי ומשני דרישא בעי' ק"א עם האיסור וסיפא מאה עם האיסור ואין בו להעלות בק"א דרישא וסיפא הוי פירושו ק"א עם האיסור והא דפריך וכי יש בו להחמיץ בק"א אמאי לא בטלי מילתא באפי נפשה היא ולאו אמאי דמשני קאי ומשום דחמוץ אין בו נתינת טעם גמור כשאר נתינת טעם קשיא ליה אמאי לא בטיל בק"א דלא הוי אלא כמו העמדה דחלב בעלמא דתנן בפרק כל הבשר (לקמן חולין דף קטז.) המעמיד בעור הקבה אם יש בה בנותן טעם אסורה משמע הא ליכא נותן טעם שרי אע"פ שהעמיד החלב משום דהעמדה לא חשיבא טעמא והוא הדין חימוץ ומשני שאור שאני דחמוצו קשה:
והאמר רבי יהודה מין במינו לא בטיל - הקשה ר"ת לישני הא דידיה הא דרביה משמיה דרבן גמליאל כדמשני בפ' התערובות (זבחים עט.) וי"ל דהכא אית ליה שינויא אחריתי וא"ת והלא סתם ציר יש בו מים כדאמרינן בהלוקח בהמה (בכורות כב.) הלוקח ציר מעם הארץ משיקו במים והוא טהור וא"כ אמרת סלק את מינו כמי שאינו ושאין מינו רבה עליו ומבטלו וי"ל דהכא מיירי בציר שאין בו מים דקתני רישא דג טמא שכבשו עם דג טהור כל גרב שהוא מחזיק סאתים אם יש בו משקל עשרה זוזים ביהודה שהוא חמש זוזים בגליל דג טמא צירו אסור פי' דג טמא צירו אסור ובגרב עצמו של דגים אין נותן מים פן יתקלקלו הדגים אי נמי י"ל מדקאמר שיעורו קרוב למאתים אלמא כל המאתים מבטלים הרביעית דאי לא בטלי ליה אלא המים לחודייהו א"כ לא הוו קרוב למאתים:,שאני ציר דזיעה בעלמא הוא - פי' לא אסור אלא מדרבנן ומיהו ציר שרצים אסור דאורייתא דתניא בהעור והרוטב (לקמן חולין קכ.) הטמאים לאסור צירן ורוטבן וקיפה שלהן ודרשא גמורה היא דהא קאמר התם וצריכי דאי כתב שרצים כו' ובפ"ק דבכורות (דף ו:) דפריך טעמא דכתב רחמנא גמל גמל ולר"ש את הגמל הא לאו הכי הוה אמינא חלב בהמה טמאה שרי והתניא הטמאים לאסור צירן ורוטבן כו' אע"ג דבתורת כהנים דריש נמי גבי דגים שקץ לאסור צירן ורוטבן וקיפה שלהן אסמכתא בעלמא היא והא דפריך פרק כל הבשר (לקמן חולין דף קיב:) לרב דאסר בשר שחוטה דאימלח עם בשר טרפה מהטמאים לאסור צירן ופריך ליה מדג טהור שמלחו עם דג טמא מותר פריך שפיר מדג אבשר דהא לכל הפחות צירו אסור מדרבנן אלא ש"מ דהא דשרי הכא בשמלחן זה עם זה משום דלא בלע הוא וקצת תימה כיון דצריך קרא בשרץ ובבהמה טמאה נמי דריש ליה בת"כ מדכתיב טמאים הם לכם ודגים דליכא קרא לא אסיר מדאורייתא היכי מייתי רבא התם ראיה מהטמאים לאסור ציר של טרפה:
בראשי לפתות - פי' בקונטרס ירק של לפת ואין משמע כן בסנהדרין בפרק כ"ג (סנהדרין דף יט:) דקאמר שנעשה בשרו כראשי לפתות משמע שהן השרשין שבקרקע וכן בשבת (דף קיח:) אמרינן מכבדו בראשי שומין ודגים גדולים:
והלכתא אין בגידין בנ"ט - למאי דקיימא לן אין בגידין בנותן טעם גיד הנשה אסור בהנאה דהכי מפרש פרק כל שעה (פסחים דף כב.) דפריך לרבי אבהו דאמר כל מקום שנאמר לא תאכלו כו' משמע נמי איסור הנאה ופריך והרי גיד כו' ומשני כשהותרה נבלה היא וגידה הותרה ומסיק דלמאן דאמר אין בגידין בנותן טעם ה"נ דאסור ואין לתמוה על מה שמוכרין ניקור בשר לעובדי כוכבים אע"פ שמעורב בו גיד דעובד כוכבים אינו נותן מעות אלא על דבר שיש בו טעם ולא על הגיד ומיהו ירך שלימה אסור לשלוח לעובד כוכבים לפי שמתכבד בו טפי כשהוא שלם ומתניתין (לעיל חולין דף צג:) דשולח אדם ירך לעובד כוכבים כו' מוקי לה התם דלא כר"ש דאמר אין בגידין בנותן טעם וגיד הנשה אסור בהנאה:,והלכתא אין בגידין בנותן טעם - פי' הקונטרס דווקא בו אבל שמנו יש בו נותן טעם ואי לא ניטל שמנו אסור ולעיל (חולין דף צז. ד"ה שאני) פירשתי בשם הרב ר"מ דלא החמירו בשומן יותר מבגיד גבי שאני חלב דמפעפע:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.