Guémara
[Le boucher dit à l'autre individu :] « Si tu avais fait la paix avec moi hier, ne t'aurais-je pas donné un morceau du bœuf engraissé que j'avais préparé hier ? » L'autre individu lui répondit : « J'en ai pourtant mangé de [ce bœuf], de la meilleure pièce. » Le boucher lui dit : « D'où en as-tu obtenu un morceau ? » L'autre lui dit : « Untel le non-juif l'a acheté et me l'a servi. » Le boucher lui dit : « J'avais préparé deux bœufs [hier]. L'un était casher, mais celui que tu as mangé était une terefa — c'est pourquoi je l'avais vendu à un non-juif [et non dans mon étal pour des Juifs]. »
אִי הֲוָה פָּיְיסַתְּ מִינַּאי, מִי לָא סְפַיִי לָךְ מִשּׁוֹר שֶׁל פַּטָּם דַּעֲבַדִי אֶתְמוֹל? אֲמַר לֵיהּ: אֲכַלִי מִשׁוּפְרֵי שׁוּפְרֵי. אֲמַר לֵיהּ: מְנָלָךְ? אֲמַר לֵיהּ: דִּזְבַן פְּלוֹנִי גּוֹי וּסְפָא לִי. אֲמַר לֵיהּ: תְּרֵי עֲבַדִי, וְהָהוּא טְרֵפָה הֲוָה.
Rabbi [Yehoudah HaNassi] dit, lorsqu'il entendit parler de cet incident : À cause de cet imbécile qui a agi de manière inconvenante [en vendant de la viande non casher au boucher non-juif sans l'annoncer publiquement], devrons-nous interdire [l'achat de viande dans] tous les étals [de bouchers non-juifs] de la ville ?!
אָמַר רַבִּי: בִּשְׁבִיל שׁוֹטֶה זֶה שֶׁעָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן, אָנוּ נֶאֱסוֹר כׇּל הַמָּקוֹלִין?!
La Guemara note que Rabbi [Yehoudah HaNassi] suit son propre raisonnement habituel, car Rabbi [Yehoudah HaNassi] a dit : Dans [une ville où il y a] des étals de boucherie [tenus par des non-juifs] et des bouchers juifs [qui leur fournissent la viande], toute viande trouvée en possession d'un non-juif [dans son étal] est permise [à la consommation]. On ne craint pas que cette viande provienne d'un animal terefa, car un boucher juif n'aurait pas vendu de la viande non casher à un non-juif pour qu'il la revende dans son étal.
רַבִּי לְטַעְמֵיהּ, דַּאֲמַר: מָקוֹלִין וְטַבָּחֵי יִשְׂרָאֵל, בָּשָׂר הַנִּמְצָא בְּיַד גּוֹי – מוּתָּר.
La Guemara présente une version alternative de la réaction de Rabbi [Yehoudah HaNassi] à l'incident cité : Il en est qui disent que Rabbi [Yehoudah HaNassi] dit : À cause de cet imbécile qui n'avait cherché qu'à causer du tort à son prochain [en inventant que la viande était une terefa], devrons-nous interdire [l'achat dans] tous les étals [non-juifs de la ville] ? [Ce boucher mentait vraisemblablement et la viande n'était pas du tout une terefa.]
אִיכָּא דְאָמְרִי, אָמַר רַבִּי: מִפְּנֵי שׁוֹטֶה זֶה דְּאִיכַּוַּון לְצַעוֹרֵיהּ לְחַבְרֵיהּ, אָנוּ נֶאֱסוֹר כָּל הַמָּקוֹלִין?!
[La Guemara remarque :] Selon cette version, la raison pour laquelle Rabbi [Yehoudah HaNassi] considère la viande comme permise est que le boucher n'avait cherché qu'à nuire à son prochain [et avait menti]. Cela implique que si tel n'était pas le cas [c'est-à-dire si la viande avait réellement été une terefa], toute la viande des étals non-juifs serait interdite. Mais n'est-il pas enseigné dans une baraïta que Rabbi [Yehoudah HaNassi] a dit : Dans [une ville où il y a] des étals de boucherie et des bouchers juifs, toute viande trouvée en possession d'un non-juif est permise [même sans présomption de mensonge] ? [La Guemara répond :] C'est différent ici, car il a été établi [avec certitude] qu'une viande interdite circule dans les étals [de la ville, ce qui constitue un hazaka — une présomption fondée sur un fait avéré].
