Traité Chullin

64a

Étude de Chullin 64a

Étude de la Guémara 64a

Guémara

Les embryons de poissons [c'est-à-dire les œufs de poissons tels qu'ils se trouvent encore dans les entrailles du poisson].

עוּבְּרֵי דָּגִים.

La Guemara poursuit : Et il est enseigné dans une baraïta à propos des œufs [d'oiseau] : Voici les signes [permettant d'identifier] les œufs d'oiseaux [caschers] : tout œuf qui est renflé et arrondi [dans sa forme générale], de sorte que l'un de ses bouts est arrondi [comme une jarre] et l'autre bout est pointu — [cet œuf] est cascher [provient d'un oiseau pur]. Si ses deux bouts sont arrondis ou ses deux bouts sont pointus — [ces œufs] sont non-caschers [proviennent d'oiseaux impurs]. Si le blanc [albumine] est à l'extérieur et le jaune [vitellus] à l'intérieur — il est cascher. Si le jaune est à l'extérieur et le blanc à l'intérieur — il est non-cascher. Si le jaune et le blanc sont mélangés l'un à l'autre — c'est assurément l'œuf d'un reptile [shérèts]. Par conséquent, s'il est possible de reconnaître un œuf cascher grâce à ces signes, il n'est pas nécessaire de s'en remettre à la parole du non-Juif [pour déterminer l'espèce].

וְתַנְיָא גַּבֵּי בֵיצִים: אֵלּוּ הֵן סִימָנֵי בֵיצִים – כָּל שֶׁכּוֹדֶרֶת וַעֲגוּלְגּוֹלֶת, רֹאשָׁהּ אֶחָד כַּד וְרֹאשָׁהּ אֶחָד חַד – טְהוֹרָה, שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ כַּדִּין אוֹ שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ חַדִּין – טְמֵאִין. חֶלְבּוֹן מִבַּחוּץ וְחֶלְמוֹן מִבִּפְנִים – טְהוֹרָה, חֶלְמוֹן מִבַּחוּץ וְחֶלְבּוֹן מִבְּפָנִים – טְמֵאָה, חֶלְמוֹן וְחֶלְבּוֹן מְעוֹרָבִין זֶה בָּזֶה – בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא בֵּיצַת הַשֶּׁרֶץ.

La Guemara répond : Non, [la baraïta] est nécessaire dans le cas où les œufs ont déjà été coupés [en deux], et l'on ne peut plus connaître leur forme originelle [rond/pointu]. La Guemara objecte : Mais qu'il [l'examinateur] inspecte le jaune et le blanc, pour voir lequel est à l'intérieur et lequel est à l'extérieur ! La Guemara répond : [La baraïta] traite d'un cas où les œufs sont battus dans un bol [et tout est mélangé], ce qui rend cet examen impossible.

לָא צְרִיכָא, דַּחֲתוּכוֹת. וְלִיבְדּוֹק בְּחֶלְמוֹן וְחֶלְבּוֹן? בִּטְרוּפוֹת בִּקְעָרָה.

La Guemara réplique : Mais dans un tel cas [où les œufs sont battus et mélangés], peut-on seulement acheter des œufs [battus ainsi] à des non-Juifs ? N'est-il pas enseigné dans une autre baraïta : On ne peut vendre l'œuf d'une tereifa [bête ou volaille présentant un défaut mortel qui la rend non-cachère] à un non-Juif que s'il est battu dans un bol ; par conséquent, on ne peut pas acheter de non-Juifs des œufs battus dans un bol, car ils pourraient provenir de tereifot ? [Si c'est le cas,] il ne peut donc pas être question dans la baraïta d'un cas où les œufs sont mélangés, et [en réalité] on devrait pouvoir inspecter le jaune et le blanc.