טַעְמָא דְּאִיכַּוַּון לְצַעוֹרֵיהּ לְחַבְרֵיהּ, הָא לָאו הָכִי, אָסוּר. וְהָתַנְיָא: רַבִּי אוֹמֵר: מָקוֹלִין וְטַבָּחֵי יִשְׂרָאֵל, בָּשָׂר הַנִּמְצָא בְּיַד גּוֹי מוּתָּר! שָׁאנֵי הָכָא, דְּאִיתַּחְזַק אִיסּוּרָא.
§ [À propos de la viande trouvée en possession d'un non-juif, la Guemara cite une discussion connexe.] Rav dit : La viande, dès lors qu'elle est soustraite à la vue [et qu'elle n'est plus sous surveillance, même un court instant], est interdite [car on doit craindre qu'elle ait été échangée contre de la viande non casher]. La Guemara soulève une objection depuis une baraïta : Rabbi [Yehoudah HaNassi] a dit : Dans [une ville où il y a] des étals de boucherie et des bouchers juifs, toute viande trouvée en possession d'un non-juif est permise. [La Guemara répond :] La viande trouvée en possession d'un non-juif est différente [car elle n'a pas été laissée sans surveillance : elle était dans les mains du non-juif tout le temps].
אָמַר רַב: בָּשָׂר, כֵּיוָן שֶׁנִּתְעַלֵּם מִן הָעַיִן – אָסוּר. מֵיתִיבִי: רַבִּי אוֹמֵר: מָקוֹלִין וְטַבָּחֵי יִשְׂרָאֵל, בָּשָׂר הַנִּמְצָא בְּיַד גּוֹי – מוּתָּר. נִמְצָא בְּיַד גּוֹי – שָׁאנֵי.
[La Guemara soulève une autre objection contre la règle de Rav.] Viens entendre la baraïta suivante : Concernant neuf boutiques [d'une ville], toutes vendant de la viande provenant d'un animal abattu selon les règles [casher], et une [autre boutique] vendant de la viande de nevela [carcasse non casher], et [un individu] qui acheta dans l'une d'elles sans savoir laquelle [il a fréquentée] — dans ce cas de doute [safek], la viande est interdite. Mais dans le cas de [viande] trouvée [par terre, à l'extérieur, sans qu'on sache d'où elle provient], on suit la majorité [et elle est permise, puisque la majorité des boutiques est casher]. [Cela contredit la règle de Rav, car la viande trouvée a bien été soustraite à la vue.] La Guemara répond : [La baraïta traite] ici aussi [d'un cas où la viande n'était pas sans surveillance mais] avait été trouvée en possession d'un non-juif.
תָּא שָׁמַע: תֵּשַׁע חֲנוּיוֹת, כּוּלָּן מוֹכְרוֹת בְּשַׂר שְׁחוּטָה, וְאַחַת מוֹכֶרֶת בְּשַׂר נְבֵלָה, וְלָקַח מֵאַחַת מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה מֵהֶן לָקַח – סְפֵקוֹ אָסוּר, וּבְנִמְצָא הַלֵּךְ אַחַר הָרוֹב. הָכָא נָמֵי – בְּנִמְצָא בְּיַד גּוֹי.
[La Guemara cite encore une autre objection contre Rav.] Viens entendre la michna suivante (Makhchirim 2:9) : Si l'on a trouvé de la viande dans une ville habitée à la fois par des Juifs et des non-juifs — si la viande est crue, on suit la majorité des bouchers [de sorte que si la majorité est juive, la viande est présumée casher]. Et si la viande est cuite, on suit la majorité des consommateurs de viande [car même si la majorité des bouchers est juive, si la viande a été cuisinée par un non-juif, elle est interdite à cause des règles de bishouleï akhoum]. Cette michna indique qu'il y a des circonstances dans lesquelles la viande [trouvée et donc soustraite à la vue] est permise [ce qui contredit Rav].
תָּא שְׁמַע: מָצָא בָּהּ בָּשָׂר (אִם חַי) – הַלֵּךְ אַחַר רוֹב טַבָּחִים, וְאִם מְבוּשָּׁל – הַלֵּךְ אַחַר רוֹב אוֹכְלֵי בָשָׂר.
[La Guemara anticipe une réponse potentielle :] Et si tu voulais dire que [cette michna] traite, ici aussi, d'un cas où la viande est trouvée en possession d'un non-juif — [on peut objecter :] si la viande est cuite, [la michna dit] qu'on suit la majorité des consommateurs de viande. Mais voyons [simplement] : si c'est un non-juif qui la tient, [c'est interdit] ; si c'est un Juif qui la tient, [c'est permis] ! [La Guemara répond :] De quel cas traite-t-on ici ? D'un cas où [la viande se trouve] à terre, et quelqu'un [se] tient [là] et la regarde [sans interruption depuis le moment où elle est tombée], de sorte qu'elle n'a jamais été sans surveillance. Cependant, cette personne ne sait pas si c'est un Juif ou un non-juif qui l'a laissée tomber, et il faut donc se fonder sur la majorité [des habitants] de la ville.
וְכִי תֵּימָא: הָכָא נָמֵי בְּנִמְצָא בְּיַד גּוֹי, מְבוּשָּׁל הַלֵּךְ אַחַר רוֹב אוֹכְלֵי בָשָׂר? וְנֶחְזֵי: אִי דְּגוֹי נָקֵיט לֵיהּ, אִי דְּיִשְׂרָאֵל נָקֵיט לֵיהּ! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן: בְּעוֹמֵד וְרוֹאֵהוּ.
[La Guemara soulève encore une autre objection contre l'opinion de Rav, tirée cette fois d'une michna (Chekalim 19a).] Viens entendre : Concernant de la viande trouvée dans les zones périphériques [de Jérusalem, hors de la ville], si [on la trouve] en membres [entiers], [c'est de la viande de] nevela [car la carcasse d'un animal non correctement abattu était généralement débitée en membres entiers, donnée aux chiens ou vendue à des non-juifs]. Mais si elle est en petits morceaux, elle est présumée casher et permise à la consommation [car la viande casher était habituellement débitée en petits morceaux]. Cette michna indique que même [de la viande qui a été] soustraite à la vue peut rester permise. Et si tu voulais dire que [cette michna] traite, elle aussi, d'un cas où quelqu'un [se] tient là et la surveille [sans interruption] — pourquoi la viande en membres entiers serait-elle [présumée] nevela ?
תָּא שְׁמַע: נִמְצָא בַּגְּבוּלִין, אֵבָרִים – נְבֵלוֹת, חֲתִיכוֹת – מוּתָּרוֹת. וְכִי תֵּימָא: הָכָא נָמֵי בְּעוֹמֵד וְרוֹאֵהוּ, אֵבָרִים נְבֵלוֹת – אַמַּאי?
[La Guemara répond :] Cette michna ne soulève de difficulté que selon [l'interprétation de] Rav [puisque Rav interdit la viande soustraite à la vue, et cette michna semble permettre les petits morceaux même s'ils l'ont été]. Mais n'a-t-il pas été dit à propos de cette michna [elle-même, dans une discussion directe] : Rav dit que [la formulation correcte de la michna est que] les petits morceaux sont « permis » au sens où ils ne confèrent pas d'impureté [aux personnes ou aux objets qu'ils touchent] et que celui qui en mange n'encourt pas de flagellation [comme ce serait le cas pour une nevela avérée] — mais ils ne sont pas réellement permis à la consommation [selon lui, en raison de la règle de soustraction à la vue]. Et Lévi dit : La michna signifie que les petits morceaux de viande sont même permis à la consommation.