וּכְהַאי גַּוְונָא מִי זָבְנִינַן מִינַּיְיהוּ? וְהָא תַּנְיָא: אֵין מוֹכְרִין בֵּיצַת טְרֵפָה לְגוֹי, אֶלָּא אִם כֵּן טְרוּפָה בִּקְעָרָה; לְפִיכָךְ אֵין לוֹקְחִין מֵהֶם בֵּיצִים טְרוּפוֹת בִּקְעָרָה.

Rabbi Zeira dit plutôt : Les signes [permettant d'identifier] un œuf cascher ne sont pas valides au regard de la loi de la Torah [mais seulement d'ordre rabbinique]. Car si tu ne dis pas ainsi, tu te heurtes à une difficulté avec ce qu'enseigne Rav Assi : il y a huit espèces d'oiseaux dont le statut [cascher ou non] est incertain [et l'on ne sait s'ils sont caschers ou non]. Pourquoi cette incertitude ? Qu'on inspecte leurs œufs au moyen des signes décrits dans la baraïta pour déterminer s'ils sont caschers ! Il faut donc en déduire que les signes [des œufs] ne valent pas comme preuve au regard de la loi de la Torah, et l'on ne peut s'y fier [pour lever une incertitude halachique].

אֶלָּא אָמַר רַבִּי זֵירָא: סִימָנִין לָאו דְּאוֹרָיְיתָא, דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, הָא דְּאָמַר רַב אַסִּי: שְׁמֹנָה סְפֵיקוֹת הֵן – לִיבְדּוֹק בְּבֵיצִים דִּידְהוּ! אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ: סִימָנִין לָאו דְּאוֹרָיְיתָא.

La Guemara demande : Mais si l'on ne peut se fier à ces signes [au regard de la Torah], dans quel contexte halachique la baraïta les enseigne-t-elle ? La Guemara répond : Voici ce que dit la baraïta : Si ses deux bouts sont arrondis, ou ses deux bouts sont pointus, ou que le jaune est à l'extérieur et le blanc à l'intérieur — [l'œuf] est assurément non-cascher. Mais si l'un de ses bouts est pointu et l'autre arrondi, et que le blanc est à l'extérieur et le jaune à l'intérieur, et que le non-Juif te dit : « C'est l'œuf d'un tel oiseau, et cet oiseau est cascher » — on peut alors se fier à lui [combinaison de la parole du non-Juif et des signes comme confirmation]. Mais si [le non-Juif] ne précise pas le type d'oiseau, ou si l'on trouve simplement des œufs présentant ces signes sans autre précision, on ne peut pas s'y fier — car il existe des œufs de corbeau qui ressemblent à ceux d'une colombe.

אֶלָּא לְמַאי הִלְכְתָא קָתָנֵי לַהּ? הָכִי קָאָמַר: שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ כַּדִּין, אוֹ שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ חַדִּין, אוֹ חֶלְמוֹן מִבַּחוּץ וְחֶלְבּוֹן מִבִּפְנִים – וַדַּאי טְמֵאָה. רֵישֵׁיהּ חַד חַד, רֵישֵׁיהּ חַד כַּד, וְחֶלְבּוֹן מִבַּחוּץ וְחֶלְמוֹן מִבִּפְנִים, וְאָמַר לָךְ שֶׁל עוֹף פְּלוֹנִי וְטָהוֹר הוּא – סְמוֹךְ עֲלֵיהּ. בִּסְתָמָא – לָא תִּסְמוֹךְ עֲלֵיהּ, דְּאִיכָּא דְּעוֹרְבָא דְּדָמֵי לִדְיוֹנָה.

Le Maître [la baraïta] a dit : Si le blanc et le jaune sont mélangés l'un à l'autre — c'est assurément l'œuf d'un reptile [shérèts], et non d'un oiseau non-cascher. La Guemara demande : Dans quel contexte halachique cette information est-elle nécessaire ? Dans tous les cas, l'œuf est interdit. Rav Oukva bar 'Hama dit : La baraïta veut dire que si [un embryon a commencé à se] former [à l'intérieur] et que [l'œuf] a été percé [permettant de le toucher], cela transmet l'impureté rituelle à condition que l'embryon ait au moins le volume d'une lentille — car la carcasse d'un reptile de cette taille est une source d'impureté rituelle.