מִידֵּי הוּא טַעְמָא אֶלָּא לְרַב, הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ: רַב אָמַר מוּתָּרוֹת מִשּׁוּם נְבֵלָה, וְלֵוִי אָמַר מוּתָּרוֹת בַּאֲכִילָה.
[La Guemara conclut :] Et cette règle de Rav [que la viande soustraite à la vue est interdite] n'a pas été formulée explicitement par Rav. Elle a plutôt été déduite par inférence [à partir d'un incident]. Car Rav était assis [un jour] au gué [du fleuve] Ichtetit [et surveilla l'incident suivant]. Il vit un certain homme qui [était en train de]
וְהָא דְּרַב, לָאו בְּפֵירוּשׁ אִתְּמַר, אֶלָּא מִכְּלָלָא אִתְּמַר. דְּרַב הֲוָה יָתֵיב אַמַּבָּרָא דְּאִישְׁתַּטְיָא, חַזְיֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה קָא
Rachi
אי הוות פייסת מינאי - אם היית שלם עמי. שונאים היו זה לזה:,דעבדי אתמול - ששחטתי אתמול:
שעשה שלא כהוגן - שמכר טרפה לעובד כוכבים למוכרה במקולין והטעה את חבירו ולקח מן העובד כוכבים:,אנו נאסור - בתמיה מליקח בשר היום מן העובד כוכבים במקולין הואיל ורוב טבחי ישראל:
מקולין - מיישל"ת:,מקולין וטבחי ישראל - כלומר מקולין העומדין בעיר וטבחי ישראל מתעסקין בהם:,בשר הנמצא ביד עובד כוכבים - שם שלוקחו מן הטבחים להשתכר בו דהוא ודאי לא שחטה:,מותר - דבתר רוב טבחים אזלינן ולטרפה ליכא למיחש דאם איתא דאיכא טרפה לא הוה מזבין ליה כדי למוכרה במקולין:
דאיכוון לצעוריה לחבריה - ושקר דבר:,אנו נאסור - היום את המקולין שבעיר וליקח בשר מן העובד כוכבים אף היום מותרים הואיל ולא הכריזו:
ומקשינן טעמא דלצעוריה הא - אמת דבריו נאסרין והתניא כו' וכיון דבחזקת היתר הן משום חד עובד כוכבים מי מתסרי כולהו:,דאיתחזק איסורא - דטרפה וזה לא נזהר בה שהרי מכרה לעובד כוכבים ויש לחוש שמכר הימנה לעובדי כוכבים הרבה:
שנתעלם מן העין - שהיה שעה אחת שלא ראהו ואפילו היה מונח על שלחנו:,נמצא ביד עובד כוכבים שאני - שהיתה בחזקת המשתמר והוא לא שחטה וטרפה לא מכרו לו למוכרה כאן אבל בשר המונח שמא עורבים חלפוהו:
ספקו אסור - דנפקא לן מקראי בפרק בתרא דיומא (דף פד:) ובפ"ק דכתובות (דף טו.) כל קבוע כמחצה על מחצה דמי וזה מן הקבוע לקח אבל נמצא דנייד הלך אחר הרוב דהשתא לאו קבוע הוא:
מצא בה בשר - משנה היא בטהרות עיר שישראל ועובדי כוכבים דרין בה:,הלך אחר רוב טבחים - אם רובן ישראל כשר:,ואם מבושל - אע"פ שהטבחים רובן ישראל אחר רוב אוכלי בשר שבעיר אזלינן דמבושל לאו מטבחים נפל ואפילו רוב טבחים ישראל אסור דשמא עובד כוכבים בשלו:
אי עובד כוכבים נקיט ליה - אסור דבסתמא הוא בשלו אלא ודאי בנמצא מוטל לארץ קאמר וקאמר ברוב טבחי ישראל מותר:,בעומד ורואהו - משעה שנפל מיד האדם לשם ובעודו ביד הבעלים לא נאסר ואפי' היה עובד כוכבים דהא נמצא ביד עובד כוכבים מותר:
נמצא בגבולין - משנה היא במסכת שקלים בשר הנמצא בעזרה אברים עולות שכן דרך לנתחה לנתחים נמצא בגבולין אברים נבלות שכן דרך לחתכה לאברים ולהשליכה לאשפה:,חתיכות מותרות - וברוב טבחי ישראל קאמר וכיון דנחתכות לחתיכות ודאי לאכילה קיימי:
מותרות משום נבלה - דלא מטמאי ואי אכיל לה לא לקי דספק הוא ומיהו באכילה אסורה ואילו אברים נינהו מחזקינן להו בודאי נבלה ולקי:
והא דרב - דנתעלם מן העין:,אמברא דאישתטית - על מקום מעבר של אותו נהר:
Tossafot
אנן נאסור את כל המקולין - מקולין הם אותם עובדי כוכבים שלוקחין בשר מן הטבח להשתכר בו וקאמר דאין לנו לאסור מליקח בשר היום משאר מקולין ולחוש שכמו שמכרה לזה טרפה למוכרה במקולין אע"פ שלא הכריזו כן מכר לאחרים המוכרים במקולין או כמו שמכר זה הטבח טרפה כמו כן עשו שאר טבחים זה אין לחוש ושרו שאר מקולין הואיל ורוב טבחי ישראל לבד מההוא עובד כוכבים דזבנה מיניה:
רבי לטעמיה דאמר מקולין וטבחי ישראל בשר הנמצא ביד עובד כוכבים מותר - ולא חיישינן שמא יביא עובד כוכבים מנבלה שבביתו למכור במקולין או אם מכר אחד מן הטבחים טרפה לעובד כוכבים הבא לקנות ממנו לאכילה ולא כדי למכור במקולין אין לאסור בשביל כך מקולין דעובדי כוכבים דבתר רוב בשר אזלינן שקונים מטבחים ישראל כדי למכור במקולין שהיא כשירה:
טעמא דאיכוון לצעוריה הא לאו הכי אסור והתניא כו' - פירוש דשרינן בשר הנמצא ביד עובד כוכבים דאזלינן בתר רובא ולא חיישינן שמא הביא נבלה מביתו למכור במקולין הכא נמי ניזיל בתר רובא ולא ניחוש לשאר מקולין ומשני שאני התם דאיתחזק איסורא פירוש הוחזק שיש איסור במקולין:
אמר רב בשר שנתעלם מן העין אסור - ואפילו בעיר שיש בה רוב טבחי ישראל דחיישינן שמא עורבין אייתו נבלה מרובא דעלמא וחלפוה וחומרא בעלמא הוא משום עובדא דהוה כדלקמן:
ספקו אסור - דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי והא דקיי"ל מדאורייתא חד בתרי בטיל היינו היכא שמעורב ואינו ניכר האיסור אבל הכא ידוע האיסור בדוכתיה וחנות המוכרת בשר נבלה ובדבר חשוב אפי' מעורב לא בטיל ואמר כל קבוע כו' כדאמר בפ' התערובת (זבחים עג.) גבי תערובת בעלי חיים דחשיבי ולא בטלי דפריך ונמשוך ונקריב חד מינייהו ונימא כל דפריש מרובא פריש ומשני נמשוך בתמיה הוה ליה קבוע וכל קבוע כו' ועיקר הטעם אינו משום קבוע אלא משום דבעלי חיים לא בטלי כמו דבר שדרכו לימנות:,ובנמצא הלך אחר הרוב - וא"ת דבמקום שמכריזין והכריזו משום טרפה אחת אסרינן כל המקולין של עובדי כוכבים ולא אזלינן בתר דישראל דהוי רובא וכשר וכן במקום שאין מכריזין לא אזלינן בתר רוב כשרים ומיהו איכא למימר דהתם משום דמקולין הוו להו קבוע אבל קשה דבשר הנמצא ביד עובד כוכבים שלא במקולין אסור ביום שהכריזו