אָמַר מָר: חֶלְבּוֹן וְחֶלְמוֹן מְעוֹרָבִין זֶה בָּזֶה – בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא בֵּיצַת הַשֶּׁרֶץ. לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רַב עוּקְבָא בַּר חָמָא: לוֹמַר שֶׁאִם רִיקְּמָה וְנִיקְּבָה בְּכַעֲדָשָׁה – מְטַמֵּא.

Ravina objecte à cela : Mais peut-être est-ce l'œuf d'un serpent, dont la carcasse ne transmet pas l'impureté rituelle, même si le blanc et le jaune de ses œufs sont mélangés ensemble ? Rava dit plutôt : La baraïta n'enseigne pas à propos de l'impureté rituelle, mais plutôt que si [un embryon] s'est formé à l'intérieur de l'œuf et que quelqu'un l'a mangé, il est passible de flagellation [malkot] en raison de l'interdiction [du verset] : « Tout reptile qui rampe sur la terre est une abomination ; il ne sera pas mangé » (Vayikra 11, 41).

מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא: וְדִלְמָא דְּנָחָשׁ הִיא? אֶלָּא אָמַר רָבָא: שֶׁאִם רִיקְּמָה וְאָכְלָה – לוֹקֶה עָלֶיהָ מִשּׁוּם ״שֶׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ״.

La Guemara demande : Si c'est ainsi [et que la règle concerne l'interdiction alimentaire], pourquoi [la baraïta] mentionne-t-elle spécifiquement l'œuf d'un reptile non-cascher [shérèts] ? La même règle s'appliquerait également à celui qui mange l'embryon d'un oiseau cascher [une fois qu'il s'est formé] ! Dans tous les cas, la flagellation s'applique, comme il est enseigné dans une baraïta à propos du verset : « Tout reptile qui rampe sur la terre »,

אִי הָכִי, מַאי אִירְיָא דִּטְמֵאָה? אֲפִילּוּ דִּטְהוֹרָה נָמֵי! דְּתַנְיָא: ״כׇּל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ״ –

Rachi

עוברי דגים - ביצי הדגים כמות שהן מחוברים יחד:

שכודרת - עבה ככדור פלוט"א:,כודרת ועגולגולת - חדא היא דאי תנא עגולגולת לחודה הוה משמע עגולה כעדשה וכגבינה להכי תנא כודרת ועגולגולת כעיגולה של כדור שאינה קלושה אלא עגולה בעובי והדר מפרש ראשה אחד כד וראשה אחד חד דלא ככדור ממש אלא משוכה לארכה ועגולה לרחבה:,כד - פלט"א בלע"ז. שאינו חד אלא ככדור:,חלבון - אלבו"ן:,חלמון - מויי"ל:,ביצת השרץ - צב והלטאה מטילין ביצים. ולקמן מפרש למאי הלכתא אשמעינן שהיא ביצת השרץ ליתני טמאה סתמא:

בחתוכות - דליכא למיקם אכודרת ועגולגולת:,בטרופות בקערה - שהכל מעורב:

אין מוכרין - ביצת של תרנגולת טרפה לעובד כוכבים דילמא הדר ומזבין לה לישראל אלא א"כ טרופה בקערה דתו לא זבין לה ישראל מיניה לפיכך הואיל ומותר למכור להם ביצה טרופה בקערה אין לוקחין ביצים טרופות דלמא דטרפה הואי וזבנה ישראל ניהליה:

הכי גרסינן אלא אמר ר' זירא סימנים לאו דאורייתא - הנך סימני ביצים לאו הלכה למשה מסיני נינהו ולא סמכינן עלייהו:,ח' ספיקות הן - בעופות כדאמרן לעיל בשמעתא:,ליבדוק בביצים דידהו - ומהם הוא ניכר אם עוף טהור הוא:

ודאי טמאה - ואי אמר לך עובד כוכבים של עוף פלוני טהור הוא ודאי משקר:,אבל ראש אחד כד כו' - סייעתא הוו הנך סמנים לעובד כוכבים לדבריו אי אמר לך של עוף פלוני טהור סמוך עליה דקא מסייעי ליה סימני ואי לא לא תסמוך עליה:,ה"ג דאיכא דעורבא דדמי לדיונה:

ריקמה - נוצר השרץ בתוכה:,וניקבה - שיוכל ליגע בריקום:,של נחש דומה לשל שרץ וטומאה אין בה:

השורץ על הארץ - ואי לא אשמעינן שהיא ביצת השרץ אלא טמאה סתם ה"א משום עוף טמא הוא דאסירא ובעי לאתרויי ביה משום שרץ העוף ואי אתרו ביה משום שרץ הארץ לא לקי:

Tossafot

כודרת - פי' הקונט' כדור פלוט"א בלעז משמע דגרס כודרת ברי"ש דכדור שהוא פלוט"א אחרונה ברי"ש כדאמר בחגיגה (דף ג) דברי חכמים כדרבונות ככדור של בנות ומהא דכתיב (ישעיהו כב) צנוף יצנפך [צנפה] כדור אל ארץ רחבת ידים ופי' שם בקונטרס פלוט"א אין ראיה משם דא"כ הוה ליה למימר ככדור אלא אומר ר"ת דכף שימוש הוא כגר שהולך וגולה אל ארץ רחבת ידים במקום שאין מכירים אותו דור כמו (תהלים פד) (גר) מדור באהלי רשע ובסוף פרק אין מעמידין (ע"ז דף מ.) גריס בקונט' כודדת בדל"ת ופירש עגולה ככד:

סימנין לאו דאורייתא - אומר ר"ת דדוקא סימני ביצים משום דאיכא דעורב דדמו לדיונה אבל סימני עוברי דגים דאורייתא יש לסמוך עליהם כדאמר סוף פרק אין מעמידין (ע"ז דף מ. ושם) דאמר רב קרבי דגים אין נקחין אלא מן המומחה ופריך ל"ל מומחה לבדוק בסימנין דתניא כסימני ביצים כו' ומשני שנימוחו ולא משני סימנים לאו דאורייתא וכי תימא משום דמשמע ליה דבכל ענין אין ניקחין אלא מן המומחה אפילו אמר של דג פלוני וטהור דאז היה ראוי לסמוך עליו דעל כרחך לא איירי בכל ענין דבאומר מלחתים נקחים אף שלא מן המומחה ועל זה אנו סומכים לאכול אותן דגים שקורין ברבט"א בלע"ז ואפילו לא ידעינן אם נשרו הקשקשין בשעה שעולה מן המים סמכינן אסימני עוברי דגים ומיהו בירושלמי משמע דאין לסמוך על סימני עוברי דגים דגרסי' התם נתן בר אבא קם קמיה דשמואל אמר ידענא מפרשא בין עוברי דגים טהורים לעוברי דגים טמאים עוברי דגים טמאים עגולים עוברי דגים טהורים ארוכים אחזי ליה (דהדר בקליפתה) אמר ליה כזה מהו א"ל טמא אמר ליה לא ביש לי דאמרת על טהור טמא אלא סופך לומר על טמא טהור אלמא אין בודקין בסימנין כדהדר ליה שמואל לנתן בר אבא ומשמע אפי' על סימני הברייתא אין לסמוך מדלא אמר לו שיבדוק בסימני הברייתא וגם מה שאמר נתן בר אבא הן סימני הברייתא והש"ס דידן הוה מצי לשנויי הכי אלא דשפיר קא משני ומה שאנו לוקחין מן העובדי כוכבים ביצים אע"פ שאינם אומרים של עוף פלוני וטהורים הם אנו סומכים על רוב ביצים שמצויין בינינו דשל עופות טהורים הם ומה שאנו לוקחים מן העובדי כוכבים אובליא"ש וקנטיא"ש שנילושו בביצים אע"ג דאסרי' הכא ליקח מהם ביצים טרופות בקערה לא דמיא דהכא איכא ריעותא מדזבין להו עובד כוכבים טרופות בקערה ש"מ דמוכחא מילתא דישראל מכרם לו לפי שהיו של טרפה אבל עיסה שנלושה בביצים לא חיישינן ואזלינן בתר רוב ביצים שאינן של טריפות ולא חיישינן שמא היה בהם דם דרוב ביצים אין בהם דם ומעשים בכל יום שאנו אוכלין ביצים מגולגלות אע"פ שאין יכולות ליבדק ומיהו ר"ת היה אוסר ליקח מן העובדי כוכבים אובליא"ש וקנטיא"ש משום בשולי עובדי כוכבים אע"ג דאמר בירושלמי דפת נמנו עליו והתירוהו שאני הכא שנילושו בביצים ונאסרו מטעם שלקות שלא היה בכלל ההיתר דשתי גזירות היו דגזרה דפת מי"ח דבר דגזור תלמידי שמאי והלל אבל גזרה דשלקות קדמה הרבה תדע מדבעי למימר בסוף פרק אין מעמידין (ע"ז דף לז:) דהויא מדאורייתא מדכתיב אוכל בכסף תשבירני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי מה מים שלא נשתנו אף אוכל שלא נשתנה ולבסוף מסיק דקרא אסמכתא בעלמא הוא ואי מי"ח דברים היתה לא היה טועה בה הש"ס שידועות לכל היו כדאמר בפרק אין מעמידין (עבודה זרה דף לו.) שפשט איסורן בכל ישראל ומיהו נראה דאע"ג דאמרינן הלכה כמאן דאסר ביצים משום בישולי עובדי כוכבים בפ' אין מעמידין דתניא כוותיה מכל מקום עיסה שנלושה בביצים אין לאסור משום דקמחא עיקר כיון דמברכין עליה המוציא לחם מן הארץ ואנו סומכין על היתר דירושלמי דפת ואמרינן בפרק אין מעמידין (עבודה זרה לח.) גבי (קרבי דגים) אין בהם משום בישולי עובדי כוכבים ואי עבדינהו עובד כוכבים כסא דהרסנא יש בהם משום בישולי עובדי כוכבים ופריך פשיטא ומשני מהו דתימא הרסנא עיקר קמ"ל קימחא עיקר משמע דאי הוה הרסנא עיקר היה מותר ואע"פ שהקמח מעורב בו ומטעם זה אין להתיר עיסה של פשטיד"א שאפאו עובד כוכבים שהשמנונית הוא בעין על העיסה וגם מתחילתו הוא נאסר משום בישולי עובדי כוכבים ולא דמי לעיסה שנלושה בביצים שהביצה נתבטלה מתחלה ולא נאסר מעולם:

שאם ריקמה וניקבה מטמא בכעדשה - דווקא ניקבה כדתנן בפרק העור והרוטב (לקמן חולין קכו:) ביצת שרץ המרוקמת טהורה ניקבה כל שהוא טמאה:

שאם ריקמה ואכלה לוקה עליה משום שרץ כו' - וא"ת לאכילה ולמלקות ל"ל ריקמה הא קיי"ל כל היוצא מן הטמא טמא כדתניא בפ"ק דבכורות (דף ה:) ומהאי טעמא אסרינן התם מי רגלים של חמור וכן בסמוך דדריש ביצת טמאה דאסירא מדכתיב ואת בת היענה ל"ל (וכי האי גוונא) משמע בפ' גיד הנשה דקרא דבת היענה לא איצטריך לגופיה אלא למידק מניה הא דעוף טהור שריא דס"ד אמינא דאסירא משום דלא אשכח מידי דאתי מחי ושריא כדאמר בפ"ק דבכורות (דף ו:) גבי חלב של בהמה טהורה דבעי התם קרא למשרי ואין הלשון משמע כן דקאמר מנין לביצת טמאה שאסורה ולא קאמר מנין לביצת טהורה שמותרת ונראה לפרש דביצת עוף טהור נפקא לן דשרי מדדרשינן לקמן (חולין דף קמ.) גבי שלוח הקן תקח לך ולא לכלביך דממעטינן מיניה עוף טהור רובץ על ביצי עוף טמא ולהכי אצטריך בת היענה לאסור ביצי עוף טמא דס"ד דשרו משום דליכא מידי דאתי מחי ושריה רחמנא והך ביצה כי אבר מן החי היא ושריה רחמנא הלכך הויא שריא אפילו בעוף טמא ודיוקא דלך ולא לכלביך הוה אוקמינן אאפרוחים טמאים אבל ביצים לישתרו דכה"ג קאמר בפ"ק דבכורות (דף ו:) גבי חלב בהמה טמאה והשתא ניחא הא דנקט ביצת שרץ דוקא ריקמה אסירא ואי לא ריקמה שריא מטעם חידוש כמו דעוף טהור שבעופות הוא דכתב קרא דבת היענה ולא בשרץ ומיהו קשה כיון דביצת השרץ לא ילפי מביצת עוף טמא כל שכן ביצת טרפה ובריש מסכת ביצה (דף ג:) משמע דאסירא מדאורייתא וי"ל דמסברא דעוף מעוף ילפינן אע"פ שזה מין היתר אבל ביצת השרץ אדרבה מסתברא דילפינן מטומאה כדדרשינן פרק העור והרוטב (לקמן חולין קכו:) לטומאה בעינן ריקום כדכתיב השרץ מה שרץ ריקם אף ביצת שרץ שריקם ושפיר ילפינן איסור מטומאה כיון דאשכחן במסכת מעילה פרק קדשי מזבח (מעילה דף טז:) דמשוו להו לענין בכעדשה ואע"ג דהשתא דאיכא תרתי דאתי מחי ושרו כמו חלב וביצים מ"מ חשיב להו חידוש שפיר משום דאין שניהן באין מן החי בענין אחד וכן יש לפרש גבי דבש של דבורים דדריש מקרא בפרק קמא דבכורות (דף ז:) דשרי דלא דמי לחלב אי נמי כיון דכל שאר אבר מן החי אסור מקרי הנך חידוש ועוד היינו יכולים לומר דכל ביצים מותרות בין דטמא בין דטהור מההיא טעמא דבפ"ק דבכורות (דף ז:) דשרינן הני יאלי דיחמורתא לפי שהוא זרע האיל שנקרש וכן עור הבא כנגד פנים של חמור דמסתברא דהיינו טעמא דשרי משום דאתי משכבת זרע של חמור ונקרש מעצמו ונעשה עור ומותר ולא שייך לצורת הולד מידי ולכך מותר כיון דמתחלתו בא מחמת השכבת זרע דהויא כנבלה מוסרחת ושרי ולבסוף אע"פ שנקרש ונעשה עור מ"מ מותר הוא כמו אפרוח ביצת טרפה שהוא מותר דכי גדיל פירשא בעלמא הוא וכולהו ביעי נמי משכבת זרע קאתו ושרו מהאי טעמא חוץ מביצת טמאה שאסר הכתוב להכי איצטריך קרא וביצת טריפה ילפינן מיניה כדפירשנו ומיהו אין מתיישב טעם זה גבי ביצים דכולהו מתחלתן מעורות בגידין וחשובים כבשר:

Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.

Chullin 64a

100%

חולין ס״ד אמַסֶּכֶת חוּלִּין