ולא אמרינן הלך אחר הרוב אע"ג דשרינן הכא נמצא ביד עובד כוכבים דמסתברא דהא דאמר רבי לעיל מקולין וטבחי ישראל בשר הנמצא ביד עובד כוכבים מותר היינו במקום שמכריזין ולא הכריזו אבל הכריזו אסור אף על גב דקתני נמצא דמשמע שלא במקולין ועוד דאסרינן במקום שאין מכריזין לקנות מן העובד כוכבים במקולין אע"פ שרוב טבחי ישראל דחיישינן דלמא אתרמי לטבחי ישראל טרפה ולא אזלינן בתר רוב בהמות דכשרות אע"ג דלקמן שרי כבדי וכולייתא דשדו עורבי במעלי יומא דכפורי משום דהיתרא שכיח טפי ולא חיישינן דלמא של טרפות הן כדפירש בקונטרס התם לקמן משום דרוב בהמות אינן טרפות ונראה דתקנתא בעלמא הוא שעשו חכמים במקום שאין מכריזין שלא לקנות מן העובדי כוכבים לכתחלה אע"פ שרוב טבחי ישראל וכן במקום שמכריזין והכריזו שלא לקנות משום עובד כוכבים כי ההיא דאמר (נדה דף סא:) בגד שאבד בו כלאים לא ימכרנו לעובד כוכבים דלמא אתי לזבוני לישראל אע"ג דמן הדין לא הוה לן למיחש דאזלינן בתר רובא:,הכא נמי כשנמצא ביד עובד כוכבים - וא"ת דאמר בפ"ק דפסחים (דף ט: ושם ד"ה היינו) תשעה צבורים של מצה ואחד של חמץ ואתא עכבר ושקל כו' היינו תשעה חנויות דספקו אסור פירש ואתא עכבר ושקל היינו סיפא והשתא כי שקל נמי עכבר מן הצבורים לישתרי כי הכא דשרינן נמצא ביד עובד כוכבים דמה לי נמצא בפי עכבר ומה לי נמצא ביד עובד כוכבים דאזלינן בתר הרוב ויש לומר דהתם איירי שראינו שלקח מן הצבורים שנולד הספק במקום הקביעות ובפ' התערובת (זבחים דף עג:) דפריך ונכבשינהו וניניידו ונימא כל דפריש מרובא פריש ומאי קושיא והלא כיון דחזינן בשעה שפירש דמתייליד ספקא במקום קביעות הוי כמחצה על מחצה יש לומר דהתם פריך שנעשה בענין זה שלא נראה בשעה שיפרוש וא"ת דהתם משני גזירה שמא יקח מן הקבוע אמאי לא אסרינן הכא נמי גבי נמצא ביד עובד כוכבים משום גזירה שמא יקח מן הקבוע וכ"ת דהתם נמי אם פרשו מעצמם שרו אלא דלכתחלה הוא דאסור לעשות כן גזירה שמא יקח מן הקבוע דא"כ אמאי ירעו עד שיסתאבו כיון דפירשו מעצמם מותרים ותו הא דאמרינן התם כוס של עובד כוכבים שנפל לאוצר מלא כוסות כולן אסורים פירש א' מהם לרבוא ומרבוא לרבוא מותרין למה לי נתערב ברבוא כיון דפירש הוא מותר דמרובו פריש אלא משמע דאסור גזירה שמא יקח מן הקבוע ואין סברא לחלק בין קדשים ועבודת כוכבים לשאר איסורים וי"ל דהכא לא שייך כלל למיגזר שמא יקח מן הקבוע כיון שהאיסור ידוע במקומו ואין חנות המוכרת נבלה מעורבת אלא ידועה במקומה אבל כשהאיסור מעורב אי שרי ליה כי פריש אתי ליקח מן הקבוע ודוקא התם שהאיסור מעורב בהיתר ור"ת היה מתיר כשנכנס זאב בעדר ודרס שנים או שלשה טלאים כל חד וחד מטעם כל דפריש מרובא קפריש ואין נראה אלא דוקא כשהאיסור ידוע כדפירשתי:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.